var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2178;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2178","0","זקן שהורה כנגד בית דין ב'דין'","12/05/10 00:45","כח אייר","תש"ע","00:45","ברוך","הגמרא בדף פז עוסקת בחיפוש אוקימתות שונות למחלוקת בין הזקן לבין בית הדין הגדול, אשר תקשר לאיסור שזדונו כרת ושגגתו חטאת, על פי הברייתא שהובאה בראש הדף. בין השאר, מסבירה הגמרא שהמחלוקת לגבי 'דין', כלומר דבר הנלמד באחת מיג מידות שהתורה נדרשת בהן, יכולה להיות סביב הלימוד של בתו מאנוסתו, אותה למד רבא מ'הנה הנה' ו'זימה זימה'.
לא הבנתי כאן שני דברים, ואשמח אם מישהו יוכל לעזור לי.

א. בכל שאר המקרים מחפשת הגמרא דווקא דינים שאכן חכמים נחלקו לגביהם. רק במקרה זו מופיע דין שאין לגביו כל מחלוקת, והתוספות כאן גם מדגישים זאת.

ב. למעשה, לימודו של רבא אינו נצרך לעצם האיסור, שכן עצם האיסור נלמד בגילוי מילתא מבת בתו. כזכור, אביי חשב שניתן ללמוד גם את העונש משם, ואילו רבא חשב שגילוי מילתא מעין זה נופל תחת ההלכה שאין עונשין מן הדין. מכל מקום, אף אם הזקן יחלוק על הלימוד של רבא, עדין הוא לא יבוא להתיר את איסור הכרת, שהרי הוא עדין יסבור שיש איסור, וכל המחלוקת תהיה רק לגבי הענישה בשריפה.
(הערוך לנר התייחס לשאלה השניה, אך תשובתו, על אף היותה מבריקה, נראית רחוקה, ומכל מקום לא כך הסבירו הראשונים על אתר.)

תודה, ויום חרות ירושלים שמח","86","","5108","True","True","False","","844","77.127.70.116","0","0","סנהדרין|פז ע"ב",""),new Message("2181","2178","ציטוט התוספות","12/05/10 07:48","כח אייר","תש"ע","07:48","לינקוש","דין בתו מאנוסתו. בכולהו משכח פלוגתא בר מהאי ורוצה לומר דאין זקן ממרא מודה בגזירה שוה זו:

התוס' כתב למעשה - כפי שהבחנת בעצמך - שפשוט הגמרא לא מצאה מקרה שבו נחלקו התנאים/אמוראים, אך מכל מקום, וברור הדבר, אם יבוא זקן ויחלוק על דין זה, הרי שהוא זקן ממרא. לאור כך, לא לגמרי הבנתי את קושייתך.

ולתועלת הגולשים אצטט את הערל"נ שהזכרת:
בתוס' ד"ה דין בתו מאנוסתו. בכולהו משכח פלוגתא. ק"ק הא לעיל (עה ב) יליף אביי מק"ו מבת בתו דאבתו ענוש כרת ורבא ס"ל דאין עונשין מן הדין ולכך יליף מגז"ש אבל לעולם הק"ו גם לרבא בדוכתי' קאי וא"כ מה בכך שהזקן ממרא לא ס"ל הגז"ש דלא נתקבלה לו מכ"מ איכא איסורא מכח ק"ו דאדם דן ק"ו מעצמו ואכתי איך הורה לעשות ולהתיר בתו מאנוסתו ועוד י"ל למה נקט דוקא בתו מאנוסתו ולא ג"כ אם חמותו ואם חמיו דאתיא ג"כ מהך גז"ש כמבואר לעיל ר"פ הנשרפין ועוד הקשה אאמ"ו נר"ו אהא דכתבו התוס' בהוריות (ד א) בד"ה בדבר שאין הצדוקים מודים דבתו מאנוסתו מקרי כל דבר ולא מחייבי ב"ד דהרי רב אשי יליף שם ב"ד מזקן ממרא והרי בזקן ממרא גופא חייב אהוראת ב"ד מאנוסתו כדמוכח סוגיין דהכא.
ונלפע"ד דהנה ביבמות (ח א) מסיק בש"ס דאצטריך עלי' למתסר ערוה ליבם משום דה"א דאתקשו כל העריות לאשת אח וכמו דאשת אח שרי' במקום יבום ה"נ שאר עריות לכך אצטריך עלי' ורבא קאמר שם דאעריות ל"צ לגופא קרא דאין עשה דוחה ל"ת שיש בה כרת כי אצטריך קרא להתיר צרה שלא במקום ערוה ע"ש והשתא אי ליכא גז"ש לבתו מאנוסתו ולא אתיא רק מק"ו א"כ כיון דאין עונשין מן הדין ליכא כרת ולא הוי רק לאו גרידא ולפי תירוץ רבא מתיבמת אי נפלה בתו מאנוסתו ליבום והשתא י"ל דבהא קמיפלגי דב"ד סבר כרבא דאית לי' גז"ש א"כ הוי בתו מאנוסתו ל"ת שיש בה כרת ולא מתיבמת אבל הזקן ממרא לא סבר הגז"ש וא"כ ליכא רק איסור מק"ו וזה נדחה מפני עשה דיבום ולכן התירה להתייבם והתיר אסור כרת ולכן לא קשה הרי הוי כולי דבר דז"א דודאי בעיקר בתו מאנוסתו מודה דאסורה מק"ו ולא התיר רק להתייבם משום דס"ל כרבא והכא ג"כ רב פפא אליבא דרבא מתרץ כן ולכן לא הוי מצי למינקט אם חמותו ואם חמיו דבהכי הוי כולי דבר דהתם לא שייך ק"ו ומכ"מ ל"ק אמה שכתבו התוס' בהוריות דצדוקים לא מודו בבתו מאנוסתו הא ק"ו הוא גם אי לא ס"ל גז"ש די"ל דצדוקים לית להו דרשה בא' מי"ג מדות כמו שפי' רש"י בחולין (ד א ד"ה אלא איכא) לענין כותים ע"ש:","58","","5108","True","True","False","","190","77.127.231.12","0","2178","סנהדרין|פז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);