var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21552","0","חובת הנחת תפילין כל היום","15/08/12 05:27","כז אב","תשע&quot;ב","05:27","דוד כוכב","האם חובה להניח תפילין כל היום, או שדי להניחם שעה קלה בכל יום?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17936'>על כך כאן</a>.","125","","4274","True","True","False","","1161","95.86.70.178","0","0","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21554","21552","אולי הוכחה נוספת שזמנם כל היום","15/08/12 05:50","כז אב","תשע&quot;ב","05:50","קותי","שיש להניחם על ידו הכהה<br />שאינה בשימוש<br />מדוע?<br />בגלל שעושה מלאכתו בידו שאינה כהה<br />ואם מצוותם רק שעה ביום מדוע לא להניחם בימין כפי שעושים בשאר המצוות","217","","4274","True","True","False","","247","89.139.185.11","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21567","21552","הערות","15/08/12 10:48","כז אב","תשע&quot;ב","10:48","כדי","אחר המחילה, כל ראיותיו של הרב אינן מובנות כלל:<br /><br />א. מה שהקשה למה יחשב כמעיד שקר אם מניחם אח&quot;כ. באמת כבר כתבו הרבה אחרונים דלא חשיב עדות שקר אא&quot;כ אינו מניחם אח&quot;כ, אבל אם מניחם, לל&quot;ב. וכ&quot;כ הלבוש (סי' נח). וכ&quot;כ בהגהות בני בנימין (להגאון האדר&quot;ת) על הרמב&quot;ם (ואמ&quot;א עתה לציין המקור). וכ&quot;כ הרב המגיה (נכדו של המהרש&quot;ם, המגיד) בדעת תורה (סי' נח), והביא ראייה ברורה לזה ממתני' דלקמן (כב:). וע&quot;ע בשו&quot;ת ארץ צבי פרומר ח&quot;א (סי' לג) ובשו&quot;ת בית יצחק שמעלקיס (חאו&quot;ח סי' יז) ובחקרי לב (סי' ה). ועוד ועוד... ותנא דמסייע לכל הני הוא רבינו המאירי בחידושיו לכאן שהעמיד הא דמעיד עדות שקר, דווקא כשעושה כן דרך פריקת עול. ע&quot;ש.<br /><br />ב. ומה שהקשה למה לא ייחשב עדות שקר משום מזוזה, אין לו שחר. חדא, דמאי פסקא שיקרא דווקא בביה&quot;כ. ועוד דהיא הנותנת, דכיוון דפטור אין כאן כלל עדות שקר, דומיא דקורא ק&quot;ש בלילה בלא תפילין, וז&quot;פ.<br /><br />ג. ומה שהעיר מנסכים וכו', גדולה מזו הקשו האחרונים, דהא קיי&quot;ל אדם מביא זבחו היום ונסכיו לאחר כמה ימים, ומזה גופא הוכיחו מה שכתבתי לעיל, דאם מניחם אח&quot;כ שפיר דמי, ועי' בפתח עיניים (מנחות טו:). אלא דלכתחילה ודאי שיש לקרותה עם התפילין, דומיא דנסכים דלכתחילה צריך להביאם ייחד עם הקרבן.<br /><br />ואם כבר ניתנו הדברים להאמר, הרי שזה מעט בסיגנון אחר: <br />שבשו&quot;ת האלף לך שלמה (חאו&quot;ח סי' שנד) באמת הקשה כנ&quot;ל מהא דאדם מביא נסכיו לאחר י' ימים ולמה יאסר, ותירץ דתפילין לא דמי לגמרי לנסכים, דכיוון דמצוות תפילין מה&quot;ת היא כל היום, אם יניחם אח&quot;כ לא יועיל, שהרי זו מצווה בפני עצמה להניחם בכל שעה נתונה מהיום ואין ראייה שלשם ק&quot;ש הניחם, משא&quot;כ נסכים דתמיד ניכר שבאו לשם הזבח. ע&quot;ש.<br /><br />ובאמת ישנן ראיות איתנות אחרות שהביאו האחרונים שהמצווה מן התורה היא להניחם כל היום, וכמו שכתב הגאון מקיצנק בשו&quot;ת חלקת יואב ח&quot;א (חאו&quot;ח סי' לג) לדבר פשוט, והוכיח כן מדברי התוס' בסוכה (מה:) שכתבו: &quot;וכן תפילין כל היום מצותן שיהו מונחין בראשו ובזרועו&quot;. ושכן כתבו תר&quot;י בברכות (טז.) בהסבירם את דברי המכילתא שפוטרת עוסק בתורה מתפילין: &quot;אלא הרווחנו בזה שאע&quot;פ שהחיוב כל היום, פוטר למי שעוסק בתורה&quot;. ושכן מתבאר נמי מדברי התוס' בסנהדרין (פח:) ומחידושי הר&quot;ן שם. ועיין ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1653&st=&pgnum=10&hilite='>שו&quot;ת לב אברהם ח&quot;א (סי' ג)</a> שפלפל בחכמה בדין זה (בעיקר מד&quot;ה והנה. וע&quot;ש מה שכתב כמה פעמים לגבי לולב, ומשם תשובה מוצאת למה שרצה כבודו להגדירו כשיירי מצווה וכו') .<br /><br />ולקותי,<br />הלא קיי&quot;ל דלא דרשינן טעמא דקרא. ואף אי הוה דרשינן - הרבה יש להשיב על טעם זה.","249","","4274","True","True","False","","249","79.180.201.179","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21563","21554","שאלה מעשית קטנה וצדדית","15/08/12 09:26","כז אב","תשע&quot;ב","09:26","עלי","רציתי לשאול :<br />בעבר כשהנחתי תפילין, הייתי מהדק את רצועת היד בזרוע וגם בכף היד עד כי לאחר כעשרים דקות היתה האצבע האמצעית - האמה - מכחילה מעט ו'נרדמת', וגם אף מעט כואבת מחוסר אספקת דם, לכן הפחתתי את מתיחת הקשרים והכריכות וכיום בד&quot;כ אין זה קורה.<br />האם המניחים תפילין כל היום אינם מתירים כלל את התפילין במהלך כל היום או שגם להם זה קורה ולכן הם אינם מהדקים את הכריכות ומתירים מדי פעם את התפילין ?<br />האם בכלל יש דרישה מסוימת בעניין זה ?","209","","4274","True","True","False","","241","194.114.146.227","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("22318","21554","כי הלב בצד השמאלי... <img src='/icon/4.gif'>","29/08/12 21:00","יא אלול","תשע&quot;ב","21:00","יהודי_קדום","","233","","4260","False","True","False","","105","109.64.148.147","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21574","21563","אין דרישות","15/08/12 16:04","כז אב","תשע&quot;ב","16:04","דוד כוכב","כמו שעשית, מי שהידק יותר מדאי, שישחרר.<br />זו לא בדיקת לחץ דם <img src='/icon/2.gif'>","125","","4274","True","True","False","","120","95.86.70.178","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21575","21567","תשובות","15/08/12 16:54","כז אב","תשע&quot;ב","16:54","דוד כוכב","א. לשון הרמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד, כו:<br />&quot;אף על פי שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל, אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו&quot;.<br />ברור מדבריו &quot;בשעת תפילה&quot; שפירש כפשט משמעות המילים: כל הקורא קריאת שמע בלא שמניח תפילין בשעת קריאתו. וכך גם משמעות הסוגיה, שאחר האריכות שהסיקו שלכו&quot;ע הנחת תפילין לפני קריאת שמע, הביאו על כך את דברי עולא. אלא שאין בכלל עדות שקר כשאין תפילין בידו, כמעשה רב בשליח דעוית ואעפ&quot;כ קרא, א&quot;נ בחולה מעיים, וזהו שכתב המאירי &quot;אם עשה זה דרך פרוק עול מצות תפלין או דרך זלזול&quot;. ודוקא מדברי המאירי ומלשונו: &quot;שהרי הוא מראה עצמו כמקבל עול מצות והוא מפקיען&quot; מבואר שגם הוא פירש דמיירי בזמן הקריאה.<br /><br />וכן מפורש בפני יהושע:<br />&quot;וא&quot;כ האיך עביד רב הכי שלא סמך גאולה לתפלה וקרי ק&quot;ש בלא תפילין דהוה כאילו מעיד עדות שקר בעצמו&quot;.<br /><br />ובצל&quot;ח:<br />&quot;דשאני תפילין דעיקר ק&quot;ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך שהקורא ק&quot;ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו&quot;.<br /><br />וכן מפורש במרדכי רמז נג:<br />וכן מצינו שר&quot;י שלח אחר טליתו ושהה השליח וכבר קרא ק&quot;ש בברכותיה ונתעטף בטליתו וגמר י&quot;ח והביא ראיה מהכא ומכל מקום יש לחלק בין תפילין לטלית דעיקר ק&quot;ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמרינן בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו שהוא קורא ולטוטפות בין עיניך ולאות על ידך ואין לו&quot;.<br /><br />וכך נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח כה, ד:<br />&quot;<b>צריך </b>שיהיו תפילין עליו <b>בשעת </b>ק&quot;ש ותפלה&quot;.<br />(הדגשתי מילת צריך, דלא כאחרונים שהוא רק לכתחילה דומיא דלכתחילה בנסכים).<br />ובביאור הגר&quot;א:<br />&quot;<b>צריך </b>כו'. ותפלה ממש&quot;ש ומתפלל. ר' יונה וכ&quot;כ תוס' י&quot;ד ב' ד&quot;ה ומנח כו' ותפלה כו' &quot;.<br />ר&quot;ל דלשון התוספות ד&quot;ה ומנח:<br />&quot;דעיקר ק&quot;ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו&quot;.<br /><br />וכן הביא במשנה ברורה סימן כה ס&quot;ק יד:<br />&quot;וכתב בספר חרדים דמזה נלמוד <b>כשאומר </b>ואהבת את ד' וגו' יראה להכניס אהבת הש&quot;י בלבו שלא יהיה כדובר שקר ח&quot;ו&quot;.<br />מהקפידה שיהא דוקא בשעה שאומר עולה שכך פירש גם לענין תפילין.<br /><br />וכן משמע לשון מדרש שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא - בשלח פרק יג:<br />&quot;וכשהוא קורא ק&quot;ש ואין עליו תפילין וציצית נמצא שהוא מעיד עדות שקר בעצמו&quot;.<br /><br />וחדלתי מלחפש עוד.<br />וברור איפוא שאותם האחרונים שהביא סברו שאינו מהדין להניחם כל היום או שנמשכו אחר הנוהג, ולכן נדחקו מכח אותה הקושיה.<br /><br />ב. מי לא קיימינן נמי שקורא כהרגלו בבית הכנסת?!<br />ומה שכתב 'דהיא הנותנת, דכיוון דפטור אין כאן כלל עדות שקר', הרי זהו בדיוק התירוץ, שחייב עתה בתפילין, וקשה לסוברים שאינו חייב דוקא עתה ודי שיניחם אח&quot;כ.<br />ואמנם תחלק שגם אם אינו <b>חייב </b>להניח עתה, סוף סוף <b>יכול </b>לקיים עתה את המצוה, אלא שבחילוק זה אין כדי לבאר שיהא נקרא עדות שקר, שהרי נוהג לגמרי כדין. ובזה הרי מסכימים האחרונים שביארו אחרת.<br /><br />ג. אחרונים אלו לשיטתם כנ&quot;ל. ולפי מה שכתבתי מבואר טפי, שכל מצוה כדאית לה, ונסכים ה&quot;נ דכשרים אחר זמן. וכן מתורצת קושיית שו&quot;ת האלף לך שלמה.<br />ומה שהביא מהפתח עיניים צריך ביאור, וכי לכתחילה צריך להביאם באותה עת ממש?!","125","","4274","True","True","False","","138","95.86.70.178","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21597","21567","אכן כדבריך. עתה עלה בדעתי לשאול","16/08/12 04:19","כח אב","תשע&quot;ב","04:19","קותי","האם לא דרשינן טעמא דקרא הוא רק לצד ההלכתי כדי לא להסיק מסקנה הלכתית מהטעם <br />או שגם מלכתחילה אין לומר טעם כזה. <br />ההבדל הוא האם יש באמירת הטעם דין של לימוד תורה","217","","4273","True","True","False","","213","89.139.185.11","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21604","21597","נר חנוכה + מזוזה +ציצית + תפילין?","16/08/12 07:41","כח אב","תשע&quot;ב","07:41","אלעד סטופל","בגמ' איתא שמדליק נ&quot;ח בשמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונ&quot;ח משמאל ויהא מוקף במצוות. ויש שהביאו שאם נכנס בעה&quot;ב בטלית קטן מצויצת אז על זה נאמר והחוט המשולש לא במהרה יינתק ויש שהביאו ראיה בדרך רמז &quot;את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח&quot;. &quot;צמח&quot; - ר&quot;ת ציצית, מזוזה, חנוכה.<br /><br />נדמה לי שבפסיקתא מובא (ואולי גם במאירי) - הדברים אינם ת&quot;י - שאם נכנס בעה&quot;ב כשהוא מעוטר בתפילין, אז על זה נאמר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.<br /><br />לכאורה, בפשטות ראיה מכאן שתפילין צריך להניח עד השקיעה שכן לא מצינו שידליק נ&quot;ח לפני השקיעה אא&quot;כ מדובר שיוצא לדרכו וכיו&quot;ב (ערב שבת).<br /><br />אודה למי מהקוראים אם יוכל להביא נוסח הפסיקתא (יכול להיות שהדבר מובא בשאילתות דרב אחאי אך איני מצליח לאתר זאת באינטרנט) ואז נראה אם אכן הדברים כתובים כפי שאמרתי או שמא לא הבאתי דברים כהוויתן.<br /><br />אלעד","282","","4273","True","True","False","","238","95.86.98.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21608","21597","טעמא דקרא","16/08/12 10:06","כח אב","תשע&quot;ב","10:06","כדי","נראה שאין אין נפק&quot;מ הלכתית, הרי זה נאה דורש ודרוש וקבל שכר.<br />עי' בר&quot;ה (טז.) מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח כו' הביאו שתי הלחם בעצרת כו' ועוד כמה כיוצ&quot;ב שם, וכולהו ר' יהודה אמרינהו משמיה דר&quot;ע, ור&quot;י ידוע דס&quot;ל דלא דרשינן טעמא דקרא.<br />ועי' בקידושין (כב:) שדרשה הגמ' את טעם רציעת האוזן. <br />ועי' ביומא (כב:) הטעם למה נענש שאול. ושם (עו.) למה ירד המן כל יום ובמגילה (יב.) למה נענשו ישראל בימי אחשורוש (אמנם אלו שניים האחרונים רשב&quot;י אמרינהו). ובביצה (כה:) הטעם שניתנה תורה דווקא לישראל. ובמנחות (מג:) הטעם שדווקא תכלת נבחר לציצית. ובנדרים (לא: לב.) למה נענשו משה רבינו ואברהן אבינו. וביבמות (סד.) למה היו האבות עקרים. ובסוטה (יד.) למה נקבר משה בפעור ולמה רצה להיכנס לארץ. ובחולין (ס:) למה נאמר בשעיר של ר&quot;ח לה'. ובערכין (טז.) טעם צרעת הבית, ושם: למה מצורע מביא ציפורים ולמה יושב מחוץ למחנה. וגם במכילתין למה לא נאמרה נו&quot;ן באשרי, ולמה הקדים בתהילים מעשה אבשלום למעשה שאול. ועד הרבה כיוצא באלו.","249","","4273","True","True","False","","279","109.65.218.79","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21609","21604","הנה לשון המאירי:","16/08/12 10:42","כח אב","תשע&quot;ב","10:42","כדי","(למען הגילוי הנאות - לאו מדילי הוא. לא זכרתי את זה. אלא הלכתי בעקבות הפנייתך)<br /><br />לשון המאירי בשבת כב.<br /><br />נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם, הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו. ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנאמר בה ביתך דרך ביאתך, ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה, ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס. ופרשו בהגדה: ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם. &quot;חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם&quot;.","249","","4273","True","True","False","","218","79.182.225.220","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21615","21608","חוששני שישנו הבדל","16/08/12 13:39","כח אב","תשע&quot;ב","13:39","קותי","התורה אמרה הבאת העומר וחכמים נתנו טעם לדבר <br />ההלכה קדמה לטעם וזה ברור שזה בסדר<br />הבעיה היא כאשר ההלכה אינה ידועה כמו בתפילין כל היום <br />ואני נותן טעם של עבודה בימין ולכן תפילן כל היום <br /><br />לטעם יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת<br /><br />לדוגמא<br /> חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה זה אומר שאם אין לו שבתות הרבה לא נחלל <br />כמובן שההלכה אינה נגזרת ממאמר זה אלא מפסוק אחר ותמיד מחללים בלי חשבון כדאיות  <br /><br />מצד שני יש לעיין מדוע רבי שמעון אינו חושש ודורש טעמא בקרא","217","","4273","True","True","False","","173","85.250.143.132","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21638","21608","גם רשב&quot;י","17/08/12 02:40","כט אב","תשע&quot;ב","02:40","דוד כוכב","גם בדברי רשב&quot;י יש טעמי דקרא, אבל נראה שגם הוא מודה שאלו אינם דרשות לגדרי ההלכה, למרות דבעלמא סבר דדרשינן טעמא דקרא.<br />כגון במסכת נדה דף לא ע&quot;ב מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? ומפני מה אמרה תורה זכר לשבעה ונקבה לארבעה עשר?<br />ובמסכת סנהדרין דף קיב ע&quot;א: מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו.","125","","4272","True","True","False","","92","31.44.135.45","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21617","21615","רגע רגע רגע רגע","16/08/12 15:14","כח אב","תשע&quot;ב","15:14","כדי","דומני שלא הבנתי אותך.<br />תחילה התייחסנו לטעמא דקרא הקלאסי, זה שיש לו השלכות הלכתיות, ועליו סיכמנו שלא דרשינן.<br />ואח&quot;כ שאלת, לפי הבנתי, האם לא דרשינן טעמא דקרא רק כאשר נגזרת ממנו הלכה או שמא בכל מקום, אף אם לא תהיה נפק&quot;מ הלכתית. וע&quot;ז השבתי דסוגיין דעלמא דאין מניעה לדרוש את טעמי המקראות ללא הקשר הלכתי.<br /><br />תקן אותי אם טעיתי באחד מהשלבים.","249","","4273","True","True","False","","180","79.176.217.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21633","21617","מה שסוכם סוכם","16/08/12 23:13","כח אב","תשע&quot;ב","23:13","קותי","אין דורשים טעמא דקרא להסקת מסקנה הלכתית<br /><br />ואז שאלתי מה הסטטוס של הגיגי לגבי תפילין כל היום בגלל שעובדים ביד ימין<br /><br />האם זאת &quot;דרשה&quot; שנדחית בגלל שאין דורשים טעמא דקרא? ואז זה חלק מלימוד תורה כי גם דרשה דחויה היא תורה (?)<br /><br />או שמלכתחילה אין לדרוש אותה ולכן הגיגי הוא דרשה של הבל ואין שכרו בצידו<br /><br />לגבי זה כתבתי שהדוגמאות שהבאת הן טעמא דקרא שאין נשקף מהן נזק הלכתי כי ההלכה כבר ידועה והטעמא דקרא מטעים את הדבר ואינו מזיק<br /><br />אבל מה הדין של טעמא דקרא שיכול להזיק? <br /><br />חוששני שאינו תורה ולזה חיפשתי הוכחה","217","","4273","True","True","False","","209","85.250.143.132","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21636","21633","הבנתי. והרי לך תקנתך:","17/08/12 02:19","כט אב","תשע&quot;ב","02:19","כדי","עיין בפסקי מהרא&quot;י (סי' קח) שהביא מה שכתב הסמ&quot;ג בטעם דבשבת פטור מהתפילין, משום שכל יהודי צריך בכל יום ב' אותות כמ&quot;ש: על פי שנים עדים יקום דבר, וביום חול יש לו ברית ותפילין, ושבת עצמה נקראת אות, ולכן א&quot;צ להנייח תפילין. ולפ&quot;ז לכאורה אם מתו אחיו מחמת מילה יותר להניח תפילין בשבת, וכתב דאין לחלק כלל בטעם זה דהסמ&quot;ג גופיה כתב כן דרך אגדה. והוכיח כן מנדה (לא:) בטעם מילה ביום השמיני. עכת&quot;ד. ע&quot;ש. וע&quot;ע בתורת השלמים (סי' קפג). הא קמן דהמדרש יידרש ובכלל ד&quot;ת ייחשב (אלא שגם לטעמים בסגנון זה צריך שיהיה &quot;טעם&quot;), אלא שלא דנים הלכה על פיו.<br />ועיין למרן החיד&quot;א בשו&quot;ת יוסף אומץ (סי' פב אות ה) שגם כתב כעין זה. וע&quot;ע בדבריו שם בשו&quot;ת יוסף אומץ (סי' מה) ובברכי יוסף (יו&quot;ד סי' קפג). ועי' בשו&quot;ת גנזי יוסף (סי' א אות ג ובסי' נה אות ג), נראה ג&quot;כ דס&quot;ל הכי כדכתיבנא לעיל.עיין בשו&quot;ת בית דוד לייטר (סי' ע ובסי' קל) עש&quot;ה. ועי' בשו&quot;ת חת&quot;ס (חאו&quot;ח סי' קצו) שפלפל להלכה בטעמי תה&quot;ד ומנות הלוי במשלוח מנות. ועי' בשו&quot;ת חלקת יעקב (חאו&quot;ח סי' רלג) שתמה דהלא אנן לא דרשינן טעמא דקרא. וכן הקשו עוד מהאחרונים.<br /><br />וקיצרתי בכ&quot;ז אע&quot;פ שהיה להאריך, משום דבזה סגי לן לענייננו.<br /><br />ועכ&quot;פ, מישרא שרי לדרוש טעמי המקראות אף אם תוכל לצמוח מזה השלכה הלכתית. רק יש להקפיד שלא לעשות כן בפועל.","249","","4272","True","True","False","","222","79.176.217.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21639","21638","והיה לו להביא גם מסנהדרין עא. עש במהרצ&quot;ח","17/08/12 02:47","כט אב","תשע&quot;ב","02:47","כדי","ובההיא דסנהדרין קיב. כבר העיר שם רש&quot;י כן.","249","","4272","True","True","False","","177","79.176.217.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21642","21638","יעויין תוס' גיטין מט ריש עמ' ב'","17/08/12 02:52","כט אב","תשע&quot;ב","02:52","המכריע","","199","","4272","False","True","False","","111","212.179.87.186","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21646","21639","ר&quot;ל דף סט:-ע.","17/08/12 02:58","כט אב","תשע&quot;ב","02:58","דוד כוכב","","125","","4272","False","True","False","","102","31.44.135.45","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21643","21642","ועי' גם בשבת כג. וכמדומה שלא העירו בזה.","17/08/12 02:53","כט אב","תשע&quot;ב","02:53","כדי","","249","","4272","False","True","False","","155","79.176.217.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("21647","21646","אכן. מחילה. כתבתי מהראש.","17/08/12 02:59","כט אב","תשע&quot;ב","02:59","כדי","","249","","4272","False","True","False","","154","79.176.217.192","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("22319","22318","הסימבוליות הזאת נולדה הרבה אחרי","29/08/12 21:06","יא אלול","תשע&quot;ב","21:06","קותי","שהתחילו לקיים מצוות תפילין<br />ההחלטה על אופן קיום המצווה היה משיקולים פרטיים בלבד<br /><br />ומה עם שאר המצוות שמקיימים בימין האם הן רחוקות מהלב?","217","","4260","True","True","False","","191","85.250.143.132","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב",""),new Message("22345","22319","מניין לך העיתוי?","30/08/12 02:30","יב אלול","תשע&quot;ב","02:30","דוד כוכב","הרי למדו זאת במסכת מנחות דף לז ע&quot;ב: &quot;(דברים יא, יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם... וּקְשַׁרְתֶּם, שתהא שימה כנגד הלב&quot;. והפסוק הרי כבר נכתב בתורה.<br /><br />בתפילין יש חובה מיוחדת להפנים את שעבוד הלב. מה שאין כן בשאר מצוות, שאדרבה, צריך לבצען ביד המיומנת.","125","","4259","True","True","False","","116","212.76.113.73","0","21552","ברכות|יד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);