var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21411;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21411","0",""ימי חייך" "כל ימי חייך"","12/08/12 00:31","כד אב","תשע"ב","00:31","צ_א","שבוע טוב,

המשנה בדף י"ב ע"ב מביאה את דרשותיהם של בן זומא וחכמים על הפסוק שנקרא בעז"ה בשבת הבאה בתורה (ובכך מתקשר הדף היומי לפרשת השבוע...) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" - בן זומא שדרש "ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות" וחכמים שדרשו "ימי חייך העוה''ז כל להביא לימות המשיח".

אבל לא ברור לי - הרי בד"כ דורשים מילים בפסוק כאשר הן לכאורה מיותרות והיה אפשר להסתדר בלעדיהן (כך הוא בגמרות וכך הוא גם בספרי חסידות, למשל ראו דבריו של השפת אמת השבת על הכפילות של המילה "לתת" בפסוק "וכרות עימו הברית" וכו'), אבל כאן המילה "כל" כלל אינה מיותרת אף לכאורה, שכן לא ניתן לקרוא את הפסוק בלי המילה הזאת.

משכך, מדוע היה לחכמים ולבן זומא צורך לדרוש את המילה הזאת, שכן לא ניתן להסתדר בלעדיה דקדוקית.

ושוב - שבוע טוב ומבורך!","303","","4277","True","True","False","","1210","31.44.140.199","0","0","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21414","21411","די היה לכתוב בימי חייך","12/08/12 00:54","כד אב","תשע"ב","00:54","דוד כוכב","","125","","4277","False","True","False","","220","95.86.110.238","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21423","21414","אבל הב' לא מופיעה...","12/08/12 08:05","כד אב","תשע"ב","08:05","צ_א","ז"א לטענתך היית צריך להוריד מילה, אבל להוסיף משהו אחר...

(אגב, זו התשובה שגם אשתי אמרה, אבל גם לתשובה זו של "בימי חייך", זה לא מסתדר לי כל כך עם כוונת הפסוק - אם כי אולי אני כבר מושפע מהדרשות של הגמ' ושל ליל הסדר...)

אבל תודה על התשובה!","303","","4277","True","True","False","","255","31.44.140.199","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21428","21423","ברוך שכיוונתי","12/08/12 10:12","כד אב","תשע"ב","10:12","דוד כוכב","","125","","4277","True","True","False","","107","95.86.110.238","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21435","21423","בהחלט כך","12/08/12 12:30","כד אב","תשע"ב","12:30","ינון","בס"ד

הרבה פעמים לימוד מבוסס על כך ש"עיקמה התורה אותיות" והיה ניתן לכתוב אחרת, בלשון קצר יותר ולהשיג את אותה משמעות. (צר לי שלא עולות לי כרגע דוגמאות, אך אם אזכור אציף את האשכול הזה כשניתקל באחת כזו).","301","","4277","True","True","False","","190","37.60.47.243","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21472","21435","המילה "כל" באה לרבות","14/08/12 00:19","כו אב","תשע"ב","00:19","בן הזמנים","כי במשמעותה היא ריבוי.
הלימוד כאן הוא לא מיתור דוקא אלא ממשמעות המילה "כל".

אני יכול לאמר "סיימתי את הש"ס", ויכול לאמר "סיימתי את כל הש"ס"
כשהמילה "כל" באה להעצים את משמעות הסיום, ולהסביר שסיימתי ממש את הכל, גם דברים שאולי יש הו"א שלא.

וכן בענינינו, כשנאמר "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"
משמעות הדבר שממש בכל ימי החיים צריך לזכור את יצ"מ, גם בזמן שאם הייתי אומר בסתמא לזכור את יצ"מ בימי חייך, הוא אמינא שאז לא - גם אז צריך לזכור יצ"מ.

ונחלקו רבנן ובן זומא מהו אותו זמן שהוא אמינא שלא נצטרך להזכיר בו יצ"מ וקמ"ל שכן, לרבנן זהו ימות המשיח, ולבן זומא זה הלילות.","280","","4275","True","True","False","","121","95.86.95.115","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21475","21472","יישר כוח לבן הזמנים","14/08/12 00:37","כו אב","תשע"ב","00:37","יהודי_קדום","","233","","4275","False","True","False","","103","31.44.131.49","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21478","21472","דברים אלו מופנים רק לדברי ינון","14/08/12 01:03","כו אב","תשע"ב","01:03","דוד כוכב","השאלה היתה שסוף סוף המשפט אינו ניתן להכתב בלא המילה 'כל'.
והתשובה היתה שבלא המילה צריך אכן להוסיף את האות ב'.

לדברי ינון הלימוד הוא מכך שננקטה הצורה הארוכה יותר.
ולדברי בין הזמנים הלימוד הוא מכך שננקטה הצורה שמשמעותה כוללת את הכל.","125","","4275","True","True","False","","124","95.86.110.238","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21515","21472","האם הלימוד ממשמעות הריבוי במילה "כל"","14/08/12 19:58","כו אב","תשע"ב","19:58","ינון","בס"ד

- או מכל מילה אחרת בעלת משמעות של ריבוי או מיעוט - יכול לבוא גם אם המילה נצרכת לחלוטין לצורך המצווה או העניין ואין בה שום צד של ייתור?
הרי לפעמים מצינו במחלוקת לימודים: "ור' פלוני האי וכו' מאי דריש ביה? ההוא מבעי לה לגופו"","301","","4275","True","True","False","","243","132.69.228.84","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21492","21478","השמטת הרמב"ם","14/08/12 11:09","כו אב","תשע"ב","11:09","המכריע","מביאים שהרמב"ם השמיט בספר המצוות מצות זכירת יציאת מצרים (מקוה שזה נכון). ומסתובבת אימרה חריפה של ר' חיים מבריסק לבאר זאת, היות שהרמב"ם השריש שהוא מונה רק מצוות הנוהגות תמיד, ולא דברים שנהגו רק לפי שעה (כגון מצוות המן). והנה פליגי תנאי אם כל אתי לריבויי לילות או ימות המשיח, וס"ל להרמב"ם דלמ"ד לילות לא מרבינן ימות המשיח ואז לא תהא נוהגת מצוה זו, לא ייאמר עוד, והכי קי"ל, ולכן אינה נוהגת לדורות, אלא רק עד ימות המשיח, והשמיטה לפי דרכו.","199","","4275","True","True","False","","174","85.130.221.217","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21496","21492","עיין מצווה קנ"ז בספר המצוות","14/08/12 13:44","כו אב","תשע"ב","13:44","Almuaddib","והרי זו מצווה לזכור יציאת מצריים בליל הסדר.

דומני שכוונתך שלא כלל הרמב"ם מצווה לזכור בכל יום ויום, ועל כך תוכל לשאול עצמך למה התכוון, שהרי במשנה תורה כתב במפורש, בהלכות קריאת שמע, כי מצווה לזכור יציאת מצרים ביום ובלילה.

פתרון לשאלה תמצא בהקדמת הרמב"ם לספר המצוות, בה הוא מסביר בדקדוק רב את המתודולוגיה שלו בבחירת המצוות הנכללות בתרי"ג.","107","","4275","True","True","False","","132","87.68.244.49","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21519","21496","מה היא ה"מתודולוגיה"?","14/08/12 20:46","כו אב","תשע"ב","20:46","המכריע","ברור שכוונתי למצות זכירת יציאת מצרים בכל יום שהיא לכאורה מצוה נפרדת ממצות סיפור יציאת מצרים בליל טו ניסן.

וברור, כמו כן שהרמב"ם בספר היד יביא את כל הלכותיה של זכירה זו העולות מהסוגיות שלנו. השאלה היא רק מדוע איננו מונה אותה בספר המצוות (הדגשתי זאת בשאלתי) כמצוה בפני עצמה.

גם אני הפניתי לאותם שרשים (כנראה זה תרגום עברי מסויים למתודולוגיה), באמת זה מקצוע לא פשוט ולצערי אני מבין שאני מפספס משהו פשוט המסביר את הענין, כמו שכל פרטיה של חטאת ייכללו במצוה אחת, החטאת, וכדומה. אבל חבל שלא הסברת מעט.

אני עצמי מכיר הרבה תירוצים על שאלה זו, חלקם באמת בכיוון הזה שאולי זה כלול באותה המצוה של סיפור או באיזו שהיא מצוה אחרת (קידוש ועוד), אבל אף אחד מהתירוצים אינו פשוט, כוונתי כאן היתה רק להביא את התי' המיוחס להגר"ח. אם ברצון מישהו להיכנס לנושא ולהחכימנו בתירוצים נוספים, יבורך. במיוחד אם תואיל לבאר לאיזה פרט מהשרשים שלדעתך מסביר את הענין בפשטות.

(אגב. כשקראתי את ההודעה שלך על פעל נפעל וכו', הצטערתי שלא היה לי מורה כמוך לדקדוק, או אז לא הייתי נשאר בור שכזה במקצוע זה).","199","","4275","True","True","False","","193","85.130.221.217","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21521","21519",""ואנא אלאן אכ'ד' פי ד'כר אלאצול ..."","14/08/12 21:33","כו אב","תשע"ב","21:33","Almuaddib","מתודולוגיה:
מתודולוגיה היא כלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת (מדעית, אמנותית או אחרת) - או במדע בכלל - מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

(הגדרת מילון מריאם-וובסטר, הועתק מויקי בעברית)


המלה בה השתמש הרמב"ם עצמו היא "אלאצול" (קרי אלאוּסוּל), שכמה משמעויות לה. אבן תיבון תרגם באופן מילולי - שורשים. הרב קאפח תירגם לפי המשמעות במקום כללים, ויפה תירגם.

במילון איילון-שנער, המילון שהועלה גם לרשת, ניתן לראות את התרגומים האפשריים למלה "אצולי" ( أُصُولِيّ ):

1. יְסוֹדִי, מְּקוֹרֵי
2. רִאשׁוֹנִי
3. שֶׁל כְּלָל, עִקָּרוֹן
4. הַדּוֹגֵל בְּעִקָּרֵי הַהֲלָכָה הַמֻּסְלְמִית

ברור מהי המשמעות בה בחר הרב קאפח.

כלל זה נקוט יהיה בידך, שהתרגומים של הרב קאפח, הרב שילת או פרופסור שוורץ, מתאימים יותר לדורנו מתרגומו של אבן תיבון מסיבות רבות, וכפי שנוהגת נוות ביתי לומר - הרופא האחרון תמיד יודע יותר טוב מקודמיו - הוא הרי מחזיק בידיו גם את ממצאי בדיקותיהם.



עד כאן ההערה התרגומית. מכאן - לכלל הראשון של הרמב"ם:

"הכלל הראשון מהם: שאין למנות בסכום הזה את המצוות שהן מדרבנן. "","107","","4275","True","True","False","","158","77.125.113.123","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21541","21521","זכירת יצי"מ להרמב"ם רק מדרבנן?","15/08/12 02:19","כז אב","תשע"ב","02:19","המכריע","","199","","4274","False","True","False","","115","212.179.87.186","0","21411","ברכות|יב ע"ב",""),new Message("21560","21541","לפי בעל האור שמח - אכן כן","15/08/12 08:38","כז אב","תשע"ב","08:38","Almuaddib","ולפי אלו שלא כך הוא, הרי בהמשך הכללים, רק מצווה שהיא בפני עצמה, ומדבריו בהלכות ק"ש ניתן להבין שזו אינה בפני עצמה אלא חלק ממצוות קריאת שמע.","107","","4274","True","True","False","","220","87.68.17.99","0","21411","ברכות|יב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);