var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21328;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21328","0","כמה שאלות","09/08/12 19:11","כא אב","תשע&quot;ב","19:11","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1. א&quot;ר בר רב שילא: היינו דאמרי אינשי: &quot;לבעי אינש רחמי אםילו עד זיבולא בתרייתא שלמא&quot;.<br />רש&quot;י- שיהא לו שלום כל ימיו אפילו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו.<br /><br />הסברו של רש&quot;י קצת לא מסתדר עם לשון הביטוי. לפי רש&quot;י היה צ&quot;ל &quot;לבעי אינש רחמי לשלמא אפילו וכו'&quot;!<br /><br />2. הני מילי מעלייתא דרב חסדא במילי דבי כנישתא: אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות.<br />&quot;שערים&quot; בכ&quot;מ משמע בית דין. &quot;המצויינים בהלכה&quot; - ציון ואסיפת ציבור (רש&quot;י)<br />א&quot;כ- איזו מעליותא יש כאן במילי דבי כנישתא? נאמר שעדיפים בתי דין פעילים שיש בהם כינוס ציבורי ומגיעים בהם להלכה פסוקה וברורה על פני בתי כנסיות ובתי מדרשות!<br /><br />3. רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורי. תנא ליה חייא בר רב מדיפתי דרשה לגבי העניין לאכול בתשיעי. משמע- באופן טכני זה לא מתאים בעריו&quot;כ כי צריך לאכול. אבל אם תמצא זמן אחר שאפשר- אז בסדר...<br />אח&quot;כ תנא ליה ההוא סבא: ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.<br /><br />מדוע היה צורך בהתפתלות הזו? למה רב אשי ורבינא החליטו לא להביא מראש את הברייתא המורה לא להקדים ולא לאחר? (לא מסתבר לומר ש&quot;מילתא אגב אורחא קמ&quot;ל&quot;, ראשית כי זו דרכה של המשנה ואין זו דרכה של הגמרא, ושנית כי זה באמת לא קשור לעניין - שלא כמו תחילת הדיון בזמן ק&quot;ש של ערבית)<br /><br />4. אמר להו רבא לבניה: ... ואל תעברו אחורי ביהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. מסייעא ליה לריב&quot;ל דאריב&quot;ל אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין.<br /><br />ממתי רבא מסייע לריב&quot;ל? הרי רבא אמורא, ועוד- ריב&quot;ל היה קודם לרבא לפחות דור אחד!<br /><br />5. ההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהילולא דבריה דריב&quot;ל- האם מתוך שאין פה גערה או גינוי, לא בדברי ריב&quot;ל ולא מלשון הגמרא, ניתן ללמוד מכך שיש היתר להשתכר בשמחת חתן וכלה?<br /><br />אשמח אם מישהו יאיר את עיני","301","","4282","True","True","False","","1167","132.69.229.230","0","0","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21333","21328","לגבי שאלה 2","09/08/12 20:28","כא אב","תשע&quot;ב","20:28","הראל","לכאורה הוא ביקש לשמוע דברים מעולים שאמר רב חסדא, ובאיזה נושא? בענייני בית הכנסת, אך לאו דוקא דברים במעלת בית הכנסת.<br /><br />אך בפנ&quot;י הבין כמוך ותירץ:<br />לימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמרת משמיה דר&quot;ח במילי דבי כנישתא כו' אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות כו'. ולכאורה הוא תמוה דהא לאו ממילי מעליותא דבי כנישתא הוא אלא גריעותא הוא. ונראה לי דמ&quot;מ מילי מעליותא דבי כנישתא הוי בהא דדריש רב חסדא דכל משכנות יעקב היינו בית הכנסת דאי במשכן ממש מאי כל משכנות דקאמר ועוד דאין סברא לומר ששערים המצויינים בהלכה יהיו יותר חביבין מקדושת המשכן עצמה אלא על כרחך דאבתי כנסיות קאי וא&quot;כ מדאפקינהו רחמנא בלשון משכן אין לך מעליותא יותר מזו, כן נראה לי:","46","","4282","True","True","False","","262","84.228.109.4","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21335","21328","לגבי 4","09/08/12 20:39","כא אב","תשע&quot;ב","20:39","הראל","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22189&st=&pgnum=64'>בדק&quot;ס</a> הביא מכי&quot;מ שהמילים &quot;מסייע ליה לריב&quot;ל&quot; ליתא,<br />ובהערה באות ר' כתב ש: &quot;וכ&quot;ה האמת וכי מביאין ראיה מדברי רבא לריב&quot;ל וכבר עמד על זה בס' מראה אשאלא רבא הוא שהביא ראיה מריב&quot;ל&quot;.<br /><br />אגב, רבא דור 4, וריב&quot;ל על גבול התנאים ואף מופיע במשנה האחרונה בש&quot;ס.","46","","4282","True","True","False","","276","84.228.109.4","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21336","21328","לגבי 3","09/08/12 20:51","כא אב","תשע&quot;ב","20:51","הראל","לכאורה - מדוע שלא נאמר שיש מחלוקת בין חייא בר רב מדפתי לבין ההוא סבא?<br /><br />[ואגב, לולי דמסתפינא הייתי מפנה אותך ל: מבוא לתלמודים, חנוך אלבק, פרק שביעי - לכל הפרק ובפרט להתייחסותו לסוגייתנו בעמ' 476 בהסתמך על דברי מהר&quot;ץ חיות שעל אתר, ואכמ&quot;ל]<br /><br />אך נראה גם לתרץ באופן פשוט:<br />רב ביבי בר אביי סבר להשלים בעיו&quot;כ ולכן חייא בר רב אמר לו שבעיו&quot;כ יש להתרכז באכילה, ולא ראה צורך לומר לו שאף אין להקדים ולאחר את שמו&quot;ת, כי מה שהיה חשוב לו עכשיו זה שהוא לא יתעסק בלימוד מאסיבי בעיו&quot;כ. אך לאחר זמן כאשר התברר שרב ביבי בר אביי סבר להקדים את זמן השמו&quot;ת, אז נאמרה לו ההלכה שאין להקדים ולאחר.","46","","4282","True","True","False","","241","84.228.109.4","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21345","21328","תוספות לדברים שכבר השיבו","10/08/12 01:40","כב אב","תשע&quot;ב","01:40","דוד כוכב","<b>לגבי 1</b><br />אכן,<br />כתב בשו&quot;ת שבט הלוי חלק ח סימן רס <br /><br /><span class='darkYellow'><b>בענין נתוחי מתים לצורך למוד רפואה וכיו&quot;ב <br /><br />מרשימה שרשמתי לעצמי זה הרבה שנים<br />...<br />י. השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר - אמר רבה בר שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי עד זבולא בתרייתא שלמא (ברכות ח' א') היתי אומר שלמא בשלמות - שלא יגזלו ממנו אבריו.</b></span><br /><br /><b>לגבי 2</b><br />בי כנישתא = בית הכנסת/ההתכנסות = מקום ההתועדות = מועדון = כנסיה = אהל מועד = בית ועד.<br />בית דין גם הוא בי כנישתא. בי&quot;ד נקרא מקום הוועד במסכתות ר&quot;ה וסנהדרין (בשתיהן דף לא ע&quot;ב).<br /><br /><b>לגבי 3</b><br />כל חכם הדגיש ענין נכון.<br />* את עיוה&quot;כ להקדיש לאכילה, ולא לפנותו ל'ניקוי השולחן'.<br />* ההוא סבא אמר את דברו זה גם במסכת שבת דף כג ע&quot;ב לענין הדלקת נרות. וענינו: (משלי טו, כג) וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. יש חשיבות גם לעיתוי ולפיזור הקבוע, לא רק להספק. וענין זה כנראה אינו לעיכובא.<br /><br /><b>לגבי 4</b><br />גם בשטיינזלץ בתרגומו &quot;העלים&quot; אפילו את הציטוט מהגמרא בענין ה'סיוע', בלא לרמוז לסיבה.<br /><br /><b>לגבי 5</b><br />למה לא, רק לא להגזים.<br />ההשתכרות אינה איסור אלא דבר מגונה. ואין שמחה בלא יין.<br />(אגב, מעולם לא השתכרתי).","125","","4281","True","True","False","","283","31.44.143.214","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21342","21335","ריב&quot;ל","09/08/12 22:13","כא אב","תשע&quot;ב","22:13","כדי","ברש&quot;י נדה (יח:) מפורש שהיה אמורא. וגם מה שהביא ממה שהוזכר דבריו במשנה, לא מכרעא, עי' במהרי&quot;ץ חיות בסוף מסכת אבות. ויש בזה אריכות גדולה.","249","","4282","True","True","False","","186","109.64.223.174","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21343","21342","אכן כך","09/08/12 22:39","כא אב","תשע&quot;ב","22:39","הראל","היה על הגבול.<br />נזכר רק ב-2 משניות בלבד, שהם לא בדיוק משניות.<br />אך מופיע לרוב בש&quot;ס בדור המעבר/הראשון כאמורא לכל דבר ועניין.<br />לכן, כתבתי &quot;על גבול התנאים&quot;.<br />בכל מקרה - קדם לרבא באופן משמעותי.","46","","4282","True","True","False","","286","84.228.109.4","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21356","21345","על התוספת","10/08/12 09:01","כב אב","תשע&quot;ב","09:01","ינון","בס&quot;ד<br /><br />3. מדברי התוס' משמע שסוברים שכן לעיכובא...?<br /><br />5. בדיוק על זה שאלתי: מתלמידי חכמים ובני תורה נדרשת מידה יתרה של הימנעות מדבר מגונה. וכאן- לא ריב&quot;ל עצמו ולא הגמרא אינם מעירים דבר בקשר לשכרות ומתוך זה עלול להשתמע שאפילו גינוי אין כאן אלא זה דבר שבנורמה לחלוטין?","301","","4281","True","True","False","","221","132.69.229.230","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א",""),new Message("21361","21356","לשתות?","10/08/12 12:21","כב אב","תשע&quot;ב","12:21","דוד כוכב","3. בב&quot;י ובשו&quot;ע מובאת מחלוקת אם ניתן להשלים עד מתן תורה. התוספות לא עסק בזה אלא בכך שמצוה מן המובחר לפני האכילה, ושגם אחריה שפיר דמי. אבל יתכן שעדיין יכול להשלים גם עד שמחת תורה, בדרגות שונות של עדיפות.<br /><br />5. הביטוי &quot;נדרשת&quot; זה דבר יחסי, ולא מחייב לגמרי.<br />ועוד, שיש המהדרים שלא להשתכר, ויש שדוקא מהדרים בשמחת חתן וכלה, גם אם בעזרת מעט יותר יין.<br />לעומת סגפנותו של רבנו הקדוש, אמר בר קפרא לברתיה דרבי במסכת נדרים דף נא ע&quot;א: &quot;למחר <b>שתינא חמרא</b> בריקודא דאבוך ובקירקני דאמך&quot;. ע&quot;ש.<br />כעין זה ההבדל בין 'שיטותיהם' של שאול ודוד, בירושלמי סוכה פרק ה ה&quot;ד; וסנהדרין פרק ב ה&quot;ד.<br />וכמובן, רבה, לעומת רבי זירא הידוע ברצינותו, במסכת מגילה דף ז ע&quot;ב.<br />הרמב&quot;ם הביא רק את גנות המשתה, כדרכו לצדד בשער הפרישות שבמסילת ישרים לעומת שער הקדושה.","125","","4281","True","True","False","","288","95.86.74.222","0","21328","ברכות|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);