var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21241;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21241","0","כמה שאלות (דפים ה-ז)","08/08/12 13:04","כ אב","תשע"ב","13:04","ינון","בס"ד

יסלח לי מי שמפריע לו שאני חוזר טיפה אחורה, אבל נתקלתי בכמה קשיים ואשמח לשתף בהם את הציבור, ואשמח אפילו יותר אם מישהו יאיר את עיני (אם אחד מהעניינים כבר דובר בעבר - לא בדקתי - אשמח אם תהיה הפניה לדיון הרלוונטי)

1. דף ה.
אמר ר"ל: כל העוסק בתורה ייסורין בדלין הימנו ומביא ראיה מאיוב ומשלי. א"ל ר' יוחנן: הא- אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו (רש"י- שלומדים אותו כבר מספר שמות). כלומר- לא צריך להיות ת"ח גדול כדי לומר את זה, זה לא חידוש.

עקיצה כזו אינה יחידה. ר"י עוקץ את ר"ל בזו הלשון לפחות עוד פעמיים. ויש עוד מקומות שר"י מקניט את ר"ל על דבריו. (יסלח לי ר"י על הביטויים)

מדוע ר"י מקניט את ר"ל כך הרבה פעמים? ואם זו רגילות- מה הוא מתפלא ולמה הוא מתרגש כלכך בפעם שר"ל מאבד שליטה ו"מחזיר" לו (במחלוקת על הסכין בבבא מציעא), עד כדי כך שנגרם מזה מותו של ר"ל?

2. דף ה:
א"ר יוחנן: נגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה. מקשה הגמרא: ובנים לא? והא א"ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר?

איך מדברי ר"י על בנו עולה המסקנה שבנים הם ייסורין של אהבה? אולי דווקא מתוך עומק הכאב של ר"י על עשרת בניו הוא אומר שבנים אינם ייסורין של אהבה?
(ההסברים הן של רש"י והן של תוס' מותירים קושי ולא הספיקו לי, לצערי)

3. דף ו.
רב ביבי בר אביי עבד הכי, חזא ואיתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואיתסי.
מישהו יכול לתת הסבר מניח את הדעת מתי בעו רבנן רחמי ואיתסי ומתי בעו רחמי ונח נפשיה?

4. דף ז.
תניא ואל זועם בכל יום וכו'.

כל הקטע - בערך חצי עמוד - כולו, מילה במילה, מופיע גם בתחילת מסכת עבודה זרה.
מה ראו רב אשי ורבינא להביא אותו פעמיים?

5. באותו עמוד
לא תוכל לראות את פני, תניא משמיה דר' יהושע בן קרחה: א"ל הקב"ה כשרציתי לא רצית עכשיו כשאתה רוצה איני רוצה. ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן: בשכר שלש זכה לשלש...בשכר מהביט זכה לותמונת ה' יביט

למה הגמרא מוכרחת לומר שהם חולקים? ניתן לומר ש"ותמונת ה' יביט" זה דרגה אחרת מ"לא תוכל לראות את פני", ל"תמונה" זכה ול"פנים" לא זכה!

6. באותו עמוד
וא"ר יוחנן משום רבי יוסי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי על תנאי - לא חזר בו וכו'
במקום אחר (אם אנ'לא טועה- גם בע"ז) נאמר עוד: "חוץ מזו, שנאמר: ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תיו על מצחות האנשים וגו' ואעפ"כ כתיב בתריה: וממקדשי תחלו"
למה לא הזכיר זאת כאן?

7. דף ז:
וא"ר יוחנן משום רשב"י: מנין שאין מרצין לאדם בשעת כעסו? שנא': פני ילכו והניחותי לך.

הרי ר' יוחנן אומר זאת לעיל, רק עמוד אחד קודם, ולא בשם רשב"י אלא בשם ר' יוסי, למה הוא אומר זאת שוב?
ועוד- לכאורה מקומו לא יכירנו, זה "תקוע" בין שני קטעים קשורים: בין אברהם הראשון שקראו לקב"ה 'אדון' לבין לאה הראשונה שהודתה את ה'!

8. בתוס' ד"ה לא היה אדם שקראו אדון:
וכן צ"ל וכו' ובמלחמת המלכים היה בן ע"ג שנים וכו'

לא ייתכן לומר שאברהם אבינו היה בן 73 במלחמת המלכים, שהרי כשיצא מחרן לארץ כנען נאמר "ואברהם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן", ומלחמת המלכים היתה ודאי מאוחרת לבואו לארץ, שהרי לוט כבר נפרד מעמו!

יישר כוח למי שהחזיק מעמד עד כה ויישר כוח נוסף למי שיש לו תשובות","301","","4282","True","True","False","","1119","132.69.229.230","0","0","ברכות|ה ע"א",""),new Message("21248","21241","לגבי שאלה 7","08/08/12 13:17","כ אב","תשע"ב","13:17","בתר ממוצע","1. מצוה לומר דבר בשם אומרו
2. בדף הקודם הדברים נאמרו כדרך אגב ואילו פו מצויינות כל המימרות שאמר ר"י בשם רשב"י","138","","4282","True","True","False","","245","193.27.93.1","0","21241","ברכות|ה ע"א",""),new Message("21253","21241","דיונים קצרים בעקבותיך","08/08/12 13:52","כ אב","תשע"ב","13:52","המכריע","1. לרב מותר לחנך. ניתן לסמוך על ריו"ח שנהג כשורה לפי הענין. יש לזכור שריו"ח לימדו ממצב של ליסטים ובגיל מבוגר. זה נותן קצת רקע (למרות שיש דעה של תוס' שלמד גם בנערותו קודם שהחמיץ). וראה תשובת חות יאיר שבסוף ספר חפץ חיים. לעומתו ר"ל היה תלמיד. ובכלל קצת קשה לדון בהנהגת אמוראים כמו בדיון על ויכוח בין שני נערי תיכון.
3. בטח כוונתך לההיא דהשוכר את הפועלים שהזכרת קודם. שם ביאר הגר"ח שמואלביץ שלא היה טעם לרפאותו כי היה נחלה מיד שוב מאותה הסיבה שנחלה בתחילה (אבדן התלמיד החברותא הנצרך ללימודו). וחייו אכן לא היו חיים ולא היה בהם טעם.
4. הפליגא הוא בזה האם זה שבח למשה שנמנע מהביט או טענה עליו.
7. ראה בדברי ר' הראל (מנהלינו הנעלה) על הגירסא בדק"ס.
8. ראה תוס' שבת י' עמ' ב' אולי תעלה בזה ארוכה לתמיהתך.

ברוך בואך בצל קורתינו. תחזקנה ידיך ותעשינה תושיה.","199","","4282","True","True","False","","371","85.130.221.217","0","21241","ברכות|ה ע"א",""),new Message("21254","21248","עוד בקשר ל 7","08/08/12 14:10","כ אב","תשע"ב","14:10","אביאל","כידוע, רבינא ורב אשי סידרו מימרות בגמרא לפי הקשר אסוציאטיבי מתוך מגמה להקל על הזיכרון ומשום החשש שאם לא יכונסו מימרות דומות במקום אחד - הן עלולות לאבד. כל השתלשלות הגמרא לעיל היא בסדר זה, דהיינו קישורים אסוציטיביים או לפי בעל המימרא. אולם בתחילת ז, ב ישנה סידרה של מימרות של בעניין זה התקשיתי מדוע נשנו כאן המימרות של ר' יוחנן בשם רשב"י, שלכאורה אין בהם לא מזה ואף לא מזה, לא קשר הגיוני, ואף לא הובאה לעיל מימרא בשם רשב"י.
על כן היה נ"ל לומר שהיא גופא, כיוון שכבר לעיל הובאה מימרא של ר' יוחנן בשם ר' יוסי על מניעת ריצוי בשעת הכעס, הביאו כאן את כל המימרות בשם רשב"י. דהיינו דווקא הכפילות היא זו שגרמה להבאה כאן של כל סדרת המימרות.
[אמנם, לפי דברי היה ראוי להקדים את המימרא של "אין מרצין לאדם..." וצ"ע]","289","","4282","True","True","False","","316","213.151.55.4","0","21241","ברכות|ה ע"א",""),new Message("21272","21253","ל-3.","08/08/12 16:23","כ אב","תשע"ב","16:23","כדי","וכן צ"ל בתענית (כג.) לגבי חוני המעגל. וידועים דברי הר"ן בנדרים (מ.) בעניין זה. ועי' להגר"ר מרגליות בספר נפש חיה (סי' רצב).","249","","4282","True","True","False","","316","79.176.222.119","0","21241","ברכות|ה ע"א",""),new Message("21274","21272","ל-2","08/08/12 17:45","כ אב","תשע"ב","17:45","לומד צעיר","הלימוד שהייסורין הן ייסורין של אהבה, זה מתוך ש: א. לא יכול להיות שייסורי ר"י הן ייסורים הבאים לכפר, משום שר"י היה צדיק, ואין זה משנה שצערו היה רב שהרי לא היו לו עוונות. ב. מדובר שר"י בא לנחם אחרים, ולא היה לו בכלל צער רב, אלא בא לנחם. ואנו לומדים מזה שבא לנחם - שאלו לא ייסורין הבאים מחמת עוונות.","304","","4282","True","True","False","","89","213.151.60.115","0","21241","ברכות|ה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);