var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20720;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20720","0","הערות לנדה דף סט (השלמת החובות)","30/07/12 01:57","יא אב","תשע"ב","01:57","המכריע","א. אע"פ שאין סופן. ולפ"ז צ"ל דנקט במתני' שביעי רק משום ר"י ור"ע. אמנם עדיין צ"ב אמאי נקט שבדקה בשמיני לר"א, הא סגי שבדקה בראשון ובאה לפנינו בשמיני ומטבילין אותה. דהא לכ' אין שום דין לבדוק בשמיני אחר שהוחזקה כל שבעת הימים בנקיות לר"א.

ב. לא רבי יהושע ור"ע. ר"ל ר"י דס"ל בשביעי דיש לה ב' ימים השווה כאן עם ר"ע דיש לה רק יום אחד האחרון.

ג. איני וכו' בעינן ספורין לפנינו. לכ' זה לא ממש הנידון של רב, שם הבעיה שלא ספרה בפנינו וכלומר שלא ספרה כלל, דאם אומרת ספרתי נאמנת כמבואר בהמשך הסוגיא, וכאן ספרה ביום הראשון, ואכמ"ל.

ד. אמר רב ירמיה מדפתי שבאה לפנינו בין השמשות וכו' ותלת לזיבה. קצ"ב מה שדחק רש"י גבי זיבה שראתה ביה"ש האידנא ואתמול, הא לזיבה סגי לומר שראתה ביום קודם שבאה, ולמחר הוי ראשון, או דראתה יום קודם שבאה וגם ביה"ש שאולי זה לילה ורק מחרתיים הוא יום שימורה וטבילתה. ויל"ע.

ה. ראיתי ואיני יודע. לכאורה צ"ל איני יודעת וכן ברש"י כמה פעמים.

ו. (סט:( עד שימוק הבשר. אם הכוונה ממש כפשוטו לכאורה למה לא סגי במה שנקרא כתמי מוות. ואם בזמנינו אדם שיש לו קוצב לב והוא גם מונשם אולי לא יופיעו כתמי מוות אבל במציאות זמנם זה סימן מובהק המגיע כמה שעות לאחר המוות. ובדוחק יש לומר דזה גופא הכוונה ימוק בשרו. ולפי זה ר"א דאמר להלן שיבקע כריסו הוא מאחר ולא מקדים. ועליו תיסוב התמיהה מדוע אינו מסתפק בכתמים אלו.","199","","4291","True","True","False","","1091","85.130.221.217","0","0","נידה|סט ע"א",""),new Message("20726","20720","ל-ו.","30/07/12 04:52","יא אב","תשע"ב","04:52","דוד כוכב","כתמי מוות הם סימן מובהק לעצם המוות. (גם הסרת הראש או הפסק הנשימה הם סימנים גמורים).
אך בענייננו יש טומאה על גוף בשר הזב, והזבה, והנדה, והיולדת, והמצורע, והביטול להיותו בשר הוא כאשר נמק.","125","","4291","True","True","False","","120","31.44.137.151","0","20720","נידה|סט ע"א",""),new Message("20745","20726","כמדומה שלא דק","30/07/12 18:01","יא אב","תשע"ב","18:01","המכריע","בגמרא מבואר שאם היינו בטוחים שהזב מת שוב לא היה מטמא גופו באבן מסמא וכל טומאתו מדרבנן הוא שמא הוא חי ורק נתעלף, ומצריכין שימוק הבשר כהיכי תימצי לבירור מוחלט שהוא מת ולכן היה קשה לי מה שהקשיתי.
נא יעיין ואם אני טועה יעמידיני על האמת.","199","","4291","True","True","False","","196","85.130.221.217","0","20720","נידה|סט ע"א",""),new Message("20754","20745","נכון הדבר","31/07/12 00:14","יב אב","תשע"ב","00:14","דוד כוכב","כתב הערוך לנר מסכת נדה דף סט ע"ב:
"בגמרא גזירה שמא יתעלפה. קשה למה לענין טומאה גזרו כן ולמה לא גזרו ג"כ שלא יקבר עד שימוק הבשר והרי פקוח נפש חמיר טפי שדוחה כל ל"ת שבתורה וי"ל דודאי אין חשש באמת שמא יתעלפה דיש להכיר ע"י סימנים כשיתעסק בו גם קודם שימוק הבשר שמת ודאי רק לענין טומאה גזרו שאפשר שאינו נוגע במת כלל ועומד ברחוק ממנו ויחשוב בשנתעלף שמת ושאין מטמאין משכב ומושב שלו ובאמת הוא חי ומטמאין לזה גזרו שכל מת יטמא ולכן לר"א לא סגי לי' עד שימוק הבשר אף שאז בלי ספק מת הוא ובעי עד שיבקע כרסו דס"ל שימוק אינו ניכר להדיא לכל ואיכא ג"כ עוד חשש לעומד מרחוק אבל כשיבקע כריסו אז ודאי ניכר גם לזה שמת".

לפי דבריו מבואר, שגם כתמים לא ניכרים היטב למרחוק. ועוד שבודאי מיחלפי בכתמים אחרים השכיחים מחיים, כגון שטפי דם, ועוד (יעיד מי שראה, ר"ל).

אמנם יש מקום לומר שכתמים כאלו הם בכלל נימוק הבשר, אם נעשה הבשר רך.

[לעצם דברי הערוך לנר, בפתחי תשובה יורה דעה סימן שנז ס"ק א' הביא את דעת רמ"ד שאמנם מצריך שיהא נימוק הבשר לפני קבורה (כמו שהנהיג בזמנו נסיך אשכנז), וחלק עליו היעב"ץ].

אמנם כמו שהזכרתי, עדין קשה למה לא יהא די בהסרת הראש שהוא ניכר טפי.
ואפשר דאה"נ מהני מק"ו מנימוק הבשר.
א"נ י"ל שתיקנו שיהא היכר של ביטול בגוף הבשר - שהוא מקור הטומאה. וכמו שכתבתי בתחילה.","125","","4290","True","True","False","","195","95.86.80.51","0","20720","נידה|סט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);