var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20445;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20445","0","הערות לנדה דף נז","18/07/12 00:42","כח תמוז","תשע&quot;ב","00:42","המכריע","א. בכהן עומד שם. היינו כהן כותי כדפירש&quot;י. וק&quot;ק היכי משכח&quot;ל כהן כותי. ועכצ&quot;ל דאינו מבני אותן הגויים שבאו מכותה, אלא רק אמו מכותיים ואביו כהן, או דשם כותי כולל גם מבני ישראל שנמשכו אחר דעת הכותים ונהגו במנהגיהם.<br /><br />ב. מלא מענה מאה אמה. בית ד' סאין. היינו מאה על מאה. וצ&quot;ב לפי מש&quot;כ תוס' דמאה אמה לכל רוח א&quot;כ הוי מאתיים על מאתים והוי הרבה יותר מבית ד' סאין.<br /><br />ג. לאתויי תחומין. נפ&quot;מ קיצונית בזה בין הכותים לצדוקים. האחרונים קיימו בנפשם את הפסוק לא יצא איש ממקומו ממש כפשוטו וכל השבת היו יושבים במקומם בלא לזוז מביתם חוצה, ולעומתם הכותים אינם מודים דיש תחומין כלל מן התורה. (יש כאן הערה סמלית, שבלי דעת תורה השכל האנושי אינו יודע להגביל נכון, או שהוא מפריז על המידה בקביעת הגבול או שהוא לא מגביל כלל).<br /><br />ד.(נז:) וכן בפוליוס. לא נתפרש אי האי פוליוס (מין צעיף) חוזר גם ביום.<br /><br />ה. ואכתי מיבעיא לן בבשרה ולא בחתיכה ושפיר, תרתי שמע מינה. לא נתבאר איך באמת ניתן למישמע מינה תרתי, הא תרי הדרשות אינן לכאורה מאותו ענין כלל.","199","","4307","True","True","False","","1134","85.130.221.217","0","0","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20450","20445","כמה תגובות","18/07/12 02:10","כח תמוז","תשע&quot;ב","02:10","לומד","א. ז&quot;ל התוי&quot;ט וכהן כותי היינו מבניו של הכהן אשר שלח מלך אשור להורות משפט אלקי הארץ כמ&quot;ש בסוף מלכים וידעו חכמינו ז&quot;ל ששבו לדת אחת הני כהני עם הכותיים כך נ&quot;ל <br />ה. נחלקו בזה הראשונים והאחרונים. בתוס' רא&quot;ש לעיל כא: כתוב שיש שלשה ריבויים בפסוק עיי&quot;ש, ולכן אפשר ללמוד מלבד שמטמאה בפנים כבחוץ עוד שני דברים<br />והר&quot;ן פירש שאף בשפיר וחתיכה החסרון הוא שאין הרגשת דם אלא הרגשת שפיר<br />וראה מה שהקשה עליו הרשב&quot;א ותירץ  ששקולים הם ויבואו שניהם.<br />וידועים דברי הפרדס רימונים בענין זה, שאין כאן שתי דרשות נפרדות אלא כשם שטיהרה התורה ראיה בשפיר וחתיכה מפני שאין דרך ראיה בכך כך גם ראיה בלי הרגשה טהורה מפני שאין דרך ראיה בכך, וכתב שלפי&quot;ז אף שאין הנשים מרגישות פתיחת פי המקור, מכיון שכך הוא דרך ראייתם אין חסרון בהרגשה","193","","4307","True","True","False","","115","31.210.191.94","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20451","20445","מספר הערות","18/07/12 02:17","כח תמוז","תשע&quot;ב","02:17","כדי","ל-א. לפי פשוטו היינו בכהנים שלהם, מבחינתם, דסגי בזה (וכעין בדיקה זו עם הכותיים, יש בריש חולין ד. ע&quot;ש). ואם אינני טועה הכותיים דאז הינם השומרונים של היום, וידוע שיש להם היום משפחות כהונה. וכמדומה שהיו על סף כלייה.<br /><br />ל-ב. אולי לפי התוספתא הייתה הגירסא &quot;בית ד' ד' סאין&quot; היינו ארבע סאין פי ארבע, ואז יוצא החשבון מכוון, ודוחק. ובאמת נראה דכוונת התוס' לומר דתוספתא פליגא, אע&quot;פ שלא משמע כן מלשונם.<br /><br />ומעניין לעניין, גבי שיעור המענה, יש בזה להביא מדברי הרא&quot;ש בב&quot;ב (פ&quot;ג סי' סד) בנוגע לאופן הקניין בשדה שאינה מסויימת במצריה, ובמה שהעיר עליו הרש&quot;ש שם. <br /><br />וז&quot;ל הרא&quot;ש:<br />ושאין מסויימת במצריה עד כמה? אמר רב פפא כדאזיל תיירי דתורי והדר. פירוש, קנה במכוש אחד כשיעור מענה לאורך השדה ולרחבו. אם נכש בגבולי השדה באמצע השדה, קנה מלא מענה לימינו ומלא מענה לשמאלו ומלא מענה לפניו, מרובע. כגון: אם המענה מאה אמה, קנה מאתים אמה על מאה. ואם נכש באמצע השדה קנה מאתים על מאתים. עכ&quot;ל.<br /><br />וכתב עליו הרש&quot;ש בחידושיו לב&quot;ב (נד:):<br />ברא&quot;ש איתא כגון אם המענה מאה אמה. ואנכי גמרא ידענא - וכמה מלא מענה מאה אמה תמורה ר&quot;ד יג. וע&quot;ש. עכ&quot;ל. והעירותי בגליון גם מגמרא דכאן. ולפלא שלא ציינו המציינים כאן לתמורה, ולהיפך.<br />ואגב, אם נאמר דהרא&quot;ש מסתמך ואזיל אשיטת רש&quot;י שהצביע עליה הרב המכריע פעמים מספר, שדרכו לכתוב &quot;כגון&quot; אף אם ישנה רק דוגמא אחת, תוסר קצת מעל הרא&quot;ש תמיהת הרש&quot;ש, אם כי לא לגמרי.","249","","4307","True","True","False","","251","109.186.13.41","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20470","20445","ב. &quot;לכל רוח&quot; = 2 רוחות. החרישה התבצעה","18/07/12 18:20","כח תמוז","תשע&quot;ב","18:20","יהודי_קדום","הלוך וחזור ולא כשתי וערב. אם נצייר את שדה בית הפרס כמרובע המוקף מארבע רוחותיו במרכז חלקת שדה גדולה,  המחרשה תעבור דרך בית הפרס רק בין זוג שדות נגדיים, היינו:  <br />אם א' וג' שדות נגדיים וכן ב' וד' שדות נגדיים החרישה מתבצעת:<br />מא' לג' וההיפך (ואז שדות ב' וד' טהורים - א' וג' טמאים)<br /><span class='bordeaux'><b>או, </b></span><br />מב' לד' וההיפך (ואז שדות א' וג' טהורים - ב' וד' טמאים)<br /> וע&quot;כ תמיד יהיו שני שדות מאה על מאה ולא ארבעה שדות. <br />מאליו מובן שבית הפרס טמא בנוסף לשני השדות הטמאים.<br /><br />רבינו גרשום תמורה יג. ד&quot;ה &quot;ג' שדות&quot;. וכן רש&quot;י הקדוש, שם. ד&quot;ה &quot;שלש שדות ושתי מענות&quot;. <br /><br />(נ&quot;ל שללימוד מדוייק יותר יש להבדיל בין שדה שמקום הקבר בה ידוע לבין שהקבר נאבד בה וכו' [אגב רק בשבת טו: מופיע 'אבד' ולא 'נאבד'] )<br /><br />לדעת ר' אליעזר בתמורה יב: (תוקן לאחר 7 ציפיות מ'באהלות פי&quot;ז מ&quot;א' - שם ר' יוסי) יהא הרבה יותר מד' סאין כי לדעתו הטומאה תעבור משדה לשדה כמפולת &quot;דומינו&quot;: &quot;ר&quot;א אומר בית הפרס עושה בית הפרס&quot;... <br /><br />וברור שהיישוב לעיל כדעת חכמים ודלא כר' אליעזר שאכן חשבונו יותר.. ויותר...","233","","4307","True","True","False","","151","79.182.173.115","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20458","20450","נשים בזמנינו","18/07/12 04:50","כח תמוז","תשע&quot;ב","04:50","המכריע","יישר כח והעתקתי הכל אצלי. כמדו' דכוונת הפרדס רימונים לומר דנשי זמנינו שאין רגילות בהרגשה חזרו לטמא מה&quot;ת ללא הרגשה.","199","","4307","True","True","False","","170","85.130.221.217","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20459","20451","מענה","18/07/12 04:52","כח תמוז","תשע&quot;ב","04:52","המכריע","אולי כוונת הרא&quot;ש דשיעור מענה יכול להשתנות לפי הזמן, וכגון השיער שהיה בזמן הגמרא מאה אמה.","199","","4307","True","True","False","","143","85.130.221.217","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20461","20458","שמעתי משם הרב מרדכי אליהו","18/07/12 05:30","כח תמוז","תשע&quot;ב","05:30","דוד כוכב","שבלא הרגשה, ראייה ממש מטמאה.","125","","4307","True","True","False","","103","31.44.138.158","0","20445","נידה|נז ע&quot;א",""),new Message("20465","20459","צ&quot;ל &quot;השיעור&quot;","18/07/12 11:39","כח תמוז","תשע&quot;ב","11:39","המכריע","","199","","4307","False","True","False","","101","85.130.221.217","0","20445","נידה|נז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);