var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20288;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20288","0","הערות לנדה דף נא","12/07/12 00:57","כב תמוז","תשע"ב","00:57","המכריע","א. נהי דהכשר שרץ לא בעיא הכשר מים בעיא. לכ' נראה זר דיותר נוח להם לקבל דלא יצטרכו מגע שרץ מאשר ביאת מים. וכפה"נ ההסבר הוא דהשרץ שעניינו הבאת הטומאה עצמה, בזה אין צורך משום דיש בו כבר כח טומאה לטמא בסופו, אבל ביאת מים דדמיא לגמר מלאכה כדאי' בחולין, שפיר ס"ד דרק אחרי הגמ"מ יוכל לטמא מצד כח הטומאה שבו. והבן. ומ"מ דחו דמשמע מהדרשא דלא בעי כלום. וייתכן שכלול בזה למסקנה איזו הבנה מחודשת בטומאה קלה זו שאינה צריכה הכשר, שזה קשור באמת לטומאת הנבילה החמורה שהיא לא בעי הכשר משום דלא בעי שם אוכל (אע"פ דבעינן ראוי לאכילה שלא נפסל לאכילת כלב, ואכמ"ל).

ב. אלא אמר רבא וכו' שום טומאה. לכאורה אין זה מהלך מחודש אלא ביאור בדברי רב ששת. ויש כאן דבר לא שגרתי שיושבים ר"ש ורבא ודנים זה עם זה, רבא השיב ראשונה רב ששת השני ושוב רבא (ללישנא קמא דלא ר"פ אמרה).

ובסוגיא הסמוכה ישנה הערה מעין זו על מה דמתיב רב אשי, דכותב שם רש"י "לרבא", ויתכן אמנם שכוונתו על רבא, אבל אח"כ רבא עצמו משיב, וכפה"נ בא רש"י לפרש דאיתיביה לרבא עצמו וא"כ ע"כ רב אשי קדמון הוא דרב אשי הידוע נולד ביום שמת רבא.

ג. ויש שחייב במתנות. רש"י "כגון" בקר. לכאורה רק בקר הוא זה שחייב במתנות ולא בגז, וזה שוב כדרכו של רש"י בענין הכגון.

ד. (נא:) והא שבת דמיחייב בפאה. התוס' העתיקו מדחייב וכבסמוך והוא יותר מדוקדק. ומש"כ רש"י לאו קושיא הוא, כוונתו דבחלק זה הוא רק הקדמה לקושיא שבהמשך, אבל ודאי הכל מדברי המקשן.

ומה שמחק מהרש"ל בגמרא תיבת אמר, אחרי רב כהנא, הוא ע"פ רש"י שרב אשי הוא דאמר זאת לפני ר"כ. ובאמת כמדומה דלפעמים מוכח דר"א אמר את השמועה הקודמת ורב כהנא מוסיף ודן, ול"י מה הכריחו לרש"י כאן לנטות מזה.

ה. כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. הדבר פשוט שזה רק בדגים ולא בחיות ים שבהם בכלל לא אלו סימניהן. וידוע מה שכתב המעדנ יו"ט בחולין שהובא לפניו דג שטיקס מרינוס שיש לו קשקשת ולא סנפיר, וכתב שם דהוא רעיל, וכוונת המשנה רק על דגים אכילים, ומבאר בזה מה שאמרו להגדיל תורה, דהכוונה שלמעשה דג זה לא יאכלוהו בלאו הכי, ובשאר הדגים סגי בסימן הקשקשת, אבל רצה הקב"ה ליתן שכר על מניעת אכילתו ולכן ניתן סימן הסנפיר בשביל דג זה שהסנפיר בלבד חסר לו, כדי שתהא מצוה במניעת אכילתו.

אמנם כבר כתב המלבי"ם שהוא לא דג ואפילו לא חית ים, אלא חית יבשה מובהקת עם רגליים מסוג לטאות, ונושמת אויר כרגיל, ורק דרכה לשהות הרבה במים כדרך מיני לטאות החיות על יד מים, ולכן אין שום קושיא ממנו. ואכן יצויין שבקטלוג הדגים יש כ25000 מינים ואין בהם אפילו חריגה אחת מכללא דמתניתין, ועל כגון זה אמרו במק"א וכי משה קניגי היה.

ולגבי מה שאמרו להגדיל תורה שמעתי ביאור נאה (מר' יעקב רוזנטל זצ"ל אב"ד חיפה) על פי החקירה הידועה אי סימני טהרה הן רק סימן או שהם הסיבה. ואם ננקוט שהם סיבה, יש לומר שהסיבה המתרת היא שני הדברים, הסנפיר והקשקשת, אמנם לסימן בלבד היה מספיק הקשקשת, אבל להגדיל תורה ולבאר לנו את הסיבה האמיתית גילתה תורה גם את ענין הסנפיר שהוא חלק מהמתיר. והבן.

ו. לאיתויי ריחני. ברש"י כ' דלא תיקנו ברכה אחרונה על ריח משום דהוא הנאה מועטת. ומביאים בשם הכל בו לבאר (אולי בכוונת רש"י) דהוי כמו מזון לאחר שנתעכל, כך ריח נמוגה הנאתו מהגוף מיד ול"ש תו לברך.","199","","4309","True","True","False","","984","85.130.221.217","0","0","נידה|נא ע"א",""),new Message("20291","20288","להגדיל תורה ולהאדירה","12/07/12 01:14","כב תמוז","תשע"ב","01:14","לומד","יישר כוחכם על דברי הגר"י רוזנטל שהם ביאור נפלא לדברי הריטב"א שכתב שיגדיל תור ויאדיר, היינו שבא הכתוב ללמדנו שגם סנפיר הוא סימן, וכעת מובן היטב, שזו ראיה שהסימני כשרות הם הסיבה ולא הסימן ומדויק היטב בריטב"א. יישר כוחכם

באות ג. נראה טעות שאין מכאן ראיה לשיטת רש"י שיש גם עז שאין נוהג בה ראשית הגז ונוהג מתנות ופשוט","193","","4309","True","True","False","","93","94.230.94.2","0","20288","נידה|נא ע"א",""),new Message("20295","20288","ב. עד שלא מת רבא נולד רב אשי","12/07/12 02:06","כב תמוז","תשע"ב","02:06","דוד כוכב","כבר כתבו הספרים שגירסת הרמב"ם וספרי דוקני "עד שלא מת רבא נולד רב אשי" (מסכת קידושין דף עב ע"ב), וכתב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה שרב אשי קיבל מרבא.

ועוד מדף על הדף קידושין דף עב ע"ב:
"בשו"ת תירוש ויצהר (סי' עח) ... על פי מה שכתבו בתוספות במסכת שבת (קנ, א ד"ה ורבי יהושע), אמרינן בקידושין פרק בתרא (דף עב א) עד שלא מת רבי עקיבא נולד רבי', ומשמע שגרסו 'עד שלא מת נולד רב אשי', וכן נראה מהראיה שהביאה הגמרא, 'עד של כבתו שמשו של עלי, זרחה שמשו של שמואל הרמתי', וכן הוא לשון המדרש (בראשית רבה ב, ב), 'אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו', ולפי זה ניחא שרב אשי ראה את רבא והיה תלמידו. [ועיין שם עוד שהפליג בראיות, ממאמרי חז"ל שמשמע שכן גרסו בגמרא]".

רב אשי הקדמון היה קדום הרבה יותר.","125","","4309","True","True","False","","141","212.76.102.98","0","20288","נידה|נא ע"א",""),new Message("20297","20295","גז עזים","12/07/12 02:42","כב תמוז","תשע"ב","02:42","המכריע","א. אני חשבתי שבקר הוא מין שלא חייב כיון שנאמר צאנך. אבל עז בעיקרון הוא כלול בצאן, רק שנאמר ולא לשקו וכדומה כדאי' שם בחולין, ולו משכחת לה עז המגדל צמר כעין כבשים לכאורה יתחייב. אבל אולי אני טועה, ותיקנתי אצלי.

ב. ציינתי אצלי את הריטב"א.

ג. אני כתבתי רב אשי קדמון, לא עלה על דעתי הקדמון שבזמן רב. בכל אופן הוספתי אצלי דלהגירסא עד שלא מת רבא וכו' יש מקום לקיים את הסוגיא עם רב אשי הידוע.

יישר כח על ההערות המחכימות. הרבה למדתי מחביריי.","199","","4309","True","True","False","","164","85.130.221.217","0","20288","נידה|נא ע"א",""),new Message("20299","20297","שוב ראיתי שגם מכאן יש ראיה לשיטה ברש"י","12/07/12 02:58","כב תמוז","תשע"ב","02:58","לומד","שבהוצאת עוז והדר בהגהות וציונים הם הגיהו על פי כת"י כגון בקר ועיזים, וא"כ חזינן שוב שרש"י נקט כגון והביא כל הדוגמאות.","193","","4309","True","True","False","","131","94.230.94.2","0","20288","נידה|נא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);