var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20254;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20254","0","הערות לנדה דף מט","10/07/12 14:07","כ תמוז","תשע&quot;ב","14:07","המכריע","א. משום דקא בעי למיתני כיוצא בו. רצה לומר ולכן חזר ונקט באותו הסגנון של הדברים הבאים, כדי שיובן על מה אומרים כיוצא בו.<br /><br />ב. כל אבר. פירש&quot;י אצבע יתירה. אין כוונתו שרק כך מתפרש אבר, אלא דהאבר הנאמר כאן דללא ציפורן אינו מטמא באהל אם אין בו כזית בשר, הוא רק באצבע יתירה, דע&quot;כ מדובר כאן באצבע כיון דאיירינן על ציפורן, ואצבע רגילה מבואר בגמ' דמטמאה באהל גם ללא ציפורן. ועי&quot;ש בסוגיא דאפילו יתרת הנספרת על גב היד מטמאה באהל ללא ציפורן, והכוונה כאן יתרת שאינה נספרת.<br /><br />ג. כל המטמא מדרס. בקצרה גדר החפץ הנטמא באהל הוא שיהיה כלי, וגדר החפץ הנטמא מדרס הוא כלי המיוחד לישיבה, ונמצא דכל ראוי למדרס כלול בו שהוא כלי וממילא מטמא באהל, אבל הנטמא באהל זה אומר בהכרח רק שהוא כלי אבל כל עוד אינו מיוחד לישיבה אינו מטמא מדרס.<br /><br />ד. לא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד. עיין תוס' שבת צה: דכל זה רק בכלי המשמש לפעמים ליבש, אבל כלי המיוחד למשקין בלבד בטל במוציא משקה דאין משתמשין בו בקביעות למשקה ע&quot;י גיסטרא כשהוא מוציא. ורק במיוחד גם ליבש, בזה כשבא להשתמש במשקין מניח גיסטרא. ובזה ביאר המהרש&quot;א לשון רש&quot;י בתחילת עמ' ב' דבדיקה ע&quot;י דחיקה היא קולא, ולכ' מוציא הוא נפ&quot;מ רק למי חטאת, ושם זו חומרא לפוסלו לעניינו. ובדברינו מיושב דבטל להיות כלי למשקין ונטהר ואינו מקבל טומאה. (וראיתי מביאים דיש שהוסיפו דגם לחטאת משכח&quot;ל קולא דאם הכלי פסול והמים לא נתקדשו ממילא לא יטמאו את נושאן, וזה רחוק קצת בכוונת רש&quot;י). <br /><br />ה. (מט:) כופף אזני קדירה לתוכן. שאלוני שלכאורה המציאות צ&quot;ב, דאם זה מונח היטב צמוד והוא מלא אויר, אזי המים מלמעלה לא ייכנסו כלל בגלל האויר הפנימי שאינו מניחן להיכנס, ואם מניחם באופן שאינו צמוד הרי המים יחדרו מיד מלמטה ויעלו בתוך הכלי במקביל למילוי המים שבחוץ וא יהיה ניתן כלל לבדיקה אם מים נכנסים מלמעלה דרך הסדק.<br /><br />ו. יש בו ציפורן. ברש&quot;י ואפילו היא יתירה &quot;כגון&quot; אצבע שישית. זה אתי שפיר טפי לדרכו של רש&quot;י בשימוש בתיבת כגון כמו שהבאתי כמה פעמים לאחרונה.<br /><br />ז. ת&quot;ל אשר ישב עליו הזב. שמעתי ביאור נאה דהדיוק מהא דלא מנוקד ישב בקמץ ופתח אלא בכפל הצירי, ומזה משמע דיישב עליו בקביעות (הוא או אחר) ולא ישיבה חד פעמית בעלמא.<br /><br />ח. לאתויי גר. ראה בתוס' שהאריכו ותמצית דבריהם דיש כאן שני נידונים. האחד הוא מצד הלכות דיינים שלזה אכן גר כשר רק לממונות ולא לנפשות. אך יש דין נוסף של מינוי שצריך לזה מישראל, מקרב אחיך, וגר, והיינו אפילו בן גרים, לא חשיב מקרב אחיך ופסול לכל מינוי, ודיין לממונות גם מינוי יש בזה ומצד זה הוא פסול, אלא אם כן אמו מישראל, או לדון גר חבירו.","199","","4314","True","True","False","","1097","212.179.87.186","0","0","נידה|מט ע&quot;א",""),new Message("20265","20254","בקשה למבינים בפיזיקה","10/07/12 19:50","כ תמוז","תשע&quot;ב","19:50","המכריע","שימו נא לבכם להערה ה. ואם תשובה מניחה את הדעת בידכם אנא רשמוה. (בתחום הזה אין לי חברים בבית המדרש..)","199","","4314","True","True","False","","180","212.179.87.186","0","20254","נידה|מט ע&quot;א",""),new Message("20267","20265","צריך לצייר קצת את הסיטואציה","11/07/12 00:26","כא תמוז","תשע&quot;ב","00:26","קותי","כנראה שהצמדת פתח הכלי לעריבה אינו מעלה ואינו מוריד <br />כי לא תיתכן אטימה הדוקה במיוחד לא בימיהם<br /><br />מציפים את הכלי במים (משמעותי בעיקר אם הנקב בתחתית הכלי, בשוליו)<br />אם יש נקב האויר יצא והמים יחדרו לכלי מלמטה כי האוויר ידחק החוצה דרך הנקב <br /><br />השאלה מה בדקו האם בדקו האם הכלי רטוב מבפנים? <br />כנראה ששלפו את הכלי ושוליו כלפי מעלה אם נשאר יבש (פרט לרטיבות בתוך הכלי בסמוך לשפתיו)  <br /><br />אולי הבדיקה היתה כמו בפנצר בודקים האם יש ביעבוע<br /><br />במחשבה נוספת זה רק בודק האם יוצא אויר זה לא אומר שיש כונס משקה במקום הנקב <br /><br />ניסיתי להסביר ונמצאתי מקשה","217","","4313","True","True","False","","166","89.139.192.134","0","20254","נידה|מט ע&quot;א",""),new Message("20277","20265","עיון חוזר","11/07/12 05:36","כא תמוז","תשע&quot;ב","05:36","קותי","המשנה במסכת כלים אומרת המטבילו דרך פיו כאילו לא טבל (י' מ&quot;א)<br />כלומר המים לא הגיעו לשם <br /><br />הפרוצדורה שמציע רבי יהודה להפוך את הכלי על פיו ואז להציף את העריבה במים <br />נועדה להבטיח שאם יש נקב בדופן הכלי   נראה ביעבוע במים ואז נדע שיש נקב<br /><br />לפי המשנה לא חייבים להכניס קודם את הכלי לעריבה ולהציף<br />אפשר להכניס את הכלי לעריבה מלאה במים ופיו כלפי מטה <br />פני המים בעריבה יעלו בשיעור נפח הכלי <br />אם יש נקב פני המים ירדו בשיעור נפח הכלי מפיו עד לנקב <br /><br />לאור הפרוצדורה של רבי יהודה נראה שהבדיקה היתה ע&quot;י ביעבוע<br /><br />לשיטת רבי יהודה נראה ברור שהמים שנכנסים לא נכנסים דרך הנקב כי זמן כניסת המים דרך נקב קטן יכול להיות ארוך מאוד לפי ההספק הזרימה של המים דרך הנקב","217","","4313","True","True","False","","162","89.139.192.134","0","20254","נידה|מט ע&quot;א",""),new Message("20279","20265","אזי המים מלמעלה לא ייכנסו","11/07/12 07:30","כא תמוז","תשע&quot;ב","07:30","קותי","כלל בגלל האויר הפנימי שאינו מניחן להיכנס,<br /><br />אז איך מוזגים כוס תה?<br /><br />אם יש פתח אז הפרשי הלחצים קובעים את כיוון הזרימה המים פנימה והאוויר החוצה <br /><br />זה לב ליבה של הליבה","217","","4313","True","True","False","","138","89.139.192.134","0","20254","נידה|מט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);