var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20182;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20182","0","&quot;שמואל בדק באמתיה&quot; - הכיצד מותר?","07/07/12 23:10","יז תמוז","תשע&quot;ב","23:10","שיננא","&quot;שמואל בדק באמתיה ויהב לה ד' זוזי דמי בושתה&quot;<br /><br />האם מותר להסתכל במקומות צנועים בגופה של אשה כדי ללמוד?","146","","4320","True","True","False","","1945","77.126.92.208","0","0","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20184","20182","מה זה שונה מרופא?","08/07/12 01:41","יח תמוז","תשע&quot;ב","01:41","המכריע","","199","","4319","False","True","False","","245","85.130.221.217","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20196","20182","זו השאלה שאתה שואל???","08/07/12 09:11","יח תמוז","תשע&quot;ב","09:11","Almuaddib","ומדוע אינך שואל היאך אפשר לגרום לה לבושת בכוונה תחילה?","107","","4319","True","True","False","","282","87.68.77.179","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20197","20182","ת&quot;ר: כל הנבדקות - נבדקות על פי נשים","08/07/12 09:56","יח תמוז","תשע&quot;ב","09:56","Almuaddib","","107","","4319","False","True","False","","258","87.68.77.179","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20316","20182","נראה לי שהתשובה פשוטה","12/07/12 10:31","כב תמוז","תשע&quot;ב","10:31","מתפעל","דדמי עליה ככשורה.<br /><br />בודדים נמצאים בדרגה זו כפי שהיה שמואל.","148","","4315","True","True","False","","295","212.29.198.117","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20844","20182","כל התירוצים לא יעזרו  הדבר אינו מקובל","02/08/12 16:20","יד אב","תשע&quot;ב","16:20","mstar1","אינני רב וללמוד תורה אמיתית אני צריך, לדעתי אף תירוץ לא יצליח ליישב באמת את הבעיה. אילולי דמסתפינא הייתי אומר שהתפתחות ההלכה גרמה לכך שכיום הדבר הוא אסור, בשל דיני ההרחקה מעריות. ומכיוון שהשפחה אינה יהודיה ומותרת מדאורייתא אפילו בתשמיש, הרי שההרחקות ממנה אינן ההרחקות הנדרשות מיהודיה (אבזרייהו וכולי). ואכן לשם בירור ההלכה התיר שמואל לעצמו ואולי למרות שידע את הבעייתיות שבדבר, לבדוק בשפחתו ולפנים משורת הדין פיצה אותה... <br />זו דעתי ואשמח לשמוע תגובות עליה","183","","4294","True","True","False","","178","95.86.80.111","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20200","20197","בדק ע&quot;י נשים?","08/07/12 11:51","יח תמוז","תשע&quot;ב","11:51","המכריע","הרי כתוב שמואל בדק באמתיה. משמע שבדק בעצמו. אילו לבדוק על ידי אחרים הרי כבר נבדק ונמסר הידע. כל ענינו היה להתרשם לבד.<br />ולגבי הבושת הגמרא הרי אומרת ששילם לה, ולא מדיני ממונות כמבואר בתוס' שפטור, אלא כדי להינצל מעונש, ומסתבר בפשטות שודאי קיבל את רשותה המלאה, ואף פיצה אותה לשביעות רצונה המלאה.(יתכן שהיא מאלו שזילא ופריצא ולה לא היתה כלל בושת מן הענין)","199","","4319","True","True","False","","339","85.130.221.217","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20234","20197","לא כל הנבדקות - נבדקות על פי נשים","09/07/12 18:48","יט תמוז","תשע&quot;ב","18:48","חבר","הרי זו מחלוקת!<br />ואכן קשה מאוד להבין, כיצד בית הדין יחפש שתי שערות באותו סימן תחתון?! והרי אפילו בעל באשתו אינו ראוי שיסתכל שם! <br />תירוץ הרופא אינו נראה לי.<br />וגם לגבי הסימן העליון, לא ברור כל הדיון לגבי ההבדלים בין בנות עשירים לבנות עניים... האם בזה צפו החכמים. ואם בזה עוד ניתן לתרץ שיש נפקא מינא להלכה וזו מחלוקת ר&quot;מ וחכמים. מה נענה על ההבדל בין צד ימין לצד שמאל ? ובקיאותו של רבי חנינא בן אחי ר' יהושע, בהתפתחותן של בנות שכונתו? <br />אפילו תיאור הדברים לו היה בעברית, היה מסונן באינטרנט ע&quot;י רימון...<br />אמנם ייתכן שהמידע על התפתחותן הגופנית של בנות השכונה נמסר לר' חנינא ע&quot;י נשים, אך מדוע זה חסר מהספר. הרי מצאנו ציטוטים כמו &quot;אמרה לי אם...&quot;","137","","4318","True","True","False","","169","212.76.106.77","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20204","20200","האם היתה שפחה כנענית?","08/07/12 14:08","יח תמוז","תשע&quot;ב","14:08","קותי","","217","","4319","False","True","False","","294","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20205","20200","למרות שאני מסתכן בלהפוך לאחד מהאפולוגטים","08/07/12 14:16","יח תמוז","תשע&quot;ב","14:16","Almuaddib","אני מתחיל לחשוב ששמואל בדק לה באמצעות אשתו/אמו וכו'.<br /><br />אקדים ואומר כי אין לי שום בעיה לומר ששמואל בדק בעצמו, שתורה היא וללמוד היה צריך, ושמואל גם היה רופא, ושמואל אינו אני.<br /><br /><br />אבל,<br /><br />אם קובעת הבריתא כי כל הנבדקות - נבדקות על פי נשים, הרי שממילא, כאשר יצטרך שמואל לפסוק דין, לא יהיה זה על פי מראה עיניו-שלו, אלא באמצעות התיאור של זו שדרכה בדק. וככתוב שרבי אלעזר היה בודק באמצעות אשתו ורבי ישמעאל באמצעות אמו.<br />ואם ממילא כשיבוא לפסוק - יפסוק באמצעות שליחות בית הדין - הרי גם את הקביעה מה צריך להיראות - אוי עשה באמצעות שליחה נאמנה.<br /><br />וכן פסקו רבים להלכה, וכדברי הריטב&quot;א על אתר, וכפסק הרי&quot;ף ביבמות, ועוד רבים כאלו.<br /><br /><br />ועל כן, למרות שאני מסתכן בכך שייקראו דברי כדברי המפרש בשוטנשטיין, שדרכו להציב אוקימתות על גבי אוקימתות כדי לא לסדוק את קדושת ההשקופה, כלל אינני בטוח ששמואל בדקה בעצמו, ושמא באמצעות נשים אחרות.<br /><br /><br />ועדיין תחזור שאלתי ותעמוד, לשיטתו של שמואל, היאך עשה זאת לכתחילה.","107","","4319","True","True","False","","336","81.218.141.168","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20206","20204","בודאי, כמוכח בדעת החולקים בהמשך","08/07/12 20:42","יח תמוז","תשע&quot;ב","20:42","דוד כוכב","ועוד שאין דין אמה עבריה כשאין היובל נוהג.<br />ועוד שלא שייך לבדוק באמה עבריה, שהרי יוצאת היא לחירות בנערותה, בטרם בא סימני הבגרות.","125","","4319","True","True","False","","245","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20207","20205","דין עבד ושפחה כנענים","08/07/12 20:46","יח תמוז","תשע&quot;ב","20:46","דוד כוכב","מותר לעבוד בהם בפרך, גם אם מצטערים וגם אם מתביישים.<br />שמואל דוקא היה המחמיר שבדורותיו בעניין ההקפדה על כבוד העבדים, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=19572'>כמובא כאן</a>.","125","","4319","True","True","False","","241","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20208","20206","ברור שלא עלה על דעתי שמדובר באמה עבריה","08/07/12 21:08","יח תמוז","תשע&quot;ב","21:08","קותי","מניין שהיא שפחה כנענית? כיצד היא הגיעה לבבל?<br />מדובר באמה שנקנתה בשוק העבדים<br />אחרת כיצד נתנו אותה לערבי?","217","","4319","True","True","False","","292","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20209","20207","ולכן תקנו ברוך שלא עשני עבד","08/07/12 21:09","יח תמוז","תשע&quot;ב","21:09","קותי","","217","","4319","False","True","False","","230","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20210","20207","והרי שאלתי דוקא לשיטתו של שמואל!","08/07/12 22:24","יח תמוז","תשע&quot;ב","22:24","Almuaddib","ושמואל החמיר בכך, כפי שכבר ראינו בדין משמשים לפני עבדיהם.","107","","4319","True","True","False","","204","77.127.12.222","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20213","20208","אכן, נקנתה בשוק, וכל גויה נקראת כנענית","09/07/12 00:41","יט תמוז","תשע&quot;ב","00:41","דוד כוכב","ואז מטבילים אותה לשום שפחות והיא נעשית שפחה כנענית. וזה אפשרי גם בחו&quot;ל.<br />ואם אינה מסכימה לטבול לשום שפחות אסור לקיימה אצלו.<br />ואפילו רוצה להתנות בזמן הקנייה שלא לגיירה, משמע דעת הרמב&quot;ם שאינו מועיל בזמן שאינו נוהג גר תושב.","125","","4318","True","True","False","","209","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20244","20209","לא. לא בגלל זה. הרי גם &quot;שלא עשני אשה&quot;","10/07/12 10:22","כ תמוז","תשע&quot;ב","10:22","Almuaddib","הברכה היא משום שעבד אינו מחוייב במצוות כגבר - וכך גם מברכים לגבי אשה.","107","","4317","True","True","False","","201","81.218.141.168","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20214","20210","דיו במה שהחמיר לפצותה","09/07/12 00:46","יט תמוז","תשע&quot;ב","00:46","דוד כוכב","שכן מודה שמואל שסוף סוף שפחה היא. ומודה שלא חל בהם איסור לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ.<br />ומסתבר שנתרצתה בפיצוי זה. ואם תמצא לומר שראוי לבקש את הסכמתה לפני כן, אז בודאי עשה זאת.","125","","4318","True","True","False","","196","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20216","20213","האם התכוונת לרמב&quot;ם הזה?","09/07/12 00:56","יט תמוז","תשע&quot;ב","00:56","קותי","רמב&quot;ם הלכות עבדים פרק ח <br /><br />הקונה עבד מן העכו&quot;ם סתם ולא רצה למול ולקבל מצות העבדים מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש ואם לא רצה חוזר ומוכרו לעכו&quot;ם או לחוצה לארץ, ואם התנה העבד עליו תחלה שלא ימול ה&quot;ז מותר לקיימו כל זמן שירצה בגיותו ומוכרו לעכו&quot;ם או לח&quot;ל,","217","","4318","True","True","False","","314","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20224","20214","יצחק ברבקה ?","09/07/12 10:11","יט תמוז","תשע&quot;ב","10:11","עלי","אם אינני טועה ואין הספר תחת ידי, האם לא מובא במדרש הגדול שיצחק בדק את רבקה אם היא בתולה, ולא סמך על אליעזר עבד אברהם, ולא משמע שבדק ע&quot;י אשה, אלא אולי הולך למ&quot;ד שהיתה קטנה ולא נערה. ואעפ&quot;י שכבר קנאה לאשה, האם מותר היה ( ואין לומר שלפני מ&quot;ת היה זה כי האבות קיימו את כל התורה לפני כן ) וצ&quot;ע. אשמח לקרא הבהרות.","209","","4318","True","True","False","","226","194.114.146.227","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20220","20216","לא, לרמב&quot;ם זה:","09/07/12 01:24","יט תמוז","תשע&quot;ב","01:24","דוד כוכב","רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יד, ט <br /><br />&quot;העבד הנלקח מן העכו&quot;ם אין אומרין לו מה ראית שבאת, אלא אומרים לו רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מן הכשרים או לא, אם רצה מודיעין לו עיקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן כמו שמודיעין את הגר ומטבילין אותו כגר, ומודיעין אותו כשהוא במים, ואם לא רצה לקבל מגלגלין עליו כל שנים עשר חדש ומוכרו לעכו&quot;ם ואסור לקיימו יותר על כן, <b>ואם התנה עליו מתחלה שלא ימול ולא יטבול אלא יהיה גר תושב מותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב ואין מקיימין עבד כזה אלא בזמן היובל</b>&quot;.","125","","4318","True","True","False","","181","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20225","20224","אנחנו הולכים על גבול דק","09/07/12 10:46","יט תמוז","תשע&quot;ב","10:46","קותי","יש מדרש שיהודה בדק אם תמר היתה נידה <br /><br />מבלי להעלות את חמתו של מישהו <br />זה מדרש אולי קצת כמו ששמעתי מבעל המוסר שאינו חשוד על שום צד מודרני <br />שאברהם לא רצה להשיא את יצחק לבכל כי לא רצה להשיאו אשה מהמדרש <br /><br />לפעמים כאשר מסתכלים יותר לעומק רואים פחות תורת הקוונטים כבר אמרנו ? <br /><br />הפרטנות הורגת את היופי","217","","4318","True","True","False","","214","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20226","20224","מה ליצחק לא הספיק שכתוב בתורה","09/07/12 11:38","יט תמוז","תשע&quot;ב","11:38","קותי","בתולה ואיש לא ידעה?","217","","4318","True","True","False","","177","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20229","20224","דברי המדרשים","09/07/12 14:42","יט תמוז","תשע&quot;ב","14:42","דוד כוכב","נאמר אכן בילקוט שמעוני פרשת חיי שרה רמז קב:<br /><br /><span class='darkYellow'><b>ויצא יצחק [כ&quot;ד, ס&quot;ג] להתפלל תפלת מנחת הערב, אמר אברהם ליצחק העבד הזה [כ&quot;ד, ס&quot;ה] חשוד על כל עבירות שבתורה ומרמה בידו שנאמר כנען בידו מאזני מרמה הבא הנערה האהלה והוצא בתוליה באצבע אם טהורה היא בבתוליה הרי היא ראויה לך וכך עשה והראה אותן לאברהם ואח&quot;כ לקחה לאשה, ובשביל שגמל אליעזר חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה והעמידו למלך והוא עוג מלך הבשן.</b></span><br /><br /><br />אבל מיד בהמשך שם מובא מדרש אחר החולק:<br /><br /><span class='bordeaux'>ותפול מעל הגמל [כ&quot;ד, ס&quot;ד] לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע נזדעזעה ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים מיד אמר הקדוש ברוך הוא לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים חשדה מאליעזר אמר לה בתולותיך היכן הן אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ אמר לה שקר את מדברת אלא אליעזר פגע בך ונשבעה לו שלא נגע בה הלכו ומצאו העץ צבוע דם מיד ידע יצחק שהיא טהורה אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד אמר למלאכי השרת הכניסוהו חי בגן עדן הוא אליעזר בן נמרוד והוא תמיה גדולה יצחק יצא מגן עדן חי ואליעזר נכנס לגן עדן חי.</span><br /><br />וכן במדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן סז:<br /><br /><span class='bordeaux'>ויש אומרים שלא מצאה בתולה שחשד באילעזר /באליעזר/, אמרה רבקה חלילה שלא שכב עמי אליעזר, אבל מפני הנפילה שנפלתי אבדתי בתולתי, ונקום ונלך למקום ההוא שנפלתי, ואולי יעשה ה' נס ותמצא שם דם בתולים, וכן עשו, הלכו ומצאו הדם על עץ אחד, והיתה מוכת עץ, והדם היה גבריאל שומרו שלא יאכל ממנו לא עוף ולא חיה, ולפי שחשד לאליעזר על חנם, והוא עשה שליחות אברהם באמונה, זכה {אליעזר} שיכנס לגן עדן חי.</span><br /><br />ובספרי הליקוטים לדברי הגר&quot;א הביאו את דבריו מספר שמועות טובות לרח&quot;א דייטשמן מו&quot;צ בסורוקא:<br /><br /><span class='bordeaux'>איתא במדרש (ילקוט סי' קט, ועי' ס' כלבו הל' כיסוי הדם), שכשראתה רבקה את יצחק נפלה מעל הגמל ונשרו בתוליה וכו'.<br />ונראה דזה מרומז בפסוק &quot;<b>את כל הדברים אשר עשה</b>&quot;. כי הוא ראשי תיבות <b>א</b>ל <b>ת</b>תמה <b>כ</b>י <b>ל</b>א <b>ה</b>יה <b>ד</b>ם <b>ב</b>תולים, <b>ר</b>אתה <b>י</b>רדה <b>מ</b>יד <b>א</b>בדה <b>ש</b>ם, <b>ר</b>אה <b>ע</b>ופות <b>ש</b>ומרים <b>ה</b>דם, וכדאיתא במדרש הנ&quot;ל הובא במפרשים, ועיין באוה&quot;ח.</span><br /><br />וראה עוד במשך חכמה בראשית פרק כד פסוק סז.","125","","4318","True","True","False","","2081","95.86.65.170","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20228","20226","מילא זה, הוא לא סמך על כך שבתוליה חוזרים","09/07/12 12:16","יט תמוז","תשע&quot;ב","12:16","Almuaddib","","107","","4318","False","True","False","","154","84.229.61.57","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20241","20234","לענ&quot;ד שמואל בדק בעודה לבושה","10/07/12 01:42","כ תמוז","תשע&quot;ב","01:42","איתן","הבדיקה ששמואל עשה היא למתוח את הידים לאחור ולראות אם כבר &quot;עלה הקמט&quot;. ולענ&quot;ד אפשר לזהות את זה גם בעודה לבושה. אבל אעפ&quot;כ יש בזה בושת ולכן פיצה אותה.<br /><br />ולגבי הנבדקות על פי נשים - שם מדובר בבדיקה אם יש שערות, שזה כמובן צריך ראיית העין.<br />ולפי ר' יהודה ור' שמעון - נבדקות על ידי גברים, כגון אם עברה עבירה שחייבת מיתה, ובית הדין מסופק אם היא כבר גדולה, כגון שלא בא דין סימן העליון - א&quot;כ אין ברירה אלא להיבדק על ידי גבר, לפי ר' יהודה ור' שמעון. (מסתמא ייקחו רופאי נשים).<br />הרמב&quot;ם פסק (פ&quot;ב מאישות ה&quot;כ) שכל הבדיקות הן על פי נשים, ופרט שמדובר הן קודם הזמן הן בתוכו הן אחריו. לענ&quot;ד בפשטות זה כר' אליעזר ור' ישמעאל, וכ&quot;כ המגיד משנה, וע' בכס&quot;מ ולח&quot;מ ושאר אחרונים.","123","","4317","True","True","False","","432","212.76.121.130","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20242","20241","הבגדים שלהם לא היו דקים וגמישים כשלנו","10/07/12 08:00","כ תמוז","תשע&quot;ב","08:00","חבר","לא סביר שניתן לראות תחילתו של קמט במלבושים שלהם.<br />הבדיקה היא גם לדין מיאון ואם אומרות נשים שקטנה היא, אין סומכים עליהם ובודקים גברים. (המושג רופאי נשים, לא היה קיים אז) <br />מזל שנפסקה ההלכה כר' אליעזר ור' ישמעאל.","137","","4317","True","True","False","","107","212.76.106.77","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20246","20242","מחזיר את הדיון לתחילתו","10/07/12 11:07","כ תמוז","תשע&quot;ב","11:07","עלי","שמואל היה רופא כידוע, אמנם בן תקופתו ולא כבימינו.אגב, בימיהם רופא היה בעיקר רוקח, כירורגיה היתה עיסוק מיוחד של רופאים. לא ברור לי מי היו הגיניקולוגים. <br />בכל זאת, אם היה צריך לבדוק את אמתו באופן מיוחד, משמע שלא בדק כמעט נשים חולות כרופא, כי אילו היה רגיל בזה לא היה זקוק לבדיקת אמתו. אינני יודע מה היה הנוהג בימיו, האם רופאים בדקו את מטופליהם, במיוחד נשים, ובעיקר השאלה היא לגבי תחלואה גיניקולוגית. מהמקרה עצמו נוטה הדעת לענות בשלילה, אם כן מדוע מותר היה לבדוק את אמתו ולא נשים חולות, הרי לגבי אמתו יש רק תועלת לימודית ואילו בנשים חולות יש תועלת בריאותית ?<br />יש מקור בגמרא, ואין בידי כעת היכן, תיאור של מקיזי דם שהיו מקפידים לגלות טפח ולהסתיר טפחיים, ומשמע שנהגו בכבוד המטופלים בעת טיפול רפואי.<br />ברם נראה לי שהגמרא באה להורות שהיחס לאדם תלוי בעיקר בו עצמו, ומי שנוהג בצניעות וכבוד בעצמו - כך מתייחסים אליו, ולהיפך. יהודים שהנוהגים בצניעות שמרו על צניעותם, גויים שלא נהגו כך אלא בהפקרות ומתירנות גם התייחסו אליהם בהתאם.","209","","4317","True","True","False","","295","194.114.146.227","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20262","20242","אכן","10/07/12 17:03","כ תמוז","תשע&quot;ב","17:03","דוד כוכב","המצאת הניילון היא של המאה האחרונה. ובגדים נצמדים כאלו אינם צנועים.<br /><br />אבל למה תירוץ הרופא אינו נראה? וכי יש רופא שאינו מביט במקומות הצנועים כאשר יש צורך? שמואל עצמו אמר במסכת קידושין דף פב ע&quot;א &quot;הכל לשם שמים&quot; כלומר שאין בעיה כאשר יש צורך חיובי ואין כוונת ערוה. וכן ההיא דרבי יוחנן (ב&quot;מ פ&quot;ד א') דיתיב אשערי טבילה ולא חייש איצר הרע. וכן רב אחא מרכיב לכלה אכתפיה ומרקד <br />במסכת כתובות דף יז ע&quot;א.<br /><br />מבחינת כבוד הנבדקים, צריך לזכור שאין להקיש מהרגילות והרגלי הבושה שבימינו למה שהיה מצוי בזמנם.","125","","4317","True","True","False","","130","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20245","20244","עיקר חסר מן הברכה","10/07/12 10:36","כ תמוז","תשע&quot;ב","10:36","קותי","יברך שעשני גבר וחייבני במצוות או  שעשני בן חורין וחייבני במצוות<br />דרך אגב מדוע כהן לא מברך שחייבני במצוות יתרות<br />ומדוע לא יברך בברכת האירוסין שאסר לנו את הגרושות והחללות וכו'<br /><br />חז&quot;ל לא תקנו ברכות שלטקסט אין קשר בין הנאמר ובין התוכן שישנו כביכול בראש של כל אחד <br /><br />ברכה מתקנים רק על דבר ממשי וכמובן  לא בדרך השלילה <br /><b>ברכות אלו תיקנו לפי החוויה האישית שכל אחד עבר בזמנו<br /></b><br />מי ששמע את זעקת היולדות שנמשכה שעות ארוכות לא היה אפידוראל בירך בכוונה מלאה שלא עשני אשה <br />ומי שראה התעללות אדונים בעבדיהם כולל עבר כנעני שיכול להכותו עד אובדן ההכרה אך לא להפיל שינו או עינו  בירך בכוונה מלאה שלא עשני עבד<br /><br />כנ&quot;ל לגבי גוי עובד כוכבים ללא תרבות שחי כבהמה וחיה (  אין הכוונה למה שאנחנו קוראים היום גוי שהוא בעל דת ונימוסין כמדומני מאירי בע&quot;ז)","217","","4317","True","True","False","","220","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20248","20245","תוספתא מסכת ברכות ו הלכה יח","10/07/12 11:43","כ תמוז","תשע&quot;ב","11:43","דוד כוכב","רבי יהודה אומר:<br />שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום:<br />ברוך שלא עשני גוי<br />ברוך שלא עשאני בור<br />ברוך שלא עשאני אשה.<br />גוי שנאמר: כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו (בישעיהו מ, יז: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ).<br />בור שאין בור ירא חטא.<br />אשה שאין הנשים חייבות במצות.<br /><br />במסכת מנחות דף מג ע&quot;ב שינה רב אחא בר יעקב את נוסח שלא עשאני בור לעבד, בצירוף הנימוק שעבד זיל טפי מאשה.","125","","4317","True","True","False","","163","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20255","20245","כמה טעויות בדבריך:","10/07/12 14:08","כ תמוז","תשע&quot;ב","14:08","Almuaddib","הראשונה:<br />שאתה קובע שהברכה תהיה דוקא על דרך החיוב ולא על דרך השלילה - &quot;וכמובן לא בדרך השלילה&quot;.<br />מה נעשה, ו<u>כל</u> נוסחאות ברכות אלו מראות שיש ברכות על דרך השלילה, ועיין במקורות שהביא הרב דוד לעיל.<br /><br />השניה:<br />איננו צריכים לנחש את כוונת הברכות הללו, שדיו רב נשפך להסבירן, ומה שכתבתי לעיל לא מדעתי כתבתיו. עיין, רק לשם הדוגמא המצויה, בדברי בעל סידור עבודת ישראל בהסברו.<br /><br />לפי בעל עבודת ישראל, יש מדרג ברור בסידור הברכות כאן. ראשית - הנכרי שאינו חייב אלא בשבע מצוות בני נוח. אחריו העבד, החייב בקצת מצוות, ואחריו - האשה החייבת ביותר מצוות. כלומר, מסדרי הברכות סידרו דוקא בסדר זה, מהמעט אל המרובה.<br /><br /><br />והערה אחרונה - הנוסח בתוספתא הוא &quot;שלא עשני גוי&quot;, ובמסכת מנחות - &quot;שעשאני ישראלי&quot;. חוששני שמדובר בשינוי של הצנזור, משום שבכתב יד רומא, הנוסח הוא &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/MnuImages/N366/w/120/w/0032V.jpg'>שלא עשאני גוי</a>&quot;.","107","","4317","True","True","False","","236","93.173.49.3","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20252","20248","לפי פשט הפסוק הכוונה לגוי = עם","10/07/12 13:18","כ תמוז","תשע&quot;ב","13:18","קותי","ולא פרט שאינו יהודי <br />לפי הפסוק היה צריך לברך שלא עשנו כגויי הארצות<br /><br />גם הברכה לגבי בור אינה ברורה שהרי ירא חטא זה לב ליבה של יראת שמיים <br />והכל בידי  שמים חוץ מיראת שמיים אז מה לו לברך על טוב בחירתו? <br />ואם אינו ירא חטא הרי הוא פטור מלברך ומי ערב לנו שאנו יראי חטא נמצאנו מברכים ברכה לבטלה. מי שעושק שכר שכיר באותו יום האם הוברר שבירך ברכה לבטלה?   <br /><br />לגבי אשה צריך היה לפטור עיוור מהברכה ואולי גם קטן","217","","4317","True","True","False","","187","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20259","20252","לשון פשט הפסוק לעצמו ולשון חכמים לעצמן","10/07/12 16:42","כ תמוז","תשע&quot;ב","16:42","דוד כוכב","בלשון הברכה גוי הוא פרט. ועל טיב אותם הפרטים עוסק הפסוק שמדבר על הכלל. אין בעיה בכך שיש הבדל בין הדורות בשימוש במילה 'גוי'.<br /><br />קושייתך הראשונה על ברכת הבור היא קושיית רב אחא בר יעקב (במסכת מנחות דף מג ע&quot;ב) לפירוש הקרן אורה. ולרבי יהודה בתוספתא י&quot;ל שיראת שמים תלויה באדם - אם אינו בור, ואם נולד בור שאינו יכול כלל ללמוד, הוא אינו יכול לְיָירֵא את לבו כנדרש, ועל כך מברך הוא.<br />לשאלה השניה, כל יהודי יש בו ניצוץ של יראת שמים, ובודאי אם מברך הוא, לכן אין חשש לברכה לבטלה.<br /><br />עיוור להלכה חייב במצוות.<br />קטן מברך להתרגל מדין חינוך, כי הוא יתחייב לכשיגדל. ועוד, שחייב הוא במצוות, מדרבנן מדין חינוך.","125","","4317","True","True","False","","124","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20256","20255","הרי אנחנו עומדים בעיצומם של ימים","10/07/12 14:49","כ תמוז","תשע&quot;ב","14:49","קותי","שמברכים/לא מברכים שהחיינו<br /><br />הבעיה היא על מה מוסבת הברכה? <br />הקושי המרכזי הוא שאין בידנו הפרוטוקולים<br />של מתקני הברכה כדי שנדע את כוונתם. <br />ההסברים ניתנים בדיעבד.  <br />לא רק שהמציאות השתנתה גם השפה השתנתה <br /><br />גוי אצלנו זה &quot;א-גוי&quot; פרט שאינו בן ברית וכך רוב האנשים גם קוראים את הפסוק <br /><br />בראשית פרק כ <br /><br />(ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי <b>הֲגוֹי </b>גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:<br />אנחנו חושבים שאבימלך מדבר על עצמו ומחשיב עצמו לצדיק <br />אך מה נעשה ואונקלוס תרגם לפי פשוטו ותוכנו <br />תרגום אונקלוס בראשית פרק כ פסוק ד <br /><br />(ד) ואבימלך לא קריב לותה ואמר יי <b>העם</b> אף זכאי תקטול:<br /> <br />כמדומני שמה שאנחנו קוראים &quot;א-גוי&quot; זה נוכרי ו-&quot;גוי&quot; זה עם במקרא.","217","","4317","True","True","False","","209","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20260","20256","התוספתא היא פרוטוקול של התנאים","10/07/12 16:49","כ תמוז","תשע&quot;ב","16:49","דוד כוכב","רבי יהודה המובא בתוספתא ידוע בברכות שהוא עצמו ניסח, כגון שעשה את הים הגדול, בורא מיני דשאים, שעטני מעיל (מסכת נדרים דף מט ע&quot;ב).<br />בתוספתא מבואר שבלשון הברכה משמעות גוי הוא הפרט, כמו אשה ובור.","125","","4317","True","True","False","","141","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20261","20256","אבל כבר רבי יהודה הבין גוי=לא יהודי","10/07/12 17:00","כ תמוז","תשע&quot;ב","17:00","Almuaddib","ואת זה קל לראות מברכתו, כמו גם מהגרסאות האחרות לברכה זו.<br /><br /><br />בלשון חכמים, גוי=לא יהודי, ודוגמאות אין מספר לכך. השינוי במשמעות בין לשון המקרא ללשון חכמים ידועה, וככתוב &quot;לשון חכמים לעצמה&quot;.<br /><br />וראה את דברי הרמב&quot;ם, כשכתב את נוסח התפילה:<br /><br />&quot;... וּמְבָרֵךְ אָדָם בְּכָל יוֹם--בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי גּוֹי; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי עֶבֶד; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשָׂנִי אִשָּׁה.&quot;","107","","4317","True","True","False","","161","93.173.49.3","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20264","20260","עיקר חסר מהפרוטוקול! מה דעת חכמים?","10/07/12 17:42","כ תמוז","תשע&quot;ב","17:42","קותי","נמנו וגמרו ? לא נמנו ?<br />מה היה לפני שרבי יהודה תיקן את הברכה? לא ברכו? כן ברכו? מדוע ראו להתקין ברכה שלא היתה קודם?","217","","4317","True","True","False","","206","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20266","20261","נכון. אבל, מדוע מביאים אסמכתא מפסוק","10/07/12 21:48","כ תמוז","תשע&quot;ב","21:48","קותי","הרי לשון חכמים שונה מלשון המקרא? <br /><br />תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ו הלכה יח <br /><br />ר' יהודה או' שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה <b>גוי</b> שנ' כל <b>הגוים</b> כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו<br /> <br />הברכה שתקנו לאשה שעשני כרצונו אינה מתיישבת עם ההסבר שנתן רבי יהודה או התוספתא עצמה שהרי משמעות הברכה שהיא מברכת את הקב&quot;ה שפטר אותה מהמצוות לפי העקרון שנקבע על חשיבות החיוב במצווה אין שום &quot;ייחוס&quot; בברכה על פטור ממצוות כדי שתברך על כך<br /><br />עדיף טעם שנעוץ במציאות על פני טעם תיאורתי שאינו שווה בכל אחד","217","","4317","True","True","False","","205","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20270","20264","החסר אינו קיים","11/07/12 02:16","כא תמוז","תשע&quot;ב","02:16","דוד כוכב","אם חכמים היו חולקים הם היו אומרים זאת.<br /><br />מה היה לפני כל ברכה שנתקנה אי פעם?<br />- כל אחד בירך כפי הכרת לבו.<br />וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי, אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי (בראשית כד, כז).<br /><br />מדוע ראו להתקין ברכה שלא היתה קודם?<br />- ראה מה הבהיר רבי יהודה עצמו, במסכת ברכות דף לה ע&quot;ב:<br /><span class='lightYellow'><b>אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי - זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי - זו וזו לא נתקיימה בידן. <br />ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר. </b></span><br />דורות הראשונים היה לבם לעבודת הבורא, ובאופן ספונטני היו מתעוררים לעשות את הישר והנכון.<br />דורות אחרונים נצרכו למסגרת מכוונת.","125","","4316","True","True","False","","169","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20275","20270","עובדה שרבי יהודה הנשיא לא כלל את הברכה","11/07/12 04:51","כא תמוז","תשע&quot;ב","04:51","קותי","בשולחן ערוך שלו (המשנה) <br /><br />אתה שם לב שאתה משלים את החסר עם הנחה שאתה קובע <br />ישנן אפשרויות נוספות <br />מדוע לא שנתה התוספתא את הדברים בסתמא? כי חכמים לא סבירא ליה <br /><br />דווקא הדוגמא מדורות ראשונים מלמדת את ההיפך<br />מי  שמכניס פירותיו דרך חצירות וקרפיפות ואינו  חפץ לקיים מצוות עשה מדאורייתא ולברך עליה מדרבנן מה לנו להטיל עליו ברכות הרי ליבו בל עימו מי שעינו צרה לתת מפירותיו לכוהן ללוי ולעני מה לנו לתקן לו ברכות. הרי הוא מבחינת בוצע ברך ניאץ ה'","217","","4316","True","True","False","","195","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20276","20275","ומה בכך?","11/07/12 05:22","כא תמוז","תשע&quot;ב","05:22","דוד כוכב","הכי רצונך לעקר את כל ההלכות שבברייתות שנפסקו להלכה ולא נזכרו במשנה?<br />במשנה יש את העיקר, והשאר ברמז, ומפורשים בידי תנאי ברא.<br /><br />לא רק בכך רבי יהודה בשיטתו חידש ברכות והלכה כמותו:<br />בברכת שעשה את הים הגדול.<br />במסכת סוכה דף מו ע&quot;א:<br />&quot;תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב (תהלים סח) ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו&quot;.<br />והודיעו דבר בשם אומרו, ולהדגיש את שיטתו, למרות שלא חלקו עליו.<br /><br />בוצע ברך ניאץ ה' הוא רק בברכה הבאה בעבירה.<br />מי שהוא בגדר כתינוק הבורח מבית הספר יש למושכו כנער במסגרות המתאימות. וזהו שעשו חז&quot;ל בתקנותיהם, דור דור ודורשי תקוניו.","125","","4316","True","True","False","","145","212.76.99.221","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20278","20276","גם אם נאמר שחכמים מסכימים","11/07/12 05:48","כא תמוז","תשע&quot;ב","05:48","קותי","אולי אין זה מטעמיה ולהם היה טעם אחר<br />ואולי מותר לנו לחדש לשיטתם טעם אחר? שנראה לנו יותר מסתבר<br /><br />איך יכול להיות שחכמים  יקבעו ברכה על בסיס חסרונו של האחר?  <br /><br />ומדוע תברך האשה שעשני כרצונו כלומר מברכת על מיעוט מעלתה ומיעוט מצוותיה <br /><br />הפסיקה אינה הוכחה לשום דבר כי אין מניעה לפסוק לפי המיעוט הפוסק שחי אולי מאות שנים אחרי אומר שנראים דבריו של בעל המיעוט או שהדור נצרך לכך וכו'   וזה בהחלט מחייב אבל מה כוונת הברכה כבר נתון לכוונת המברך","217","","4316","True","True","False","","173","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20292","20278","תשובות","12/07/12 01:30","כב תמוז","תשע&quot;ב","01:30","דוד כוכב","קשה לחדש טעמים כשחז&quot;ל גילו במפורש את כוונתם.<br />אבל זכותך לכווין בזמן הברכה להודאות נוספות.<br /><br />אדרבה,<br />רק כאשר רואים את חסרון האחר ניתן להפנים את חובת ההודאה.<br />כיצד ניתן להודות בכל לב ברוך פוקח עוורים מבלי לחוש או להזדהות עם אי היכולת לראות.<br />כיצד ניתן להודות מתיר אסורים בלי להכיר נכה.<br />להודות זוקף כפופים בלא ראות חולה מרותק.<br />רוקע הארץ על המים בלא להכיר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.youtube.com/embed/y688upqmRXo?autoplay=1&autohide=1&showinfo=0&rel=0'>טביעה בביצה</a>.<br /><br />דל מהכא ברכת שעשני כרצונו שאינה מתקנות חז&quot;ל ולא הוזכרה עד לתלמידי הרא&quot;ש.<br /><br />לפעמים פוסקים על פי דעת מיעוט, אך לא על פי דעה שאינה קיימת. ואמנם רש&quot;י הזכיר טעם נוסף לברכת שלא עשאני אשה, אך להלכה, דבר רש&quot;י או הראשונים במקום התוספתא אינה משנה.","125","","4315","True","True","False","","164","212.76.102.98","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20301","20292","כל דעה לא היתה קיימת לפני שמישהו","12/07/12 05:43","כב תמוז","תשע&quot;ב","05:43","קותי","ניסח אותה <br /><br />בכל מקרה הורתי לאשתי להפסיק לברך שעשני כרצונו <br />כי אינה מתקנות חז&quot;ל כדי שלא תבוא לאיסור הזכרת שם שמים לבטלה <br /><br />למרות שלדעתי זאת אחת הברכות האצילות ביותר שישנן<br />שמבטאות את מעמדו של האדם לפני האלוהים והיא ראויה לכל מי שהכרת ה' בליבו <br /><br />חז&quot;ל <b>לא</b> גילו במפורש את כוונתם רבי יהודה גילה את כוונתו! <br />זאת הכללה לא חוקית מבחינה לוגית ולכן אחריתה מי ישורנו","217","","4315","True","True","False","","250","89.139.192.134","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20303","20301","כיוונת לדעת הפר&quot;ח","12/07/12 06:09","כב תמוז","תשע&quot;ב","06:09","דוד כוכב","הובא בכף החיים או&quot;ח מו, מא.<br />עוד הביא משם החיד&quot;א שנשים מברכות ברכה זו בלא שם ומלכות.<br /><br />ואפשר שגם רעייתך האשכנזיה בכלל נוהגות מנהגי הספרדיות היא, אחר שמקפדת בתקנת עזרא (מסכת בבא קמא דף פב ע&quot;א) &quot;שתהא אשה משכמת&quot; עד שהספיקות להדריכה כל כך מוקדם עם שחר.<br /> <img src='/icon/2.gif'>","125","","4315","True","True","False","","122","212.76.102.98","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20311","20301","&quot;הוריתי לאשתי&quot;. אין צורך במלה נוספת","12/07/12 09:19","כב תמוז","תשע&quot;ב","09:19","Almuaddib","רש&quot;י, הפירוש הראשון.","107","","4315","True","True","False","","175","84.228.167.50","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20336","20316","זו דעת הריטב&quot;א בד&quot;ה האחרון בקידושין.","13/07/12 01:26","כג תמוז","תשע&quot;ב","01:26","דוד כוכב","","125","","4314","False","True","False","","142","212.76.102.98","0","20182","נידה|מז ע&quot;א",""),new Message("20848","20844","צודק חלקית","03/08/12 00:50","טו אב","תשע&quot;ב","00:50","דוד כוכב","נכון הוא שהסיבה לכך שלדעתך אף תירוץ לא הצליח ליישב את הבעיה, נעוצה בכך שיש דברים שנחשבים היום כאסורים, שלא כמדוייק במקורות. כגון מעשהו של שמואל בסוגייתנו.<br />אולם סיבת ההיתר אינה מכיון שהשפחה אינה יהודיה.<br />השפחה היא יהודיה שנתגיירה לשם שפחות, והיא חייבת במצוות. והשפחה כן אסורה מהתורה, לפחות לחלק מהראשונים.<br />וכן קיימות הלכות של הרחקה מהשפחה:<br />רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה כא הלכה ה; ושו&quot;ע אה&quot;ע כא, ה:<br />&quot;אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה <b>בין שפחה</b> בין משוחררת <b>שמא </b>יבוא לידי הרהור&quot;.<br />פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת סנהדרין פרק ז, ד:<br />&quot;ואסור לאדם שתשרת אשה לפניו, להגיש לו המשקה או האוכל או לרחוץ ידיו וכל הדומה לזה, בין שהיתה גדולה בשנים או בת שלש שנים ויום אחד, בת חורין <b>או שפחה</b>... והטעם בכך שלא יבוא לידי הרהור&quot;.<br /><br />הסתכלות אינה אבזרייהו. אבל נכון הוא שאיסורי אבזרייהו אסורים מהתורה רק באסורות משום ערוה ובנדה.","125","","4293","True","True","False","","216","212.76.122.165","0","20182","נידה|מז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);