var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20179;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","56"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20179","0","הערות לנדה דף מה","06/07/12 12:38","טז תמוז","תשע&quot;ב","12:38","המכריע","א. שהות הוא דלא הויא להו. מרש&quot;י נראה דזה רק בבועל תדיר, אבל אילו בא עליה פעם אחת בתוך ג' ושוב לא בא עליה זמן רב עד לאחר ג' אין מקום לטענה זו של חוסר שהות. והצד השני לומר דאיש אחר בא עליה, לכאורה הוא רק באופן שעבר איזה זמן מעת מלאת לה ג' שנים ויו&quot;א, דיתכן דבזמן זה נבעלה לאחר, אבל אי בא עליה מיד ביום מלאת ע&quot;כ אין לתלות באחר.<br /><br />ב. באותה הסוגיא. מתקיף לה וכו' מאן לימא לן. לכאורה אם זה ספק לנו א&quot;כ לא נוכל לאוסרה מספק זה. ונראה דעיקר כוונתו לומר ריעותא בנפ&quot;מ, דב' הצדדים אינם מכריחים נפ&quot;מ זו. והבן.<br /><br />ג. בן ט' שנים וכו' קנאה. וברש&quot; אע&quot;פ שהוא קטן הרי קנויה לו ועומדת. כוונת רש&quot;י למה שאמרו בכמה דוכתי אשה אקנו ליה משמיא, וכמו שנתבאר שבמיתת האח נוצרת זיקה בין היבמה ליבם, וגזיה&quot;כ דעל ידי מעשה ביאה היא נקנית לו, ואפילו בלא דעת, ולכן אין מניעה לקטן לקנות, כיון דא&quot;צ דעת הקונה בזה. ובמס' קידושין יט. פליגי בזה רש&quot;י ותוס', דלרש&quot;י קונה אותה מה&quot;ת, ומה שאמרו עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול היינו דרבנן הפחיתו, ולתוס' קונה רק מדרבנן והיינו עשו, יעוי&quot;ש וברמב&quot;ן. וזהו מה שאומר רש&quot;י בדיבור הבא שקידושי אחיו קידושין גמורין, ר&quot;ל והוא קונה אותה מכח קידושי אחיו וכהמשך להם.<br /><br />ד. (מה:) אחר הזמן הזה אפילו אמרו אין אנו יודעין. ברש&quot;י דאינו שוטה. לכ' עדיין צ&quot;ב נהי דאינו שוטה, מ&quot;מ המעשה נעשה בלא דעת, וכה&quot;ג אף בגדול ופקח גמור לא מהני בדרך כלל. ואכמ&quot;ל.<br /><br />ה. שנתן הקב&quot;ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש. בפשטות הכוונה שישנה בינה מסיימת שהאשה לעולם עדיפה בזה. אמנם ץורא&quot;ש פי' שהכוונה רק שבינתה ממהרת לבוא. <br /><br />ו. מתוך שהתינוק מצוי בבית רבו וכו'. ועי' תוס' דגם בלא זה הריהו מצוי בשוק. ולכ' עדיין יש לדון מה יהיה אם גם בשוק אינו יוצא. ועי' תורא&quot;ש דכ' דגם בזה לא תשתנה תולדתו מאבותיו ואבות אבותיו. והיינו דהנהגת דורות של זכרים ללכת לבית רבם ולשוק מכניסה בהם חכמה יתירה בטבעם, ואז הם מורישים זאת לבניהם כטבע מולד, (מה שנקרא בזמנינו חדירה לגנים). ודוק.<br /><br />ז. רב ורב חנינא. הב&quot;ח הגיה חנינה. ולכ' היינו לקיים לישנא קמא ברש&quot;י דחנינה לשון נקיבה. אמנם בזה הרויח הב&quot;ח את הגימטריא המופלאה שלו (שחתם עליה בשמו) כדאי' בהגהות הב&quot;ח. וראה בתורא&quot;ש עוד ביאור בענין זאת לפנים בישראל, דריב&quot;ל (ואולי גם ר' יוחנן) היו לויים ורב ור&quot;ח ישראלים.","199","","4317","True","True","False","","987","85.130.221.217","0","0","נידה|מה ע&quot;א",""),new Message("20189","20179","ל-ו. ול-ז.","08/07/12 02:16","יח תמוז","תשע&quot;ב","02:16","דוד כוכב","ו. י&quot;ל שהם מורישים זאת לבניהם בלימוד, כי הבנים נמשכים להידמות לגברים. אך לא כטבע מולד לגנים, כי כידוע בגנטיקה כמעט ולא קיימת מציאות של שינוי הגנים ע&quot;י לימוד. (המילה כמעט - כי לאחרונה נתגלו מקרים מועטים של תופעות כאלו).<br /><br />ז. אפשר שהב&quot;ח נמשך אחר דברי השו&quot;ע אה&quot;ע קכט סעיף לד:<br />&quot;המנהג בשמות הנשים, יש מי שאומר שיש לכתוב בילא באל&quot;ף, וכן כל שם שאינו בלשון הקודש. אבל כשהוא לשון הקודש, כותבין בה&quot;א, כמו חומה דביתהו דאביי, או חובה, שהשם הוא לשון הקודש. אבל כשאינו לשון הקודש, כותבין באל&quot;ף. והוא הדין לכינוי האנשים, כל כינוי שהוא בלשון הקודש כותבין בה&quot;א; ושאינו בלשון הקודש, כותבין באל&quot;ף&quot;.<br />והביא מקורו בבית יוסף בסוף סימן קכט:<br />&quot;ולענין שמות הנשים כתוב בקונדריסין (סי' י סעי' טז) שיש לכתוב כילא בגט באל&quot;ף וכן כל שם שאינו לשון הקודש אבל כשהוא לשון הקודש כותבין בה&quot;א כמו חומה דביתהו דאביי או זוכה (חובה דביתהו דרב הונא במסכת נדה) שהשם הוא לשון הקודש אבל כשאינו לשון הקודש כגון ילתא אבא אדא חסדא כולם באל&quot;ף, וראיה רב אדא בר אהבה אדא שאינו לשון הקודש כותבין באל&quot;ף ואהבה שהוא לשון הקודש בה&quot;א עכ&quot;ל. ונראה דמכאן נלמוד לכינויי האנשים דכל כינוי שהוא לשון הקודש כותבין בה&quot;א וכל כינוי שאינו לשון הקודש כותבין באל&quot;ף&quot;.<br /><br />אבל בהמשך הב&quot;י הקשה על זה מרבה ורבא ובביאור הגר&quot;א ס&quot;ק נה הסכים לקושיה, ועוד כתב הגר&quot;א שם:<br />&quot;ומהרי&quot;ו סימן ק&quot;צ כתב כל היכא דמספקא לן יש לכתוב ה' בסוף וראיה כל השמות שבמקרא ה' לבסוף כו' וכן בנשים כו' וליתא דמצינו הרבה ב&quot;א עזרא עמשא עלא עזא והרבה למאות ואפשר דרוב קאמר&quot;.","125","","4315","True","True","False","","138","95.86.65.170","0","20179","נידה|מה ע&quot;א",""),new Message("20190","20189","ע&quot;ע","08/07/12 02:23","יח תמוז","תשע&quot;ב","02:23","כדי","ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&st=&pgnum=68'>שו&quot;ת צפנת פענח דווינסק ח&quot;א סי' סב</a>, בעיקר בסופו.<br /><br />(ולא היה לא הפנאי לעבור בעיון הנדרש על כל הדברים דלעיל).","249","","4315","True","True","False","","195","79.182.220.65","0","20179","נידה|מה ע&quot;א",""),new Message("20202","20190","חנינה","08/07/12 12:06","יח תמוז","תשע&quot;ב","12:06","המכריע","לא הבנתי את דברי הרב כוכב והרב כדי, אטו עסקינן כעת איך נכון לכתוב חנינה? השאלה מדוע בכל הש&quot;ס כתוב חנינא בא' והב&quot;ח שותק ורק כאן הגיה? ולזאת כתבתי שלא הגיה רק בגלל הגימטריה שלו, אלא כדי שיתיישבו דברי רש&quot;י כהוגן, וממילא זכו ליה משמיא בגימטריאתו.","199","","4315","True","True","False","","213","85.130.221.217","0","20179","נידה|מה ע&quot;א",""),new Message("20218","20202","חנינא","09/07/12 01:14","יט תמוז","תשע&quot;ב","01:14","דוד כוכב","על כך הקשתי, כי נראה דעת הב&quot;ח שחנינה הוא יותר לשון נקיבה מאשר חנינא, אבל מצינו כגון ילתא אשת רב נחמן בא', ויהודה בה'. וכן השמות הרבים המסתיימים בשם, כמו חנניה.<br />גם אכן קשה שבכל הבבלי חנינא בא' חוץ מבמסכת סנהדרין דף צח ע&quot;ב:<br />&quot;דבי רבי <b>חנינה </b>אמר: <b>חנינה </b>שמו, שנאמר (ירמיהו ט&quot;ז) אשר לא אתן לכם <b>חנינה</b>&quot;.<br />על כך י&quot;ל דמה נשתנה מקום זה מכל הש&quot;ס, אלא לומר שגם שֵׁם האומרים וגם שם המשיח הוא ככתוב בקרא. אף הכא יש לנסח חנינה כשם המשמעות שרוצים לומר דדמי ללשון נקיבה.<br /><br />ואילו בירושלמי חנינה מצוי הרבה יותר מחנינא, כמו שעקיבה מצוי הרבה יותר מעקיבא (וכדברי האור הזרוע). ואפשר שהמיעוט אינו אלא טעויות המעתיקים שהורגלו מהבבלי.<br /><br />ולכאורה לא שייך בדברים אלו כלל גירסה ומחלוקת, כי התלמוד היה דברים שבעל פה, ולא נחלקו אלא כשהתחילו לכותבו.","125","","4314","True","True","False","","152","95.86.65.170","0","20179","נידה|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);