var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2014;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2014","0","שאלות בסוגיית הכהו עשרה בני אדם","01/05/10 23:09","יז אייר","תש"ע","23:09","משיב מאורות דף היומי","שבוע טוב לכל הגולשים!שאלות לבירור הסוגיה העמומה של הדף של יום שבת.

א. שאלות בלשון
א.א. בגמרא
א. למה נקט עשרה בנ"א ולא שניים או שלושה,
ב. למה נקט עשרה מקלות ולא מקל אחד.
ג. למה רק ריב"ב מסביר את שיטתו ולא רבנן.
ד. מהו לשון קירב את מיתתו.
ה. למה להשתמש בלשון ושניהם מקרא אחד דרשו.
ו. האם רבא פליג על רבי יוחנן, ומלשון הגמ' "אמר רבא" ולא נקט "רבא אמר" משמע שאינו חולק [וכן כתבו בתוס'], צ"ע איך מתיישבים ביחד הסברות של רבא, והדרשות של ר' יוחנן, ולשון ריב"ב מפני שקירב את מיתתו.
ז. למה רבא אומר רק את השלילה, מר מ"ט לא מדמי וכו' ולא את החיוב.

א.ב. ברש"י
צ"ב:
א. למה רש"י ב"ק י' ב' בד"ה פטורין אומר שבבת אחת ובזא"ז פטורים בגלל שאין ידוע על ידי מי נהרג, ובסנהדרין עח' א' בד"ה כל דהו נפש כותב מצד איש כי יכה ולא שניים, ובב"ק כז' א' ד"ה פטורין כותב מצד דרבנן בעי כל נפש.
ב. מבואר ברש"י סנהדרין שריב"ב היה יכול לחייב בבת אחת מצד כל דהו נפש, וצ"ב איך שייך לדמות עשרה שהרגו בבת אחת לגוסס בידי שמים.
ג. למה רש"י בסנהדרין עח' א' לא פירש לנו כלל את טעם הפטור של רבנן בבת אחת, כמו שפירש להדיא בשני המקומות בב"ק, ולהיפך בסנהדרין פירש את טעם פטור בבת אחת רק לריב"ב.
ד. מניין לרש"י בסנהדרין לדרוש מעצמו דרשה של איש כי יכה ולא שניים ללא מקור בש"ס.
ה. מניין לו לפטור ממיתה בבת אחת מכח סברא דנפשיה של אינו ידוע על ידי מי נהרג.

ב.שאלות בסברא
א. למה פשוט מסברא בלי פסוק שההורג את הטריפה פטור הרי אין כאן חסרון בחיים, אפ' שהוא כחי לכל דבריו, לקדש ולגרש אשה, ולהוציא אחר ידי חובתו, ולכל מצוות ודיני התורה, ואפ' למ"ד טריפה חיה, כמבואר בתוס', וכן א"א לומר שחסר בכל נפש, מסברא, וכן בגמרא לא משמע כלל שצריך לפסוק דכל נפש,
ב. למה פשוט שגוסס בידי שמים חייב, הרי מצבו הגופני זהה לגוסס בידי אדם.
ג. למה זמן החיים העתידי המשוער אינו משפיע כלל על הדין.
ד. למה נחלקו דווקא בגוסס בידי אדם.
ה. למה פשוט לרש"י במכות כב' ב' בד"ה הוסיף לו רצועה, שמכות של ב"ד דינם כגוסס בידי שמים, לחייב את המוסיף רצועה אחת והרג את הנלקה.","142","","5130","True","True","False","","1105","85.130.130.141","0","0","סנהדרין|עח ע"א",""),new Message("2015","2014","הצעת תשובות לשאלות הנ"ל","01/05/10 23:25","יז אייר","תש"ע","23:25","משיב מאורות דף היומי","א. ביאור
א. פטור דהורג טריפה מסברא
מכיון שגדר טריפה הוא זה שהגוף המקיים אפשרות חיים כבר נפגם באופן שניכר בגוף שבודאי אינו יכול לקיים חיים בתוכו, אין יכולת במציאות להזיק עוד את הגוף לעניין ביטול אפשרות התקיימות חיים בגוף זה. אבל בנזיקין שגדר מעשה נזק הוא כל דבר המוריד את הערך הממוני של החפץ, פשוט שיש מזיק אחר מזיק אם מוריד את הערך, אבל בחיים ל"ש זה, וגדר פטור טריפה הוא שאין רוצח אחר רוצח.

ב. חיוב דהורג גוסס בידי שמים מסברא
גם אם רוב גוססין למיתה, פשוט דההורגו חייב כי כל ההבדל בינו לבין תינוק בין יומו הוא רק בזמן חיים המשוער, דכל הנולדים למות, אבל איסור רציחה אינו תלוי כלל בזמן חיים אלא בזה שאסור לבטל חיים. אבל לגבי איסור רציחה אין שום משמעות לזמן כי האיסור לבטל חיים תלוי בעבירה להשתלט על חיי אדם אחר היות ואין נפשו של הנרצח קניינו של אף אדם בעולם כולל הנרצח, אלא קניינו של הקב''ה, ע' רמב''ם רציחה פ''א ה''ג.

ג. הגדרת המצב של גוסס בידי אדם
גוסס בידי אדם הוא מצב שלישי שאינו דומה לגוסס בד"ש, מפני שגסיסתו היא ע"י מעשה אדם, ומעשה אדם זה אינו מוגדר כמצב הטבעי של הגוסס אלא כשינוי מהמצב הטבעי היות ויש כאן עבירה במכות של האחרים, או אפ' אם אין עבירה ממש, כגון קטן או שוטה, יש כאן סטייה מדרך העולם, ולכן האחרון מצטרף לסטייה זו, כי הוא עושה אותו מעשה שהם עושים. וגם אינו דומה לטריפה מכיון שבטריפה יש מצב אובייקטיבי שהגוף פגום, אבל בגוסס בידי אדם אין הגוף נפגם, ולכן בהגדרת המעשה אפשר להגדיר מעשה של קלקול הגוף, רק שהנידון הוא האם המכה האחרונה מצטרפת למכות הקודמים או לא. אבל בבת אחת לכו"ע כולם מצטרפים ביחד, ולכן כולם פטורים, כי כולם מוגדרים כרוצחים, ואין כולם מגדרים כמצב בידי שמים כלפי כל אחד.

ד. בבת אחת
לכן לכו"ע בב"א פטורים, בגלל טעם כללי אחד של "אינו ידוע על ידי מי נהרג", וטעם זה מתחלק לפי ריב"ב ורבנן, לרבנן בגלל פסוק אחד של עד דאיכא כל נפש, פטורים בין בב"א בין בזא"ז, ולריב"ב, לומד מאיש אחד ולא שנים, שצריך שרק אחד יהרוג ולא שנים, ולשני הדרשות טעם אחד, שמכיון שניתוח המציאות אומר שכל המכות הרגו ביחד, וכל מכה בכוחה לעשות את כל המות כי יש בה כדי להמית, ובסוף יש רק מת אחד, לכן בהכרח יש מצב שכולם נתנו מכה המכה את כל הנפש אבל בפועל כל אחד הרג חלק מהנפש. ומכיון שיש דין שנוכל לדעת ע"י מי נהרג, מוכרח שנוכל להצביע על רוצח אחד שבתוצאה הרג את כל הנפש, מדין "כל נפש" לרבנן, ומדין "אחד ולא שניים" לריב"ב, ושני טעמים אלו, נכללו בכותרת אחת של "אינו ידוע על ידי מי נהרג".

ה. בזא"ז
ה.א. מבואר בדברי ר"י, שגוסס ביד"א, בין בב"א בין בזא"ז הוא מצב שלישי, ואינו לא כגוסס בד"ש, ולא כהורג טריפה, והראיה שריב"ב אינו אומר שבזא"ז האחרון חייב כי הרג את כל הנפש, כמו בגוסס בד"ש, אבל אינו סברא פשוטה כמו בטריפה. ומבואר שר"י ורבא מודים בהגדרת המצב של גוסס בידי אדם שהוא שונה מגוב"ש ומטריפה, ורבא בא לפרש את המחלוקת, שלאו משמעות דורשין איכא בינייהו אלא סברא איכא ביניהו.

ה.ב. ריב"ב סובר שמכיון שהאחרון הוא זה שעשה בפועל את המעבר מחיים למות, הוא הרג לבד, ולא מצטרף לקודמים, כי כלפיו הקודמים הם לא מצב אובייקטיבי בגוף כמו טריפה, ולכן דינו כגוסס ביד"ש, כלומר זה שהוא אחרון והוא מכה את הכל דהו נפש, הופך את הקודמים למצב של גוסס בד"ש כלפי המעשה שלו. וחכמים סוברים שתמיד הוא מצטרף לקודמים, מכיון שהם עשו עליו מעשה רציחה.","142","","5130","True","True","False","","180","85.130.130.141","0","2014","סנהדרין|עח ע"א",""),new Message("2020","2015","הצעת ייעול","02/05/10 08:26","יח אייר","תש"ע","08:26","שאינו יודע לשאול","ישר כח גדול על כל התשובות המחכימות שלך וכן על הביאורים הנפלאים.

בהודעה הנוכחית כתבת בהתחלה 17 שאלות!
ובהודעה של התשובות ענית כנראה על חלק מהשאלות.
יצאתי קצת מבולבל.

רציתי להציע לך כדלהלן:
(1) להפריד להודעות נפרדות את השאלות של "לשון", ושל "רש"י" ושל "סברה". - ובכלל נראה לי שכדאי שכל נושא יוצג בהודעה נפרדת
(2) כשאתה עונה על השאלות - אז תציין בבירור על מה אתה עונה, כי בהודעה הנוכחית לא כל כך ברור במבט ראשוני עבור מה אתה עונה.

[להנהלת הפורום - ניתן למחוק את ההודעה הזו שלי]","48","","5129","True","True","False","","180","77.127.102.228","0","2014","סנהדרין|עח ע"א",""),new Message("2021","2020","תודה רבה","02/05/10 14:01","יח אייר","תש"ע","14:01","משיב מאורות דף היומי","הבעיה שזה תופס יותר מדי מקום. ואני לא רוצה לתפוס 6 או 7 הודעות. לכן אני מצ"ב את התשובות השלמות בקובץ word. מקווה שיהיה יותר ברור. אם לא, נא להודיע לי, ננסה משהו אחר.

יום טוב.","142","doc","5129","True","True","False","","204","85.130.130.141","0","2014","סנהדרין|עח ע"א","0-doc")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);