var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20065;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20065","0","ימי לידה שראתה בהם דם","27/06/12 23:48","ז תמוז","תשע&quot;ב","23:48","הקיר","כידוע, שיטת הרמב&quot;ם בעניין הנידה והזבה קשה מאוד להבנה, וקולמוסים רבים נשתברו בנסיונות להסבירה וליישבה עם דברי הגמרא.<br /><br />לעיון ולהרחבה בשיטת הרמב&quot;ם, ראה ההקדמה לפרק ו מהלכות איסורי ביאה, במהדורה המבוארת של &quot;מפעל משנה תורה&quot;.ניתן להוריד חינם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://https://files.daf-yomi.com/files/klali/rambam/rambam-isurey-biha.pdf'>קטעים נרחבים ממהדורה זו</a> (כולל ההקדמה הנ&quot;ל).<br /><br />חלק מהקשיים נובעים מדברי הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה פרק ז הל' יא:<br /><br />מֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ: אִם לֹא רָאָת בָּהֶם דָּם - הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים; וְאִם רָאָת בָּהֶם דָּם - אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם; שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכֹּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁלְּזוֹב, אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד.<br /><br />לפי שיטת הרמב&quot;ם, שבעה נקיים של זבה אינם חייבים להיות רצופים, ואם באמצע ספירת שבעה נקיים ראתה האישה דם נידה (דבר שאפשרי לשיטתו, ראה בהקדמה הנ&quot;ל) או לידה, אזי  &quot;אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם&quot;.<br /><br />מהיכן למד הרמב&quot;ם דין זה ?<br /><br />המשך בהודעה הבאה....<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.mishnetorah.com/'>מפעל משנה תורה</a>","273","","4322","True","True","False","","1147","212.76.105.141","0","0","נידה|לז ע&quot;א",""),new Message("20066","20065","ימי לידה שראתה בהם דם (המשך)","27/06/12 23:50","ז תמוז","תשע&quot;ב","23:50","הקיר","נעיין בסוגיא בדף לז,ע&quot;א:<br /><br />תניא: רבי מרינוס אומר - אין לידה סותרת בזיבה.<br />איבעיא להו: מהו שתעלה? <br />אביי אמר - אינה סותרת ואינה עולה. <br />רבא אמר - אינה סותרת ועולה.<br />אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: &quot;ואחר תטהר&quot; - אחר אחר לכולן, שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם.  אי אמרת בשלמא עולה, היינו דלא מפסקת טומאה. אלא אי אמרת אינה עולה, אפסיק ליה לידה!!<br />ואביי אמר לך - שלא תהא טומאת זיבה מפסקת ביניהם.<br />אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: &quot;מזובה&quot; - מזובה ולא מנגעה, מזובה ולא מלידתה.<br />ואביי אמר לך - תני חדא מזובה ולא מנגעה, ולא תתני ולא מלידתה.<br /><br /><br />והנה נתרבו הדקדוקים והקושיות בסוגיא זו. <br /><br />הרמב&quot;ן על אתר פירש את דברי רבא (שאמר שלידה אינה סותרת ועולה): &quot;אינה סותרת לעולם, ועולה כשהימים הם ראויים לעלות, כגון שאינה רואה, דלכולי עלמא לעלות נקיים בעינן&quot;. וכך ביארו גם כל ההולכים בדרכו, שהמחלוקת היא לגבי ימי לידה שאינה רואה בהם. <br /><br />לפי זה, אביי (שאמר שלידה אינה סותרת ואינה עולה)  סובר שימי לידתה שאינה רואה בהם אינם עולים לספירת שבעה נקיים. ואם כן, דברי אביי עומדים לכאורה בסתירה למסקנה הברורה של הגמרא בנידה נד,ע&quot;ב לפיה ימי לידה שאינה רואה בהם עולים לספירת זיבתה!! <br /><br />על כך הביאו התוספות (ד&quot;ה אביי) דברי רש&quot;י בתשובה, שכתב שהמחלוקת של אביי ורבא היא רק אליבא דר' מרינוס, אך להלכה מודה אביי שימי לידה שאינה רואה בהם עולים לספירת זיבתה. ואילו הרמב&quot;ן תירץ שבאמת אביי חולק על מסקנת הגמרא בנידה נד,ע&quot;ב, ודעתו כדעת רב פפא שהובאה שם ונדחתה. <br /><br />אך אם כן עדיין קיימת הקושיה שהביאו התוס' ד&quot;ה אביי בשם רש&quot;י &quot;דאין רגילות למיבעי חדא מילתא בתרי דוכתי&quot;, ועל כך השיב הרמב&quot;ן &quot;כאן מצינו&quot;, (והוסיף והציע תירוץ נוסף, ע&quot;ש).<br /><br />עוד הקשו המפרשים (תוס' ד&quot;ה רבא; מאירי) שרבא עצמו סובר שאי אפשר לפתיחת הקבר [=הרחם] בלא דם, ואם כן איך אמר כאן שלידה עולה לשבעה נקיים? ותירצו התוס' שדברי רבא כאן הם אליבא דר' מרינוס, שסובר שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ואילו המאירי תירץ שלגבי דם שרואה בלידה עצמה אין מחלוקת שאינה עולה ואינה סותרת, כדין דם הקושי (לשיטת הרמב&quot;ן וסיעתו), &quot;ולא שאלו כאן מהו שתעלה אלא על שאר הימים שבטומאת לידה שלא ראת בהן אם עולין לה&quot;. וקרוב לכך פירש גם הרמב&quot;ן.<br /><br />וקושיה נוספת הקשו (תוס' ד&quot;ה מה ימי נידתה; רמב&quot;ן) על דברי הברייתא שהביא אביי: &quot;כימי נדתה כך ימי לידתה, מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן, אף ימי לידתה שאין ראוין לזיבה אין ספירת שבעה עולה מהן &quot;. והרי בנידה נד,ע&quot;א הוכיחה הגמרא שימי נידתה שאינה רואה בהם עולים לספירת זיבתה (קושיה זאת קיימת לפי פירושם שמחלוקתם של אביי ורבא היא לגבי ימי לידה שאינה רואה בהם)!! ותירצו (בהתאם לשיטתם בנידה נד,ע&quot;א) שימי נידתה שאינה רואה בהם עולים לספירת זיבתה של זבה קטנה, ואינם עולם לספירת זיבתה של זבה גדולה, כיוון שלשיטתם, אין האישה חוזרת לימי נידתה  כל עוד היא סופרת שבעה נקיים.  <br /><br />והנה, כל הקושיות הנ&quot;ל (בתוס' ד&quot;ה אביי, תוס' ד&quot;ה רבא, ותוס' ד&quot;ה מה ימי נידתה) מסתלקות מאליהן אם נבין שאביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידה שראתה בהם דם!!!<br /><br />המשך בהודעה הבאה...","273","","4322","True","True","False","","143","212.76.105.141","0","20065","נידה|לז ע&quot;א",""),new Message("20067","20066","ימי לידה שראתה בהם דם (המשך)","27/06/12 23:51","ז תמוז","תשע&quot;ב","23:51","הקיר","שמא אפשר להציע שבאמת כך הבין הרמב&quot;ם, ושפסק כאן כאביי נגד רבא (ושלא כהבנת המ&quot;מ)? אם כן, הרי שדברי אביי בסוגייתנו הם המקור הגלוי לדברי הרמב&quot;ם בהל' יא הנ&quot;ל שכתב: &quot;אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים&quot;.<br /><br />אלא שאם כך, יש לנו כמה בעיות:<br /><br />קודם כל, איך פסק הרמב&quot;ם כאביי, כנגד הכללים? אמנם, גם ר&quot;ת (בתוד&quot;ה אביי אמר) פסק כאביי (אך לפי שיטתו שאביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידה שלא ראתה בהם), וסובר שימי לידתה שאינה רואה בהם הוא למ&quot;ד מיע&quot;ל קג&quot;ם ולא לחי העומד מאליו. אך אי אפשר לומר דבר דומה בשיטת הרמב&quot;ם, שהרי בהל' שבת פרק יז הל' כב פסק במפורש כאביי בעניין לחי העומד מאליו (וברי&quot;ף בעירובין רמז תק&quot;צ כתב &quot;והלכתא כאביי ביע&quot;ל קג&quot;ם, והא חדא מינייהו).<br /><br />ושמא אפשר להסתדר בדרך אחרת עם היע&quot;ל קג&quot;ם (נדמה לי שפעם ראיתי מי שאומר שהכלל שהילכתא כרבא חוץ מיע&quot;ל קג&quot;ם לא נאמר בענייני טהרות).<br /><br />ואולם, לא הצלחתי להסביר את דברי הגמרא בהמשך, לפי ההנחה שאביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידתה שראתה בהם דם:<br /><br />אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: ...&quot;דותה תטמא&quot; - לרבות את היולדת בזוב שצריכה שתשב שבעה נקיים.<br />מאי לאו, נקיים מלידה? לא, מדם.<br /><br />אשמח מאוד אם מישהו יוכל להסביר לי את הקטע הנ&quot;ל, לפי ההנחה שאביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידתה שראתה בהם דם (ושמודים לגבי ימי לידתה שלא ראתה בהם דם שעולים לספירת זיבתה, כמסקנת הגמרא בדף נד).<br /><br />תודה !!","273","","4322","True","True","False","","84","212.76.105.141","0","20065","נידה|לז ע&quot;א",""),new Message("20068","20067","דין נוסף בו פסק הרמב&quot;ם כאביי","28/06/12 02:10","ח תמוז","תשע&quot;ב","02:10","דוד כוכב","ברמב&quot;ם הלכות עבודה זרה יב הלכה יד:<br />&quot;ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות&quot;.<br /><br />ממסכת יבמות דף יד ע&quot;א:<br />אמר אביי: כי אמרינן לא תתגודדו - כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי ב&quot;ש והללו מורים כדברי ב&quot;ה, אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות - לית לן בה. אמר ליה רבא: והא ב&quot;ש וב&quot;ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי! אלא אמר רבא: כי אמרינן לא תתגודדו - כגון ב&quot;ד בעיר אחת, פלג מורין כדברי ב&quot;ש ופלג מורין כדברי ב&quot;ה, אבל שתי בתי דינין בעיר אחת - לית לן בה.","125","","4321","True","True","False","","107","95.86.77.193","0","20065","נידה|לז ע&quot;א",""),new Message("20089","20068","ושם באמת הקשו כל המפרשים היאך פסק כאביי","28/06/12 22:58","ח תמוז","תשע&quot;ב","22:58","הקיר","תודה על ההערה המחכימה !! ושם באמת כל המפרשים הקשו היאך זה פסק הרמב&quot;ם, לכאורה, כאביי.<br /><br />ואולם בנ&quot;ד כל המפרשים תפסו שפסק כרבא (ראה למשל מ&quot;מ), והיינו לפי הבנת רש&quot;י, תוס', הרמב&quot;ן וכו' בסוגיין, שאביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידה שלא ראתה בהם דם.<br /><br />לפי הבנה זו, הרישא של דברי הרמב&quot;ם בהל' יא מתאים לשיטת רבא (וכן למסקנת הגמרא בדף נד): <br /><br />יְמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ: אִם לֹא רָאָת בָּהֶם דָּם - הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים.<br /><br />ואולם אני מבקש להציע הסבר אחר, לפיו אביי ורבא נחלקו לגבי ימי לידתה שראתה בהם דם (בדומה ובהמשך טבעי לבעיה הקודמת שעסקו בה אביי ורבא בדף לז,ע&quot;א, בעניין דם קושי מהו שתסתור בזיבה).<br /><br />לפי הבנה זאת, מסתלקות, לכאורה, בבת אחת כמעט כל קושיות התוס' בשלושה ד&quot;ה רצופים ((בתוס' ד&quot;ה אביי, תוס' ד&quot;ה רבא, ותוס' ד&quot;ה מה ימי נידתה) !!! <br /><br />ולפי הבנה זאת, הרישא של הלכה יא ברמב&quot;ם נלמד ממסקנת הגמרא בדף נד, ולא מדף לז. ואילו המשך הל' יא נובע מדברי אביי בדף לז (וכאמור צ&quot;ע בעניין יע&quot;ל קג&quot;ם):<br /><br />&quot;וְאִם רָאָת בָּהֶם דָּם - אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה, וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם; שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכֹּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁלְּזוֹב, אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד&quot;.<br /><br />ומה שהשווה הרמב&quot;ם בין ימי לידתה וימי נידתה שראתה בהם דם, הרי זה מפורש בדברי אביי בסוף הסוגיא בדף לז:<br /><br />&quot;ואמר אביי מנא אמינא לה, דתניא כימי נדתה כך ימי לידתה מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן אף ימי לידתה שאין ראוין לזיבה אין ספירת שבעה עולה מהן&quot;.<br /><br />ויש להסביר שברייתא זו שהביא אביי עוסקת גם היא בימי נידתה וימי לידתה שראתה בהם דם (ולפי זה מסתלקת בפשטות קושיית התוס' בד&quot;ה מה ימי נידתה).<br /><br />נראה לי שהסבר זה הוא פשוט ביותר, וממש שופך אור על דברי הרמב&quot;ם. ואולם, מלבד הקושי הקטן בעניין יע&quot;ל קג&quot;ם, נתקעתי בהסבר דבריי הגמרא הבאים (בדף לז,ע&quot;ב):<br /><br />אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: ...&quot;דותה תטמא&quot; - לרבות את היולדת בזוב שצריכה שתשב שבעה נקיים.<br />מאי לאו, נקיים מלידה? לא, מדם.<br /><br />אשמח מאוד אם מישהו יוכל להציע הסבר לקטע זה שיתאים להבנה שכל הסוגיא עוסקת בימי לידה שראתה בהם דם, ושהרמב&quot;ם פסק כאביי.","273","","4321","True","True","False","","124","212.76.105.141","0","20065","נידה|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);