var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20038;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20038","0","הערות לנדה דף לו","27/06/12 00:06","ז תמוז","תשע"ב","00:06","המכריע","א. במשהו סגיא. מכאן ראיה דמש"כ רש"י לעיל לה: ד"ה קא ס"ד "יום או שניים" לאו דוקא כדמוכח הכא דסגי הפסק משהו. ובאמת רש"י עצמו בסנהדרין פז: כתב דללוי בעינן הפסק שעה.

ב. תוד"ה שבוע. עי' היטב בלשונם בשם ר"ת. ויל"ע אם אין זה סותר לחידוש ר"ת הידוע המובא בס' התרומה ובמרדכי והג"מ, הביאם הב"י בסי' קצד, דלר"ת אחר טבילה נשים שלנו צריכות לטבול ב"פ, א' כשפוסק דמן, ואז יספרו ז' נקיים, ואחר ספירתן יטבלו פעם שניה, דאין ספירה מועלת קודם טבילה. ואמנם לא חששו לו הפוסקים למעשה. אבל כמדו' דלשון ר"ת כאן מורה דלא כמובא בשמו, ויל"ע.

ג. בין לקולא. כ' רש"י כגון וכו'. וזה כמ"ש דרש"י נוקט לשון כגון גם כשיש רק אופן אחד לבדו.

ד. (לו:) נדה ליומא. יל"ע אם זו חומרא דרבנן, דהסברא בזה צ"ב, דהא אינה זבה, ולא מצינו נדה ליום א'. ובאמת רב חזר בו מזה להלן. וכפה"נ ס"ד דרב דמה"ת טהורה לגמרי, דאזלינן בתר רוב אול"ח שתשפה כשיעור, עי' תוס', ורבנן גזרו בה טומאה עד הערב, ומתני' הכריחתו לזה, וכיון דשמע לברייתא דמסייעא בסמוך לר' יצחק, ושפיר זה פי' משנתינו, תו לא היה הכרח להמציא חומרא דרבנן זו. ואם כנים אנו בזה יהא בזה נתינת טעם אמאי כ"כ היה חשוב לרב לתקן את דעתו הראשונה, הלא שפיר יוכל שילא לסבור כדסבר רב מעיקרא, אלא כיון דאין לזה שום טעם מלבד פשט המשנה, ואחרי דיש פשט נכון המסלק המקור לזה, אין לדין זה שום מקום וייעקר מן העולם.","199","","4327","True","True","False","","972","85.130.221.217","0","0","נידה|לו ע"א",""),new Message("20042","20038","נדה ליומא","27/06/12 00:48","ז תמוז","תשע"ב","00:48","לומד","ראה בריטב"א ד"ה אטו שהביא שרבינו יונה פירש שהטעם שנדה ליומה מפני שקושי סותר יומו כשכבת זרע, ולהכי גזור בה טומאת ערב לרב דלא לימרו שהוא עולה, והריטב,,א כתב על דבריו, 'ואינו מתחוור בטעם'. ולכן פירש, שרב חשש שאם ראתה רק מעט זמן ביום באמת יש לחשוש שמא תשפה כי לשפות ביום הראשון הוא דבר מצוי, וכיון שכן החשיבה נדה ליום הראיה, ועל ידי כך יחזיקנה בטומאה ביום זה, ולא תבא פעם אחרת לשמש ביומה.","193","","4327","True","True","False","","64","31.210.191.132","0","20038","נידה|לו ע"א",""),new Message("20043","20042","אינו מובן","27/06/12 01:14","ז תמוז","תשע"ב","01:14","כדי","הריטב"א כתב דהסבר רבינו יונה "אינו מתחוור בטעם". ובאמת איני מבין איך אפשר לומר כן, דהרי כדי שיסתור אפילו יומו בעינן שיהיה טמא עכ"פ, ע"ש בסוגיא. והשתא קיימינן אליבא דרב דקושי בימי זיבה אינו טמא מדאורייתא (וזהו לכו"ע, ע"ש בריטב"א דיש מי שפירש דמודה בימי נדה. ועי' שוב בדברי המכריע לעיל מה שרצה לפרש הכרח רב לפרש מה שפירש, וטעם חזרתו), וכמובן דסתירת ז' נקיים לא משכחת לה אלא בימי זיבה. וכלל לא מסתבר לומר דטומאה מדרבנן תסתור, ואפילו יומה.","249","","4327","True","True","False","","178","79.180.199.219","0","20038","נידה|לו ע"א",""),new Message("20045","20043","לא הבהרתי היטב דעת רבינו יונה","27/06/12 01:24","ז תמוז","תשע"ב","01:24","לומד","רבינו יונה לא מדבר כשהיא ראתה רק יום אחד בימי זיבות ובצרוף קושי, והחשש הוא שאם נטהרנה, נבא לטהר יום זה גם כשהיא זבה מכבר על ידי דם שראתה בימי זיבות בלא קושי. ובאופן זה סותר דם עם קישוי יום אחד. ולא מצאתי היכן כתוב בריטב"א שקושי אינו סותר, הוא רק מדבר שקושי לא עושה אותה אפילו זבה קטנה מדאורייתא, אבל לסתור יומו על זה לא דיבר אלא הרבינו יונה שנקט בפשיטות שהוא כן סותר יומו.","193","","4327","True","True","False","","91","31.210.191.132","0","20038","נידה|לו ע"א",""),new Message("20046","20045","וליתר בהירות, אציע שוב את תהייתי","27/06/12 01:34","ז תמוז","תשע"ב","01:34","כדי","בצורה קצת יותר מובנת:
רבינו יונה פירש שרב ס"ל דמה"ת אין דם קושי טמא, והטעם שבכ"ז גזרו עליו חכמים שיטמא, משום דמצינו במקום אחר שדם קושי סותר יומו, ואם לא היינו מטמאים אותו מדרבנן, היו באים לומר שלא סותר אפילו יומו ועולה למניין שבעה.

כך הבנתי. וכאן הבן שואל:
הלא רב ס"ל השתא דבימי זיבה מיהת (לכל הפירושים שהוזכרו שם בריטב"א), דם קושי אינו מטמא כלל מה"ת. וא"כ איך אפשר לומר דס"ל שדם כזה יסתור את הז"נ (וע"ז לבנות את טעמו של רב), בעוד שאינו טמא כלל מה"ת.","249","","4327","True","True","False","","263","79.180.199.219","0","20038","נידה|לו ע"א",""),new Message("20047","20045","אח"כ שמתי לב שמילת "סותר" נתחלפה לי","27/06/12 01:37","ז תמוז","תשע"ב","01:37","כדי","בהודעה הראשונה ובמקומה צ"ל "טמא". ותיקנתי שם.

ועכ"פ אי הבנתי כדקיימא קיימא.","249","","4327","True","True","False","","257","79.180.199.219","0","20038","נידה|לו ע"א",""),new Message("20048","20047","גם שכבת זרע אינה עולה למנין נקיים","27/06/12 02:41","ז תמוז","תשע"ב","02:41","לומד","ואף ששכבת זרע אינה מטמאה בזוב כלל, ואינה שייכת כלל לטומאת זיבה, ואע"פ כן מכיון שיש בה טומאה אינה עולה לספירה של יום זה וצריך להשלימו

כך גם ראיה דם בקושי, אף שנתמעטה מפרשת זיבה הלא מפרשת נדה לא נתמעטה, ואם כן אף שמהתורה אין זה 'דם זיבה' אבל הוא דם שיצא ממקורה וסותר יומו
ונכון שעדיין יש לחלק ששכבת זרע יש בו טומאה עצמית, ודם זה שראתה בימי ספירתה אין בו טומאת נדה שהרי עדיין לא שייך בה דם הטמא בנידות, אבל יתכן ורבינו יונה דימה דם זה היוצא ממקורה ושייך בו טומאה אחרת, לשכבת זרע שאף בה שייך טומאה אחרת,","193","","4327","True","True","False","","85","31.210.191.132","0","20038","נידה|לו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);