var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1993;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1993","0","דוחף למים שאין בהם להמית","30/04/10 08:26","טז אייר","תש&quot;ע","08:26","אבי פ","במשנה מובא שהדוחף למים שיכול לעלות משם ומת פטור.האם הפטור הוא גם מגלות? האם זה שוגג קרוב למזיד או שוגג רגיל? בלשון הרמב&quot;ם כתוב &quot;פטור ממיתת בית דין&quot; האם ניתן להסיק שלדעתו חייב בגלות?","89","","5116","True","True","False","","752","95.86.101.36","0","0","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1995","1993","נראה לי שפשוט שפטור מגלות","30/04/10 15:02","טז אייר","תש&quot;ע","15:02","אבינועם","שהרי ההריגה היא לא ישירות מכוח מעשה הרוצח, <br />אלא הנרצח הפקיר עצמו למיתה (שהרי היה יכול לעלות משם).","45","","5116","True","True","False","","227","84.228.45.220","0","1993","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1996","1993","הפקיר עצמו","30/04/10 15:28","טז אייר","תש&quot;ע","15:28","אבי פ","מדברי רש&quot;י (בגמרא) &quot;שעה גרמה לו&quot; לא נראה לי שניתן להטיל &quot;אשמה&quot; על המופל. שעה גרמה לו נראה יותר שמאיזו שהיא סיבה (החלקה, מחלה וכדומה) לא הצליח לעלות.","89","","5116","True","True","False","","138","213.151.52.154","0","1993","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1999","1993","דחפו ומת לגבי גלות","30/04/10 16:12","טז אייר","תש&quot;ע","16:12","משיב מאורות דף היומי","<b>א.</b> הדין דדחפו הוא דין דווקא ברציחה שצריך שיש במכה כדי להמית, אבל הוא מזיד גמור, ובחבלה הגמ' בב&quot;ק צ' מסתפקת אם צריך כדי להמית, אבל לעניין מלאככה בשבת נקרא מעשה גמור. <br /><br /><b>ב.</b> ולכן בדחפו שיכול לעלות משם ומת פטור, הוא פטור ממיתה וגם מגלות כי הוא מזיד גמור. <br /><br /><b>ג. תוספת ביאור</b><br /><u>ג.א.</u> ונראה דתרי גווני נכללים בדין דדחפו ויכול לעלות, א. הדין דאם יכול לעלות ומרצונו לא עלה פטור. ב. הדין דבעינן שיעור מיתה. וטעם אחד לשניהם דבכדי שיהיה מעשה רציחה בעינן דיעשה מעשה שיהיה בכח המעשה עצמו להרוג ללא הזדקקות להשתתפות גורמים אחרים, ואם דחפו ויכול לעלות, בין אם לא עלה בגלל שלא רצה לעלות או בגלל שהשעה גרמה לו, חסר במעשה רציחה, דהיינו במעשה ביטול מציאות השני, דמצד העושה אין כאן מעשה ביטול מוחלט של מציאות השני, מכיון שהמעשה מצד עצמו עדיין מאפשר לשני לחיות בגלל שיכול לעלות, ואין חילוק אם הטעם שבגללו לא עלה הוא בגלל החלטה שלא לעלות, או בגלל שעה גרמה לו ומחמת חולשתו מת. <br /><u>ג.ב.</u> ודין זה דדחפו ויכול לעלות ברציחה, נכון הוא גם בנזיקין מטעם שונה, אך קרוב, והוא סברא דעל הניזק להרחיק את הנזק מעצמו, ואם אינו מרחיק יש כאן הסכמה לנזק אם אינו סומך על תשלומין וחסר במעשה נזק ולכן פטור, ואם סומך על תשלומין אין כאן הסכמה לנזק, וחייב. סברא זו קורבה לדין דיכול לעלות ברציחה, בזה שבגדר שאין כאן מעשה חריגה של אחד על ממונו של השני מכיון שעל הניזק למנוע הנזק. וכן הוא ברציחה כנ''ל. <br /><u>ג.ג.</u> אך יש נפק''מ חמורות בין נזיקין לרציחה, <br />א. שברציחה אם ברגע הדחיפה יכול לעלות, ולאחר שהוא במים התחדש דבר המונע ממנו לעלות, פטור, מדין דבעינן שיעור מיתה, ובנזיקין בכה''ג חייב, היות וס''ס אין לניזק אפשרות להרחיק את עצמו, ודבר זה יכול להתברר גם לאחר מעשה הדחיפה, משא''כ ברציחה. <br />ב. דחפו ויכול לעלות ומת או הוזק בגלל ששעה גרמא לו ולא בגלל שלא רצה לעלות, בנזיקין חייב וברציחה פטור. <br />ג. דחפו ויכול לעלות רק ע''י אחר, לכא' ברציחה פטור, דאין כאן שיעור מיתה, ובנזיקין חייב דאין סברא שהנזיק הזיק את עצמו. <br /><br /><u>ג.ד. </u>לסיכום, <br />כל פעם שהדיון הוא על המעשה [כגון רציחה או אם יש אומד לנזיקין או גם בנזיקין אם על הניזק למנוע את הנזק], ולא על יחוס התוצאה אל העושה, החסרון במעשה מתואר גם בלשון שוגג ואונס מכיון שבמעשה עצמו חסר בשיעור מיתה או נזק. אבל אם מדברים על יחוס התוצאה אל העושה לא שייך לדון מצד שוגג ואונס או חושב שהניזק ירחיק את עצמו. ולכן אם התחדשה סיבה שהניזק לא יכול להרחיק את עצמו חייב. <br /><br /><u>ד.ד.</u> לפ&quot;ז מיושב <br />א. למה רבה בב''ק כז' א' נקט להו בחדא מחתא גבי הניח גחלת על לבו ומת פטור על בגדו והוזק חייב, הרי הדין דהניח גחלת על לבו הוא מדין דחפו ויכול לעלות כמב' בגמ' שם, וברש''י שם דפטור דהיה לו לסלקה, והרי בב''ק כתב דדחפו ויכול לעלות פטור משום דלא עבד שיעור מיתה. <br />ב. לשון התוס' ב''ק כב' ב' דכתבו טעמא דהניח על לב עבדו פטור שמחשב בלבו שהאדון יסירנה ולא יסמוך על תשלומין, דמשמע שהוא פטור של שוגג, ואם כן גם בדחפו הוא פטור בגלל שהוא שוגג, וזה קשה דמבואר שפטור דדחפו הוא בדין דשיעור מיתה, ולא מטעם שוגג. <br />ג. מכמה מקומות משמע שהדין דשיעור מיתה הוא בגדר פטור שוגג או אונס, ע' רש''י ב''ק צ' ב' בד''ה שמסור לעדה ובית דין ורש''י שם צא' א' בד''ה אבל לנזיקין, ושם בד''ה דבעינן אומדנא וכו'. <br /><br />שבת שלום","142","","5116","True","True","False","","230","85.130.130.141","0","1993","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1998","1996","ובכל זאת -","30/04/10 15:51","טז אייר","תש&quot;ע","15:51","אבינועם","רמב&quot;ן במלחמות (ב&quot;ק סוף פרק שני) פירש שאם יכול לעלות משם הרי הוא<b> מוחל על גופו </b>ולכן הרוצח פטור.<br /><br />אמנם, מרש&quot;י (בגמרא, ד&quot;ה פטור) שכתב שפטור משום דלא עביד שיעור מיתה, משמע שהפטור הוא משום שאין במעשה הרוצח בכדי להמית - אך אולי ייחשב משום כך כשוגג ויהיה חייב גלות כפי ששאלת? מסופקני.","45","","5116","True","True","False","","224","84.228.45.220","0","1993","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("2000","1998","דעת הרמב&quot;ן במלחמות","30/04/10 16:22","טז אייר","תש&quot;ע","16:22","משיב מאורות דף היומי","לפי החילוק שהתבאר בהודעה הבאה, כוונת הרמב&quot;ן שם רק מצד סברת על הניזק להרחיק את עצמו ולא מצד הדין דיש בו כדי להמית שהוא דווקא ברציחה.","142","","5116","True","True","False","","180","85.130.130.141","0","1993","סנהדרין|עו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);