var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19771;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19771","0","הערות לנדה דף כד","14/06/12 23:50","כד סיון","תשע&quot;ב","23:50","המכריע","א. ואין חוששין שמא מגוף אטום. כלומר אין תולין להקל. ובדרך כלל הלשון חוששין הוא להחמיר. וכבר עמדו על כגון זה בתוס' גיטין וכמדומני שלא הביאו מכאן.<br /><br />ב. ואיפכא איתמר. רש&quot;י כתב דלא היתה סיבה להפוך. ולו&quot;ד י&quot;ל כיון דבסמוך רבי חייא הורה למעשה לטהר עד כדי להחזיר את בניו, ולא מסתברא לאוקים את רבי יוחנן שהלכה כמותו דלא כרבי חייא.<br /><br />ג. השסועה. כלומר אע&quot;ג דפשטיה דקרא הוא מפריסי הפרסה-השסועה. דרשינן לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה (את) א. השסועה, ב. הגמל וגו'.<br /><br />ד. (כד:) ושמא תאמר אבא שאול ננס. לא הביאו זאת קודם גבי קולית של עוג. וכיון דיש מקום להבין שהכל כאן בדרך דרוש, אלא שלא מסתבר לדרוש על המעלה הרוחנית באופן כללי משום אדא דיילא וכ&quot;ש פרשתבינא שלא היו מגדולי דורם, אולי יש לומר שהכוונה למדת טוב עין, ונקרא אדם בעל &quot;מדות&quot; טובות ארוך. <br /><br />ורצה לומר דעינו של אבשלום יכולה היתה להטביע בתוכה, כלומר לקרר את האדם, כי אבשלום היתה לו עין רחבה, שחשק במלכותו של אביו ובנשיו. ואמר אבא שאול כמעט טבעתי במידתו המכוערת הזו, ושמא תאמר אבא שאול ננס היה במדה זו ןלכן כמעט טבע אבל אחרים רחקו ממנה, קמ&quot;ל דהיה ארוך בדורו. <br /><br />ובאמת מצינו כמה נתרחק מאונאה גבי מיצוי המידות ומהרווחת ממון במועד מפני ביטול בית המדרש, ור' טרפון שהיה בעל צדקה עצום והוא עצמו מסתפק במועט לא הגיע לדרגתו, וכן ר' מאיר המוכר לנו מהסכמתו שתירק האשה בעינו להביא שלום, ועוד עובדי, לא הגיע אליו, ורבי שפתח אוצרותיו, וגם אמר ורחמיו על כל מעשיו, ועוד הרבה, לא הגיע בזה לר&quot;מ (חזיתיה מאחוריה), ורבי חייא שהניח כל הונו וזמנו ללמד תינוקות ועוד, ורב שהיה מוכן לחיות ח&quot;י חדשים בין רועי בקר בשביל לימוד דין אחד מהתורה, הרי שהיה רחוק מבקשת העינוגים, והוא היה פחות מר&quot;ח דודו, וכן עד&quot;ז רב יהודה, וכנראה גם אדא דיילא היה מיוחד במדת טוב עין, וגם ההוא פרשתבינא, בין אם הוא אדם מסויים כרש&quot;י והערוך, ובין לרשב&quot;ם שפירש מושל ופרנס העיר. <br /><br />והשתא תא חזי כמה נפיש חיליה דאבא שאול, וכמה ארוך היה במדה זו דטובת עין, שאם פרשתבינא גבוה מחציו מכל העם ואדא ממנו וכו' וכו', א&quot;כ כל כך גדול בזה היה אבא שאול ואעפ&quot;כ אמר דיש ליזהר מלהתקרב לחמדנים כמו אבשלום אפילו לאחר מותם, כלומר לדבריהם ורעיונותיהם, כי אפילו הוא כמעט טבע בזה. והוא רחום יכפר עוון.","199","","4341","True","True","False","","917","85.130.221.217","0","0","נידה|כד ע&quot;א",""),new Message("19773","19771","ד.","15/06/12 01:15","כה סיון","תשע&quot;ב","01:15","עם הארץ","אם כך מה בא להמשיל המעשה הראשון עם אבא שאול?<br />וכך ראיתי בפרוש: המת הוא אבי אבות הטומאה ואלו הם עצמותיו של עוג שנשאר מדור המבול. הצבי היא חיה טהורה ( דומה דודי לצבי) <br />אומר אבא שאול רצתי אחרי הטהרה ולא הצלחתי להגיע אליה כי הייתי שקוע בקולית של עוג ולא הצלחתי לבטל את צד הטומאה לגמרי ( קולית לא כלתה) עד ״ שחזרתי לאחורי״ התרחקתי מצד הטומאה ורק אז זכיתי להשיג קדושה וטהרה. <br />גם במשל השני אבשלום מייצג את צד הטומאה שבקש לבוא על פלגשי אביו<br />אומר אבא שאול , נפתחה מערת הטומאה תחתי ועמדתי בגלגל עינו של אבשלום עד חוטמי ורק ששבתי לאחור ( התרחקתי)הגעתי לקדושה וטהרה. <br />כל זה מביא אותנו למשל האחרון שמראה איך הדורות ירדו במדת הקדושה ובמדת הטהרה ומי יודע איפה אנחנו בעוונותינו הרבים לעומת אבא שאול. ע״כ","248","","4340","True","True","False","","217","98.77.142.57","0","19771","נידה|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);