var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1974;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1974","0","להלכה - מה הגיל המינימלי לנישואי גבר?","29/04/10 12:16","טו אייר","תש&quot;ע","12:16","שיננא","מהגמרא ורש&quot;י משמע שאפשר (ורצוי) להתחתן לפני גיל 13.<br /><br />האם כך הלכה?<br /><br />&quot;והמשיאן <b>סמוך לפירקן </b>עליו הכתוב אומר {איוב ה-כד} וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא&quot;.","146","","5118","True","True","False","","908","192.118.11.112","0","0","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1978","1974","פירוש המילה סמוך","29/04/10 14:34","טו אייר","תש&quot;ע","14:34","דוד כוכב","יכול להיות לפני ויכול להיות אחרי, כדברי המשנה במסכת יומא דף כ. <br />&quot;בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין לפניו בין לאחריו&quot;.<br />ואפילו אם נפרש סמוך-אחרי, אפשר שמדובר רק בבן י&quot;ג שלימות, לפני שהביא שערות, או אפילו לאחר שהביא ב' שערות, מ&quot;מ זו רק תחילת ההתבגרות, ונקרא עדין סמוך לפירקו.<br /><br />וכך פסקו הטור והשו&quot;ע אה&quot;ע א, ג <br />&quot;אבל  קודם י&quot;ג לא ישא/ישיאם  דהוי כזנות&quot;.<br />וכתב על כך הבית יוסף:<br />&quot;כן כתב הרמב&quot;ם בסוף הלכות איסורי ביאה (פכ&quot;א הכ&quot;ה) וטעמו מדאמרינן בריש פרק חרש (יבמות קיב:) דקטן לא תקינו ליה רבנן נשואין ובסוף פרק האשה רבה (שם צו:) אמרינן דאשת קטן פטורה מן החליצה ומן היבום ומשמע ליה ז&quot;ל דכיון דלא תקינו ליה נישואין הוי בעילתו בעילת זנות.<br />ולפי דבריו הא דתנו רבנן (יבמות סב:) המשיא בניו סמוך לפרקן וכו' היינו בן י&quot;ג שלמות.<br /><br />אבל התוספות כתבו בסוף פרק האשה רבה (שם צו: ד&quot;ה נשא) אף על גב דלא תקינו רבנן נישואין לקטן מכל מקום אור&quot;י דליכא איסורא דלא חשיבא ביאת זנות. ומצוה נמי איכא להשיא אשה לבנו קטן כדאמרינן בהנשרפין (סנהדרין עו:) דעליו הכתוב אומר (איוב ה כד) וידעת כי שלום אהלך וגו' וכן כתוב בפרק הבא על יבמתו (יבמות סב: ד&quot;ה סמוך) ובפרק הנשרפין (סנהדרין עו: ד&quot;ה סמוך). וכן דעת רש&quot;י דבפרק הנשרפין (שם) אהא דהמשיא אשה לבנו קטן עליו הכתוב אומר (דברים כט יח) למען ספות הרוה וגו' מתיבי המדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפרקן עליו הכתוב אומר (איוב ה כד) וידעת כי שלום אהלך וגו' סמוך לפרקן שאני פירש רש&quot;י סמוך לפרקן עדיין קטנים הם סמוך לפרקן שאני דלאו היינו קטן כולי האי דמשום שנה או חצי שנה לא תזנה עליו&quot;.<br /><br />וראה בתחילת איכה רבה וזוטא, שלפני החורבן היו משיאין בן י&quot;ב לבת כ'. ושמא היה בחטא. א&quot;נ דורות הראשונים שאני.","125","","5118","True","True","False","","859","95.86.121.203","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1979","1974","מראי מקומות","29/04/10 14:38","טו אייר","תש&quot;ע","14:38","משיב מאורות דף היומי","<b>א. תוספות מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב </b><br />סמוך לפירקן - משמע הכא דאבנו נמי קאי וקשה דבפרק חרש (יבמות דף קיב:) אמרינן דקטן לא תקינו ליה נישואין ואמר בהאשה רבה (שם דף צו:) דנשותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום אלמא בעילת זנות היא וי&quot;ל דלא חשיב מיהא בעילת זנות דהא אמר בפרק הכותב (כתובות דף צ.) דקטן שהשיאו אביו אשה כתובתה קיימת.<br /><br /><b>ב. שולחן ערוך אבן העזר סימן סז סעיף יא </b><br />קטן, יא] אפילו מבן ט' שנים ומעלה, ח (י) שהשיאו אביו, אין לה כתובה; ט ואם בא עליה אחר שהגדיל, יש לה (יא) עיקר כתובה, <br /><br />ולמרות הנ&quot;ל לא נוהגים להשיא קטן כיום.","142","","5118","True","True","False","","238","85.130.130.141","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1983","1974","במעדני יו&quot;ט על הרא&quot;ש סוף בכורות אות ו'","29/04/10 20:31","טו אייר","תש&quot;ע","20:31","הראל","הביא מחלוקת ראשונים - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/258-sFile.pdf'>ראה כאן</a> בהערה 13.<br />ועל פי השיטה המקדימה את גיל הנישואין לפני גיל 13 - הציע לבאר מדוע &quot;חופה&quot; קודמת ל&quot;מעשים טובים&quot; בברכה שמברכים בברית המילה (כשם שהכנסתו/שנכנס וכו').","46","","5118","True","True","False","","205","77.126.231.223","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1980","1979","תיקון טעות","29/04/10 14:58","טו אייר","תש&quot;ע","14:58","משיב מאורות דף היומי","דוד כוכב צודק, כך נפסק <b>בשולחן ערוך אבן העזר סימן א </b><br /><br /> (ג) אבל [א] קודם י&quot;ג לא ישא ד דהוי כזנות. <br /><br />ואולי כוונת השו&quot;ע לחלק בין שהקטן נושא מדעת עצמו לבין שאביו משיא אותו, או שמדובר שהשיאו אביו באיסור, אבל ברמ&quot;א שם כתוב ואפילו השיאה בית דין, ולא משמע שעשו איסור.  <br /><br />שולחן ערוך אבן העזר סימן סז סעיף יא <br /><br />קטן, יא] אפילו מבן ט' שנים ומעלה, ח (י) שהשיאו אביו, אין לה כתובה; ט ואם בא עליה אחר שהגדיל, יש לה (יא) עיקר כתובה, י יב] מאתים לבתולה, מנה לאלמנה; יג] אבל תוספת שכתב לה בקטנותו, אין לה, <u><b>(יד] ואפילו השיאה ב&quot;ד);</b></u>","142","","5118","True","True","False","","207","85.130.130.141","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1986","1980","בענין נישואין לפני י&quot;ג","29/04/10 22:48","טו אייר","תש&quot;ע","22:48","דוד כוכב","אין הבדל בין נשא בעצמו לבין השיאוהו אביו או בית דין. כי בכל מקרה זהו כזנות.<br />לכן לשון הטור 'לא ישיאם' כי איירי על האב המשיאם סמוך לפירקן. וכך הוא ברמב&quot;ם. ובשו&quot;ע העתיק את לשון הטור, כדרכו בפעמים רבות, אך שינה וכתב לא ישא, כי עסק לפני כן בנושא עצמו.<br /><br />ואכן, כבר תמהו נושאי הכלים על דברי הרמ&quot;א שהזכיר שהשיאו בי&quot;ד קטן.<br />חלקת מחוקק  סימן סז ס&quot;ק י:<br />&quot;שהשיאו אביו - אבל ב&quot;ד אין משיאין הקטן דלא תקנו רבנן נשואין לקטן הואיל וסופו לבא לידי נשואין ולא ידעתי מ&quot;ש הרב בהג&quot;ה אפי' השיאוהו ב&quot;ד דאטו בב&quot;ד טועין מיירי&quot;.<br />בית שמואל סימן סז סק&quot;ח:<br />&quot;שהשיאו אביו - אבל הב&quot;ד אין משיאין אותו כמו שוטה שאין משיאין כ&quot;כ הנ&quot;י ואפילו אם השיאו לא מהני מאחר דאין להם רשות ש&quot;ג ומ&quot;ש בסמוך אפילו השיאוה ב&quot;ד תמוה&quot;.","125","","5118","True","True","False","","109","95.86.121.203","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1987","1986","ובכל זאת","29/04/10 23:25","טו אייר","תש&quot;ע","23:25","משיב מאורות דף היומי","שלום לך, <br /><br /><b>א.</b> החילוק בין השיאו אביו לבין נשא מעצמו כתוב בב&quot;ח אה&quot;ע ס' א' ד&quot;ה אבל. אגב, הב&quot;ח אומר שהרמב&quot;ם והטור מודים לתוס'. וכן הוא בדרכי משה שם. <br /><br /><b>ב.</b> בדעת הרמ&quot;א, ע' בד&quot;מ שם שדעתו להשוות רש&quot;י תוס' והרמב&quot;ם וממילא זו כוונתו ברמ&quot;א, שבי&quot;ד משיאין את קטן שנה או חצי שנה לפני פרקו. <br /><br />ג. אבל בדעת השו&quot;ע אתה צודק, כמבואר בב&quot;י, שלמד שהרמב&quot;ם חולק על תוס', וממילא קטן שהישיאו אביו באיסור איירי.  <br /><br />שבת שלום.","142","","5118","True","True","False","","242","85.130.130.141","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1988","1987","[ללא נושא]","30/04/10 00:28","טז אייר","תש&quot;ע","00:28","דוד כוכב","א. פירוש הב&quot;ח בטור דחוק מאוד, כי הטור הזכיר פעמים בן י&quot;ג, ולא הוסיף &quot;ויום אחד&quot;. והב&quot;ח מפרש שבפעם הראשונה איירי בבן י&quot;ג, ובפעם השניה איירי בתחילת י&quot;ג כלומר בבן י&quot;ב.<br />גם טעם החילוק לא ברור. כיון דהוי כזנות כי אינו בשל עדין, כיצד &quot;אביו מלמדו שלא יעשה לשם זנות&quot;?<br />גם מפורש ברמב&quot;ם: &quot;ואסור להשיא אשה לקטן שזה כמו זנות היא&quot;. וכל לפני י&quot;ג תמימות הוא קטן, וכתב שאסור אפילו להשיאו. ומקור הטור בדברי הרמב&quot;ם, כמו שכתב הב&quot;י. ודרך הטור להביא את דעת הרמב&quot;ם אילו רצה לחלוק עליו.<br /><br />וכן חלק עליו החלקת מחוקק:<br />&quot;ובב&quot;ח חידש דין א' דאב המשיא בנו קטן סמוך לפרקו הוי קדושין דרבנן וצריכה גט מדרבנן ואין דבריו ברורים&quot;.<br />ובבית שמואל:<br />&quot;וב&quot;ח כתב... ועיקר ראיה שלו... ויש לדחות כמ&quot;ש שם&quot;.<br /><br />והרמ&quot;א לא סבר כב&quot;ח שהרי השו&quot;ע כתב: &quot;קודם י&quot;ג לא ישא דהוי כזנות&quot;, כלומר לא ישא בעצמו, והרמ&quot;א לא הגיה עליו דבר.<br /><br />ב.  הח&quot;מ והב&quot;ש הקשו על הרמ&quot;א בסימן סז, יא שכן מדובר בקטן מגיל ט' שנים, ולא רק בשנה, חצי שנה, הסמוכים לי&quot;ג. וכנראה היה נראה להם דוחק להעמיד את דברי הרמ&quot;א &quot;ואפילו השיאה ב&quot;ד&quot; רק בסמוך לפרקו, וכדעת התוספות. ואדרבה אי אפשר להעמיד כך, כי כתב הגר&quot;א על דברי הרמ&quot;א האלו: &quot;ואפילו השיאוה ב&quot;ד. נ&quot;י בשם הריטב&quot;א ביבמות כיון דל&quot;ל נישואין וכמש&quot;ל סי' י' &quot;. כלומר שטעם הדין דוקא משום שלא ראוי שישא, כמו שלא ראוי בשוטה, ולכן לא תיקנו להם נישואין וכתובה. ואינם כחרש שתיקנו לו נישואין וכתובה.","125","","5117","True","True","False","","124","95.86.121.203","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1989","1988","כן, אבל","30/04/10 00:52","טז אייר","תש&quot;ע","00:52","משיב מאורות דף היומי","למרות ביאור הגר&quot;א מקור הרמ&quot;א הוא מ&quot;ש בספרו ד&quot;מ, ושם כתב דברים ברורים, ואם סובר שהרמב&quot;ם מודה לרש&quot;י ותוס', מובן שכך פוסק.","142","","5117","True","True","False","","186","85.130.130.141","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב",""),new Message("1990","1989","[ללא נושא]","30/04/10 01:23","טז אייר","תש&quot;ע","01:23","דוד כוכב","דברי הגר&quot;א בסימן סז אינם סותרים לדברי הד&quot;מ בסימן א'.<br />ואת&quot;ל שהרמ&quot;א לא חזר בו, למרות שלא הגיה כלום על השו&quot;ע בסימן א', אם כן בסימן סז הוא עוסק רק כאשר בי&quot;ד השיאו זמן רב לפני י&quot;ג.<br />אבל אז יהיה חידוש דין, שדוקא אם השיאוהו סמוך לי&quot;ג יש לו כתובה. כך עולה לפי טעם ומקור הדין.<br />ומסתבר שאכן בתקופות שנאלצו להשיא קטנים, נהגו בכתובה כרגיל.<br /><br />עוד הערה.<br />נראה שסברת הרמב&quot;ם (והטוש&quot;ע) שנישואי קטן הם כזנות, משום שאלו נישואין בלא קידושין (והרמב&quot;ם לשיטתו).<br />ואף שאין איסור בחרש, כי כיון שאינו יכול לקדש, לכן אינו חייב. (כסברת המרדכי שאם נפסלה ציצית בשבת מותר ללכת בבגד בלא ציצית, כי אין איסור של אי עשיית מצוה כשאי אפשר לעשותה. ולכן מצוה בלבן אם אין תכלת, ולא אומרים שיעגל פינה). מכל מקום קטן נחשב ליכול לקדש, כי יכול להמתין ולקדש בגדלותו.<br /><br />לסברה זו אין מקום לחילוק הב&quot;ח.","125","","5117","True","True","False","","91","95.86.121.203","0","1974","סנהדרין|עו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);