var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19427;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19427","0","הערות לנדה דף ח","30/05/12 00:09","ט סיון","תשע&quot;ב","00:09","המכריע","ח.<br /><br />א. וכן אמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר בד'. מסקינן דהוא אמר כן בדוקא אף לגבי שאר סדרים, דלא כמו דאמרינן לשמואל. והא דלא הקשו עליו מחלה, היינו משום דהוא לא אמר שם הלכה כר&quot;א, וזה חידוש דלדידיה ליכא צירוף סל לדינא. ורק מממאנת הקשו עליו משום דהוא עצמו אמר שם הלכה כר&quot;א.<br /><br />ב. והקטף. פירש&quot;י מין אילן ואין עושה פרי. לכאורה להלן הם ב' תירוצים בגמרא, לתי' קמא האי מתני' איירי בקטפא דגווזא (אף באילן העושה פרי) ולתי' ב' מיירי באילן שאינו עושה פרי. וראה שם דתי' ב' נדחה מכח דבריו של ר' יוחנן דאין כזו שיטה שמחלקת בין עושה ללא עושה (לר&quot;א תמיד פרי ולחכמים תמיד לא), וא&quot;כ פלא מדוע רש&quot;י העתיק התירוץ שלא נשאר לדינא. הן אמנם דשם הסוגיא לדעת ר' זירא דמתני' לאו ר&quot;א וכאן כר&quot;פ דמתני' ר&quot;א, אבל אין הכרח לפרש כך לכאורה ומה לו לרש&quot;י להשתמש בסברא שנאמרה להלן בדעת ר&quot;ז ונדחתה. ויל&quot;פ.<br /><br />ג (ח:) ומי קאי והתנן וכו'. לכ' נראה שזו הקושיא נתעוררה רק בעקבות תירוצינו דקאי כוותיה דדודו ר&quot;א, ויל&quot;ע דהא עכ&quot;פ תניא להדיא דרחב&quot;ג אמר בהודאה ודבריו סיתראי נינהו.<br /><br />ד. משום אבותיו וליה לא סבירא ליה. יצויין שאין הכוונה לא ס&quot;ל רק על הפרט שאמר דרף אגב דהבדלה בחונן הדעת, אלא כיון דאיהו גופיה ס&quot;ל הבדלה בהודאה, ממילא יכול להתפלל שבע מעין יח ולאומרה להבדלה בהודאה הנאמרת בשלימותה. ודוק. (אגב רש&quot;י כתב מעין יח &quot;כגון&quot; ג' ראשונות וכו'. וכבר כתבתי לייסד במק&quot;א דדרך רש&quot;י להשתמש בתיבת כגון גם כיש רק אופן אחד, במובן של בגוונא זו, ודלא כהשמוש הרווח בינינו דזה משמש רק כשבוחרים דוגמה מתוך כמה).<br /><br />ה. צונמא הרי זו בתולת קרקע. זה נפ&quot;מ רק לנחל איתן, אבל למקח וממכר לכ' החפץ בבתולת קרקע מפני &quot;שעושה פירות מרובין ושמנין&quot; (לשון רש&quot;י לעיל) לא יהא נוח לו בצונמא.<br /><br />ו. דילדה לשבעה. מרש&quot;י לכאורה עולה דהקרא מיירי ביולדת לט' וכמשלוש חדשים הכוונה ג' חדשים מלאים, ולכן ס&quot;ד דיולדת לז' עוברה ניכר מב' חדשים ושליש ותהא מסולקת מאז, וקמ&quot;ל ר&quot;מ דגם היא מסולקת רק מג' חדשים שלימים ולזה אין ראיה מקרא. ולכאורה הדברים מתמיהין שהרי חז&quot;ל ביארו דתמר אכן היתה יולדת לז' ולכן לא נאמר בה וימלאו ימיה ללדת, וכמשלוש חדשים היינו בהשתלש החדשים כלומר ב' חדשים ושליש, וא&quot;כ אדרבא לא שאין ראיה מפסוק זה אלא הוא קרא לסתור, דבאמת הוי הוכר עוברה בפחות מג', ור&quot;מ רק קאמר שמכאן אין ראיה גמורה. ולו&quot;ד רש&quot;י אולי היה אפשר לבאר דזו כוונת ר&quot;מ דיש יולדת לז' ואפשר להעמיד כן את הפסוק ואז יהא זה סתירה למה שבאנו לומר. ויל&quot;ע.","199","","4351","True","True","False","","1037","85.130.221.217","0","0","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19439","19427","נא יכתוב את חידושו בפירוש המילה 'כגון'","30/05/12 03:27","ט סיון","תשע&quot;ב","03:27","דוד כוכב","גם בפורום הלשון.","125","","4351","True","True","False","","158","31.44.137.128","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19440","19427","בענין דילדה לשבעה","30/05/12 04:02","ט סיון","תשע&quot;ב","04:02","דוד כוכב","חיפשתי עתה ולא מצאתי בדברי חז&quot;ל שילדה לז'. אלא שההבחנה בין תמר לרבקה היא במילה תומים-תאומים שהיו שניהם צדיקים. וברבקה אכן ילדה לט'.<br /><br />ובענין הכרת העובר ביולדת לז', <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1916'>נכתב עוד כאן</a>.","125","","4351","True","True","False","","253","31.44.137.128","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19490","19439","האם הכוונה ואת המאור הגדול לממשלת ביום","03/06/12 09:31","יג סיון","תשע&quot;ב","09:31","הודו_כי_טוב","כגון השמש ? זאת שיטת רשי ?","207","","4347","True","True","False","","125","46.117.14.249","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19442","19440","מובא ברש&quot;י על התורה","30/05/12 04:35","ט סיון","תשע&quot;ב","04:35","המכריע","בראשית לח כז. ועפ&quot;ז מש&quot;כ בפס' כד שם.","199","","4351","True","True","False","","150","85.130.221.217","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19451","19442","אמנם","30/05/12 22:32","ט סיון","תשע&quot;ב","22:32","דוד כוכב","והוא מבראשית רבה וישב פרשה פה.<br />ואת&quot;ל שאין הבבלי חולק על המ&quot;ר שמא י&quot;ל שחסרים ומלאים לאו היינו יולדת ל-ז' ול-ט'.","125","","4351","True","True","False","","163","31.44.137.128","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19456","19451","שוב ראיתי","31/05/12 10:38","י סיון","תשע&quot;ב","10:38","המכריע","במדרש רבה שציין ר' דוד (קצת קודם באות יא) שמובא שם ירושלמי (כאן וביבמות) שסומכוס אומר משום ר&quot;מ מנין שהכרת העובר לשלשה חדשים מהאי קרא, וחולק עליו ר' הונא בשם ר' יוסי ואומר &quot;לא סוף שלושה שלימים אלא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם&quot;. ולכאורה דעת ר' יוסי היינו ב' חדשים ושליש והיינו ביולדת לז'. ואם כי עדיין יל&quot;ע היטב בפלוגתא זו, אבל עכ&quot;פ הרי לנו שיש פלוגתא בדבר וסומכוס הוא החולק, וסוגין מביאה את דברי סומכוס הללו ממש, ורש&quot;י והמדרש הנ&quot;ל הם כנראה על פי הדעה השניה שהובאה במדרש עצמו.<br /><br />אולי יש לעיין במפרשי רש&quot;י וישב (כגון המזרחי וממשיכי דרכו) מדוע רש&quot;י בחר לפרש כמו הדעה השניה בזמן שבבבלי מובאת רק שיטת ר&quot;מ.","199","","4350","True","True","False","","176","85.130.221.217","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19467","19456","כך דרכו של רש&quot;י","01/06/12 02:43","יא סיון","תשע&quot;ב","02:43","דוד כוכב","רש&quot;י גם פירש בחומש שרבקה היתה בת שלש, כמדרשים האחרונים, ודלא כגמרא שהיתה נערה. ופירש כי קללת תלוי כרבי אליעזר דלא כהלכתא. ובהרבה מקומות מפרש את המשנה כהו&quot;א דלא כהילכתא.<br />קי&quot;ל בעלמא דאלו ואלו דברי א&quot;ח, כל עוד אינו הלכה למעשה.","125","","4349","True","True","False","","96","95.86.87.207","0","19427","נידה|ח ע&quot;א",""),new Message("19491","19490","דוגמה יפה (בערך)","03/06/12 10:44","יג סיון","תשע&quot;ב","10:44","המכריע","שאינה קיימת כמובן. אבל רש&quot;י אולי היה מסוגל לכתוב על המאור הגדול כגון השמש. אם כי בדרך כלל לא מדובר בזיהוי של חפץ או מקום ודומה, אלא בהעמדת האוקימתא, האופן המסויים שבו מדברים. כי בזיהוי בעלמא ללא צורך בהבהרת המצב לא תיפול תיבת כגון אף לדרכו של רש&quot;י.","199","","4347","True","True","False","","154","85.130.221.217","0","19427","נידה|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);