var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19228;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19228","0","הערות לתמיד לב","18/05/12 00:12","כו אייר","תשע&quot;ב","00:12","המכריע","א. תדע שהרי חמה וכו'. לכאורה אולי ביום היא לא קרובה לשמים ובבוקר ובערב כן. עוד יש להעיר שלפי ראיה זו הרי המרחק מהארץ עד לשמים קטן לא רק מהמרחק מצד לצד אלא קטן אפילו מהמרחק בין המרכז למזרח או למערב.<br /><br />יצויין שהערה זו היא הערה אמיתית גם לפי המקובל היום שבמשך יום אחד השמש לא זזה הרבה יחסית והכדור הוא המסתובב סביב צירו ואם כן המרחק בינינו לבין השמש ממש שוה לכל אורך היום ומדוע באמת באופק ניתן להביט בה. וע&quot;כ כתי' חכמים משום דכסי לה מידי.<br /><br />ומה שפי' הרא&quot;ש הרים וגבעות צ&quot;ב שהרי אם רואה אותה על כרחך אין הרים וגבעות ביניהם, ויותר היה נראה לפרש דיש אדים העולים מהקרקע.<br /><br />ב. וחכמים אומרים זה וזה כאחד שוין. יצויין שכעין זה אמרו בסופ&quot;ד דסנהדרין גבי אדם הראשון דאיכא דדייק מהארץ ועד השמים ואיכא דדייק מקצה השמים ועד קצה השמים ותרוייהו חדא שיעורא.<br /><br />ג. בחשבון השאלות. מה רחוק. בריאת השמים והארץ. החושך ואור. חכם. גיבור. עשיר. מה יעשה ויחיה. מה יעשה וימות. מקובל על הבריות. ים או יבשה. מי חכם מביניכם. למה התרסתם. איך הולכים לאפריקה. לכאורה יג שאלות. וכנראה ים או יבשה היא האחרונה בסדרה הזו.<br /><br />ד. בסוף הפרק (לב:) מובאת המימרא של תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. ולכאורה אין לזה קשר עם הנאמר מקודם ומובא רק משום הרגילות להביאו בסיומא וסוף מסכתות (כמו במסכתות בני&quot;ך, ברכות נזיר יבמות כריתות). וכאן מסתיים התלמוד על תמיד, כי שאר הפרקים עד סוף המסכתא לא סודרו עליהם גמרא.","199","","4366","True","True","False","","1102","85.130.221.217","0","0","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19229","19228","הערות להערות","18/05/12 04:00","כו אייר","תשע&quot;ב","04:00","דוד כוכב","א. פיסקא 1) גדר שמים בסוגיה הוא מיקום החמה.<br />פיסקא 3) יעויין באשכול מקביל שכיוונתי קרוב לדעתו. וכפי הנראה בעין, גם לדעת שמים, תרתי משמע.<br /><br />ג. א&quot;נ י&quot;ל שחכם גבור ועשיר הוו בחדא שאלה (וכן במשנה חדא בריש פרק ד' דאבות), וכן יחיה וימות הוו בחדא.","125","","4366","True","True","False","","162","95.86.110.123","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19230","19228","משום דכסי לה מידי = עובי האטמוספירה","18/05/12 04:39","כו אייר","תשע&quot;ב","04:39","קותי","קרני האור עוברים מרחק גדול יותר בתוך האטרמוספירה כאשר השמש בצידי הרקיע ולכן נחלשות<br /><br />אולי צריך לקרוא את הרא&quot;ש <b>כ</b>הרים וגבעות שתמיד נראים מרחוק מעורפלים ומקרוב אינן נראים מעורפלים אולי מאותה הסיבה של המרחק שקרני האור עוברות","217","","4366","True","True","False","","284","85.250.185.244","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19231","19230","מה לעשות","18/05/12 05:42","כו אייר","תשע&quot;ב","05:42","דוד כוכב","זה לא מה שכתוב ברא&quot;ש. זהו לשונו:<br />&quot;אבל כשעומד בין מזרח למערב הרים וגבעות מפסיקין בינו וביננו ומכהה אור החמה&quot;.<br />גם תוספת &quot;כ&quot; לא תעזור.","125","","4366","True","True","False","","143","95.86.110.123","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19232","19231","היתכן שאצל הרא&quot;ש זו דוגמה מקומית","18/05/12 08:05","כו אייר","תשע&quot;ב","08:05","הודו_כי_טוב","היכן שהיה חי ?<br />הרי מזרח ומערב זה מושגים יחסיים<br />ומה קורה אם נימצאים על אי בודד ?<br />היכן נעלמת העוצמה של קרני השמש ?","207","","4366","True","True","False","","185","46.117.14.249","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19236","19231","אולי רצה לומר שלאחר שהשמש שקעה","18/05/12 09:07","כו אייר","תשע&quot;ב","09:07","קותי","מאחורי ההרים אנחנו עדיין רואים אותה קצת בגובה השמים <br />ולכן כהה אור החמה (אני חושב שזה ידע שכבר היה בימיהם)<br />כמו שאנחנו רואים אניה מאחורי האופק היות והאוויר משמש כאילו מראה <br /><br />הרי ההסבר הוא לסבר את האוזן ולא בא לתת הסבר פיזיקלי <br />כדי לדעת בדיוק למה התכוון צריך לדעת על הידע אסטרונומי בתקופתו וזה כנראה משתקף בתשובה.","217","","4366","True","True","False","","206","85.250.185.244","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א",""),new Message("19235","19232","ראה לעיל, עובי האטמוספירה","18/05/12 08:59","כו אייר","תשע&quot;ב","08:59","קותי","עוצמת קרני השמש נבלעת בתווך של האוויר היות והם עוברים מרחק יותר גדול באוויר <br />קרני השמש נחלשות <br /><br />יתכן והרא&quot;ש לא היה על אי בודד אבל אם היה צופה על שקיעה משפת הים לכיוון מערב לא היה מביא את הדוגמא של ההרים","217","","4366","True","True","False","","230","85.250.185.244","0","19228","תמיד|לב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);