var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18961;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","48"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18961","0","כמה הערות לדף יט","04/05/12 15:17","יב אייר","תשע&quot;ב","15:17","המכריע","דף יט עמ' א<br /><br />א. שיכול מאי. הכוונה פירש&quot;י מאי ס&quot;ד אחרת. הביטוי בנוי על סגנון מדרשי ההלכה, שלאחר שמביאים את הדין ממקרא מבארים את הצורך בילפותא בלשון &quot;שיכול&quot; הייתי חושב אחרת ת&quot;ל. וזו הכוונה כאן, לשאול מה ה&quot;שיכול&quot; הבא בחשבון.<br /><br />ב. מהו דתימא ואשר יתן ממנו על זר והאי לאו זר. יש להסתפק אם כוונת הגמרא דסד&quot;א דמשוח יהא  פטור ממעילה בשמן המשחה או דסלקא דעתן שיהא פטור ממעילה בכל דבר. עוד יל&quot;ע דר&quot;שי הזכיר רק משוח אבל לכ' הכוונה גם למלך הנמשח וכמו שאמרו בכריתות לגבי כרת דשמן המשחה.<br /><br />ג. אקשה רחמנא לתרומה וכו' למעט מזיק. אף דלמדנו מהאי היקישא לתרומה דינים רבים כמבואר בברייתא וביניהם כמה ענינים שאינם קשורים כלל כגון תלוש ושליח, מ&quot;מ קושיית הגמרא דמשמע דתרומה מלמדת גם ביסודות דיני הנאה ופגם, ורק אגב גררא הביאו את שאר הדרשות, ולזה מבארים דתרומה מלמדת דפגם לבד אינו מחייב ללא הנאה.<br /><br />ד. לעולם מי לא איכא פגימה. לפי התירוץ השני של רב זביד נמצא דדהבא תליא בפלוגתא דר&quot;ע וחכמים לעיל בדבר הנפגם לאחר זמן, ונמצא דהדוגמה שהביאה המשנה מתכשיטי זהב לאו לכו&quot;ע הוא.  וקצ&quot;ב שרבא הביא לעיל נפ&quot;מ ללבוש אמצעי ומלמלא ולא נקט האי נפ&quot;מ הנזכרת במשנתינו. ולכ' צ&quot;ל דס&quot;ל כתי' א' דרב זביד, דנראה כמסתפק במציאות כלשון רש&quot;י מעובדא דכלתיה דנון ליכא למשמע מינה וכו' ואת&quot;ל דמתחסר וכו'. (וכרגיל בכגון דא צ&quot;ל דאין הספק במציאות ממש אלא בהגדרת המציאות ואכ&quot;מ).<br /><br />יט עמ' ב'.<br /><br />ה. או שנהנה בשוה פרוטה. פירש&quot;י בדבר שדרכו להיפגם. ופשוט דכוונתו בזה דבדבר שאין דרכו ליפגם הרי מועל בהנאה שו&quot;פ וא&quot;צ לצירוף הפגם. וכן לגבי פגם פירש&quot;י שפך, דאי הוי פגימה ע&quot;י הנאה שפיר היה חייב בדבר שדרכו ליפגם. והתוס' כתבו על זה דבגמרא מפרש טעמא. מוכח מזה לכ' דהתוס' גרסו את כל המשנה עוד לפני הבאת הברייתא ההיא.<br /><br />ו. אלא בהמה. לכאורה הוא הדין בעוף אם ישתמש בו ויפגמנו באופן שלא ייעשה מחוסר אבר. וה&quot;ה במנחה אי משכחת לה פגם בערכה ללא שתיחשב חסרה.<br /><br />ז. אם אחרים מביא לקדושתן הוא עצמו לא כ&quot;ש. רש&quot;י נדחק וכ' כלומר כיון דכ&quot;ש חמירי כל כך וכו' מסתברא שיהיה קדוש כזה דיש מועל וכו'. אבל התוס' רמזו פי' נאה, דאם מקדש אחרים כ&quot;ש שיוכל לקדש את עצמו ולשמור על קדושת עצמו שלא תפקע ע&quot;י השימוש דמעילה.","199","","4377","True","True","False","","905","212.179.87.186","0","0","מעילה|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);