var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18809;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18809","0","הזקנים נהנים בלולביהן מערבות המזבח","29/04/12 02:18","ז אייר","תשע"ב","02:18","המכריע","רש"י סתם טעמם. תוס' פי' משום מצוות לאו ליהנות ניתנו. שאלוני מדוע לא היה חיסרון מצד לכם. ואין לומר בשאר ימים חוץ מיום ראשון, דלכ' במקדש היו נוטלין, ולפני ה' אלוקיכם בעינן לכם כל שבעה.

שוב ראיתי בעלון מראי מקומות אות כ שזו קושיית התקנת עזרא וראה שם מה שהובא בזה.","199","","4385","True","True","False","","1031","212.179.87.186","0","0","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18812","18809","פירוש נוסף","29/04/12 03:18","ז אייר","תשע"ב","03:18","דוד כוכב","קושיה זו היא חיזוק נוסף למה שרציתי לפרש, שהזקנים נתנו את הערבות בלולביהן בתוספת לב' ערבות המצוה. שהרי ניתן להוסיף הדסים וערבות רבים, וכך מנהג התמנים.

בזה ניחא לשון "נוהגין היו הזקנים שנהנים ממנו בלולביהן", וכי מה שייך לשון נהנים במצוה עצמה?
ובמיוחד קשה לשון נהנים אם כל טעמם שמצוות לאו ליהנות ניתנו ואין זה נקרא הנאה.

גם קצת משמע כן לשון "בלולביהן", שהיה הלולב שלם וכשר, והוסיפו בו ערבות להנות.

גם ניחא בזה לשון "ר"א ברבי צדוק אומר" שהוא לשון מחלוקת, כי ת"ק אמר שלכתחילה אין מועלין, ולא גילה כלל דעתו אם מצוות להנות ניתנו. ובא ר"א ברבי צדוק לומר שנהגו להנות לכתחילה, לפחות לצורך דבר שהוא נוי וסרך מצוה.
מעתה ניתן לדחוק פירוש זה גם בדברי התוספות, שכיון שהוא סרך מצוה לא חששו להנאה כזו, שכן בעלמא מצוות לאו להנות ניתנו.","125","","4385","True","True","False","","108","95.86.118.10","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18818","18809","לא עולה על הדעת שהגיעו למקדש עם שלושה","29/04/12 08:53","ז אייר","תשע"ב","08:53","קותי","מינים ואם לא יגיעום מהערבות האלו לא ינענעו?
לכן כדברי הרב כוכב שזה היה תוספת לערבות שכבר היו להם

השאלה מה העניין לתפוס דווקא מערבות אלו
הערבות האלו אינם גלאט יש עליהם שאלה אז למה לקחת מהם?","217","","4385","True","True","False","","149","46.116.195.17","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18830","18818","מסכת שבת דף קיז ע"ב","29/04/12 13:44","ז אייר","תשע"ב","13:44","דוד כוכב","הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה - ליתעביד בה מצוה אחרינא. ","125","","4385","True","True","False","","107","95.86.118.10","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18839","18818","ההנחה שיש שאלה על ערבות","29/04/12 23:00","ז אייר","תשע"ב","23:00","יהודי_קדום","המזבח לעניין לקיחתם אינה מובנית לי מאליה. הרי :

"...ר''א ברבי צדוק אומר נוהגין היו הזקנים שנהנים ממנו בלולביהן" ולית מאן דפליג. ראה הערה 11 שוטנשטיין שמביא בשם תוסיו"ט שזקנים בתרתי משמע וכו'.

ואם מנהג הוא ודאי דאגו להביא ממוצא כמות שתספיק.

וכן:
שאלת בעלות (חולין) לא היתה: "מאי טעמא קרי ליה מוצא? איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא" (סוכה מה.).
("מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין {יב} אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין {יג} עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ ")

שאלת בעלות (הקדש) לא היתה: שכבר נעשתה מצוותה.רש"י ד"ה ערבה, וכן, נהנין היו וכו'.

כמובן שלא הזזתי תיבה מדברי כבוד הרבנים שכתבו כאן.","233","","4385","True","True","False","","139","79.177.161.73","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18831","18830","אפשר","29/04/12 14:15","ז אייר","תשע"ב","14:15","קותי","כמדומני שמדובר בערבות מאוד ארוכות אולי יותר מהלולב עצמו","217","","4385","True","True","False","","121","46.116.195.17","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18833","18831","כמובן","29/04/12 14:29","ז אייר","תשע"ב","14:29","דוד כוכב","הם לקחו רק חתיכה קטנה מהענף.","125","","4385","True","True","False","","90","95.86.118.10","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18842","18839","רש"י כותב שנטלום קודם שנעשית מצוותם","30/04/12 03:41","ח אייר","תשע"ב","03:41","המכריע","","199","","4384","False","True","False","","109","212.179.87.186","0","18809","מעילה|יג ע"ב",""),new Message("18843","18842","רש"י ד"ה 'ערבה" מדבר על כולם:","30/04/12 05:18","ח אייר","תשע"ב","05:18","יהודי_קדום","ערבה. שהיה סידורן בהר הבית לא נהנין ממנה קודם שזקפוה אצל המזבח הואיל ולכך עומדת אבל משזקפוה דנעשית מצוותה נהנין ממנה:

ובד"ה 'נהנין היו ממנה' מדבר על הזקנים והוא שהרב המכריע מביא: 'נהנין היו ממנה' זקנים בלולביהן. אפי' קודם שנזקפה אצל המזבח:

במקום וגם נכון הוא הדיוק/תיקון שמביא הרב המכריע בהערתו כי כוונתי לצרף שני ד"ה למסקנת הלקיחה לכולם לחוד ולזקנים לחוד לא ברורה.

ונראה לענ"ד שעם תיקון זה דברי יחזרו למקומם.","233","","4384","True","True","False","","160","79.177.161.73","0","18809","מעילה|יג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);