var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18736;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18736","0","מחלוקת רבן גמליאל ורבי יהושע","23/04/12 14:28","א אייר","תשע&quot;ב","14:28","עלי","אני מנסה להבין את מחלוקת הראשונים, רש&quot;י לעומת הרמב&quot;ם, בהסבר מחלוקת התנאים במשנה ר&quot;ה הנ&quot;ל. דא עקא, ההסברים הן בשטיינזלץ והן בשוטנשטיין ממש לא ברורים ואינני בטוח שאני מבין את ההסברים כראוי.<br />אם מישהו מכיר מאמר המסביר היטב את המחלוקת, אודה על הפניה, או לחילופין, אם מישהו מבין היטב את המחלוקת ומסוגל להסביר אותה בשפה ברורה ומובנת ומוכן להסביר לי אותה, אם ניתן ליצור אתי קשר דרך הכרטיס האישי בפורטל אודה על כך מאד","209","","4393","True","True","False","","1071","95.86.92.208","0","0","ראש השנה|כה ע&quot;א",""),new Message("18743","18736","המממ","24/04/12 10:55","ב אייר","תשע&quot;ב","10:55","Almuaddib","אם אני מבין אותך נכון, אתה מתמקד במחלוקת בהבנת דברי רבן גמליאל כי &quot;פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה&quot;.<br /><br />שהרי העידו עדים שראוהו בבוקר במזרח ולפנות ערב - במערב; וקיבלם רבן גמליאל.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>לפי רש&quot;י:</b></span> &quot;...ועדי שקר דקאמר רבי יוחנן בו נורי - לפי שאינה ממהרת לרוץ בשתים עשרה שעות שביום מתוך המזרח לתוך המערב, ועל זה קאמר פעמים שבא בדרך ארוכה ושוהה לבא.&quot;<br /><br />כלומר: מאחר ואורך החודש משתנה, יתכן מקרה כמו זה שעליו העידו העדים, כי פעמים שבא בקצרה, ואין העדים עדי שקר.<br /><br /><br />הרמב&quot;ם, מצד שני, שידע אסטרונומיה, ידע כי גם בפעמים בהן בא בקצרה - מה שראו העדים אינו אפשרי. מצד שני, קימא לן ממסכת ראש השנה שרבן גמליאל היה בקי בחישובים האסטרונומיים, ולכן לפי פירוש הרמב&quot;ם למשנה, קיבלן רבן גמליאל - קיבל את עדותם לגבי הראיה בערב, ואילו לגבי מה שהעידו בבוקר - התעלם, שהרי אין זו עדות שיש לקבל בכלל בעדי ראש החודש - רק על החדשה מעידים העדים. לפי פירוש הרמב&quot;ם - כנראה טעו העדים ודימו כי ראו בבוקר את הלבנה.<br /><br />את המשפט &quot;פעמים שבא&quot; וגו', מסביר כך הרמב&quot;ם:  רבן גמליאל רצה להסביר לחכמים את היתכנות הראיה באותו הערב, והזכירם כי אין אורכם של החודשים שווה. <br /><br /><br />אני מקווה שהצלחתי להבין את שאלתך, אם לא הבנתי - אשמח להסבר מפורש יותר.","107","","4392","True","True","False","","242","212.25.82.194","0","18736","ראש השנה|כה ע&quot;א",""),new Message("18753","18743","אני מבקש הכוונה למאמרים","24/04/12 20:05","ב אייר","תשע&quot;ב","20:05","עלי","כי הדברים אינם מסתיימים בזה שכן כתוצאה מהסבריהם השונים יוצאת הבנה שונה לגבי מתי חל יום הכיפורים לכל אחד מהתנאים ומתי בדיוק ראו העדים מה שראו ומתי באו לביה&quot;ד. כיון שהעניין מסובך רציתי לבקש הפניה למאמרים וכדו'.","209","","4392","True","True","False","","161","37.60.42.200","0","18736","ראש השנה|כה ע&quot;א",""),new Message("18758","18753","המשך ההמהום","24/04/12 21:36","ב אייר","תשע&quot;ב","21:36","Almuaddib","ראשית אני מתנצל - אני לא מכיר מאמר ספציפית על שאלתך, ואשוב - אם תמקד, אולי ייקל.<br /><br />שנית, אני מוכן להמשיך עמך כאן - הנושא מוכר לי היטב.<br /><br />הבה נתבונן בשאלותיך כאן, ונמצא להן תשובות:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>1. מתי חל יום הכיפורים לכל אחד מהתנאים?</b></span><br /><br />התשובה לשאלה זו פשוטה - לדברי רבי יהושע, יום הכיפורים היה צריך לחול יום לאחר היום שקבע אותו רבן גמליאל.<br /><br />רבן גמליאל קיבל את עדותם של שני העדים, שהגיעו ביום השלושים והעידו כי ראו בערב לפניכן את המולד. כלומר - עשה רבן גמליאל את חודש אלול בן כ&quot;ט ימים.<br /><br />אלא שבלילה למחרת - לא נראה הירח. על כך אמר רבי דוסא בן הרכינס כי עדי שקר הם - שהטבע מעיד לנו שלא יתכן שאתמול היה מולד הלבנה, אם היום עדיין אינה נראית.<br /><br />ואם נחזור לשאלה 1 לעיל: רבן גמליאל קבע את ראש השנה יום לפני היום שהוא היה צריך להיות - לפי דברי רבי יהושע. כלומר, ביום יא בתשרי לפי רבן גמליאל, זה יום י' בתשרי לפי רבי יהושע - יום הכיפורים לפי חשבונו.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>2. מה ומתי ראו העדים?</b></span><br />כפי שהסברתי לעיל, כך היה תמיד. עדים תמיד הגיעו ביום השלושים, להעיד על שראו אור ליום שלושים - בערב שלפניכן. יום מוקדם יותר אי אפשר להעיד - כי אין חודש פחות מ-29 ימים, ויום לאחר מכן אין צורך להעיד - כי אם לא נראה המולד אור לשלושים - החודש מעובר, בן שלושים יום, כדברי רבי אלעזר בר צדוק במשנה ז' בפרק זה, שהלכה כמותו: &quot;רבי אלעזר בר צדוק אומר: אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו, שכבר קדשוהו שמים&quot;.","107","","4392","True","True","False","","162","77.125.112.242","0","18736","ראש השנה|כה ע&quot;א",""),new Message("18767","18758","תודה אבל","25/04/12 09:27","ג אייר","תשע&quot;ב","09:27","עלי","אז מה בדיוק כל המחלוקת בין רש&quot;י לרמב&quot;ם ?<br />העניין כנראה מורכב יותר בכ&quot;ז.","209","","4391","True","True","False","","149","212.117.142.227","0","18736","ראש השנה|כה ע&quot;א",""),new Message("18771","18767","פעמים שההבנה באה בקצרה, ופעמים שבארוכה:","25/04/12 10:45","ג אייר","תשע&quot;ב","10:45","Almuaddib","הבה נתחיל מהדברים הפשוטים, שאין בהם מחלוקת כלשהי.<br /><br /><br />אורך החודש העברי יכול להיות 29 ימים או 30 ימים בלבד. בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה, ביום השלושים לכל חודש, היו בית הדין ממתינים לעדים שיבואו. אם היו באים עדים אלו, היו מעידים כי לפנות ערב שלפניכן - ראו את המולד - ויום זה, יום השלושים לחודש הקודם, היה הופך להיות יום ראשון של החודש הבא.<br />לא היו באים עדים, או שאלו שבאו לא העידו עדות שהתקבלה - היה יום המחרת הופך להיות ראש חודש. החודש היה מעובר - חודש בן 30 יום.<br /><br />מכאן אנו יודעים באיזה יום בחודש באו אותם העדים, משום שרק ביום השלושים של כל חודש, היו מגיעים עדים.<br /><br />עוד אנו יודעים כי המדובר היה בעדי קידוש החודש שבאו ביום השלושים של חודש אלול, משום שהכרעתו של רבן גמליאל קבעה את מועד יום הכיפורים.<br /><br />עובדה שלישית שצריך לזכור - מאז ימי עזרא הסופר, כך אומרים לנו בדף יט: בשם רב: &quot;לא מצינו אלול מעובר&quot;.<br /><br />עד כאן עובדות, חיצוניות לסיפור.<br /><br />מכאן ואילך - הבה נחזור לסיפור, כפי שהוא מופיע במשנה, ומקבל השלמה בבריתא:<br /><br />משנה:<br />&quot;...ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן ר&quot;ג. ...&quot;<br /><br />בריתא:<br />&quot;אמר להם ר&quot;ג לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה&quot;<br /><br /><br />ברור כי רבן גמליאל אמר לחכמים את הדברים הללו כהסבר לכך שקיבל את העדות. השאלה היא מה משמעות דבריו. מהו ההסבר שלו.<br /><br /><br />שני הסברים הובאו, כאמור:<br />רש&quot;י כתב: &quot;ועדי שקר דקאמר רבי יוחנן בו נורי - לפי שאינה ממהרת לרוץ בשתים עשרה שעות שביום מתוך המזרח לתוך המערב, ועל זה קאמר פעמים שבא בדרך ארוכה ושוהה לבא.&quot;<br /><br />כלומר, רבן גמליאל מסביר לחכמים כי למרות שאמר רבי יוחנן בן נורי כי אי אפשר שבתוך 12 שעות נעבור מסוף החודש הקודם למולד הנוכחי, יש מקרים בהם זה כן יכול לקרות, משום שפעמים שבא בקצרה.<br /><br />כלומר - ר&quot;ג מסביר כי טעה רבי יוחנן בן נורי, ואין העדים עדי שקר, משום שהלבנה <u><b>כן </b></u>ממהרת לרוץ בשתים עשרה שעות שביום מהמזרח למערב.<br /><br /><br />הרמב&quot;ם, שלא כרש&quot;י, ידע היטב כי עקרונית, משפטו של רבי יוחנן בן נורי נכון. אכן, אילו באמת נראית הלבנה בבוקר, באותו ערב לא יוכל אף אחד לראות את המולד. מצד שני, ברור כי ר&quot;ג ידע עובדה זו היטב, ולכן הסביר הרמב&quot;ם את המשפט מהבריתא, בצורה שונה. ר&quot;ג לא אמר לחכמים כי ריב&quot;ן טועה - משום שזה לא טעה באמירה הכללית שלו. ר&quot;ג הבהיר כי לפי חשבונו, צריך להיות המולד בלילה זה, וכי פעמים שהחודש קצר, וכדברי רב שהבאתי לעיל לגבי אורכו של חודש אלול. <br /><br />ובמלים אחרות: כשר&quot;ג אמר &quot;פעמים שבא בארוכה&quot; וכו', לא התכוון לומר כי העדים צודקים וכי רבי יוחנן בן נורי טועה, אלא לומר כי אכן, הוא מקבל את עדות העדים לגבי המולד בלבד, משום שעדות זו מכוונת עם החישובים, והיא-היא הנכונה, שכן פעמים שבא בקצרה.<br /><br /><br />וזוהי ליבת המחלוקת בין פירוש רש&quot;י לבין פירוש הרמב&quot;ם, ואחרים כמותו (עיין המאירי, למשל): האם יתכן, מבחינה אסטרונומית, כי נראה את הלבנה של סוף החודש לפנות בוקר, ואת המולד החדש לפנות הערב הבא. מהיידע שיש בידינו היום, ברור כי הדבר אינו אפשרי - וידע זה היה גם בידי הרמב&quot;ם, אך כנראה לא בידי רש&quot;י.","107","","4391","True","True","False","","687","212.25.82.194","0","18736","ראש השנה|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);