var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18570;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18570","0",""אל תקרי בניך..." - הראשון או השני?","15/04/12 13:51","כג ניסן","תשע"ב","13:51","שאינו יודע לשאול","א''ר אלעזר א''ר חנינא:
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך [אל תקרי בניך אלא בוניך]:
על מה מוסב "אל תקרי בניך אלא בוניך" - על "בניך" הראשון או על "בניך" השני או על שניהם?","48","","4402","True","True","False","","1498","84.229.93.142","0","0","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18592","18570","הראשון מסייע לשני","16/04/12 14:53","כד ניסן","תשע"ב","14:53","המכריע","ידועים דברי היעב"ץ בענין דרשה זו שאל תיקרי, שהרי תוכל לשבש מה שתרצה באמירה כזו, אל תקרי לא תגזול אלא תגזול וכולי. אלא על כרחך בכל אל תיקרי יש הכרח לזה מגוף המקרא, והגדיל לחבר בזה חיבור שלם.
וכאן ההכרח הוא מהכפילות, דהיה סגי לומר ורב שלומם, והחזרה על תיבת בוניך היא הגורמת לדרשא זו.","199","","4401","True","True","False","","225","85.130.221.217","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18598","18570","ב רכות נ זיר י במות כ ריתות","16/04/12 16:34","כד ניסן","תשע"ב","16:34","יהודי_קדום","בניך ר"ת של ארבע מסכתות שבסיומן מובא הפסוק מישעיה נד, יג:
"וְכָל-בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ"
הנה:
ברכות נזיר יבמות כריתות
ברכות
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך {תהילים קיט-קסה} שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול {תהילים קכב-ז} יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך {תהילים קכב-ח} למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך {תהילים קכב-ט} למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך {תהילים כט-יא} ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
נזיר:
אמר רבי אלעזר א''ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:
י במות:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:
כריתות:
א''ר אלעזר א''ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך [אל תקרי בניך אלא בוניך]:
גם בסוף הפרק לפני האחרון של מס' תמיד (לא:) אנו מוצאים: אמר ר''א בן עזריה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר {ישעיה נד-יג} וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך
יודע אני כי לשאלתו המקורית לא השבתי בזאת...אך פטור בלא כלום אי אפשר:
"וְכָל-בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ" - אין שני 'בניך' הם אותו בניך שכאשר הם לימודי ה' - רב יהא שלומם ...","233","","4401","True","True","False","","1423","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18643","18570","איך במסורות אשכנז ותימן יהגו בָּנַ֖יִךְ?","18/04/12 07:41","כו ניסן","תשע"ב","07:41","יהודי_קדום","ת. בהגיה הנכונה, קרי:
"בָּנַ֖יִךְ" -ה- בָּ נהגת o האנגלית ולא כ a (במסורת הספרדית) שאז הדרש של א''ר אלעזר א''ר חנינא לבוניך פשוט הוא.
נוסף לכך וכחיזוק לכך אני רואה שהפסוקים הקודמים לפסוק {יג} " וְכָל-בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ" עוסקים בבניה והם המוכיחים את ההקשר:
{יא} עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים: {יב} וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל-גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי-חֵֽפֶץ
ואז בא הפסוק: "{יג} " וְכָל-בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ".","233","","4399","True","True","False","","163","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18613","18592","נראה לי הפוך","17/04/12 08:14","כה ניסן","תשע"ב","08:14","אבינועם","דאחרי ה"אל תיקרי...", יש לקרוא כך:
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בוניך למודי ה' ורב שלום בניך
היינו - שבזכות הבונים (באמצעות למודי ה' וכדומה) - אז נהיה הרבה שלום בעולם (בין הבנים של הקב"ה).","45","","4400","True","True","False","","334","84.228.235.51","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18625","18592","מדבריו של הרב המכריע: "...והחזרה על תיבת","17/04/12 18:17","כה ניסן","תשע"ב","18:17","יהודי_קדום","בוניך" ולא הצלחתי לראות חזרה זו. היכן עלי לראותה?","233","","4400","True","True","False","","147","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18601","18598","ישר כוחך!","16/04/12 17:40","כד ניסן","תשע"ב","17:40","יאירה","האם כבוד הרב יכול לציין את המקור של הפירוש הזה?","192","","4401","True","True","False","","275","46.116.140.178","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18639","18598",""אל תקרי בניך אלא בוניך"","18/04/12 02:24","כו ניסן","תשע"ב","02:24","כוכב קטן","המשפט הזה מופיע רק בסוף ברכות [ובסוגריים בסוף כריתות]
ובסידורי אשכנז עתיקים אחרי "אין כאלהינו" כשאומרים שם את דברי ר"א אמר רבי חנינא, גם לא מופיע שם משפט זה, אע"פ שאומרים שם את הנוסח מברכות, שכן מוסיפים שם את הפסוקים "שלום רב..." יהי שלום..." וכו',
וזה אולי מראה נוסח עתיק שלא גרס משפט זה גם בברכות, כי באמת מה ענין משפט זה לדרשתו שלרבי חנינא, הלוא היות ת"ח מביאים שלום לעולם, מבואר מפשטיה דקרא גם בלי משפט זה.","262","","4399","True","True","False","","113","213.151.54.57","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18604","18601","מיוחס להגר"א, בני"ך.","16/04/12 18:04","כד ניסן","תשע"ב","18:04","המכריע","","199","","4401","False","True","False","","190","85.130.221.217","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18605","18601","אמנם הרב המכריע הביא שהדברים מיוחסים","16/04/12 21:50","כד ניסן","תשע"ב","21:50","יהודי_קדום","להגר"א וברוך שזיכני לכוון לדעת גדולים.
הנה המקור שלי: עד הבוקר ראיתי מספר צפיות רב יחסית לשאלתו של "שאינו יודע לשאול" ניסחתי משהו בבדיחות שמתאר את ההיפך מכינויו זה (רוב שאלותיו אכן מיוחדות לדעתי) מחקתיו ופניתי לחיפוש במאגר התורני שלי. כיון שהדרשה היא על הפסוק מישעיה חיפשתי כל מה שאפשרי עליו ולכן בחרתי לחיפוש בצירוף " וכל בניך למודי" קיבלתי:
[01] - תלמוד בבלי - ברכות-דף סד - א
[02] - מסכת ברכות-דף סד - א - תצוגה משולבת
[03] - תלמוד בבלי - יבמות-דף קכב - ב
[04] - תלמוד בבלי - יבמות - רש''י-דף קכב - ב
[05] - מסכת יבמות-דף קכב - ב - תצוגה משולבת
[06] - מסכת יבמות-דף קכב - ב - תצוגה משולבת (רש''י)
[07] - תלמוד בבלי - נזיר-דף סו - ב
[08] - מסכת נזיר-דף סו - ב - תצוגה משולבת
[09] - תלמוד בבלי - כריתות-דף כח - ב
[10] - מסכת כריתות-דף כח - ב - תצוגה משולבת
לחיצה ומעבר לקישורים הראה להפתעתי המוחלטת את סיום המסכתות .
וכרגיל כדי לזכור מקרים מיוחדים אני נותן בהם סימנים והפלא ופלא קיבלתי "בניך".
כן, התרגשתי ושמחתי ואף הראיתי זאת בשיעור הערב.","233","","4401","True","True","False","","245","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18608","18601","אני דווקא מכיר את זה מהערוך לנר","16/04/12 23:12","כד ניסן","תשע"ב","23:12","כדי","בסוף יבמות, ואלו דבריו שם:
כבר העיר המהרש"א ח"א שד' מסכתות בש"ס נסתיימו במאמר זה שת"ח מרבים שלום שהם ברכות יבמות נזיר כריתות ונדחק המהרש"א לפרש למה ד' מסכתות אילו דוקא ואיך ענינם נוגע לשלום, ולפענ"ד י"ל שמצאו מסדרי הש"ס רמז לזה בכפל בניך בפסוק זה דהו"ל לסיים ורב שלומם ולא לכפול בניך ולכן אמרו דבניך מרמז על ד' מסכתות אילו שר"ת שלהם בניך ברכות נזיר יבמות כריתות ושענינם הוא לתועלת השלום...
וכריתות עניני שלום שבין גוף ונשמה שענין כרת נתבאר בדברי רז"ל שתועלת המצות שאדם מקיים בעה"ז הוא ליתן קיום לנפש הבהמי שבגוף לבל יכלה גם אחר הפרד הרוח החיים ממנו ושיהי' קישור תמידי בין הנפש השוכן בארץ ובפרט על הקבר ובין הרוח אשר משכן כבודו בגן עדן התחתון ובין הנשמה אשר משכנה בגן עדן העליון אשר על כן מתפללים על הקברים ובזה הדרך ע"י הקישור הזה ישוב לעת התחיי' הרוח אל הגוף ויחיו יחדיו אבל כשיחטא האדם בעבירה שחייב כרת אז נכרת הנפש מן רוח ונשמה כדכתיב גבי כרת ונכרתה הנפש ההיא ועי"ז לא בלבד שכל ימי חייו על הארץ אין עוד קשור בין נפשו הבהמיות ונשמתו האלקי אלא גם אין לו תקוה שיקום בתחיית המתים ויאבד נצח ולכן ענין מסכת כריתות היא השלום הרביעי לעשות שלום בין גוף ונשמה בעה"ז ובעה"ב שישמר האדם מאותן עבירות שחייב כרת עליהם ושגורמין פירוד ביניהם ואם חטא איך יביא קרבן וישוב מחטאו למען ישוב ויאור בקרב נפשו נשמתו נר ד'.","249","","4401","True","True","False","","198","109.186.6.222","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18606","18604","האם יכול כבודו לשלוח קישור","16/04/12 21:56","כד ניסן","תשע"ב","21:56","יהודי_קדום","או שמזכרונו הידיעה?","233","","4401","True","True","False","","148","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18610","18605","יישר כח! יש לך תוכנה מחוללת חידושים","17/04/12 02:56","כה ניסן","תשע"ב","02:56","קותי","ובפורום מוצאים סימוכין מגדולי עולם.
מה עתידו של חידוש מבוסס כזה שאין לו סימוכין?
אולי הוא כבר נאמר ע"י גדולי הדורות אך לא הגיע לידנו.","217","","4400","True","True","False","","205","89.139.166.98","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18612","18606","בספר קול אליהו על אגדות על הש"ס ברכות","17/04/12 08:05","כה ניסן","תשע"ב","08:05","דוד כוכב","(בסוף המסכתא)
אמר ר' אלעזר אר"ח תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' ורב שלום בניך וכו', ויש ליתן סימן שאלו המסכתות, ברכות, נזיר, יבמות, כריתות, סיומא דידהו בהמאמר הזה בתיבת בני"ך שהוא ראשי תיבות של אלו המסכתות. (שם).
[הגהה - עי' בהגר"א ובנו על התורה שעוד בכת"י במוסד הרב קוק, שעומד להופיע לאור, שהסביר למה דוקא אלו המסכתות שברכות הוי שלום בין אדם לשמים, ונזיר שלום בין איש לאשתו, כי הרואה סוטה וכו', ויבמות הוי שלום בין אדם לחבירו, דכתיב מאן יבמי להקים שם לאחיו וכו', וכריתות הוי שלום בינו לבין עצמו. והוא כולל ארבעה מיני שלום (שמעתי מפי הרב ביק ממוסד הרב קוק, וכן הוא בערוך לנר סוף יבמות ושם אינו מביאו בשם בן הגר"א רק מחדש זאת מעצמו. המגיה)].
בקישור זה מהדורה ישנה של ספר קול אליהו. ההגהה דלעיל נמצאת במהדורה הנמצאת בתקליטור DBS.","125","","4400","True","True","False","","169","213.151.54.57","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18614","18612","תודה לכבודו ולכולם על שרשרת החיזוקים","17/04/12 08:15","כה ניסן","תשע"ב","08:15","יהודי_קדום","","233","","4400","False","True","False","","119","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18642","18639","בדוקא יש ענין במשפט זה לדרשתו של","18/04/12 05:26","כו ניסן","תשע"ב","05:26","יהודי_קדום","רבי חנינא (שלא כמו בעשרות המקרים האחרים של "אל תקרי..." בש"ס) ולא כסברתו.
הפסוקים הקודמים לפסוק {יג} " וְכָל-בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ"
עוסקים בבניה ("בוניך") והם המוכיחים את ההקשר:
{יא} עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים: {יב} וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל-גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי-חֵֽפֶץ
לדוגמא מבין עשרות המופעים בש"ס של "אל תקרי...":
אל תקרי ״יסור״ אלא ״ישיר״
אל תקרי שובע אלא שבע
אל תקרי והדרך אלא וחדדך (א''ר ירמיה א''ר אלעזר שני תלמידי חכמים המחדדין זה לזה בהלכה הקב''ה מצליח להם. שבת סג.)
אל תקרי הליכות אלא הלכות (נדה עג.) וכתב שם המאירי : "כל השונה הלכות. ר״ל שאחר ששנה הסוגייא דרך מחקר ומשא ומתן מעלה בידו הראוי לברור דרך פסק וקובען לעצמו הלכות הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא שעל ידי כך מתישר בהוראה יפה יפה ונמצא מזכה את הבריות בהוראותיו ואינו מכשילן כשאר התלמירים שאין נוהגין כן והביאוה דרך רמז מדכתוב הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות ר״ל אם הוא שונה הלכות על הדרך שביארנו עולם לו."
אל תקרי מחללו אלא מחול לו (שבת קיח:)
ועוד.","233","","4399","True","True","False","","159","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18645","18643","לענין הדרשה - אין הבדל בין הגיית העדות","18/04/12 08:07","כו ניסן","תשע"ב","08:07","דוד כוכב","התימנים והאשכנזים הוגים את הקמץ כמו חולם של ספרדים, אך יחד עם זאת הם הוגים את החולם באופן שונה (המשתנה בין לפחות 5 סוגי אשכנזים ו2 סוגי תימנים).
כך שאין הבדל בין העדות לעניין הדרשה, אצל כולם קמץ שונה עקרונית לגמרי מחולם.","125","","4399","True","True","False","","145","213.151.54.57","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18648","18645","יסלח לי כבודו אבל נראה שטעות בדבריו:","18/04/12 08:28","כו ניסן","תשע"ב","08:28","יהודי_קדום","התימנים, הן בנוסח ה"בלאדי" והן ה"שמים", יהגו את ה- בָּ של בניך כ בּוֹ וימשיכו ל נ בפתח וכך גם האשכנזים במזרח אירופה ובמקומות אחרים. הספרדים (המזרחיים ולא נוסח סְפְרְד) חד משמעית יהגו כאן את ה- בָּ של בניך כ a.
הבניך השני בפסוק "בָּנָֽיִךְ" ייהגה לפי דעתי הנ"ל: בוֹנוֹיך.
.","233","","4399","True","True","False","","154","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18649","18648","מה שכתבת, נכון","18/04/12 08:34","כו ניסן","תשע"ב","08:34","דוד כוכב","אני התייחסתי לחולם.
התימנים מבטאים את החולם כמו E בצרפתית - כמין תנועה שהיא בין סגול לבין O.
כך שגם לתימנים קיים הבדל גדול בין קמץ לחולם, וה"מעבר" בין "בניך" ל"בוניך" אינו פשוט, והוא שייך לדרש בלבד.","125","","4399","True","True","False","","117","213.151.54.57","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18652","18649","אמנם אני חש שדבריו לגבי","18/04/12 09:16","כו ניסן","תשע"ב","09:16","יהודי_קדום","המעבר מהמילה לדרש - הם בכלל דבריי על אותו עניין. אך אז באומרו: " וה"מעבר" בין "בניך" ל"בוניך" אינו פשוט, והוא שייך לדרש בלבד" איני מצליח (בכ"ז ישנתי רק כשעתיים...) למצוא את ההבנה מדוע "אינו פשוט". לו יצוייר שא"ר אלעזר א"ר חנינא היה תימני, האם אז המעבר היה פשוט?","233","","4399","True","True","False","","149","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18686","18652","גם כן - לא","19/04/12 04:04","כז ניסן","תשע"ב","04:04","דוד כוכב","גם לו יצוייר שא"ר אלעזר א"ר חנינא היה תימני המעבר אינו פשוט. שאל תימני והוא יאמר לך שקיים הבדל גדול בין קמץ לחולם. אמנם לא אותו הבדל שאתה עושה, ואולי אם תשמע את מבטאו תטען שהמבטא מעט קרוב יחסית. אבל בעיני התימני ההבדל גדול מאוד, והוא רגיל להבחין בו בין המשמעויות השונות. כגון בין אוֹכַל בעתיד בגוף ראשון, לבין אָכַל בעבר בגוף שלישי.","125","","4398","True","True","False","","121","95.86.94.189","0","18570","כריתות|כח ע"ב",""),new Message("18687","18686","דבריי אינם מתייחסים כלל להבדלים","19/04/12 05:07","כז ניסן","תשע"ב","05:07","יהודי_קדום","בין קמץ לחולם אלא שבאוזנינו אנו שומעים בעדות המדוברות את הגיית ה בָּ כ בּוֹ ללא צורך באוזן מוסיקלית.","233","","4398","True","True","False","","125","79.177.161.73","0","18570","כריתות|כח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);