var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18460;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","54"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18460","0","מתי קצרו את העומר?","08/04/12 16:09","טז ניסן","תשע"ב","16:09","דוד שפירא","אומרת המשנה במנחות דף ס"ה. :" כיצד הן עושין שלוחי בית דין יוצאין מערב יום טוב ועושין אותן כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שהחשיכה אומר להן בא השמש" האם קוצרים משחשיכה כלומר מצאת הכוכבים או מבא השמש כלומר משקיעה?","180","","4405","True","True","False","","1030","31.44.141.218","0","0","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18461","18460","אידי ואידי חד שיעורא הוא","08/04/12 17:03","טז ניסן","תשע"ב","17:03","כדי","דעי' ברש"י ברכות ב סע"א דפירש דסוף ביאת השמש הוא צה"כ.
וע"ע בשבת (לד.) ובמנחות (כו:).","249","","4405","True","True","False","","206","93.172.10.147","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18465","18461","לא הבנתי","08/04/12 23:42","טז ניסן","תשע"ב","23:42","דוד שפירא","מה יש בשבת לד. ובמנחות כו:?","180","","4405","True","True","False","","329","31.44.141.218","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18466","18465","קישורים","09/04/12 00:01","יז ניסן","תשע"ב","00:01","הודו_כי_טוב","שבת לד
מנחות כו

מילת מפתח שמש","207","","4404","True","True","False","","138","46.117.14.249","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18467","18465","כך","09/04/12 00:35","יז ניסן","תשע"ב","00:35","כדי","בשבת (לד.) מוכח בסוגיא, דפירוש חשיכה הוא צה"כ. ובמנחות (כו:) מוכח בסוגיא וכן פירש"י שם להדיא (ד"ה והא) דביאת השמש היינו שקיעת החמה.
וכוונתי שמזה יוצא שהיה בסיס לשאלתך. אבל לאחר פירש"י דברכות שהובא, א"ש הכל, דביאת השמש הוא תהליך מתמשך שסופו הוא צה"כ.","249","","4404","True","True","False","","165","93.172.10.147","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18469","18467","בפשטות","09/04/12 01:33","יז ניסן","תשע"ב","01:33","דוד כוכב","אלו כבר דברי הגמרא במסכת ברכות דף ב ע"א:
ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא".
ביאת השמש זו שקיעה.
אך אח"כ חל תהליך טיהור האור, עד לצאת הכוכבים.","125","","4404","True","True","False","","128","31.44.134.190","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18480","18469","אילולא דברי רש"י","09/04/12 10:15","יז ניסן","תשע"ב","10:15","כדי","לא הוה ניח לן, משום דמפשט הגמ' עולה שלעולם ביאת השמש היינו שקיעת החמה, ואחריו מתחיל ה'טהר יומא' עד צה"כ. רק בדברי רש"י מצאנו מזור שביאת השמש מצחיל בשקיעה ומסתיים בסופה דהיינו צה"כ.","249","","4404","True","True","False","","148","93.172.10.147","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18482","18480","אין לתלות ברש"י יותר מהמבואר בגמרא","09/04/12 10:36","יז ניסן","תשע"ב","10:36","דוד כוכב","לשון רש"י שם בברכות דף ב ע"א: "משעת צאת הכוכבים - שהוא גמר ביאת השמש - כדיליף לקמן (בע"ב)".
כלומר שדברי רש"י "גמר ביאת השמש" מכוונים רק לדברי הגמרא שם "טהר יומא" כלומר גמר ביאת אור השמש (השמש נקראת יום, ברש"י מסכת יומא דף סב ע"ב: "כנגד היום - כנגד זריחת השמש").

רגע השקיעה הוא מוגדר וברור מאוד, כדברי הרמב"ם בהלכות עדות ב, ה:
"אמר עד אחד קודם הנץ החמה ואחד אומר בהנץ החמה עדותן בטלה אף על פי שהיא שעה אחת שהדבר ניכר לכל וכן אם נחלקו בשקיעתה".

הסברה שהשקיעה עצמה נמשכת זמן רב היא סברת ר"ת שנאמרו כדי לתרץ את הגמרא בפ"ט דפסחים. ואילו לגר"א ולגאונים תירוץ אחר.","125","","4404","True","True","False","","158","31.44.134.190","0","18460","מנחות|סה ע"א",""),new Message("18485","18482","כדי שלא תחשב שתיקתי כהודאה...","09/04/12 10:42","יז ניסן","תשע"ב","10:42","כדי","שוב אני חוזר. רש"י הוא זה שהגדיר את כל הזמן הזה כביאת השמש. לולי דבריו, היינו אומרים שאחרי ביאת השמש שהוא כרגע כמימריה, מתחיל הטהר יומא וכבר אין לקוראו בשם ביאת השמש. רק רש"י פירש שכל התהליך של היטהרות היום הוא המשכה של ביאת השמש, ועדיין בשם ביאת השמש יכונה.","249","","4404","True","True","False","","183","93.172.10.147","0","18460","מנחות|סה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);