var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18457;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18457","0","דינים העולים לדף טו עמ' ב'","08/04/12 01:25","טז ניסן","תשע"ב","01:25","המכריע","טו:
אבר שנתלש מבהמה – מטמא כנבילה. מדולדל (מעורה במקצת) - אינו מטמא.
אבר שנתלש מאדם – מטמא כמת. מדולדל - טהור.
רופא החותך אבר למוכה שחין – אם ישייר כשערה, הרופא טהור.
החולה שיתחוב האבר בסירא ונמשך ממנו – אם בנחת, נטמא, דיש רגע שהאבר תלוש ונוגע בו.
אם יתיז בכל כוחו – טהור (דברגע שנתלש מיד כבר לא נוגע).
הנוגע באבר התלוש – טמא (בין החולה בין הרופא או אדם אחר).
קבלת טומאה מחיים – אדם מקבל ובהמה לא.

מים הבלועים בכרישה או בכסות או בשיער – אינן מכשירין. מעת יציאתן – מכשירין.
(מרש"י משמע דמי הכרישה עצמה מכשירין, ולתוס' היינו מים שנבלעו בה, דמי פירות אין מכשירין).
כרישה עצמה – הוכשרה בעת יציאת המים ממנה. (ואם ניתזו בכל כוחן, לא הוכשרה).
זב או טמא מת שירדו גשמים ונבלעו בכסותן – אין המים מיטמאין מהבגד או מהטמא.
ואפילו סוחטן בתוך הבגד עצמו מלמעלה למטה.
יצאו מהבגד – מכשירין אחרים לקבל טומאה.
המים עצמן - טמאין מנגיעתן בבגד בעת יציאתן. ואם ניתזו בכל כוחן - טהורין.

השוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם אחד – לת"ק זוהי שאלת ר"ע ופשט לו ר"י דחייב ה'.
ולר"ש בזה לא היה פושט ר"י דחייב ה'.
האוכל מזבחים קודם זריקת דמים בה' תמחויין (עי' להלן טז. מהו) אפילו מזבח אחד -
קיבל רבי יהושע דחייב ה' אשמות מעילה. וה"ה מה' זבחים (אפי' בתמחוי אחד). ול"פ ר"ע.
(נזרק הדם – שוב אין מעילה).
האוכל נותר מה' זבחים בהעלם אחד – פשט ר"י דחייב ה' חטאות, ור"ע סבר דחייב אחת.
ומספקא לן אי קיבלה ר"י. (משמע להלן דאו אין ראיה שקיבלה, או דפליגי תנאי אליביה אי קיבלה).
ועי' להלן דפליגי בזה עוד תנאי.

המאכיל הקדש לחבירו או המהנהו (בדבר שאינו אכיל) – מעל המאכיל או המהנה.
נהנה חצי פרוטה מהקדש ולאחר זמן רב נהנה עוד חצי פרוטה – חייב קרבן מעילה.

אכל ה' חתיכות נותר מזבח אחד;
בהעלם אחד בתמחוי א'– חטאת א'.
בה' תמחויין – לתנא דברייתא א', (לר' יהושע ה' אי לא קיבלה).
בה' העלמות – ה' חטאות אפי' בתמחוי א' לכו"ע.
ה' חתיכות מה' זבחים – לת"ק ה' חטאות אפי' בהעלם א', והיינו כשיטת ר' יהושע הנ"ל.
לר' יוסי וראבר"ש בהעלם א' חטאת א'. והיינו כר"ע הנ"ל.
אשם תלוי על לא הודע – כדין החטאת.
כלומר; כל מקום שודאן ה' חטאות, לא הודע שלהן ה' אשמות. וכל מקום שודאן א' , לא הודע א'.
מה' זבחים קודם זריקת דמים או מזבח א' בה' תמחויין – לכו"ע ה' אשמות מעילה, וכנ"ל.
בספק מעילה – לר"ע מביא אשם תלוי, ותנא דברייתא פוטר כיון דודאן אשם.","199","","4407","True","True","False","","938","212.179.87.186","0","0","כריתות|טו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);