var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18191;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18191","0","עולם התמורות","20/03/12 13:29","כו אדר","תשע"ב","13:29","מתפעל","התוספתא בתחילת תמורה כותבת: 'הממיר אפילו בשבת הרי זה מומר וסופג את הארבעים'.
שואל הרבי האמרי אמת מגור וזה לשונו:
"מה הרבותא של שבת והלא מקח שנעשה באיסור מקחו קיים ובפרט תמורה עצמה גם כן איסור, זולת לפרש דרך רמז שנמצא בספרים עולם התמורות וסלקא דעתא אמינא שאיננו בשבת". עד כאן.

מה הכוונה נמצא בספרים עולם התמורות? באלו ספרים? הכוונה לקבלה?

והנה החזון יחזקאל זצ"ל על פיסקה זו בתוספתא ביאר שמדובר במקרה מיוחד שלא היתה בהמה לקרבן תמיד או למוסף וליהודי זה היתה בהמת עולה פרטית ורצה לשחרר אותה שתהפוך לחולין בכדי שיוכל להקדישנה לבית המקדש לטובת קרבן תמיד ולזכות את כלל ישראל ובכל זאת לוקה. וזה די תמוה לבאר כל הפרטים הרחוקים האלו בפשט דברי התוספתא.","148","","4423","True","True","False","","1366","212.29.198.117","0","0","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18201","18191","גם הרמב"ם פסק זאת","20/03/12 23:11","כו אדר","תשע"ב","23:11","amdavid","וראה כאן בסוף מה שהקשה מעשה רוקח על הרמב"ם.
ולכאורה מה שפשוט לו (ומקשה מכך) הוא גופא חידוש הרמב"ם והתוספתא, שלמרות שאין מקדישין כל עיקר בשבת, למרות זאת תמורה חלה אף בשבת.

ולגבי עיקר שאלתך על עולם התמורות, ראה מה מצאתי (בגיגול מהיר):

"וכל צבא השמים וכל הברואים כולם נקראים בשם ענפים המסתעפים מן האילן ונקרא עולם התמורות וכן כל העכו"ם שורשם מעולם התמורות וסוף כל התמורות המה הקליפות".

"עולם הזה הוא עולם התמורות שהוא תחת הזמן החולף וכל חומר המקבל צורה סופו לפשוט אותה"

"העוה"ז הוא עולם התמורות, גלגל חוזר בעולם. לענייננו הכוונה שהרצון אינו תמידי. פעם אדם רוצה כסף, פעם הוא רוצה כבוד, פעם הוא רוצה דבר אחד ופעם דבר אחר, ותדיר מתחלפים אצלו הרצונות"

"ומלבד קוב"ה אורייתא וישראל אין נצחיות בעולם, העוה"ז הוא עולם התמורות! ואין אדם שיהי' בטוח בעצמו, לא על עצם החיים ולא על הבריאות ולא על העשירות ולא על המשפחה ולא על שום דבר"

"מושג התמורות שייך להוד, בו נאמר "הודי נהפך עלי למשחית" – שם יש תמורות מטוב לרע, יכול להיות מאד טוב ומאד רע. יכולת ההתהפכות הזו בהוד נקראת עולם התמורות"

"וזה פירוש וירא אליו ה` זה בחינת התגלות אלוקות שכל אחד יכול להתגאות אליה, באלוני ממרא לשון תמורה כמו שכתוב (ויקרא כז) ואם המר ימירנו. היינו מי שרוצה לזכות שתתגלנה אליו השגות אלוקות, ההכרח שירד קודם אל הקליפות. ואמר באלוני, בחינת ב` אילנות, שהם אילנא דחיי ואילנא דמותא, ששם אחיזת היכלי התמורות הרוצים להחליש ולהמיר את האדם הרוצה להיכנס בעבודת השם יתברך, ולרחק אותו מאילנא דחיי, ולהביאו אל ההיפוך, חס ושלום, לבחינת אילנא דמותא רחמנא לצלן, היינו דייקא על-ידי אלוני ממרא שהם ב` האילנות, ששם עולם התמורות, שמנסין את האדם, והוא עומד בניסיונו, על-ידי-זה וירא אליו ה` זוכה להתגלות אלוקותו יתברך" (פה שאר המאמר)


ועיין במיוחד בקישור הבא שנותן זווית חדשה לעניין התמורה:
מהלכות תמורה","175","","4423","True","True","False","","644","109.65.195.124","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18208","18191","תשובה ספקולטיבית ואולי לא","21/03/12 09:56","כז אדר","תשע"ב","09:56","קותי","היא קודש ואין מעשיה קודש
היות ועשה את הדיבור כמעשה
הייתי חושב שאין התמורה נתפשת
בא לחדש שכן נתפשת כי התורה הפכה את התמחרה לקודש","217","","4422","True","True","False","","197","85.250.191.173","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18202","18201","נסיון תירוץ","21/03/12 00:40","כז אדר","תשע"ב","00:40","דוד כוכב","ידוע מדרש הפליאה "אין מניחין תפילין אלא בשבת", ופירש רבי עקיבא איגר, שהוא ראשי תיבות: *במקום *שער *במקום *תפוח, התפילין של ראש במקום שער, והתפילין של יד במקום התפוח שבזרוע.
ובספר ליקוטי שושנים - לרבי שמשון מאוסטרפליא ז"ל:
"איתא בפליאה אין מניחין תפילין אלא בשבת וכו', עכ"ל לדעתי דאיתא בכנפי יונה חלק ד' אסור להניח תפילין אלא מי שקרא תורה נביאים כתובים תורה בספר ב"ראשית נביאים בספר ש"מואל כתובים בספר ת"הלים וז"ש אין מניחין תפילין אלא בשבת נוטריקין ש"מואל ב"ראשית ת"הלים וכל מי שאינו קורא בהן אסור להניח תפילין והענין פלא".
ונאמרו עוד הסברים על דרך זה.
(א"נ י"ל שבשבת מניחין אף בלא הנחה בפועל, משום שהיא אות כתפילין).

כמו כן יש לפרש גם תוספתא זו (ואת הרמב"ם שהעתיקה) שמילת בשבת, אין פירושה ביום השבת אלא בשֶׁבֶת כלומר בשב ואל תעשה. וזהו בדיוק הדין הידוע שהממיר לוקה למרות שלא עשה מעשה.

וע' עוד בשו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן קלג שהאריך לתרץ קושיה זו.","125","","4422","True","True","False","","425","31.44.130.68","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18205","18201","תודה רבה רבי אמדייויד, אמנם","21/03/12 07:49","כז אדר","תשע"ב","07:49","מתפעל","ענין עולם התמורות אשאיר ליודעי חן.

מעניין ששאר מפרשי הרמב"ם לא מדברים על פיסקה זו.","148","","4422","True","True","False","","232","212.29.198.117","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18204","18202","יישר כח רבי דוד","21/03/12 07:46","כז אדר","תשע"ב","07:46","מתפעל","אמנם הרמב"ם אינו מדרש פליאה ולא כותה נוטריקון בספר הלכה דיליה כמובן אבל דבריך נאים.","148","","4422","True","True","False","","212","212.29.198.117","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18209","18205","והנה עוד כיוון","21/03/12 12:23","כז אדר","תשע"ב","12:23","amdavid","פה (בסוף למטה משמאל ובדף הבא אחריו)
ותמצית דבריו שכיוון שאינו ראוי להקרבה בשבת (כי הוא קרבן יחיד ולא של ציבור)
הו"א שלא עושה תמורה, כי לא עושים תמורה בדבר שאינו ראוי להקרבה,
קמ"ל שכן עושה, כי מצד עצמו הוא כן כשר וראוי להקרבה, רק מצד שבת, הזמן, אי אפשר (ואולי דומיא דאבודה בלילה לא שמיה אבודה).","175","","4422","True","True","False","","202","80.178.239.20","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18211","18208","רעיון נחמד","21/03/12 14:31","כז אדר","תשע"ב","14:31","מתפעל","אף שאין מעשיה קדש הכוונה לחילול שבת כמובן.","148","","4422","True","True","False","","192","212.29.198.117","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18210","18209","יישר כח, אכן כך תירץ הרבי מגור","21/03/12 14:27","כז אדר","תשע"ב","14:27","מתפעל","","148","","4422","False","True","False","","194","212.29.198.117","0","18191","תמורה|לד ע"א",""),new Message("18217","18211","תודה. אני מעביר את זה מספקולטיבי","21/03/12 17:31","כז אדר","תשע"ב","17:31","קותי","לנייטראלי אם יהיו עוד תומכים אעביר את זה להחזק

כמובן הכוונה מעשיה קודש לחילול שבת","217","","4422","True","True","False","","156","85.250.191.173","0","18191","תמורה|לד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);