var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1812;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1812","0","השוורים האבודים","13/04/10 14:36","כט ניסן","תש&quot;ע","14:36","דוד כוכב","&quot;רב המנונא אירכסו ליה תורי, פגע ביה רבה, רמא ליה מתניתין אהדדי: תנן העובד עבודה זרה עובד - אין, אומר - לא. והאנן תנן: האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד!<br /> - אמר ליה: באומר איני מקבלו עלי אלא בעבודה. <br />רב יוסף אמר: תנאי שקלת מעלמא? תנאי היא! דתניא האומר בואו ועבדוני, רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה פוטר&quot;.<br /><br />לשם מה מסופר שרב המנונא הלך לחפש את שווריו? (ראה ביד רמה הסבר נוסף).<br />אלא שסוף המעשה מעיד על הענין.<br />רב יוסף כוחו היה בבקיאות בברייתות. כאמרם במסכת הוריות דף יד. &quot;רב יוסף סיני&quot;. פירש רש&quot;י: &quot;מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני&quot;.<br />לכן אמרו לעיל (סנהדרין דף מב.) &quot;אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: (משלי יד, ד) וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר&quot;.<br />רב יוסף קרא על עצמו וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר, על שם הפסוק שנאמר על יוסף: (דברים לג, יז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וכח השור הוא הכינוי לבקיאותו.<br />והוא זה שהשיב את השוורים האבודים, את אותן הברייתות שנעלמו מעמיתו רבה, שהיה חריף - &quot;עוקר הרים&quot; (מסכת הוריות שם), ומרב המנונא (דג, בארמית).<br /><br />כמו כן, בשמואל א י, טז <br />וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ.<br />פירש רש&quot;י: &quot;דרך צניעות היתה בו&quot;.<br />שנקט בדרך &quot;אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות&quot; (מסכת אבות א משנה י), אהוב את המלאכה הקשה שבהנהגה, ושנא את הכבוד שבה.<br />חיפש את האתונות ומצא את המלוכה, שבה הוא עובד את העם כאתונות הללו.<br />&quot;כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?? עבדות אני נותן לכם!! שנאמר (מלכים א יב, ז) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה&quot; (מסכת הוריות דף י.).<br />פירש רש&quot;י: &quot;שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים&quot;.","125","","5129","True","True","False","","1033","95.86.86.84","0","0","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1816","1812","יפה! יישר כוח!","14/04/10 10:21","ל ניסן","תש&quot;ע","10:21","אבי","באמת תהינו מה עניין הזכרת השוורים","119","","5128","True","True","False","","98","79.177.200.251","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1822","1812","יפה מאוד! - וכמה שאלות:","14/04/10 20:17","ל ניסן","תש&quot;ע","20:17","בבא רגל","ראשית כל:<br />ישר כח גדול על הפירוש.<br />גם אני התקשיתי כשלמדתי את הדף היומי - מדוע הגמרא ציינה את הרקע הסיפורי [שהשוורים הלכו לאיבוד], וכעת באתי לכאן וראיתי את הפירוש הנפלא שלך (שאגב מצטרף להרבה חידושים טובים וישר כחך)<br /><br />שאלה קטנה:<br />מדוע הזכרת שרב המנונא זה דג בארמית. מה רצית לומר/לרמוז בזאת?<br /><br />שאלה גדולה עקרונית ורחבה יותר:<br />האם לכך התכוון המשורר (=עורכי הסוגיה)?<br />האם זה משנה בכלל אם לכך התכוון המשורר???<br />התופעה הנ&quot;ל של אזכור פרטים טכניים ולא רלוונטיים (לכאורה) קיימת בעוד מקומות בגמרא. האם חובה עלינו תמיד לחפש משמעות עמוקה ונסתרת? <br />[הנה דוגמא לא הכי מוצלחת שעולה לי בראש: &quot;בני רבי חייא נפוק לקרייתא כי אתו אמר להו אבוהון כלום מעשה בא לידכם אמרו לו סולם בא לידינו והתרנוהו&quot; (ביצה ט ע&quot;ב) - הגמרא יכלה לנסח את הדיון בצורה משפטית/הלכתית בלי ההקדמה על הרקע של המאורע, אך בחרה כן לתאר את הרקע - האם ניתן לומר שזה סתם כך או שחייבת להיות איזה סיבה לתיאור זה?]","51","","5128","True","True","False","","126","87.70.239.212","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1818","1816","תודה","14/04/10 14:24","ל ניסן","תש&quot;ע","14:24","דוד כוכב","","125","","5128","False","True","False","","106","95.86.91.78","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1824","1822","לשאלה הראשונה","14/04/10 21:30","ל ניסן","תש&quot;ע","21:30","דוד כוכב","כיון שרב יוסף הוא בחינת שור (וכ&quot;כ בשטייינזלץ בשם ר&quot;ח בדף מב.), ראוי לציין ששמו של רב המנונא נגזר מדג, שהוא ההיפך מבחינה מסוימת, שכתוב בספרים שדג הוא בחינת ימין - חסד, ושור בחינת שמאל - גבורה. וחכמה - ידע נרחב, שייך לבחינת השמאל.<br /><br />בשאלתך כבר כתבת את התשובות.<br />כמובן שבכל מעשה במקרא ובחז&quot;ל היו פרטים ללא ספור שלא סופרו. לא נאמר בגמרא למשל מה אכלו אותם חכמים באותו יום. ואם מסופר דבר, ודאי יש לכך צורך.<br />מקובל לדרוש בגמרא פשט, רמז, ואפילו סוד.<br />למשל, במסכת פסחים ג משנה א <br />&quot;אלו עוברין בפסח: <br />כותח הבבלי <br />ושכר המדי <br />וחומץ האדומי <br />וזיתום המצרי&quot;.<br />מתבקש הקשר לארבע מלכויות.<br /><br />ובמסכת פסחים דף קיט:<br />&quot;לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. <br />אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. <br />אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. <br />אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. <br />אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון (דברי הימים א' ז) נון בנו יהושע בנו. <br />אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר (תהלים קטז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא&quot;. <br />מתבקש הקשר לשבעת האושפיזין, וכ&quot;כ בספר בניהו בן יהוידע לבן איש חי<br />&quot;מאמר זה אינו כפשוטו אלא מיוסד על דרך החידה והמשל בסוד כמוס...&quot;.","125","","5128","True","True","False","","152","95.86.82.180","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1825","1822","בענין המעשה במסכת ביצה דף ט:","14/04/10 22:02","ל ניסן","תש&quot;ע","22:02","דוד כוכב","&quot;בני רבי חייא נפוק לקרייתא (לכפרים). <br />כי אתו אמר להו אבוהון: כלום מעשה בא לידכם? <br />אמרו לו: סולם בא לידינו, והתרנוהו. <br />אמר להם: צאו ואסרו מה שהתרתם!&quot;.<br /><br />משמעות המעשה ברורה בהקשר מסעותיהם להפצת תורה, כדברי ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל... חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה (מסכת סוכה דף כ.). ומסופר בבבא מציעא דף פה: (וכתובות דף קג: ) כיצד היתה אותה הפצת התורה, ממקום למקום (קצת דלא כרש&quot;י שפירש בביצה שיצאו לראות שדותיהן).<br /><br />ובקשר לאותם כפרים, גער רבי חייא שאין להקל להם אלא להחמיר.<br />כמו שעשה רבו, במסכת נדה דף סו. &quot;התקין רבי בשדות&quot; ופירש רש&quot;י &quot;בשדות - מקום שאין בני תורה&quot;.<br />וכמו שעשה תלמידו בעירובין דף ו. עירובין דף ק: וחולין דף קי. <br />&quot;רב בקעה מצא, וגדר בה גדר&quot;.<br />ופירש רש&quot;י<br />&quot;בקעה מצא - עמי הארצים היו, ומזלזלי במצות, והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה, כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה&quot;.<br />&quot;בקעה מצא - כלומר: אינן בני תורה שידעו להזהר, כבקעה זו שאין לה שומר והכל פרוץ&quot;.","125","","5128","True","True","False","","1314","95.86.82.180","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1827","1825","עדיין...","14/04/10 22:19","ל ניסן","תש&quot;ע","22:19","משיב מאורות דף היומי","עדיין אפשר שהגמרא מספרת את זה כדי להפגיש אותנו עם החיים של האמוראים הקדושים.<br /><br />ולפ&quot;ז הלימוד בכאן הוא שרב המנונא מחפש את השוורים שלו, והוא בטח טרוד מאבידה זו השווה הרבה כסף, (כשווה ערך למכונית היום), ולמרות זאת, התחיל ללמוד ביחד עם רבה.","142","","5128","True","True","False","","198","82.166.18.134","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א",""),new Message("1828","1827","אכן, כך כתב היד רמה.","14/04/10 23:49","ל ניסן","תש&quot;ע","23:49","דוד כוכב","","125","","5128","False","True","False","","108","95.86.82.180","0","1812","סנהדרין|סא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);