var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17804;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17804","0","מה פירוש דמעך","26/02/12 09:53","ג אדר","תשע&quot;ב","09:53","מתפעל","רש&quot;י:<br />זו תרומה. ולפי שהיא מדמעת ועולה באחד ומאה מפיק לה קרא בלשון דימוע וקאמר רחמנא ולא תאחר מלאה לדימוע דמעיקרא איבעי ליה לאיתויי מלאה דהיינו ביכורים וכי מאחר לוקה:<br /><br />והנה רש&quot;י על פסוק זה בפרשת משפטים כתב ,ואיני יודע מהו לשון דמע'.<br />האם על כרחך צ&quot;ל שרש&quot;י על הש&quot;ס התחבר לאחר רש&quot;י על התורה, ובין לבין התגלה לרש&quot;י הפירוש?<br /><br />התוספות הקשו על רש&quot;י: 'ולא נהירא שהרי זה אינו אלא מדרבנן', <br />ופירוש התוספות: 'וה''ר משה מפונטויז''א פירש דלכך קרי לתרומה דמע לפי שנוהגת בלח וביכורים אינן אלא ביבש'. <br /><br />מה הפשט בדברי התוס', אז מה אם תרומה מפרישים גם במשקה? מה זה קשור למילה דימוע?","148","","4449","True","True","False","","1240","213.8.188.152","0","0","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17807","17804","הכי פירושו","26/02/12 10:46","ג אדר","תשע&quot;ב","10:46","כדי","הנה בסתירת רש&quot;י כבר נתעורר השואל ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=793&pgnum=369'>שו&quot;ת חתם סופר חאה&quot;ע ח&quot;ב (סי' קע)</a>. וע&quot;ש בתשובת החת&quot;ס שמיישב דברי רש&quot;י ואגב זה גם מתרץ קושיית התוס' עליו.<br /><br />ובפשוטו יש לומר דיש הפרש גדול בין פירושו לתורה לפירושו על הש&quot;ס, דבפירושו לתורה כתב כמה פעמים שמפרש פשוטו של מקרא, וע&quot;פ פשט הדברים לא משמע ליה לפרש דדמעך היינו תרומה (ואולי מפני קושיית התוס' גופה), וכאן בא לפרש מהיכא משמע לש&quot;ס דדמעך היינו תרומה, ולאו דס&quot;ל דהכי פשוטו של מקרא (ועיין כה&quot;ג בח&quot;א למהרש&quot;א לתענית דף י. וכ&quot;כ כיוצ&quot;ב בספר לבונה זכה לרב הקדוש מוהר&quot;ר יעקב אבוחצירא זצ&quot;ל בפרשת וישלח).<br /><br />ובעיקר פירוש מילת 'דמע' עיין ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1053&pgnum=433'>שו&quot;ת מלמד להועיל ח&quot;ג (סי' צד)</a> פירוש אמיתי בזה [ובמה שכתב בתוך תשובתו &quot;ומן השם דמע שהוא תרומה נגזר אח&quot;כ הפועל מדמע&quot;, כיוון <u>בזה</u> לדברי הרש&quot;ש ע&quot;ד התוס' כאן].<br /><br /><br />ויש בנותן טעם להביא גם שאלה ותשובה של הגר&quot;מ מאזוז שליט&quot;א בעניין זה:<br /><b>שאלה:</b> &quot;מלאתך ודמעך לא תאחר&quot;. רש&quot;י הקדוש כותב איני יודע מהו לשון דמע. רמב&quot;ן מפרש על משקין-יין ושמן. וקשה, כי בכל התנ&quot;ך זה דמעת העין כמו שמפרשים. מה התירוץ?<br /><b>תשובה:</b> מה נפרש בפסוק, שלא תאחר את הדמעות?<br />יש מלים בתנ&quot;ך שנשתכחו במשך הגלות והיו במקור כמובן אחר &quot;דמע&quot; פירושו עירוב של משקין יין ושמן. כמו &quot;נשיאים&quot; במקור עננים, &quot;קייץ&quot; במקור תאנים מיובשות.<br /><br />עד כאן דברי הרב, מכאן ואילך דברי התלמיד. <br /><br />יש להעיר קצת ע&quot;ד התוס' דכאן שכתבו דביכורים אינן אלא ביבש, מדבריהם עצמם (?) בערכין (יא.) בתוד&quot;ה מנין. וי&quot;ל.","249","","4449","True","True","False","","273","46.116.90.107","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17870","17804","בעקבות דברי הרב מזוז שהביא כדי","28/02/12 11:00","ה אדר","תשע&quot;ב","11:00","קותי","אולי עיקר המילה איננה דמע אלא מעך וזה מתאים לזיתים שמועכים אותם בזמן שמוציאים את השמן <br />על משקל זה אולי גם מלאתך זה הענב שהוא מלא ומרוקנים אותו בזמן הסחיטה <br />ועל זה ברור הלאו של לא תאחר כי שני מוצרים אלו זקוקים לזמן עד שינתנו לכהן בניגוד לחיטה שניתנת ללא עיבוד ואחרי שזה כבר במחסנים שלך צריך זירוז כדי לתת לכהן<br /><br />למי שמתעניין גם אב&quot;י במלונו אינו מוצא הסבר ומצדיק את דברי רש&quot;י איני יודע","217","","4447","True","True","False","","153","85.250.178.29","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17808","17807","יישר כח - לא אכחד","26/02/12 13:09","ג אדר","תשע&quot;ב","13:09","מתפעל","קראתי את דברי מרן החת&quot;ס ולא כל כך הבנתי ביאורו.<br />המלמד להועיל הביא ראיות מתרגום השומרוני. מה זה?<br /><br />אם כן, ההבנה של תוספות כי דמעה היא לחה וזה הרמז שניתן להביא תרומה מן הלח. זה באמת נשמע רחוק. מכל המילים דוקא לבחור בדמעות.","148","","4449","True","True","False","","221","213.8.188.152","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17810","17807","אכן 'מדבריהם עצמם'","26/02/12 14:05","ג אדר","תשע&quot;ב","14:05","דוד כוכב","&lt;בענין השאלה שבשורה האחרונה&gt;<br /><br />התוספות גם לערכין וגם לתמורה הם מחכמי אייברא (רבי יצחק ורבי משה בני שניאור ותלמידיהם). כך הובא בהפניה ש<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=28'>בקישור כאן</a>.<br />מ&quot;מ דרך התוספות להביא דברים מחכמים שונים מדורות קודמים, כך שיתכנו בהם דעות שונות, כמצוי רבות בספרי המלקטים, החל מהמשנה.","125","","4449","True","True","False","","123","95.86.78.185","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17814","17808","ביאור","26/02/12 15:05","ג אדר","תשע&quot;ב","15:05","כדי","דברי החת&quot;ס - הקשה על קושיית התוס' על רש&quot;י, מגמ' פ&quot;ק דכתובות דכתיבי קראי באורייתא ע&quot;ש מה דעתידי רבנן לתקן. וכתב שכ&quot;ז לא נאמר אא&quot;כ יש משמעות מקורית עצמית לשם העצם הכתוב בתורה, ורק להטייתו אנו אומרים שהוא נרמז ע&quot;ש העתיד. ולכן מה שפירש רש&quot;י כאן שהוא מלשון עירוב, הוא רק רמז בעלמא, אבל לא יתכן לקוראו כך ע&quot;ש העתיד אא&quot;כ יש לו משמעות מקורית, וע&quot;ז כתב רש&quot;י בחומש שאינו יודע מה משמעותו. <br />מקווה שעכשיו יותר מובן. אם לא, אנסה להבהיר יותר.<br /><br />בקשר לתרגום השומרוני - איני יודע בוודאות מה טיבו של זה, אך אני משער שהוא התרגום לתורה של השומרונים. ועיין בשו&quot;ת הנ&quot;ל בסימן עט.<br /><br />את שורתך האחרונה לא כ&quot;כ הבנתי. מאי &quot;א&quot;כ&quot;?","249","","4449","True","True","False","","177","46.116.90.107","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17822","17814","מותר להביא מהשומרונים?","27/02/12 07:45","ד אדר","תשע&quot;ב","07:45","מתפעל","נשמע לי משונה. <br /><br />כשכתבתי אם כן, הכוונה לשו&quot;ת עם הרב מאזוז ומשמע משם שלמד כפשוטו שדמע מלשון דמעות היוצאות מהעין והן לחות ולכן תרומה שיכולה לבא מן הלח נקראת דמוע. <br />הפשט הזה נשמע לי רחוק מאד.","148","","4448","True","True","False","","187","94.188.248.70","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17827","17822","אשכול קודם","27/02/12 09:48","ד אדר","תשע&quot;ב","09:48","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=7397'>כאן</a>.","125","","4448","True","True","False","","84","31.44.132.104","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17841","17822","איך קרא בספריהם","27/02/12 15:54","ד אדר","תשע&quot;ב","15:54","כדי","יתכן שהוא בגדר ספרים חיצוניים דר&quot;פ חלק, ובסנהדרין שם (ק:) אמר רב יוסף דבן סירא גם בכללם, ואפ&quot;ה אמר איהו גופיה דמילתא מעלייתא דאית ביה דרשינן. ואולי הה&quot;נ כאן.<br /><br />וע&quot;ע בנימוק&quot;י ספ&quot;ו דב&quot;ב (מח: בדפי הרי&quot;ף) במ&quot;ש בשם הריטב&quot;א, ובצפנת פענח (פ&quot;ב מע&quot;ז ה&quot;ב).<br /><br />ומסתברא שגם זה רק במי שמכיר בנפשו שיודע לברור האוכל מתוך הפסולת כר&quot;מ (בחגיגה טו:). <br />ומלבד זאת, ידוע הוא שלרד&quot;צ הופמן הייתה מערכה כבידה נגד תנועת ההשכלה והרפורמה שפשתה בימיו ובמקומו, והוצרך לידע כללי נרחב כדי לשבר מלתעות רשע.","249","","4448","True","True","False","","158","46.116.90.107","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17828","17827","יישר כח אבל קצת קשה","27/02/12 10:08","ד אדר","תשע&quot;ב","10:08","מתפעל","לקרוא שם כל התגובות,<br />האם יש שם התייחסות לתרגום השומרונים?","148","","4448","True","True","False","","136","94.188.248.70","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17836","17828","כן","27/02/12 10:57","ד אדר","תשע&quot;ב","10:57","דוד כוכב","יש שם התייחסות בשתי ההודעות האחרונות של האשכול.<br /><br />ככלל, במסכתות סוטה דף לג ע&quot;ב וסנהדרין דף צ ע&quot;ב אמר רבי אלעזר ברבי יוסי לכותים: &quot;זייפתם תורתכם&quot;, כלומר, שאמנם יש בידם תרגום קדמון של התורה, אלא שבמקומות רבים הם זייפו ושינו את הנוסח לאופן שיתאים להשקפתם. למשל להעמדת הר גריזים כמרכז דתם ומקדשם.","125","","4448","True","True","False","","123","31.44.132.104","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17852","17836","עוד","28/02/12 03:37","ה אדר","תשע&quot;ב","03:37","דוד כוכב","מתוך ויקיפדיה:<br /><span class='darkYellow'><b>התרגום השומרוני</b><br />התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי בניב שומרוני, שכתב היד הקדום ביותר שלו הוא מהמאה ה-13, אולם הוא חובר בין המאות ה-2 וה-3 לספירה.<br />התרגום נאמן למקור השומרוני. הוא אינו חושש בדרך כלל לתרגם תיאורי הגשמה, והוא מערב מעט מאוד פירושים מדרשיים.</span><br /><br />עוד על טיב הנוסח השומרוני, התוספות ההרחבות והשינויים מהמקור שבו, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://taupress.tau.ac.il/index.php?cat=3&name=all&book=1056&state=&nav=3'>בקישור זה</a>.","125","","4447","True","True","False","","124","31.44.139.72","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17843","17841","וכי מעטים הציטוטים בגמרא ממשלי בן סירא?","27/02/12 17:08","ד אדר","תשע&quot;ב","17:08","Almuaddib","הכלל המובא על ידך, לא היה תמיד כה מקובל כפי שיש מי שרוצים לחשוב.<br /><br />הרמב&quot;ם מצטט מכתבי פילוסופים ערבים ויוונים.<br /><br />רבנו בחיי אבן פקודה, לפחות במקרה אחד שאני זוכר כרגע, משתמש בביטוי מהקוראן עצמו.<br /><br />ואין אני מדבר במסגרת מלחמה נגד תוקפים את הדת, אלא בדברים אחרים.","107","","4448","True","True","False","","173","212.25.82.194","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17844","17843","איזה כלל טרד את מנוחתך??","27/02/12 17:15","ד אדר","תשע&quot;ב","17:15","כדי","איני רואה בדבריך ובדוגמאותיך ולו גרגיר סתירה לדבריי.<br /><br />יבאר כבודו.","249","","4448","True","True","False","","124","46.116.90.107","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17845","17844","שמא לא הבנתיך נכון, כשרמזת שאסור לקרוא","27/02/12 18:37","ד אדר","תשע&quot;ב","18:37","Almuaddib","במה שמוגדר &quot;ספרים חיצוניים&quot;?<br /><br />הרי דברי רב יוסף לתימא גדולה, שמא איננו מבינים אותם לגבי משלי בן סירא, שהתלמוד הבבלי רצוף בהם.<br /><br />ואם לגבי אחר הודיעונו לגנותו שזמר יווני לא פסק מפומיה, וכן ספרים שלהם, הרי מצאנו שמגדולי ישראל למדו מכתבי הפילוסופים היוונים, מרס&quot;ג ועד הרמב&quot;ם, והדברים ידועים.<br /><br />ולא רק בדברי פילוסופים &quot;חילונים&quot;, שהרי כפי שאבן פקודה מצטט מהקוראן, והרמב&quot;ם מצטט את אלע'זאלי, כך גם הגרי&quot;ד מצטט מכתבים דתיים של סורן קירקגור - תאולוג דני נוצרי.","107","","4448","True","True","False","","197","212.25.82.194","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17847","17845","האם עיין במה שציינתי?","27/02/12 19:38","ד אדר","תשע&quot;ב","19:38","כדי","משום שאם כן, דומה שנתפוגגה התמיהה. ואסביר.<br /><br />בסוגריים אומר, שיש לי יותר מתחושה שהערה זו נפלה לידך כפרי בשל. מחוזות שאתה כ&quot;כ אוהב... אבל - מטונך:<br /><br />הרי מהגמרא שהבאתי מבואר שגם בספרים חיצוניים שרי לקרוא מדברים הנכוחים שבהם (וכמובן - את ההחלטה מה כן ומה לא לא נשאיר ביד תלמידים שלא שימשו כל צרכם ואפרוחים שלא נפקחו עיניהם ולא ניסו כף רגלם הצג על הארץ).<br />ולכן אין כל תימה על משלי בן סירא הבדורים בש&quot;ס. <br /><br />ועוד ציינתי לדברי הנימוק&quot;י שמתייחס לכך בדרך מעט שונה. וכיוון שלא הטריח עצמו לקוראו, אטריח עצמי להעתיקו: &quot;ספר בן סירא, אע&quot;פ שקראוהו בסנהדרין בחלק ספרים החיצונים, שמעינן מינה שלא אסרו שם אלא שלא לעשותו קבע, אבל מ&quot;מ ראוי הוא להגות בו בעתות ללמוד ממנו חכמה ומוסר. <b>משא&quot;כ בספרים חיצונים</b>. הריטב&quot;א ז&quot;ל &quot;. עכ&quot;ל. <br />קראת את המודגש? יפה.<br /><br />והא לך לשון האילן הגדול שאתה מרגיש נח להיתלות בו בבקשך להיחנק:<br />&quot;ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה. צונו הקב''ה שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה&quot;.<br /><br />ומה שהרמב&quot;ם בעצמו קרא בספרים כגון אלו, כמו שנראה בעליל במורה בחלק ג (פרק ל והלאה), כבר כתב בצפנת פענח (שציינתי. נו אז מה?) במקומו שם שהוא משום שאבד סיברם ובטל סיכויים של אותן דיעות. והוא ע&quot;פ ירושלמי דע&quot;ז פ&quot;ג.<br /><br />וכבר רמזתי בראשונה, שאין להביא ראיה מכל גדולי הדורות, ואין זו הוראה לכלל, שכן לעיתים מפני צורך השעה יש צורך להיכנס ללוע הארי ולהוציא בולעו ממנו. כמובן שלאו כל מוחא סביל דא ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.<br /><br />וכך לשון הזהב של מרן החיד&quot;א בספר פתח עיניים בחגיגה (טו:):<br />&quot;מדלא קמשני בפשיטות ואמר ר&quot;מ קרא אשכח וכו' מורה דר&quot;מ דוקא דריש הכי אך רבנן פליגי עליה ולדעת רבנן ליכא לפלוגי בין קטן בין גדול ומשו&quot;ה הרמב&quot;ם השמיט חילוק זה מגדול לקטן משום שסבר דרבנן פליגי עליה. כן כתב הרב ש&quot;ך יו&quot;ד סי' רמו, בשם הרב הגאון מר אביו. אמנם רבי&quot;ן חסידא עיר וקדיש הרמ&quot;ך בספרו הנחמד יד מלאכי לו תשי&quot;ג יר&quot;ו ערו ערו עד היסוד כלל זה ע&quot;ש באורך ואני בעניי כתבתי קצת על דבריו במקומו בס&quot;ד.<br />ואולם הצע&quot;ר שיש להצטער דאם הרמב&quot;ם סבר דאין חילוק בין גדול לקטן צא ופרנס לי איך עביד עובדא בנפשיה שלמד כל חכמות חיצוניות והוא ז&quot;ל כתב באגרות שלמד כל ספרי ע&quot;ז וכו' ולא עוד אלא דמצינו להריב&quot;ש בתשובותיו סי' מ&quot;ה שכתב דהרמב&quot;ם סמך על הא דר&quot;מ דבגדול שרי והרמב&quot;ם עצמו שרטט וכתב בתחילת ס' המורה הט אזנך וכו'.<br />והנכון בזה מה שכתבתי אני בעניי במקום אחר, דסבר הרמב&quot;ם דהא דלגדול הותר היינו שיהיה גדול בתורה ודעתו רחבה גם במילי דעלמא קולע אל השערה ולא יחטיא כמו שהיה ר&quot;מ מקטנותו. ואם יכתוב בחיבור דלגדול הותר, כל אחד יסבור כי גדול הוא ויתיר לעצמו ובנפשו דיבר. ולכן השמיטו. ורוח ה' דיבר בו ובפרט בדור יתום כזה שכל תלמיד מחזיק עצמו לרב ויהיו ערומים ולא יתבוששו. ה' הטוב יכפר בעד&quot;.<br /><br />ועוד לפניו כתב רבינו יונה בפירושו לאבות:<br />&quot;גם לענין האמונה נאמר הדבר הזה לבל תלמוד מן המינין ואפילו מן הדברים האמיתיים כי פגיעתן רעה פן יפתוך חטאים ולדבריהם תאבה, כי הם מושכין את הלב, ואל תאמן בעצמך עד יום מותך לאמר אשמעם ואת הטוב אקבל ואת הרע לא אקבל, שלא תסמוך על דעתך כאשר סמך ר' מאיר בלמדו לפני אלישע אחר המין, כדאיתא במס' חגיגה שאמרו עליו על דרך משל רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק.<b> ולא כל בני אדם שוין</b>&quot;.<br /><br />ולשון חכמים מרפא.<br /><br />&quot;ומה רוצה?&quot;","249","","4448","True","True","False","","212","46.116.90.107","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17860","17847","אולי ניתן לחלק","28/02/12 10:40","ה אדר","תשע&quot;ב","10:40","מתפעל","שאם באים רק ללמוד בלשנות, מה המשמעות של מילה מסויימת, זה כן מותר ורק ללמוד דינים או פירוש פסוקים וכדומה זה אסור.","148","","4447","True","True","False","","191","94.188.248.70","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א",""),new Message("17873","17860","בכל אופן","28/02/12 14:25","ה אדר","תשע&quot;ב","14:25","דוד כוכב","חזינן לרבי אלעזר ברבי יוסי (לנוסח הבבלי, או רבי אלעזר בר' שמעון לירושלמי סוטה פרק ז הלכה ג) ולרבי שמעון בן אלעזר (בירושלמי מסכת יבמות פרק א הלכה ב) שלא חשבו לאיסור לקרא את נוסח השומרונים. ואינו בכלל &quot;הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה&quot; (מסכתות שבת דף עה ע&quot;א; שבת דף עה ע&quot;א; שולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף סימן קעט, יט).","125","","4447","True","True","False","","131","31.44.139.72","0","17804","תמורה|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);