var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17771;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17771","0","בחבורה נימנו וגמרו","22/02/12 18:30","כט שבט","תשע&quot;ב","18:30","שלמה שטרסברג","&quot;בחבורה נימנו וגמרו&quot;   על איזה חבורה מדובר מה פרוש ביטוי זה שלא זכור לי שמשתמשים בו הרבה?","205","","4454","True","True","False","","1028","95.86.103.222","0","0","תמורה|ז ע&quot;א",""),new Message("17773","17771","[ללא נושא]","22/02/12 23:22","כט שבט","תשע&quot;ב","23:22","כדי","הנה בחולין (יב:) איתא ר' אושעיא דמן חבריא. ופירש רש&quot;י שם: בני הישיבה. וכ&quot;פ בדף לא. והתוס' בדף יב: שם פירשו שהוא שם מקום.<br />ואעתיק לך לשוני שנכתבה בצדי התוס': ע&quot;ע בחגיגה (כה.) חבריא מדכן בגלילא. ועי' סנהדרין (סה:) מן חבריא את. ועי' בספר מרגליות הים (סנהדרין יד ע&quot;א אות יב). ועי' לקמן (פב.) ונסבין חבריא למימר. וכן לקמן (יד.) ונסבין חבריא למימר. עכ&quot;ל.<br />ולעצם העניין, עי' בפירוש ריב&quot;ן למכות (כא:) שכתב: נראה לי יום אסיפה או יום וועד היה להם שקורין חבורה. עכ&quot;ל. ואולי הוא היום שהזכיר רש&quot;י ביבמות (קכב.) בשם הגאונים. וע&quot;ע בחולין (מח.) שהייה תלתא ריגלי, וכן שם (עז.) ע&quot;ש בפירש&quot;י. וע&quot;ע בקידושין (יג.) עיילו רבנן וכו'.<br />ואעיקרא, נראה שהוא בנוי ע&quot;פ הך דברכות (סג:) שאין התורה נקנית אלא בחבורה (וכעי&quot;ז באבות), וכן בנדרים (פא.) הזהרו בחבורה.","249","","4454","True","True","False","","226","109.186.59.104","0","17771","תמורה|ז ע&quot;א",""),new Message("17783","17771","הביטוי אינו נדיר","23/02/12 13:08","ל שבט","תשע&quot;ב","13:08","Almuaddib","ראשית, צריך להבין את משמעות &quot;נימנו וגמרו&quot;.<br /><br />ביטוי זה, המופיע כבר במשנה, משמעותו כפשוטו. אותם חכמים שהיו באותו הדיון, הכריעו ברוב. ספרו את כל הסוברים כדעה מסויימת, ואת כל הסוברים כדעה אחרת, והכריעו לפי הרוב.<br />למשל, במשנה במסכת ידים פרק ד משנה ראשונה:<br />&quot;<span class='bordeaux'><b>בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהוא משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה שהיא טמאה מדרס שר&quot;ע אומר עריבת הרגלים כשמה:</b></span> &quot;<br /><br />ועל כך כתב הרמב&quot;ם בפירושו על אתר: <span class='bordeaux'><b>כבר אמרנו שכל מקום שאומר במשנה בו ביום הכוונה לאותו היום שהעומד בו ר' אלעזר בן עזריה. וענין נמנו וגמרו <u>שהם מנו את עצמם כדי שילכו אחר דעת הרוב </u>ונמצא הרוב שלא כדעת ר' עקיבה ופסקו ההלכה כמו שהזכיר כאן לא כמו שאמר ר' עקיבה. </b></span><br /><br /><br />ואם כן, &quot;בו ביום&quot; - זה היום בו נשנתה מסכת עדיות. אבל היו עוד ארועים בהם נימנו וגמרו. למשל, בעליית בית נתזה, או בעליית בית ארום - שזה ציון לארוע ספציפי. בנוסף, יש מקרים רבים בהם נמנו וגמרו - ולא מצויין המקום או הזמן, כמו במסכת שבת בעניין הכנסת אבנים לבית הכסא, או בעניין עמון ומואב לעניין מעשרות.<br /><br />בחבורה - מרמז לנוכחים באותה הצבעה. מצאנו ביטוי זה במסכת מכות לעניין חופה בכלאים, וביבמות - לעניין קידושין ביבמה. <br /><br /><br /><br />רש&quot;י ברש&quot;י במסכת מכות כותב: &quot;בחבורה - נראה לי יום אסיפה או יום וועד היה להם שקורין חבורה.&quot;.<br /><br /><br />ועוד הייתי מוסיף לכאן שתלמידי החכמים נתכנו &quot;חברים&quot;, ובבריתא דדרך ארץ אמרו שנאה חבורה לתלמידי חכמים, ובמסכת ברכות אף שנינו כי &quot;... לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה. &quot;","107","","4453","True","True","False","","274","81.218.141.168","0","17771","תמורה|ז ע&quot;א",""),new Message("17793","17771","ביטוי מעניין ודומה,","24/02/12 10:33","א אדר","תשע&quot;ב","10:33","ביינישית","&quot;זרקה מפי חבורה&quot;, (למשל שבת ג, א, ובעוד הקשר אחד שחוזר בכמה סוגיות מקבילות,  כולם אצל ר' חייא בר גמדא).<br /><br />נראה שכל הביטויים האלו - ובכלל מה שידוע לנו על צורת הלימוד וההתנהלות של חכמים - ניכר שהלימוד היה של חברה, ונחמד שזה מוזכר במפורש מדי פעם.","141","","4452","True","True","False","","151","79.181.3.120","0","17771","תמורה|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);