var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17207;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17207","0","מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן","30/01/12 01:11","ו שבט","תשע&quot;ב","01:11","שלמה שטרסברג","&quot;למימרא דתקנתא דכרכין הוי והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה הוו להו עשרה ועשרה לא תקינו רבנן ת''ש חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה דאחד עשר הוא <b>מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן</b>&quot;<br /><br />אם מדובר כפי מסקנת הגמרא שההקדמה היא לתועלת הכפרים אני יכול להבין את המשפט מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן כי ההקדמה הייתה כדי שיוכלו  בני הכפר להיות בעיר בזמן שממילא הם שם ולא יצטרכו לבוא במיוחד וזה כבר קיים ביום הכניסה הראשון ולכן לא מקדימים ממנו ליום כניסה שקודם לו<br /><br />אבל לפי ההו&quot;א של הגמרא שההקדמה היא לתועלת בני העיר מדוע שלא נקדים מיום כניסה ליום כניסה וכי יש הלכה שאסור להקדים מיום כניסה לחברו? כל עוד זה בתאריכים  של י&quot;א - י&quot;ג ישנו לימוד שאפשר להקדים ואם יש סיבה מוצדקת לתועלת בני העיר מדוע שלא נקדים?","205","","4478","True","True","False","","1284","95.86.121.225","0","0","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17215","17207","בבית הבחירה למאירי","30/01/12 03:31","ו שבט","תשע&quot;ב","03:31","דוד כוכב","&quot;אף כשחל בה' שיום הכניסה שלפניו י&quot;א לא דחינן שלא ליתן דבריהם לשיעורין&quot;.<br /><br />כלומר, שזה כבר מוגזם. אולי תקדים גם בחודש?!<br />אבל לשנות מיום שאינו יום הכניסה ליום הכניסה - יש בזה הגיון, שעדיין נמצאים אנו באותה יחידת זמן ומעדכנים רק משום שיש צורך שיחול דוקא ביום הכניסה.","125","","4478","True","True","False","","138","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17260","17207","שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד","30/01/12 21:28","ו שבט","תשע&quot;ב","21:28","כדי","הרש&quot;ש והשפת אמת הסבירו שהטעם שלא מקדימים מיוה&quot;כ ליוה&quot;כ מכיוון דלא יועילו כלום בתקנתן, שנמצאו הכפרים עסוקים ביוה&quot;כ השני, ואפוכי מטרתא למה לי.<br />והרש&quot;ש הוסיף עוד טעם, דגזרינן שלא להקדים כלל מיוה&quot;כ ליוה&quot;כ, גזירה משום הקדמת יוה&quot;כ מב' לה', דאסור ודאי.","249","","4478","True","True","False","","172","85.250.116.1","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17228","17215","זה בדיוק מה ששאלתי","30/01/12 09:47","ו שבט","תשע&quot;ב","09:47","שלמה שטרסברג","למסקנת הגמרא מובן שלא נקדים אבל להו&quot;א שישנו צורך של תועלת לציבור מדוע שלא נקדים? הרי אין איסור בכך ויש בכך הרבה היגיון לתועלת הציבור?","205","","4478","True","True","False","","244","95.86.121.225","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17248","17215","לא הבנתי מה לא ברור?","30/01/12 15:36","ו שבט","תשע&quot;ב","15:36","שלמה שטרסברג","<b>כלומר, שזה כבר מוגזם. אולי תקדים גם בחודש?!</b><br /><br />מי ביקש להקדים כ&quot;כ הרבה? <br /><br /> <b>אפשר ע&quot;פ תקנת אנשי כנה&quot;ג להקדים עד י&quot;א באדר</b> א&quot;כ כשחל י&quot;ד באדר ביום חמישי לכאורה אפשר להקדים ליום שני שהוא י&quot;א באדר אין כאן חריגה מגבולות התקנה ויש כאן תועלת מרובה לעירות הגדולות כדי שבפורים עצמו בעלי הכפרים יהיו פנויים לספק את כל צרכי בני העיר כפי ההו&quot;א של הגמרא","205","","4478","True","True","False","","256","95.86.121.225","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17244","17228","מתי יהיה האות הזה","30/01/12 14:42","ו שבט","תשע&quot;ב","14:42","דוד כוכב","למתי רצונך שיקדימו, יכול מראש חודש?<br />עיין שוב היטב בדברי המאירי.","125","","4478","True","True","False","","127","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17253","17248","התקנה היא: &quot;מקדימין ליום הכניסה&quot;","30/01/12 19:00","ו שבט","תשע&quot;ב","19:00","דוד כוכב","כלומר שהקריאה תהיה ביום הכניסה <b>הקרוב ביותר</b>. כל חריגה נחשבת למוגזמת, שאם תפרץ אין לדבר סוף. וכיון שי&quot;ד כבר חל ביום הכניסה, זהו עצמו יום הכניסה הקרוב ביותר, ולא ניתן לשנות.","125","","4478","True","True","False","","140","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17254","17253","???","30/01/12 19:06","ו שבט","תשע&quot;ב","19:06","sbyas","אם הסיבה היא לתועלת בני העיר הקדמה ליום כניסה קודם כשזה בתוך ימי התקנה של אנשי כנה&quot;ג היא מתבקשת אם זו הסיבה לתועלת בני העיר <br /><br />זו לא הלל&quot;מ שלא מקדימים מיום כניסה ליום כניסה. כשהסיבה היא לתועלתם של בני הכפר הרי כבר נתנו לכם הזדמנות ביום הכניסה הראשון אין סיבה להקדים <b>אבל כשזה לתועלת בני העיר אדרבה בואו נקדים כדי שהתכלית של התקנה תתקיים</b>","255","","4478","True","True","False","","58","213.151.49.171","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17256","17254","נכון, אבל","30/01/12 19:12","ו שבט","תשע&quot;ב","19:12","דוד כוכב","לא ניתן לתקן תקנה חדשה לכל מקרה לגופו.<br />נחוצה בכל תקנה הגדרה כללית לכל המקרים.<br />להקדים מיום כניסה אחד - ליום כניסה אחר, זה לא מסתדר עם ההגדרה הכללית: &quot;מקדימין ליום הכניסה&quot;, שפירושה - להקדים רק ליום הכניסה הקרוב ביותר.","125","","4478","True","True","False","","114","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17282","17260","ביחס לרש&quot;ש","31/01/12 16:40","ז שבט","תשע&quot;ב","16:40","שלמה שטרסברג","ביחס לרש&quot;ש הרי אם המטרה היא בני העיר הרי הם יעשו את הפורים שלהם בי&quot;א ובני העיר בי&quot;ד כשאז באמת אנשי הכפר ישרתו אותם. וזו אומנם המטרה תועלת בני העיר לפי ההו&quot;א, ולשם כך אנו רוצים שבני הכפר יהיו עסוקים בפוריפ וישרתו את בני העיר","205","","4477","True","True","False","","230","213.151.49.171","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17288","17282","בני הכפרים","31/01/12 22:18","ז שבט","תשע&quot;ב","22:18","כדי","לא יכולים לשרת את בני העיר ביום הכניסה, מכיוון שיום זה מנוצל על ידיהם למשא ומתן. כך לפי ההו&quot;א.","249","","4477","True","True","False","","180","85.250.116.1","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17297","17288","זה משתלב להם מצוין","01/02/12 00:25","ח שבט","תשע&quot;ב","00:25","שלמה שטרסברג","זה בדיוק מה שמצופה מהם לעשות ביום הכניסה למכור ולספק את כל צורכי בני העיר וזה משתלב מצוין במשא ומתן שלהם<br /><br />אומנם ראיתי היום שבתוס' רא&quot;ש התייחס לשאלה וכתב &quot;והיינו טעמא משום דליכא רווח כלום דמ&quot;ט מקדמי להו מפני שלא יהיו טרודים במקרא מגילה ולא יספקו מים ומזון לאחיהם, ואפילו יקדימו ליום הכניסה מ&quot;מ יהיו טרודים לקראת ס&quot;ת ולא יספקו מים ומזון&quot;<br /><br />ועדיין יש לשאול וכי זו טרדה כ&quot;כ גדולה לאחר שיגמרו להתפלל במניין כולל קריאה בתורה (תוספת של דקות ספורות) יהיו פנויים לשרת את אחיהם","205","","4476","True","True","False","","229","93.172.6.151","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17303","17297","משא ומתן הוא לאו דווקא","01/02/12 10:28","ח שבט","תשע&quot;ב","10:28","כדי","סיפוק מים ומזון, אלא עשיית עסקים (ביזנעס בלע&quot;ז) למיניהם. בשפ&quot;א שהבאתי מבואר כך.<br />מה ששאלת על הרא&quot;ש, במחילה אינה שאלה, שטירדה אין לה קצבה ואם לא תסירנה לגמרי היא תהיה מדברים שאין להם שיעור. רק לדוגמא - יתכן שחלקם יאחרו ושוב יצטרכו לחפש מניין אחר לצורך הקריאה, וכהנה סיבות עד בלי די. <br />ועם כל זאת, בל נשכח שבימיהם נהגו לתרגם את הקריאה, מה שמוסיף עוד קצת זמן. אבל אין זה עיקר הטעם, אלא כמ&quot;ש בתחילה. ואעידה לך עד נאמן ע&quot;ז - שם במגילה (כב:) איתא שביום שיש בו ביטול מלאכה לעם קורין ג' עולים לס&quot;ת, וביום שאין בו ביטול מלאכה - ד'. וכאן כמובן תשאל: וכי עוד עולה אחד יגרום לביטול מלאכה. והתשובה: כן. וכאמור.","249","","4476","True","True","False","","148","85.250.126.116","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17312","17303","אימתי מתרגמין","01/02/12 15:15","ח שבט","תשע&quot;ב","15:15","דוד כוכב","בט&quot;ז אורח חיים סימן תקפה ס&quot;ק ז:<br />&quot;שהתורגמן תרגם דוקא בשבת&quot;.<br />וכן התמנים אין מתרגמין בבה&quot;ב.<br /><br />לעניין תרגום המגילה,<br />בירושלמי מסכת מגילה פרק ד ה&quot;א: &quot;ובמגילה אחד קורא ואחד מתרגם, אחד קורא ושנים מתרגמין, שנים קורין ואחד מתרגם, שנים קורין ושנים מתרגמין&quot;.<br />וכן בירושלמי מסכת מגילה פרק ב ה&quot;א: &quot;תני שמואל טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יצא&quot;. מלשון 'המתרגם' המיודע משמע קצת שנמצא שם מתרגם לכתחילה.<br />ודלא כרש&quot;י במסכת מגילה דף כא ע&quot;ב: &quot;ועשרה מתרגמין - לא גרסינן, שאין תרגום בכתובים&quot;.","125","","4476","True","True","False","","160","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17313","17312","טעות נזדקרה לפני כבודו","01/02/12 15:46","ח שבט","תשע&quot;ב","15:46","כדי","הט&quot;ז קעסיק ואתי בתורגמן דפרק מקום שנהגו (פסחים נ:), ושם איירי במתורגמן העומד לפני החכם להשמיע דרשתו לרבים, כדפירש&quot;י שם, וכן מבואר ברש&quot;י יומא (כ:) וברש&quot;י ברכות (נו.) וברש&quot;י ביצה (ד.) וברש&quot;י חולין (טו.) וברש&quot;י קידושין (לא:) וכן במקומות אין מספר.<br />ונפל היסוד נפל הבניין.<br />ועי' ביומא (סט:) וש&quot;נ, שם משמע להדיא שגם ביוה&quot;כ תירגמו. ומסתברא שכך היה בכל הקריאות.<br />וגם בטאו&quot;ח (סי' קמה) לא חילק בזה, וכן משמע מהטעם שכתב שם לעיקר תקנת התרגום.","249","","4476","True","True","False","","184","85.250.126.116","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17316","17313","אמנם","01/02/12 20:22","ח שבט","תשע&quot;ב","20:22","דוד כוכב","הט&quot;ז אינו עניין לכאן.<br />אבל עיקר הבניין יסודו במסורת התמנים שלא ביטלו דין זה.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.ptz.co.il/'>מדברי הרב רצאבי</a> <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.temani.co.il/asp/print.asp?id=418&lvl=id&tbl=t'>סימן ס</a>, ט (את הקישור השני לפתוח בפיירפוקס ולבטל את ההדפסה): &quot;מנהגינו גם בזמנינו לתרגם הפרשה (תרגום אֻנְקֻלוֹס) וההפטרה (תרגום יונתן בן עוזיאל). וחלילה לבטל המנהג, כי הוא מיוסד על פי דעת הגאונים שהתַּרְגּוּם חובה מתקנת נביאים. בשבת וימים טובים, מתרגמים כל הפרשה וכל ההפטרה. (אך המפטיר אין מתרגמים). וכן בחול־המועד פסח, ובתשעה באב שחרית ומנחה. אך קריאת שני וחמישי ומנחת שבת אין מתרגמים, וכן בראשי חדשים, חול־המועד סוכות, חנוכה ופורים ותעניות&quot;. מנהג זה מוזכר גם בויקיפדיה ערך קריאת התורה. <br />חיפשתי מחבר שיזכיר במפורש באלו קריאות מתרגמים וטרם מצאתי.<br />אין משמעות מסתימת הדין דלא שנא, כי אפשר שדין התרגום בכלל דין המשנה במסכת מגילה דף כא ע&quot;א: &quot;בשני וחמישי, בשבת במנחה - קורין שלשה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא&quot;.<br />וסמך לזה במסכת סופרים פרק יח הלכה ו: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל <b>סדר וסדר ונביא של שבת</b> לאחר קריאת התורה&quot;.<br />ובאשר לטעם שכתב הטור &quot;כדי שיבינו העם&quot;, אמנם רצוי היה שיבינו תמיד, אבל טרחא דצבורא מעכבא.<br />דין יוה&quot;כ ודאי כדין שבת.","125","","4476","True","True","False","","165","213.151.51.155","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א",""),new Message("17328","17316","כדי לדעת מה היה","02/02/12 10:22","ט שבט","תשע&quot;ב","10:22","כדי","בתקופת חז&quot;ל עדיף יותר להסתמך על המקורות ולא על מסורת כזו או אחרת, תהיה אדוקה ככל שתהיה.<br />וכיוון דלא אישתמיט בשום דוכתא להשמיענו דין זה, לא בש&quot;ס ולא בפוסקים (למיטב ידיעתי. יתכן שאני טועה ואשמח להיווכח בכך), ובכל מקום כתוב כדבר סתום שנהגו לתרגם את קריאת התורה, הגיוני ומסתבר שהכוונה בכל קריאה שהיא, והרוצה להוכיח אחרת - עליו הראיה.<br />זאת ועוד, כך משמע מדברי מי שגדול, שרוב ככל בית תימן נשען עליו, הלא הוא רבינו הרמב&quot;ם. שבריש פי&quot;ב מהל' תפילה כתב: משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה.. ע&quot;כ. ואח&quot;כ מסדר הדינים הקשורים לקריאת התורה בכל זמן ובכל מצב, עד שבהלכה י כותב: מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו ענין הדברים. ע&quot;כ. וברור כביעתא בכותחא שלא חילק בזה כלל בין זמן זמנם זמניהם, דכל כי הא הוה ליה לאודועי, אלא כל העיתים שוות לתרגום. ורק מתעקש יכול לסבור אחרת.<br />הראיה ממסכת מגילה - אחר המחילה מכת&quot;ר, אין בה ממש.","249","","4475","True","True","False","","220","85.250.126.116","0","17207","מגילה|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);