var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16864;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","54")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16864","0","גדר ערכין","19/01/12 00:38","כד טבת","תשע&quot;ב","00:38","כדי","<span class='bordeaux'><b>בעי רבא: ערכי עלי לגבי מזבח, מהו, נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד. לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד, או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו. תיקו.</b></span><br /><br />ולכאורה לשון &quot;דמיפריק&quot; אין לו שחר, ומאי שיאטה הכא. ובאמת בשיטמ&quot;ק מחק למילים &quot;דמיפריק אלא בשויו&quot;, וכתב שכצ&quot;ל: &quot;לא אשכחן לגבי מזבח בהשג יד&quot;.<br /><br />ולי נראה דאין צריך לשבש הגירסא. דהנה חקרו האחרונים בגדר חיוב אדם המעריך, משום מה הוא, האם משום נדר, או שמא הוי כמתפיס עצמו בפרשת ערכין. וכאשר הובא כ&quot;ז בעלון המראי מקומות (בריש המסכת) המתפרסם כאן באתר. ושם (באות ג) הובאה דעת הש&quot;ג בפ&quot;ק דע&quot;ז והתוס' רא&quot;ש בחולין (קלג:) דעניין ערכין הוי כאדם המתפיס משהו להקדש וחוזר ופודהו מיד ההקדש. ע&quot;ש. ולפי דרכם, גירסת הגמ' אצלנו, לא רק שאינה מוטעית אלא מדוייקת בדקדוק, דאגב אורחא דנקטה לשון פדיון, השמעיתנו עניין זה, דזוהי מהות הערכין דהוו כפדיון מיד ההקדש.","249","","4487","True","True","False","","1072","93.173.162.68","0","0","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16898","16864","עוד בגדר ערכין","19/01/12 21:48","כד טבת","תשע&quot;ב","21:48","המכריע","ראיתי בהקדמה לקונטרס שערי ערכין (<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/bookdetails.aspx?bid=62'>המתפרסם כאן</a>) שמביא חמש ראיות ליסוד השלה&quot;ג וזו השניה בהן. <br />ואגב יש להעיר מתוס' בעמ' זה ד&quot;ה כי פליגי שמקדימים שיוצא ליהרג דמקדיש חל לכו&quot;ע דאין זו התחייבות שנדון בה משום מלוה אלא חלות הקדש בחפצא, ושוב מקשים א&quot;כ אמאי לא פליגי בנדר והעריך, ולכאורה יש להוכיח מזה דנקטו דערכין אין זה חלות בגופו אלא התחייבות בעלמא כעין נדר.","199","","4487","True","True","False","","160","212.179.87.180","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16911","16864","אכניס ראשי בין שני ההרים הגדולים","20/01/12 08:23","כה טבת","תשע&quot;ב","08:23","יהודי_קדום","לשאול:<br /> הרב כדי מביא דעתו להשאיר לשון דמיפריק.<br />והנה בכת&quot;י <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/showbav1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=45&mnusriptnum=4754&p=1&masecetindex=32&perekindex=4&numamud=1&manuscriptindex=1&k='>לונדון</a>, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/showbav1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=45&mnusriptnum=365&p=1&masecetindex=32&perekindex=4&numamud=1&manuscriptindex=3&k='>ותיקן 1</a>, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/bavly/showbav1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=45&mnusriptnum=366&p=1&masecetindex=32&perekindex=4&numamud=1&manuscriptindex=4&k='>ותיקן 2</a> <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daten.digitale-sammlungen.de/0000/bsb00003409/images/index.html?fip=193.174.98.30&id=00003409&seite=0941'>ומינכן</a> אינם גורסים כלל לשון דמיפריק. <br />(לא בדקתי כת&quot;י נוספים. בדפוס ווין מופיע כבר דמיפריק) <br />האם עדיין יסבור &quot;דאין צריך לשבש הגירסא&quot;?","233","","4486","True","True","False","","160","79.177.151.141","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16900","16898","ראשית,","19/01/12 22:14","כד טבת","תשע&quot;ב","22:14","כדי","מ&quot;ש 'בעמ' זה', ודאי כוונתך לתוס' בדף ו ע&quot;ב.<br />והנה מה שפשוט לכבודו דיסוד ההסבר של תוס' גבי מקדיש דלא פליגי משום דהוי בחפצא, לכאורה לא כ&quot;כ ברור, דא&quot;כ מאי מקשו בתר הכי אנודר שהוא גם חל על החפצא כריש נדרים. ואין להקשות מה עניין חפצא לנודר דכאן, הרי כאן יותר דומה לנשבע, שמחייב גופו לדבר. די&quot;ל דכשאומר &quot;דמי פלוני עלי&quot; הרי הוא מחיל על המעות חפצא של חיוב.<br />ובלא&quot;ה, י&quot;ל דמ&quot;ש כבודו היה רק בס&quot;ד דתוס' בקושייתם, ולמסקנה דכתבו שגם בערכין ונודר יתכן שמחוייב מיד, א&quot;כ לפי הסברו, הדר להיות כחלות על החפצא (וכדעת הש&quot;ג), אלא דמקשו הכי משום דלא הוה ברירא להו הך מילתא מעיקרא.","249","","4487","True","True","False","","181","93.173.162.68","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16904","16900","שנית","20/01/12 00:05","כה טבת","תשע&quot;ב","00:05","המכריע","אכן כוונתי לתוס' ו' עמ' ב'. לא קראתי שוב את הודעתכם והיה בזכרוני שהראיה שהבאתם היא מהלימוד של לא יפדה דיליף מיניה חד תנא דיוצא ליהרג אין נערך, אלמא דיש בזה ענין של פדיון. ועל כן כתבתי בעמ' זה.<br /><br /> נודר דסוגיין היינו במקבל על עצמו כמו שכתבת, ואף שאומר דמי פלוני אין שום חלות בחפצא של דמים מסויימים ואין זו אלא התחייבות על עצמו.<br /><br />הן אמת לאהבת הקיצור לא כתבתי דיש לדון מהמשך התוס', ודעתי היתה שבלאו הכי הוא משובש ואי אפשר לדעת איך להגיהו, והוא כחומר ביד היוצר והורגלנו שלא להוכיח ממקומות כאלו. (זכר לדבר כשהיו מביאים להרב מבריסק ראיה מירושלמי, היה שואל מי מפרש כך? היו משיבים לו פני משה למשל, היה אומר תגיד שיש לך ראיה מהפני משה..).","199","","4486","True","True","False","","169","212.179.87.180","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16915","16904","שלישית","20/01/12 10:29","כה טבת","תשע&quot;ב","10:29","כדי","היא גופה קשיא, אמאי קרי ליה בלשון נדר אחר שיותר דומה לשבועה.<br />ועי' ר&quot;ן נדרים (ח.) ד&quot;ה והלא (הב'). ועי' בגה&quot;ש שם (ג:) וע&quot;ש בחידושי הרש&quot;ש ובהגהות החת&quot;ס. ועי' ר&quot;ן בדף יד: ד&quot;ה הנודר, ובדף סח. בד&quot;ה ואי, וע&quot;ש בגה&quot;ש. ועי רא&quot;ש שם בדף כב: ד&quot;ה אי. וחידוש לומר דגם בלשון תורה כן הוא. וע&quot;ע בר&quot;ן (דף יח. ד&quot;ה הלכך), דבנדרים איכא נמי איסור גברא.<br /><br />ובעיקר הדברים, כבר העירותי דמה שהניח כדבר פשוט דזה שחל מיד היינו משום שחל על החפצא, לענ&quot;ד אין זה הכרח, שהרי בנודר למסקנת התוספות גם חל מיד, ולדידך לא שייך כלל לחפצא. אלא נ&quot;ל שחל מיד, היינו כפשוטו שהחוב חל ומיד השתעבד. ועי' לקמן (כ.) דקרי לערכין מלוה ע&quot;פ, וע&quot;ש למסקנה דלעניין  גבייה מהירושין, החילוק בין נודר למעריך הוא במחוסר אומדנא.","249","","4486","True","True","False","","156","93.173.162.68","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16914","16911","שים לב","20/01/12 10:16","כה טבת","תשע&quot;ב","10:16","כדי","שבכת&quot;י ותיקן 1 שהבאת, כן מופיעה הלשון &quot;דמפריק&quot;. וכמו שכתבת גם בדפוס ווין ישנה לאותה לשון.<br />איני יודע איך להכריע בין הנוסחאות, אך אם נרצה לדחות את הגירסא &quot;דמיפריק&quot; משום שאין לה הבנה, לענ&quot;ד אינו נכון.","249","","4486","True","True","False","","168","93.173.162.68","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א",""),new Message("16917","16914","ברור לי שהכרעה בין הגרסאות","20/01/12 10:41","כה טבת","תשע&quot;ב","10:41","יהודי_קדום","אינה כפי כוח ועומק הבנתי אך ראיתי לנכון להביא הכת&quot;י.<br /><br />צדק כבודו שבותיקן 1 אכן מופיע &quot;דמפריק&quot;.","233","","4486","True","True","False","","134","79.177.151.141","0","16864","ערכין|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);