var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16746;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16746","0","דינים העולים לדף סא","16/01/12 02:34","כא טבת","תשע&quot;ב","02:34","המכריע","סא.<br /><br />מעשר בהמה אינו טעון חזה ושוק לכהנים, ונאכלים לכל אדם.<br /><b>אשם ושלמים שנתערבו</b> – לר&quot;ש יישחטו בצפון וייאכלו ליום ולילה, לחכמים אין מביאין לבית הפסול.<br /><br /><b>תמורת מעשר</b> – לר&quot;מ מתה, לר&quot;י קריבה שלמים וכנ&quot;ל.<br /><b>י&quot;א </b>(שקראו עשירי אחר עקירת עשירי) – לר&quot;מ עושה תמורה משא&quot;כ לר&quot;י (ואינו כשלמים) וכנ&quot;ל.<br /><b>התשיעי שקראו עשירי </b>– לר&quot;י אין מתקדש. ולכ' הכוונה לשלמים אבל להיאכל במומו מתקדש, וכנ&quot;ל בעמ' ב'. (ולזאת כן נחשב תמורה כדאי' שם דמה&quot;ט אין חוזר ומימר לר&quot;ש, אע&quot;ג דקודם לקרבן).<br /><br /><b>מעשר בהמה בזמן הזה</b> – קיי&quot;ל דאין מעשרין. (ומה שכ' רש&quot;י משום לקוח ויתום הוא לס&quot;ד שם, ומסקי' משום תקלה, וכבר תפס עליו בנו&quot;ב תניינא יו&quot;ד קפט).<br />ותניא לחד תנא דמעשרין וכונסים לכיפה. בין בחד ואפילו בתרי (שיצאו בעשירי וקראן עשירי).<br /><br /><b>האומר לשלוחו צא ועשר עלי;</b><br /><b>קרא לתשיעי עשירי</b> – לר' פפי משמיה דרבא קדוש ולר' פפא משמיה דרבא אינו קדוש.<br /><b>קרא לי&quot;א עשירי</b> – לכו&quot;ע אינו  קדוש.<br /><br /><b>האומר לשלוחו צא ותרום </b>– תורם כדעת בעל הבית.<br /><b>אם אינו יודע דעתו </b>– תורם א' מחמישים. <b>תרם א' ממ' או א' מס' </b>– תרומתו תרומה.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>- סליקא לה מסכת בכורות, בריך רחמנא דסייען -</b></span>","199","","4491","True","True","False","","1122","212.179.87.180","0","0","בכורות|סא ע&quot;א",""),new Message("16747","16746","גדר תשיעי לרבי יהודה","16/01/12 02:43","כא טבת","תשע&quot;ב","02:43","המכריע","תוך כדי סיכום הדינים נתעוררתי הערה חשובה. <br /><br />בדף סא. הגמרא מביאה ספרא דהוא כר' יהודה דהתשיעי אינו מתקדש כיון דטעות מעשר לר&quot;י היינו תמורה ול&quot;ש תמורה קודם שנתקדש הקרבן עצמו. ולכ' משמעות הדברים הם דר&quot;י פליג על כל דינא דמתני' הנ&quot;ל דתשיעי קדוש.<br /><br /> וא&quot;כ צע&quot;ג דלעיל ס: אמרינן דלראבר&quot;ש אם קדש תשיעי שוב אין עשירי מתקדש. וביארנו טעמו משום דס&quot;ל כר' יהודה דטעות מעשר היינו תמורה וס&quot;ל כאבוה דאין מימר וחוזר ומימר ולכן אם כבר המיר את הט' אינו ממיר גם את הי&quot;א. וקשה שהרי לר&quot;י דהוי תמורה אמרינן כאן דאין ט' מתקדש כלל. <br /><br />ודוחק לומר דראבר&quot;ש ס&quot;ל כטותיה בחדא דהוי תמורה ופליג עליה בחדא וס&quot;ל דממיר עוד קודם הקרבן. דנראה כאן דזו סברא נכונה לכשעצמה דל&quot;ש תמורה קודם קרבן.<br /><br />ולכן נראה דצריך לומר דאף ר&quot;י לא קאמר אלא דהט' אינו נעשה שלמים מדין תמורה קודם הקרבן, אבל קדוש להיאכל במומו שפיר דמי להתקדש קודם הקרבן, ואע&quot;פ שגם לזה הוא קורא תמורה, שהרי לכן אמר שם ראבר&quot;ש דכבר המיר פעם אחת. ומודה שפיר לדינא דמתני' דהט' נאכל במומו.<br /><br />וזה גדר מחודש לומר דקודם הקרבן אי אפשר להיות תמורה גמורה כשלמים אבל אפשר להיות תמורה לענין נאכל במומו. והייתי שמח אילו מצאתי לי חבר בזה.","199","","4491","True","True","False","","149","212.179.87.180","0","16746","בכורות|סא ע&quot;א",""),new Message("16748","16746","יישר כח על גמר העבודה החשובה והמפרכת","16/01/12 03:23","כא טבת","תשע&quot;ב","03:23","דוד כוכב","","125","","4491","False","True","False","","86","95.86.103.208","0","16746","בכורות|סא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);