var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16601;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","72"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16601","0","על שלום לשדים ולימוד בזמן שבין הלחימות","10/01/12 00:53","טו טבת","תשע&quot;ב","00:53","שלמה שטרסברג","'ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)' (יהושע ה', יג). והיכי עביד הכי? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'. שאני התם דאמר ליה: 'כי אני שר צבא ה'' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה. אמר לו: 'אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה' אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: עתה באתי<br /><br />א. מה האסון שיקרה אם נתן שלום לחברו ויתברר שזה היה שד שבגלל חשש גדול זה שווה שכלל לא ייתן שלום  לחברו בלילה?<br /><br />ב. מה בפשט הכתובים מוביל את הגמרא להסיק שבכלל מדובר כאן בלילה?<br /><br />ג. האם באמת זו הדרישה מהלוחמים שלאחר שנלחמו ביום ינצלו את שעות הלילה ללימוד   <br />   תורה? וכי על זה ישראל נתבעים כאן מדוע לאחר יום לחימה לפני יום נוסף של לחימה לא ניצלו את שעות הלילה ללימוד תורה? זה מה שנדרש מחיל לעשות בשעות אלו?","205","","4501","True","True","False","","1346","95.86.74.216","0","0","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16603","16601","תשובות","10/01/12 02:51","טו טבת","תשע&quot;ב","02:51","דוד כוכב","א. אמרו במסכת ברכות דף נד ע&quot;א:<br />&quot;והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר: +רות ב'+ והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'; ואומר: +שופטים ו'+ ה' עמך גבור החיל&quot;.<br />מבואר בגאונים (כל&quot;א שבריב&quot;ן במכות כג ע&quot;ב) שתקנה זו נעשית בברכת 'שלום' שהוא משמותיו של הקב&quot;ה.<br />ואכן הברכה המצויה בחז&quot;ל היא &quot;שלום עליך&quot;.<br />ומשום חשש אמירת שם שמים לבטלה, דיינו שיברך בשם ה' בודאי חברו, ולא בספק שד.<br /><br />דבר אחר,<br />ביד רמ&quot;ה מסכת סנהדרין דף מד ע&quot;א: &quot;אסור לאדם שיתן לחבירו שלום בלילה חיישינן שמא שד הוא ונמצא כמשתחוה לשעירים&quot;. <br /><br />ב. נדרש מהמילה &quot;הלנו&quot; אתה אם לצרינו, מלשון לינה.<br />א&quot;נ שביום אין פנאי למפגש ושיח כזה, כי היו עסוקים בלחימה. כמשמעות ההמשך שדוקא בלילה נצרכו ללמוד.<br /><br />ג. כן.<br />הטענה לא היתה למה לא למדו כל העם כל הלילה. אלא למה אסר יהושע באיסור גורף על כולם שלא ללמוד באותו לילה, משום הצורך להתכונן לקרב של היום הבא.<br />ועל כך נענש שלא היה לו בן, לחד דעה.","125","","4501","True","True","False","","197","95.86.125.158","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16607","16601","שלום לחבר, משהו אישי ותורה ומלחמה.","10/01/12 11:42","טו טבת","תשע&quot;ב","11:42","יהודי_קדום","ל <b>א.</b> בהיות יהושע בשדה מחוץ לעיר אסור היה לו ליתן שלום לחבירו שמא ינזק (גם) משדים (גם ביבמות קכג.).<br /> האם &quot;שווה שכלל לא ייתן שלום לחברו בלילה&quot;? נראה שאם אדם לא מברך לשלום את חבירו בלילה/בשדה, לחבירו לא תהא קפידא שהרי אף חבירו אמור לדעת שלא מברכים לשלום בלילה וכו' (- אדרבא אם יעברו זה על פני זה בלילה תהא זו הוכחה שאף לא אחד מהם שד הוא  <img src='/icon/6.gif'> )<br /><br />ל <b>ב.</b> אולי  אפשר שמצב &quot;בשדה&quot; מקביל ללילה וכך ניישב את ב. ??<br /><br /> ידועים כמובן המקרים הנוספים בהם לא אומרים שלום לחבר לא רק בשדה או בלילה ולא מפאת הסכנה:<br />==אסור לאדם שיתן שלום לחבירו קודם שיתפלל (שחרית) .<br />==אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ.<br />==אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב <br /><br />בלילה בעיר מותר ליתן שלום לחבירו כשמכירו ולא חיישינן - דאי לאו הכי היאך אדם נותן שלום לחבירו בלילה והיאך אשה מתגרשת בלילה (סנהדרין - תוספות מד.) <br /><br />משהו אישי וביותר אשמח לדעת מה דעת כבודכם בעניין:<br />מלכתחילה כל ענין השדים שאנו לומדים מפעם לפעם עליהם אני לומדם תוך הרגשה שגם חכמים האמינו בשדים וקשה לי עם זה. רש&quot;י הקדוש אומר על שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים ושיחת דקלים &quot;לא ידענא מאי היא&quot;. (אבל מענין לציין שרש&quot;י הקדוש מפרש את &quot;מכל החי&quot; <i>אפילו שדים </i>(בראשית ז, יט)  כלומר שדים שייך בהם &quot;חי&quot;. ואני בקושי גדול.  ברור שאני מבין ויודע ללמוד כשיש שוני בתפיסה ובידיעה של ימינו לעומת תקופת הגמרא בנושאי רפואה, אסטרונומיה, גיאוגרפיה וכו' -עם שדים קשה לי מאוד.  <br /><br />ל <b>ג</b>.  ודאי היו משמרות. עכ&quot;פ לא נראה לי שהמציאות אז היא כמו המלחמה בימינו - אז לרוב לא היתה לחימה מחשכה עד זריחה כך שיש שעות רבות &quot;חופשיות&quot; וודאי שלימוד תורה היה מונע קטטות ומחזק את הלבבות. נוכחנו לדעת לצערנו בדורנו ב&quot;עופרת יצוקה&quot; איך קמו עלינו אחינו כי נמצאו מפקדים אשר הקריאו לחייליהם מ&quot;כי תצא&quot;. יהודי לומד תורה בכל מקום בכל מצב.","233","","4501","True","True","False","","334","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16608","16601","המממ","10/01/12 12:08","טו טבת","תשע&quot;ב","12:08","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>לשאלה א:</b></span><br /><br />ראשית, הפוסקים לא פסקו זאת להלכה, ומותר לתת שלום לחברו בלילה, ואין חוששין.<br /><br />שנית, נראה כי לדברי האומרים כן, קיים חשש כי נתינת שלום לשד - מעניקה לו שליטה מסויימת. ואנן סהדי דכיוון דנתת שלום לאויבך - מצבו טוב משהיה לפניכן.<br /><br />ואין צריך לומר דהואיל ואין שדים בארץ ישראל, לא היה על יהושע לחשוש, ואין לחשוש לתת שלום בלילה, והשי&quot;ן דל&quot;ד יקח את מי שמאמין בשדים.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>לשאלה ב:</b></span><br /><br />יהושע מנהיג מצור - את המלחמה הרצינית הראשונה בכניסה לארץ. והנה, הוא מסתובב לבדו, פוגש, נופל על אפיו - ואין איש עמו.<br /><br />מכאן סברו הסוברים כי הדרך היחידה בה נמצא יהושע קרוב לעיר יריחו, אך לבדו - זה בלילה. שכן ביום - הפמליה סביבו.<br /><br />לא מיותר להזכיר כאן כי יש שפירש כי הכל היה במראה שבחלום, ואכמ&quot;ל.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>לשאלה ג:</b></span><br /><br />הגמרא מביאה יותר מגרסה אחת לקבילת השליח, אחת - למשל - על שביטל את העם מפו&quot;ר. כל מדרש כזה, מטרתו להעביר מסר - ומסר זה ברור כאן - אין לבטל ת&quot;ת באופן גורף, בפקודה, על כל העם. הרי חלק יושבים על הכלים - אלו ודאי אינם צריכים ביטול וכו'.","107","","4501","True","True","False","","207","81.218.141.168","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16626","16603","על ג","10/01/12 19:19","טו טבת","תשע&quot;ב","19:19","הודו_כי_טוב","בגלל שלפי שיקול דעתו לא למדו תורה לילה אחד נענש בכזה עונש ?<br />האם גם בימינו מענישים משמיים על ביטול תורה ?","207","","4501","True","True","False","","188","46.117.14.249","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16637","16603","נתינת שלום דומה להשתחויה","11/01/12 01:43","טז טבת","תשע&quot;ב","01:43","דוד כוכב","דברי הרמ&quot;ה שנתינת שלום נחשבת כהשתחויה, מבוססים על דברי רב במסכת ברכות דף יד ע&quot;א: &quot;<span class='bordeaux'><b>כל הנותן שלום</b></span> לחבירו קודם שיתפלל - <span class='bordeaux'><b>כאילו עשאו במה</b></span>, שנאמר: (ישעיהו ב') חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במֶה נחשב הוא, אל תקרי במֶה אלא במָה&quot;.<br /><br />וכן בשולחן ערוך אורח חיים סימן פט סעיף ב:<br />&quot;כיון שהגיע זמן תפלה, אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום...<br />וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו, וי&quot;א דכריעה אסורה אפי' בלא משכים לפתחו&quot;.","125","","4500","True","True","False","","155","95.86.125.158","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16616","16607","מותר להקדים שלום לחברו לפני שהתפלל","10/01/12 15:07","טו טבת","תשע&quot;ב","15:07","קותי","תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יד עמוד א <br /><br />אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל - כאילו עשאו במה, שנאמר: +ישעיהו ב'+ <b>חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא</b>, אל תקרי במה אלא במה. ושמואל אמר: <b>במה חשבתו לזה ולא לאלוה</b>. מתיב רב ששת: בפרקים - שואל מפני הכבוד ומשיב! תרגמה רבי אבא: <b>במשכים לפתחו.</b> <br /><br />ברור שמדובר במי שצריך טובה מחבירו והוא מקדים את  בקשתו לתפילתו <br /><br />רש&quot;י מסכת ברכות דף יד עמוד א <br /><br />במשכים לפתחו - <b>אבל פגעו בדרך - שואל!.</b><br /><br />כמדומני שכך גם משמע ברא&quot;ש וגם בראש האנושי <br /><br />תוספות מסכת ברכות דף יד עמוד א <br /><br />במשכים לפתחו - <b>וכן הלכה אבל פגעו באקראי מותר.</b><br /><br />מביך מאוד ללכת בבוקר לבית הכנסת לומר בוקר טוב והרגיש שהשני חושב שאתה מחטיא אותו חטא גדול","217","","4501","True","True","False","","222","89.139.223.100","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16609","16608","והשי&quot;ן דל&quot;ד יקח את מי שמאמין בשדים","10/01/12 12:16","טו טבת","תשע&quot;ב","12:16","יהודי_קדום","אמת ויציב. לי לא היה האומץ להגיד דברי אמת אלה ואני מצטרף אליהם. מסקרן אותי לדעת איך כב' מתמודד עם החבית ששד שברה ועוד ועוד מקרים ששם הגמרא לוקחת את השדים ברצינות.","233","","4501","True","True","False","","195","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17206","16608","האם לדעת הרמב&quot;ם יש הבדל בין שדים לכשפים?","30/01/12 01:02","ו שבט","תשע&quot;ב","01:02","שלמה שטרסברג","האם שדים לא קיימים אבל מכשפים יכולים לעשות כשפים לדעת הרמב&quot;ם?<br /><br />&quot;משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות י בליבו דופי <b>שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף</b>...&quot; רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פ&quot;ט ה&quot;ב","205","","4481","True","True","False","","633","95.86.121.225","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16610","16609","לא עלי שאלתך, כי אם על הרמב&quot;ם","10/01/12 13:00","טו טבת","תשע&quot;ב","13:00","Almuaddib","אני, באופן אישי,  מתמודד באמצעות אפר שליית חתולה<br /><br /> שחורה בת שחורה<br /><br />בכורה בת בכורה<br /><br /><br /><br />או לחילופין, אני מקווה שהחבית ששברה שד תדע שהעז אצל הקצב - שמנה יותר ממני, ותניח לי.","107","","4501","True","True","False","","216","81.218.141.168","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16611","16610","זאת הפעם גרמת לי לצחוק רועם ומתמשך...","10/01/12 13:05","טו טבת","תשע&quot;ב","13:05","יהודי_קדום","","233","","4501","False","True","False","","142","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16612","16611","ולשמחה מה זאת עושה? במה זכיתי?","10/01/12 13:29","טו טבת","תשע&quot;ב","13:29","Almuaddib","","107","","4501","False","True","False","","136","81.218.141.168","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16613","16612","הרוח החדשה שנושבת... <img src='/icon/4.gif'>","10/01/12 13:56","טו טבת","תשע&quot;ב","13:56","יהודי_קדום","","233","","4501","False","True","False","","121","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16615","16612","לכל החכמים בעיניהם","10/01/12 14:31","טו טבת","תשע&quot;ב","14:31","כדי","אם אמרו שאפילו שיחת חולין של ת&quot;ח צריכה תלמוד (סוכה כא:), כ&quot;ש דברים שנחקקו לדורות עולם בתלמוד שאינם דברי הבאי משוללי הגיון (ועי' ב&quot;ב עה. במעשה של אותו תלמיד, ועי' דומה לזה בשבת ל: ובקידושין פא: עניין לגלוג על ד&quot;ח. ועי' גיטין גיטין נז. מלעיג על ד&quot;ח, ושם: שקורי משקריתו), ולא כל אפרוח שלא נתפתחו עיניו יבוא ויפער פיו לבלי חוק וישים דבריהם ללעג וקלס.<br /><br />ומה שנתלים אותם מתחכמים ברמב&quot;ם (ומסופקני אם היתלות זאת עיקבית היא. כלומר האם מניחים לנשותיהם לצאת מבתיהם לא יותר מפעם בחודש כפסק הרמב&quot;ם בפי&quot;ג מאישות הי&quot;א. כמו כן, האם אוכלים בשר רק ע&quot;י חליטה כמ&quot;ש בהלכות מאכ&quot;א פ&quot;ו ה&quot;י. ועוד רבות כיוצא בהנה), הנה כבר ידוע מדברי הגאון שהעריץ עד להפליא את גדולתו של הרמב&quot;ם, ובכ&quot;ז יצא מגידרו גם בתוקף וגם באורך בהגהותיו לשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' קעט ס&quot;ג יג) ומחי לדעה זאת מאה עוכלי בעוכלא, ואילמלא מקרא כתוב שם לא היה ניתן לכתוב כאן מה שכתב שם על הרמב&quot;ם: &quot;הפילוסופיא הארורה הטתו ברוב לקחה, אבל כבר הכוהו על קודקדו...&quot; (ומה שיש מערערים שאין זה מדברי הגאון, כבר סתם פיהם הרד&quot;ל בספר עליות אליהו (דף י&quot;ג) בראיות נכוחות).<br /><br />ופוק חזי להרדב&quot;ז, נאמן ביתו של הרמב&quot;ם שכמעט לא זז ממנו ימין ושמאל וכל היום שמעתתיה בפומיה כידוע לרגיל בספריו. ובשו&quot;ת הרדב&quot;ז בח&quot;ג (סי' תה) בסוף תשובה הלכתית שעסק בה בענייני שדים, העתיק את לשון המאירי הנצרכת לעניינו, שממנה עולה שגם דעתו של המאירי כהרמב&quot;ם בזה.  וכדי שלא להשאיר מקום לספק טרח וכתב: ולא תחשדני מפני שכתבתי לשון המאירי שאני מכחיש מציאות השדים, כי אני מאמין בכל דברי חז&quot;ל אפילו שיחה קלה שלהם, כ&quot;ש שהכתובים, פשטיהם מורים על מציאתם: &quot;ולא יזבחו עוד את זבחיהם וגו'&quot; &quot;יזבחו לשדים וגו'&quot;. עכ&quot;ל.<br /><br />וידוע מה שכתב מרן הב&quot;י בספר מגיד מישרים (פרשת ויקהל) שאילולא התורה שהגינתו היה הרמב&quot;ם נענש &quot;בגין קצת מילין דמליל דלא איתחזון&quot;. וישנה קבלה שהכוונה היא על מ&quot;ש במורה לשלול ענייני השדים והמסתעף.<br /><br />רק שאלה קטנה לרציונאליסטים למיניהם: מדוע מושגים כמו: עוה&quot;ב, תחיית המתים, מלאכים, נשמה ועוד ועוד, נראים יותר הגיוניים? או שמא גם על אלו יש לכם אי-אלו הערות...","249","","4501","True","True","False","","515","93.172.185.115","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16617","16615","האמונה בשדים אינה מעיקרי האמונה","10/01/12 15:34","טו טבת","תשע&quot;ב","15:34","קותי","האמונה בשדים היתה אמונה נפוצה ביותר אצל הגויים באירופה <br />הם היו ממש שטופים בזה. מתוך סיפורים ששמעתי על כך <br />אפשר היה לגזור על זה משום בחוקותיהם לא תלכו<br /><br />ברור שהשדים נבראו (ביום השני?)  כמו שאר הברואים<br />אז במקום להוכיח או להתווכח על קיומם אולי נקבל את דעת הבית יוסף <br /><br />בית יוסף יורה דעה סימן קעט אות טו (ב), טז ד&quot;ה מכשף כולל <br /><br />ובספר הזוהר נראה שאיסור גדול הוא לדרוש במכשפים אפילו לחולה. ומעשה שדים שהתירו קצת פוסקים <b>ראינו שרוב הנטפלים להם אינם יוצאין בשלום מתחת ידם ולכן שומר נפשו ירחק מהם:</b>","217","","4501","True","True","False","","225","89.139.223.100","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16619","16615","אמנם לא אלי התכוונת, אך אענה בכל זאת","10/01/12 16:25","טו טבת","תשע&quot;ב","16:25","Almuaddib","ראשית, אני יודע שלא אלי התכוונת, משום שאינני חכם בעיני עצמי, אך בכל זאת, דבריך ראויים לתגובה, גם אם על ידי:<br /><br />לא מצאתי זלזול בדברי חכמים, או שחוק וקלות ראש בדברים שנכתבו בגמרא, אך אילנות גבוהים להתלות בהם - מצאתי גם מצאתי.<br /><br />כבר תנאים לימדונו שיש מקרים בהם דיברה תורה בלשון גוזמא ובדברי הבאי - מה לך כי תלין על מי שמקבל את דברי התנאים?<br /><br /><br />תמהני גם מדוע מי שכה חס על כבודם של חכמים, עומד נשען על דברים שאינם חסים על כבודו של הנשר הגדול, ומדוע תתמוך באחרון ולא בראשון?<br /><br />***<br /><br /><br />תמיהה גדולה תמה אני על כבודו, על שמעמיד הוא את שכלו שלו מעל דברי הרמב&quot;ם עצמם. <br />שהרי לו כתבתי כאן שהגר&quot;א טעה, וכי הנצרות הארורה היטעתו, או כי הוכה על קדקדו, היית מוחה על כבודם של חכמים. על כבוד הרמב&quot;ם לא מחית, אלא החלטת - משיקולי דעתך הפרטית - כי הגר&quot;א הוא הצודק והרמב&quot;ם הוא הטועה.<br /><br />מה לך מכניס ראשך בין הררים אלו? מדוע תחליט בדעתך כי זה גובר על זה, וכי טעה הרמב&quot;ם - אך לא טעה החולק עליו?<br /><br /><br />***<br /><br />לגבי הרדב&quot;ז, העובדה כי חלק על הרמב&quot;ם אין בה כל רבותא. גם הוכחתו זו, מהפסוקים בפרשת האזינו, אין בה מאומה. וכי לא ידע הרמב&quot;ם כי בפרשת האזינו כתוב &quot;יזבחו לשדים&quot;?<br /><br />אגב - לתשומת לבך מדברי המאירי לא עולה כדבריך, עיי&quot;ש ודוק.<br /><br /><br /><br />***<br /><br /><br />מודה אני בעווני, שאני מקבל את דברי הרמב&quot;ם הללו. מודה אני בחטאים רבים נוספים, שגם לא נמנעתי מללמוד תורה בליל הניטל - האחרון כמו גם קודמיו. ואם נתפשתי על דברי תורה - אשרי.","107","","4501","True","True","False","","215","81.218.141.168","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16640","16615","בעבר נוהל כאן דיון אודות שדים ורוחות","11/01/12 11:18","טז טבת","תשע&quot;ב","11:18","יאירה","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=14579'>עיין כאן</a>","192","","4500","True","True","False","","235","89.139.15.65","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16618","16616","יראה כאן המקור:","10/01/12 16:04","טו טבת","תשע&quot;ב","16:04","יהודי_קדום","כיון שאני אומר ברכות השחר ואחר יוצא לשחרית אני כן אומר שלום - ותו לא.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>קיצור ש''ע ילקוט יוסף-הלכות תפילה-אמירת שלום קודם התפלה</b></span> :<br /><b>כב </b><i>כל מה שאמרנו שאין להקדים שלום לחבירו הוא דוקא קודם תפלת שחרית, אבל אחר תפלת שחרית, כל היודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום ואינו נותן לו שלום, נקרא גזלן, כמבואר בגמרא. ואמרו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק. ויש אומרים דלמי שאינו רגיל ליתן לו שלום, אין להקדים לו שלום, דשמא לא יחזיר לו וייקרא גזל ...</i>","233","","4501","True","True","False","","143","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16620","16618","ישנה סיבה נוספת מדוע אני מקדים שלום","10/01/12 16:30","טו טבת","תשע&quot;ב","16:30","קותי","אם לא אקדים שלום יחשדו בי שאני דבק בשכינה בלי הרף <br />ואין המצב כן.  <br />עצם ההליכה לבית הכנסת היא דבקות בשכינה כך שאפשר להוסיף מצווה נוספת ולהקדים שלום","217","","4501","True","True","False","","177","89.139.223.100","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16621","16619","תגובה","10/01/12 17:29","טו טבת","תשע&quot;ב","17:29","כדי","לשון מושחזת היא אמנם יתרון גדול כשלעצמו, אולם אל לה לבלבל את עיני הקורא מעובדות.<br />והריני להשיבך אחת לאחת (<b>המודגש</b> - משלך):<br /><br /><b>&quot;לא מצאתי זלזול בדברי חכמים, או שחוק וקלות ראש בדברים שנכתבו בגמרא&quot;</b> - עמדתי משתומם על המראה. ציניות ציניות, אך יש גבול לכל תעלול. אין צורך להאריך בעוד שלחלוחית הדיו מתגובתך הקודמת עדיין קיימת. יראה הקורא וישפוט.<br /><br /><b>כבר תנאים לימדונו שיש מקרים בהם דיברה תורה בלשון גוזמא ובדברי הבאי </b> - ראשית, כיוון שחביבים בעיניך דקדוקי עניות יותר מיינה של תורה, אעיר ואומר שאני לא מכיר תנאים שאמרו כך. אולי כוונתך לחולין (צ:), ושם אמרו כן אמוראים. אשמח אם תאיר את עיני. ולעניין - חז&quot;ל אמנם התוו כלל זה, אך אין לך בו אלא מקומו ושעתו, כלומר חז&quot;ל עצמם או רבותינו הראשונים (דוגמת התוס' ברכות כ. ותוס' ב&quot;מ קז: וכן הרבה) טרחו להעירנו על כך במקום שהשתמשו בלשון זאת, שאל&quot;כ בא ונאמר שגם כל הסכומים והמספרים שהוזכרו במשניות לרוב הם לאו דוקא. ואם תאמר שהרמב&quot;ם עצמו הוא ראשון והוא פירש כך, לא מחכמה תדבר כן, שהרי ים התלמוד מלא על כל גדותיו ממציאות השדים, ורק מתעקש יכול לומר שכל זה הוא בדרך משל ומליצה. זאת ועוד, הרי על סמך אותה ידיעה של חז&quot;ל הם קבעו הלכות ברורות כמו שתיראה בברכות (ג.) לגבי כניסה לחורבא, וכן שם (סב.) דהוו עבדי רבנן עובדא בנפשייהו משום כך, ובשבת (קח:) ע&quot;ש ברש&quot;י ועי' תוס' יומא (עז:) . ועד אחרון, מה שהוזכר במגילה (ג.) הנ&quot;ל. ואיך אפשר להכחיש המוחש ולעקם את דברי חז&quot;ל. אין זאת, אלא שהרמב&quot;ם כאן ראה צורך <u>לחלוק</u> על דברי חז&quot;ל, ולא להתפתל בהסברים זרים ומשונים.<br />וממוצא הדברים תקבל תשובה לשאלתך מדוע הגר&quot;א עדיף על הרמב&quot;ם (ולא הבנתי לאיזה צורך כל האריכות בשתי פיסקאות). לאמר, הטעות מונחת בשאלתך. הגר&quot;א אינו דעה עצמית כנגד הרמב&quot;ם. הגר&quot;א תמך יתדותיו בש&quot;ס בעוד שהרמב&quot;ם סבר לנטות קו במקרה הזה ממנו מסיבותיו הוא. ונאמן לדרכך, לתת משנה חשיבות לקודמים בזמן, העדפתי אני לבכר את שיטת חז&quot;ל על פני זו של הרמב&quot;ם.<br /><br /><b>לגבי הרדב&quot;ז, העובדה כי חלק על הרמב&quot;ם אין בה כל רבותא.</b> -יש ויש בה רבותא. עיין קצת בפסקי הרדב&quot;ז ותבין.<br /><br /><b>גם הוכחתו זו, מהפסוקים בפרשת האזינו, אין בה מאומה. וכי לא ידע הרמב&quot;ם כי בפרשת האזינו כתוב &quot;יזבחו לשדים&quot;?</b> - ומה באמת יענה על כך?<br /><br /><b>אגב - לתשומת לבך מדברי המאירי לא עולה כדבריך, עיי&quot;ש ודוק.</b> - הנוטה כדוק, ניתי ספר וניחזי שכתבתי ממש הפוך - שמדבריו עולה כדברי הרמב&quot;ם. ואם כוונתך שגם זה אינו נכון, זכותך לחלוק על הרדב&quot;ז...<br /><br /><b>מודה אני בעווני, שאני מקבל את דברי הרמב&quot;ם הללו. מודה אני בחטאים רבים נוספים, שגם לא נמנעתי מללמוד תורה בליל הניטל - האחרון כמו גם קודמיו. ואם נתפשתי על דברי תורה - אשרי.</b> - כנה ושנון, אך הודאה שלא ממין הטענה. להשוות את מנהגי 'ליל ניטל' לדברי חז&quot;ל המשוקעים בש&quot;ס, אינו אלא בדיחה טובה. ואולי זו באמת כוונתך...","249","","4501","True","True","False","","266","93.173.6.243","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16623","16620","אין ספק ששכלי ולבי כדבריו אך","10/01/12 18:14","טו טבת","תשע&quot;ב","18:14","יהודי_קדום","ברגע שיש פסיקה של רב מובהק שלי - אני מפסיק לחשוב. אמנם במקרה זה כפי שאמרתי אני אפילו מקדים בברכת שלום. ויש לי על מי לסמוך (ומהיום נוספו עוד אילנות להתלות בהם <img src='/icon/4.gif'> ).","233","","4501","True","True","False","","135","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16622","16621","תגובה לתגובה","10/01/12 18:05","טו טבת","תשע&quot;ב","18:05","Almuaddib","ראשית, מעלת כבודו אציין, שבמובלע חוזר אתה בך מלהשמיע דברי בלע כלפי רבינו משה בן מימון, שאף שנתלית באילן גבוה כדי להשמיעם - הרי השמעתם - ויפה התשובה לשבים.<br /><br />שנית, אתמהה על כבודו התולה בגאונים, ברמב&quot;ם, ברבי אברהם בנו וברבים אחרים, ציניות. שהרי דבר לא כתבתי כאן בלי שיש לו עוגנים חזקים ועמוקים, ומכת&quot;ר היוצא כנגדי - למעשה יוצא כנגד בעלי התריסים.<br /><br /><br />שלישית אציין כי רבן שמעון בן גמליאל, כידוע, תנא היה. אמת, בגמרא מופיעים דברים אלו בשם אמוראים מספר - בראשם רבא ורב אמי, אך גם בשם שמואל (ושמואל שנה ברייתות בעצמו). דברים אלו מופיעים במקומות רבים בגמרא, לא רק במסכת חולין, אך לא רק בגמרא.<br />למשל, בילקוט שמעוני על פרשת דברים:<br /><br />&quot;...ערים גדולות ובצורות בשמים, רבן שמעון בן גמליאל אומר דברו כתובים לשון הבאי שנאמר שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו'...&quot;<br /><br /><br />רביעית אשוב ככלב על קאו - התלמוד מלא בשדים ובכשפים - לך והתווכח עם רס&quot;ג, עם הרמב&quot;ם ודעימיה. רוצה אתה לטעון כי כל אלו טועים - רשאי אתה, ונימוקיך עמך, אך אני על משמרתי אעמודה, ויפים דבריהם בעיני, גם אם מעכת&quot;ר חולק עליהם, כשהוא נתלה באילנות גבוהים המכים על הקדקד.<br /><br /><br />התשובה שלי ל&quot;יזבחו לשדים&quot; פשוטה, שמתפלא אני על כבודו שהוא מבקשה מאחרים. הרי משה רבינו אמר שם בהאי לישנא:<br />&quot;יקניאוהו בזרים, בתועבות יכעיסוהו, יזבחו לשדים לא אלוה, אלוהים לא ידעום...&quot;<br /><br />כשם שזבחו לאלילים שאינם קיימים, כך לשדים שאינם קיימים. <br /><br />זו היתה תשובתי, אך אם את תשובת הרמב&quot;ם לכך תרצה, פתח את החלק השלישי למורה הנבוכים ותראה שכבר ענה על כך הרמב&quot;ם בעצמו, ואינך צריך לפירושי שלי.<br /><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/agadot/hagada1-2.htm'>וכדאי גם לראות את חיבורו של רבי אברהם בן הרמב&quot;ם.</a>","107","","4501","True","True","False","","303","81.218.141.168","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16624","16621","'במקרה הכינותי מראש' מס' מקורות (ח' 1)","10/01/12 18:45","טו טבת","תשע&quot;ב","18:45","יהודי_קדום","שודאי יש בהם עניין לעיון נוסף בנושא העיקרי שבכאן:<br />(ויש עוד רבים על רבים אלה שכאן ושמהירות השגתם כמהירות הגוגל) <br />&quot;הפליגה ספינתו בים וראה מלאכי השרת וכו´. פירוש שנראה לו במראית החלום, וי&quot;א שהעמיק בחכמה והשיג הענין&quot;, (ריטב&quot;א ב&quot;ב עה.). <br /><br />&quot;כך מראין הדברים כי בחלום ראה ר&quot;א בן פדת מה שאמר.. ואע&quot;פ שלא פורש בתלמוד בדברים ברורים כי חלום ראה ר&quot;א, מב´ פנים: ידוע כי חלום הוא א´ מהם שאם לא תאמר כן אין לך נבואה גדולה מזו שיבא הקב&quot;ה לבקרו, וכיון שנודע שכבר נסתלקה נבואה הרי חלום הוא. ועוד.. ולענין מה שהוקשה לך.. אין לנו להקשות על דברי חלומות ואין מתפרשין כפשוטיהון.. ואין דברי חלומות כדאי להקשות מהם קושיין&quot;, (אוצר הגאונים תענית כה.).<br />***<br />&quot;ראיתי בני עליה והן מועטין (סוכה מה.), בחלום ראה&quot;, (ערוך ערך &quot;על&quot;).<br />שורה שלמה של ניסים במעשה של &quot;אמת המים תוכיח&quot; (ב&quot;מ נט.) נתפרשה על ידי הגאונים שאירעו בחזון ולא במציאות (רבינו חננאל ושיטה מקובצת שם ורי&quot;ף)<br /><br />***<br />, הרד&quot;ק (ש&quot;א כח´ כד´) כותב:<br />&quot;ואני רואה לפרש הנה מעשה האוב לפי מה שנמצא כתוב.. וראינו מחלוקת בין הגאונים בדבר הזה, וכלם נשתוו כי מעשה האוב הבל ותוהו ודברי כזב והתול אבל יש מהם אומרים כי לא דבר שמואל עם שאול.. אבל האשה עשתה הכל ברמאות.. זהו פירוש רב שמואל בן חפני הגאון ז&quot;ל, ואמר אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז&quot;ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל. אבל רב סעדיה ורב האיי הגאונים ז&quot;ל אמרו אמת הוא כי רחוק הוא שתדע האשה העתידות וכן שתחיה היא את המת בחכמת האוב אך הבורא יתברך החיה את שמואל כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבא עליו והיא האשה אשר לא ידעה בכל אלה נבהלה.. והנכון הוא מה שפירשנו&quot;.<br /><br />***<br />בדומה לפירוש ענין האוב שהוזכר בשם הגאונים, פירשו נושאים שונים בדרך שכלתנית:  <br /> &quot;שיחת דקלים&quot; (ב&quot;ב קלד.) נתפרש על ידי הגאונים כאמצעי טכני למדידת הרוח הנושבת בין דקלים (אוצר הגאונים, עי´ גם רשב&quot;ם). ו&quot;מקום שהשמים והארץ נושקין&quot; פירשו כדגם מוקטן של היקום שבנה אלכסנדר מוקדון (אוצר הגאונים ב&quot;ב עד´).<br />***<br /> רבינו פרץ המובא בשיטה מקובצת ב&quot;מ קיג: מפרש את החייאת המת של אלישע, כי הנער &quot;המת&quot; היה רק גוסס, כדעת הרמב&quot;ם במו&quot;נ.<br />****<br />המהרש&quot;א מפרש כך כמה ענינים:<br />שחטיה רבה לר´ זירא ואחר כן התפלל והחיהו, קשה מאד לפרש כפשוטו והמכוון הכהו מכה רבה, (מגילה ז:). דיקלא פלניא איכא באורחא, דיקלא פלניא ר&quot;ל התורה שקשה לי לעבור על ד&quot;ת, על דרך שאמרו בבתרא כי התורה נשארת זמן הרבה כמו דקל שנשאר זמן הרבה, (שבת קטז.). מעשה בחסיד אחד שלן בבית הקברות ושמע רוחות מספרות, היה זה בחלום (ברכות יח:). שמואל וזעירי דהוו אזלי לחצר מוות, היה בחלום (ברכות יח:, ראיה לדבריו: ב´יד שאול´ (הגהות מבעל שואל ומשיב לש&quot;ע יו&quot;ד) סימן שסח´). &quot;ואמר וירדה אש מן השמיים וסבבה האילנות, דהיינו שירדה להם בשכלם מן השמים אש המרכבה, וסבבה את האילנות - הוא רמז על מעשה בראשית, ואמר שנענה מלאך אחד - דהיינו שנתאמת להם במושכל מן האש, (חגיגה יד:). מעשה של אמת המים תוכיח הוא דרך משל (ב&quot;מ נט:). &quot;אבא שאול אומר קובר מתים הייתי, פ&quot;א רצתי אחר צבי ורצתי ג´ פרסאות בקולית של עוג מלך הבשן ופי´ מהרש&quot;א ר&quot;ל הייתי רץ לבא לידי טהרה ומדמה לצבי חיה טהורה וכו´ ואמר לה בדמיון קולית של עוג שהיה מצד הטומאה כו´, (נדה כד: מפרש שם כל המעשה בדרך רמז, וכן המעשה הסמוך לו אחריו). &quot;בכל מקום שאמרו &quot;ונתן בו עיניו&quot; לאו ממש קאמר אלא דקללו בכך שיעשה גל של עצמות וענינו י&quot;ל שנעשה עצמות כאלו כבר מת ונרקב הבשר שכבר היה ראוי למות וע&quot;ד רשעים בחייהם קרוים מתים&quot;, (ברכות נח.).","233","","4501","True","True","False","","352","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17374","16621","&quot;יזבחו לשדים&quot; מה ההוכחה מכאן?","05/02/12 14:22","יב שבט","תשע&quot;ב","14:22","קותי","זבחו לבעל ולמולך ולאשתורת ושאר מריעין בישין <br />אז זה אומר שזה קיים? שיש בהם כוח?<br /><br />אם נאסרה אכילת חזיר זה אומר שחזיר אינו טעים?<br />אם לא היה  טעים לא היה טעם באיסור (אל תביא הוכחה מגיד הנשה) <br /><br />חלק מהמצוות נועד להציב את האדם על קרקע רציונאלית ולמנוע ממנו לתעות בהבלים","217","","4475","True","True","False","","209","85.250.133.152","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16627","16622","לשניים האחרונים","10/01/12 19:50","טו טבת","תשע&quot;ב","19:50","כדי","ראשון ראשון.<br /><br />ה'מורה'!<br />יישר כח על הציטוט מהילקוט. רק שתי הערות: יש לבדוק היטב האם לא נפלה שם ט&quot;ס (כמצוי שם) לאור הגירסא בגמרין. הא חדא. שנית, מה ששנה שמואל ברייתות אינו עושה אותו תנא (וכמו שמצינו: תני רמי בר יחזקאל וכו'. ועי' ברש&quot;י גיטין לז. וברש&quot;י חולין כ:. ועי' שו&quot;ת יוסף אומץ סי' מו. ולא כאן המקום להאריך).<br />'לא רק במסכת חולין' - כבר מאות שנים יש לנו בשביל זה את מסורת הש&quot;ס.<br /><br /><br />ועכשיו לנידון:<br />צר לי על כך שתגובתך שזורה בדמגוגיות למינהן.<br />דקדקתי הדק היטב בדבריי, ולא מצאתי בהם לא 'דברי בלע' ואפילו לא חוסר כבוד. לא בסתר דיברתי וכ&quot;ש שלא בגלוי. אגב, אתה גם מוזמן לעיין בהם (אם לא עשית את זה) ולשלוף את המשפט שיצדיק את האשמותיך. את המילים התקיפות שמתי בין מרכאות מפי מי שיצאו ממנו, ולא הוספתי מילה אחת בסגנון הזה משלי.<br /><br />חיצי נגד הציניות היו מופנים... כלפיך. כל הגאונים שהזכרת, עם כל דעותיהם, לא הטיחו דברים אשר לא כדת בחכמי הש&quot;ס ומאמריו, כאשר הייתה באמנה איתך. אם כי אתה סבור כמותם, אתה עדיין לא הם, ולכן ביקורת על סגנונך אינה מהווה ביקרות על סיגנונם. אשר על כן, ביקורתי עומדת וגם ניצבת בעינה.<br /><br />כתבת שהבטאתי על הרמב&quot;ם ודעימיה שהם טועים. אתה מוכן לגלות את עיני היכן? הלא טענתי פשוטה: אין כל ספק שחז&quot;ל עצמם האמינו במציאות השדים, והרמב&quot;ם חלק עליהם בנקודה זו. לא הסבירם (כאשר הפלגת), אלא חלק עליהם. זה הכל. <br /><br />עוד יצאתי נגד מדיניות ההיתלות בדברי הראשונים במסווה של נאורות וחשיבה טהורה דווקא בעניינים כאלו ודומיהם. ולעומת זאת כאשר זה מגיע לרמת המעשה בפועל, כאשר דבריהם עלולים לחייב הנהגות וגדרים שלא נהוגים היום ואף קשים לביצוע, כאן אותו שיקול טהור של &quot;עוגנים חזקים ועמוקים&quot; כבר מתרופף, מה שבעצם מעיד על טיבה של העיסה כולה. ריח לא נעים נודף ממנה.<br /><br />וליהודי הקדום (עוד מתקופת הגאונים...)<br />לא כל המרבה בסחורה מחכים... האמן לי שלא הבנתי מה עניין שמיטה אצל הר סיני? אכן עשית עבודת שטח מאומצת והבאת ים של מקורות מאוד מעניינים, אך מה עניינם לנידוננו? אם רצונך לומר שדברי חז&quot;ל לא תמיד כפשוטם, על כך לית מאן דפליג. נידוננו נסוב אך ורק על מציאות השדים בעיני חז&quot;ל. לא יותר ולא פחות. ובעניין זה מוכח ללא ספק שחז&quot;ל עצמם האמינו בזה ולא ראוהו כמשל.","249","","4501","True","True","False","","231","93.173.6.243","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16625","16624","'במקרה הכינותי מראש' מס' מקורות (ח' 2)","10/01/12 18:46","טו טבת","תשע&quot;ב","18:46","יהודי_קדום","דוגמאות מספרי מהר&quot;ל:<br />&quot;עתידה אשה שתלד בכל יום ואילנות שיוציאו פרות בכל יום, הינו מצד טבעם היה ראוי להם כן אלא שהגוף מעכב&quot;, (נצח ישראל פרק נ´). &quot;משה רבינו היה גבוה עשר אמות היינו מצד מעלתו היה ראוי לו להיות כן&quot;, (נצח ישראל נ´). &quot;קשה רימה למת, לא שיהיה מרגיש זה&quot;, (חדושי אגדות שבת יג:, במקרה זה מסכים עמו הרשב&quot;א בתשובה סימן שסט´, והתוי&quot;ט אבות ב´ ז´). &quot;בין כתפי שמשון ששים אמה, כחו כמו ששים איש&quot;, (חדושי אגדות סוטה י.). אדם הראשון גבוה עד הרקיע, היינו השגתו גבוהה כל כך, (באר הגולה ו´). &quot;פרעה אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה, כן היה ראוי מצד פחיתותו ולא שהיה נראה כן ממש&quot;, (מו&quot;ק יח. ה&quot;בונה&quot; על עין יעקב כותב &quot;שהוא הפלגה גדולה על פחיתותו&quot;, ובתהלוכות האגדות פל&quot;ג כתב &quot;כי אמרו כן לגנותו דרך משל&quot;). רב אחא דיבר עם המת, היינו שהבין מה היה המת יכול לענות לו (שבת קנב.). תפסו המת בזקנו לחוטט הקברים, הכוונה שנהיה חולה (ב&quot;ב נז:). היתוש שניקר במוחוח של טיטוס וגדלו כציפור, הוא חולי שפעולתו כפעולת היתוש (באר הגולה, אנו מכירים תופעה דומה של גידול סרטני בראש). פתקא דנפל מן שמיא, הכוונה לידיעה שבאה בפתאומיות (ב&quot;מ פו.). הקול שיצא מגופו המת של רבי אלעזר הוא הבנה רוחנית (ב&quot;מ פו:). שתי העופות ששמרו על גופתו של ראב&quot;ש, הכוונה שהיתה הגנה מיוחדת שלא יסריחו, ועופות רומז לכרובים (שם). מחיוהו ששים פולסי דנורא, הכוונה להתנגדות מן השמים (ב&quot;מ פה:), נדמה אליהו כדובא, הכוונה שהיה בלבול ועירוב (ב&quot;מ פה:). פעם אחת הפליגה ספינתו בים הכוונה הפליג בדעתו לים המחשבה (נצח ישראל נא´). נעשה לו נס ונפתחו דדיו כדדי אשה, לא במורגש אלא במושכל רק היה לו שפע וסיוע למצוא צרכיו, (שבת נג:). מעשה שלמה עם אשמדאי ומציאת השמיר, היה במושכל ולא במוחש (גיטין סט). מעשה ריב&quot;ל בגן עדן היה כולו במושכל לא במוחש (כתובות עז:). השיעור הגדול של מחנה סנחריב שתיארו, הכוונה למה שהיה ראוי לו מצד כחו (סנהדרין צב.). האבנים שהתחברו ליעקב, רק במראה הנבואה התחברו, ובסיום המראה שוב היו נפרדות (תפארת ישראל פל&quot;ז). &quot;חמורו של משה הוא חמורו של משיח כו´ וכתב כי אינו אותו חמור במציאות כי אין ספק כך לי בהמה זו או אחרת אלא רומז אל ענין אחר&quot;, (גבורות ה´ פכ&quot;ט, וכן בפירוש לפדר&quot;א לא´). &quot;מ&quot;ש דשופר של הר סיני הוא מאיל דיצחק, רומז אל ענין ואין הכונה במציאות, וכן מ&quot;ש דעור איל דיצחק הוא אזור אליהו והוא גיד כנורו של משיח הכי נמי לא שיהיה כן במציאות&quot;, (נצח ישראל פל&quot;ג. וכן בזהר וירא קכ:).<br />***<br />בכתבי המהר&quot;ל ניתן למצוא עוד ועוד דוגמאות כאלו. מובן שרוב המפרשים, אגב לימודם, לא חשבו בפשטות כשיטת המהר&quot;ל, ופירשו לפחות חלק מן הענינים האלו כפשוטן, שאירעו במציאות ולא במשל ומליצה. אך זו בודאי שיטה לגיטימית וניתן להראות שעוד רבים מחכמי ישראל הלכו בה.","233","","4501","True","True","False","","289","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16633","16625","נהנתי לקרוא את התגובות","10/01/12 22:11","טו טבת","תשע&quot;ב","22:11","עם הארץ","רק שאלה קטנה למתווכחים פה, כל הציתותים והמקורות נמצאים אצלכם ככה בראש?<br />מרשים ביותר הידע והסיגנון.<br />אני עדיין לא למדתי חלק מהראשי תבות שאתם משתמשים בהם....<br />על זה נאמר: &quot;אשריכם ישראל&quot;","248","","4501","True","True","False","","219","108.132.46.229","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16628","16626","תיקון טעות","10/01/12 21:06","טו טבת","תשע&quot;ב","21:06","דוד כוכב","אמנם בגמרא שם מובא שם גם עניין ביטול התורה, אך יהושע נענש על שביטל את ישראל לילה אחד <span class='bordeaux'><b>מפריה ורביה</b></span>.<br /><br />במסכת עירובין דף סג ע&quot;ב:<br />&quot;אמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת <span class='bordeaux'><b>מפריה ורביה</b></span>, שנאמר (יהושע ה') ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו' וכתיב ויאמר (לו) [לא] כי אני שר צבא ה' עתה באתי וגו'. אמר לו: אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה!<br /> - על איזה מהן באת? - אמר לו: עתה באתי. מיד: (יהושע ח') וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. ואמר רבי יוחנן: מלמד שהלך בעומקה של הלכה. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה. <br />אמר רבי שמואל בר איניא משמיה דרב: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, דאמר ליה: עתה באתי&quot;.","125","","4501","True","True","False","","150","95.86.125.158","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16629","16627","אשר על כן כתבתי בשורה הראשונה","10/01/12 21:42","טו טבת","תשע&quot;ב","21:42","יהודי_קדום","&quot;שודאי יש בהם עניין <b>לעיון נוסף </b>בנושא העיקרי שבכאן&quot; .   <br /><br />ההתלבטות הקשה שלי הובעה לעיל ב &quot;שלום לחבר, משהו אישי ותורה ומלחמה.&quot; וליבי עדיין נוטה לקבוע ששדים אינם סוג של חי או משהו רצוני וכדו'.","233","","4501","True","True","False","","126","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16632","16627","הנה נופת צופים לחיסול הויכוח הנצחי:","10/01/12 22:09","טו טבת","תשע&quot;ב","22:09","יהודי_קדום","הרבי מקוצק מפשר בין העמדות בדרך של פשט חסידי (אמת ואמונה, ירושלים ת&quot;ש, סימן תש&quot;ג עמוד ק&quot;ז)<br /><br />גם תירץ הרמב&quot;ם שכתב שאין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה. ואמר, כי מקודם היה, ואחרי שפסק הרמב&quot;ם שאין מצויים, גם בשמים פסקו הכי, ולכן עכשיו אין בנמצא.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2657'>מצאתי באנציקלופדיה יהודית.</a>","233","","4501","True","True","False","","273","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16651","16628","גם עכשיו השכינה והמשכן לא במקומם","11/01/12 16:59","טז טבת","תשע&quot;ב","16:59","הודו_כי_טוב","אז למה היום מותר ומצווה ללדת ילדים ?","207","","4500","True","True","False","","122","46.117.14.249","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16636","16633","רק על עצמי לספר אדע:  לא כל הציטוטים","10/01/12 22:26","טו טבת","תשע&quot;ב","22:26","יהודי_קדום","אצלי בראש אלא רק חלק קטן מזעיר. כל השאר מגיע מחיפוש חתכים מתאימים במאגרים ממוחשבים (פרטיים וחיצוניים).  כמובן שיצרתי עם השנים מאגרים לפי נושאים החשובים לי ולכן הם מוכרים לי יותר ובשילוב &quot;ידיעה אישית&quot; והסכינים המתחדדות האחת בירך חברתה (מחלוקות לשם שמיים) הזכרון משתפר והאוברדרפט למעלה קטן  <img src='/icon/4.gif'> <br /><br />אכן ראשי תיבות רובם ככולם מוכרים וידועים ורק לעיתים רחוקות אני  נזקק לפענחם באינטרנט וכדו'.","233","","4501","True","True","False","","144","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16639","16633","אתר טוב לפיענוח ראשי תיבות","11/01/12 11:01","טז טבת","תשע&quot;ב","11:01","יאירה","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kizur.co.il/home.php'>עיין כאן</a> <br />ניתן גם למצוא אחרים ואכמ&quot;ל.(הנה עוד ראשי תיבות נפוצים)...<br />אגב אורחא, עם הזמן, אחרי שתתמיד בלימוד הגמרא תזכור בעל פה סוגיות מסוימות ומקומות, בהם הן מופיעות. כך יצטבר לך ידע נקנה ולא תמיד תיעזר במאגר ממוחשב!<br />בהצלחה בלימוד!","192","","4500","True","True","False","","468","89.139.15.65","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16645","16640","לכל השדים והרוחות: נראה שמאז","11/01/12 13:14","טז טבת","תשע&quot;ב","13:14","יהודי_קדום","כתבו שם הכותבים הם לא שינו דעותיהם <img src='/icon/4.gif'>  . תודה על הקישור.","233","","4500","True","True","False","","137","79.177.162.211","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16663","16645","על לא דבר,","12/01/12 17:16","יז טבת","תשע&quot;ב","17:16","יאירה","בכל אופן אלה ואלה דברי אלוקים חיים והדעות החולקות מלמדות אותנו איך מושגת  האמת. כל הגמרא, איפוא, בנויה על מחלוקות ואנחנו לומדים מהן אודות דעות חז&quot;ל באשר לכל עניין ללא הבעת התנגדות.","192","","4499","True","True","False","","249","89.139.15.65","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("16652","16651","פירוש הענין","11/01/12 22:00","טז טבת","תשע&quot;ב","22:00","דוד כוכב","מדובר דוקא כשיש ארון.<br />כשהיו יוצאים למלחמה היו מוציאים את הארון מהמשכן ולוקחים אותו עמם לקרב. כל עוד לא שב הארון למקומו אסורים בפו&quot;ר.","125","","4500","True","True","False","","103","95.86.125.158","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17357","17206","לדעת הרמב&quot;ם יש בכישוף ממש?","05/02/12 01:34","יב שבט","תשע&quot;ב","01:34","sbyas","ע&quot;פ הציטוט שהבאת משמע שגם הרמב&quot;ם סובר שיש בכישוף ממש  וראיתי שגדולי הרבנים שהתווכחו קודם על השדים ראו ולא כתבו אחרת ביחס לכשפים ויתכן באמת שהרמב&quot;ם מחלק בין שדים לכשפים. אפילו שבדל שכלי הדברים הולכים ביחד.","255","","4475","True","True","False","","109","95.86.93.105","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17365","17357","קטעים נבחרים מהמורה נבוכים","05/02/12 05:56","יב שבט","תשע&quot;ב","05:56","קותי","מצ&quot;ב קישור למורה נבוכים בתרגום פרופ' מיכאל שוורץ חיפשו שדים, כישוף, כשפים ותמצאו נחת<br /><br />להלן שני ציטוטים<br /><br />עתיד אני להודיעך בפרק שיבוא מדוע רשמו הצאביה את שיטותיהם יחד עם עבודת האדמה. ספר זה מלא <b>הזיותיהם</b> של עובדי עבודה זרה ומה שנפשותיהם של פשוטי עם נוטות אליו וקשורות בו, כלומר, מעשי טליסמאות, מעשים שנועדו להוריד רוחות רפאים, <b>כשפים, שדים</b> ו&quot;גולים&quot; השוכנים במדבריות. כן נכללו בספר זה הזיות גדולות, <b>שבעלי שכל צוחקים מהן</b>, שטוענים שהם מקעקעים את הנסים הברורים שבזכותם יודעים כל תושבי הארץ שיש אלוה השליט על תושבי הארץ<br /><br />שהם עושים במציאות מעשים מופלאים ומוזרים לאדם אחד או לאנשי מדינה אחת. <b>לא ההיגיון קובע ולא השכל מאמין שמעשים אלה שעושים המכשפים מחייבים איזשהו דבר בכלל</b><br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://http://press.tau.ac.il/perplexed'>קישור 1</a>","217","","4475","True","True","False","","251","85.250.133.152","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17371","17365","האם יש סתירה בדעת הרמב&quot;ם?","05/02/12 11:55","יב שבט","תשע&quot;ב","11:55","שלמה שטרסברג","מהציטוט שהבאת משמע שהרמב&quot;ם סובר שאין ממש בכישוף והכול אחיזת עינים ואילו מהציטוט שהבאתי משמע שגם הרמב&quot;ם סובר שיש ממש בכישוף האם יש כאן סתירה בדעת הרמב&quot;ם?<br /><br />&quot;משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות י בליבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף...&quot; רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פ&quot;ט ה&quot;ב","205","","4475","True","True","False","","325","95.86.93.105","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17372","17371","יש להבחין בין 'אותות' מעשה ידי אדם","05/02/12 13:23","יב שבט","תשע&quot;ב","13:23","יהודי_קדום","לאותות שהקב&quot;ה עושה שחלילה לדבר שם על כישוף וכו' ועיין שם <span class='bordeaux'><b>כל</b></span> ההלכה, הבנתה והקשריה.","233","","4475","True","True","False","","138","79.177.151.141","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17373","17371","ברמב&quot;ם שהבאת הוא רוצה לבדל בין","05/02/12 14:07","יב שבט","תשע&quot;ב","14:07","קותי","אמונה ע&quot;י אותות ובין האמונה במשה &quot;וגם בך יאמינו לעולם&quot; <br />לכן לצורך הבידול הוא מביא דוגמא של הכישוף ולא בגלל שיש בכך ממש.","217","","4475","True","True","False","","192","85.250.133.152","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17396","17372","עיינתי בהלכה שם","05/02/12 19:37","יב שבט","תשע&quot;ב","19:37","שלמה שטרסברג","כשאדם המציג את עצמו כנביא רוצה שנשמע אליו אומר לנו הרמב&quot;ם שאם יעשה אות או מופת יש חובה לשמוע אליו. לא בגלל שזה מוכיח שה' שלחו שהרי גם ע&quot;י כישוף יתכן שיוכל לעשות אות או מופת? וכל הסיבה שיש חובה לציית לו היא כי משה רבינו אדון הנביאים שאבותינו שמעו את ה' מדבר איתו העיד בתורה שנביא שיעשה אות או מופת אנו חייבים לשמוע אליו<br /><br /><b>משמע בפשטות שעל אף שגם ע&quot;י כישוף ניתן לעשות אות או מופת</b> וא&quot;כ אין האות או המופת של הטוען שהוא נביא הוכחה בכל זאת נשמע לו כי כך ציווה משה בשם ה' בתורה","205","","4475","True","True","False","","241","213.151.49.171","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17376","17374","התורה שללה את אלהותם (&quot;לא אלוה&quot;) ולא את","05/02/12 15:26","יב שבט","תשע&quot;ב","15:26","כדי","מציאותם.","249","","4475","True","True","False","","154","93.172.156.243","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17377","17376","יותר מידי קצר כדי להיות נכון","05/02/12 15:45","יב שבט","תשע&quot;ב","15:45","קותי","מה היא מציאותם? חומר בעל תודעה? בעל יכולת פעולה? בעל אישיות ורצון? <br /><br />רש&quot;י דברים פרק לב פסוק יז <br /><br />(יז) לא אלה - כתרגומו דלית בהון צרוך, אלו היה בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו:<br />חזקוני דברים פרק לב פסוק יז <br /><br />(יז) לשדים על שם ששודדים דעתו של אדם נקראו שדים. <br /><br />רמב&quot;ן ויקרא פרק יז פסוק ז <br /><br />ולכך תרגם אונקלוס, יזבחו לשדים לא אלוה (דברים לב יז), דבחו לשדין דלית בהון צרוך, יאמר שאין בהם שום צורך כי לא ימנעו הנזק העתיד ולא יעשו שום תועלת וגם לא יודיעו ברחוק שישתמר ממנו האדם בדעתו. והוא לשון הכתוב גם כן &quot;לא אלוה&quot;, כאילו אמר &quot;לא כח וממשלה&quot;, כי אלהים לשון אילות וכח, אל הם, יאמר שאין בשדים אילות ושום כח, ולכך אין צורך בהם כי לא ירעו וגם היטב אין אותם:<br /><br />את כל הנ&quot;ל אתה יודע היטב <br />ואתה הרי יודע את האמת אבל מושך את הפלפול עד קצה גבול היכולת","217","","4475","True","True","False","","182","85.250.133.152","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17378","17377","פלפול?","05/02/12 15:50","יב שבט","תשע&quot;ב","15:50","כדי","איני יודע למה אתה מתכוון. פירשתי את פשט הפסוק, ואם תשים לב גם הפרשנים שהבאת פירשו כן. קריאה פשוטה שלהם ולא יותר.<br />אכן, אני יודע שדברי חז&quot;ל אמת.<br />מה הקשר של הגדרת מציאותם לעיקר דיוננו? לא ירדתי לסוף דעתך...","249","","4475","True","True","False","","159","93.172.156.243","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17382","17378","או שאתה אלוה או שאתה חומר","05/02/12 16:16","יב שבט","תשע&quot;ב","16:16","קותי","אין באמצע<br />ואם אינם אלוה הרי הם חומר ואז הם כפופים לחוקי הכימיה והפיזיקה <br />ויקרה אותם מיקרי החומר בלבד.<br />וניתן לגלותם למדוד אותם  ולגם למצוא אנטיביוטיקה להכחידם אם צריך<br /><br />אז מה אני צריך להאמין מדברי חז&quot;ל בעניין השדים? <br /><br />הרי רק מבחן הלכתי יכול להכריע בעניין  <br />אם יבוא משהו וישבע שקומה 27 במגדל שלום נבנתה ע&quot;י שדים האם זאת שבועת שווא? שבועת שקר? האם הוא הופך להיות חשוד על השבועה?  או נשאר נאמן מעיקרא ?","217","","4475","True","True","False","","180","85.250.133.152","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17383","17382","אין לי אלא מה שעיניי רואות...","05/02/12 16:29","יב שבט","תשע&quot;ב","16:29","כדי","מהיכן ההנחה הזאת? מלאכים הינם חומר? הם אלוה? מה הם? ומה באשר לנשמה?<br />דבריך משוללים הבנה.<br />היותו של אובייקט קיומי אינו מכריח שיהיה מדיד בכלים שבידינו דווקא. ניקח דוגמא מלמעלה: נשמה. האם אתה מאמין במציאותה? אם כן, נתקדם הלאה. האם פעם צפית בה? נוכחת בקיומה ע&quot;י מדידות מדעיות? מצאת לה אנטיביוטיקה לתחלואיה?<br /><br />קורטוב מן המבחן ההלכתי הוזכר בתגובתי הקודמת בשם 'תגובה'. ע&quot;ש. וכמובן אפשר להוסיף עוד את הגמרא הידועה בגיטין (סו.) שאם נשמע קול מתוך בור 'כתבו גט לאשתי', אינן רשאין לכתוב אא&quot;כ ראו לו בבואה דבבואה, וזאת כדי לשלול אפשרות שמא זהו שד ולא אדם. ויש עוד דוגמאת למכביר.<br /><br />מי יודע, אולי לחז&quot;ל היו מעבדות עם טכנולוגיה מתקדמת שידעה להוכיח את מציאותם של השדים...","249","","4475","True","True","False","","176","93.172.156.243","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17436","17396","האם אנו יודעים מהי הגדרת 'כישוף'?","07/02/12 16:46","יד שבט","תשע&quot;ב","16:46","יהודי_קדום","לכן  לא &quot;משמע בפשטות... ... שעל אף שגם <b>ע&quot;י כישוף </b>ניתן לעשות אות או מופת&quot;<br /><br />כישוף אסור מן התורה ולא יעלה על הדעת שמעשה כישוף יהא אות לנביא וכו' להבדיל האות לנביא (כפי האותות שעשה משה) הוא הוכחה לגדולתו של הקב&quot;ה.<br />אם נגדיר '<br /><br />נאמר &quot;עושה מעשה&quot; ומפרשים <b>שמאמין </b>העושה ביצירת ידיו ואין מדובר בשינוי בריאה או יצירה יש מאין (מבדילים ביצירה שבקדושה, גם אם איני יודע איך להתייחס כאן למסופר בגמרא על עגל שיצרו חכמים ואכלוהו מתוך לימודם בספר יצירה ועוד) שהרי זו כפירה מפורשת בייחודו של הקב&quot;ה <br />המשנה בסנהדרין ז, יא אומרת: &quot;הַמְכַשֵּׁף <b>הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה</b>, חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר {נח} מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין, אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר&quot;<br /> <br />אין עניין שדים כעניין כישוף.<br />אוכל לצלם מספר דפים ובהם מראה מקומות בגמרא ועוד מספרו של פרופ' א.א. אורבך בנידון אם יתגלה עניין ע&quot;י.","233","","4473","True","True","False","","245","79.177.151.141","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17463","17436","יש כישוף ואין שדים?","08/02/12 00:56","טו שבט","תשע&quot;ב","00:56","sbyas","האם אין הכוונה ברמב&quot;ם שגם ע&quot;י כישוף ניתן לעשות דברים מחוץ לגדר הטבע בדיוק כמו אות ומופת של נביא ולכן אין ביטחון כשרואים שאדם הוכיח את טענתו שהוא נביא ע&quot;י שינוי סידרי בראשית כי דבר זה היה ניתן להעשות גם ע&quot;י כישוף <br /><br />ובכל זאת מצווה להאמין בו לא בגלל האות או המופת כי זה ניתן להעשות גם ע&quot;י כישוף אלא רק בגלל שמשה רבינו בתורה כתב לשמוע לו.<br /><br /><b>מסוף דבריך אני מבין שלדעת הרמב&quot;ם יש כוח של כישוף אבל אין דבר כזה שדים. האם הבנתי נכון?</b>","255","","4472","True","True","False","","196","93.172.137.228","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א",""),new Message("17497","17463","לא. לדעת הרמב&quot;ם אין כישוף ואין שדים","08/02/12 23:04","טו שבט","תשע&quot;ב","23:04","יהודי_קדום","כך הרמב&quot;ם: <i>&quot;ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן. ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן. שנאמר (במדבר כג-כג) ''כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל''. ונאמר (דברים יח-יד) ''כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן'' וגו'. כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים (דברים יח-יג) ''תמים תהיה עם ה' אלהיך'':</i>  [הלכות עבודה זרה פרק יא ה'ט&quot;ז]<br />וברוח זו יש להבין את ההלכה הקודמת לנ&quot;ל שמאמרה: &quot;<i>המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים. אבל האוחז את העינים והוא שיראה שעשה והוא לא עשה לוקה מכת מרדות. מפני שלאו זה שנאמר במכשף בכלל (דברים יח-י) ''לא ימצא בך'' הוא ולאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין הוא ואין לוקין עליו שנאמר (שמות כב-יז) ''מכשפה לא תחיה'':</i> <br />המכשף חייב סקילה לא בגלל שבאמת שינה ויצר חדש בעולמו של הקב&quot;ה אלא בגלל שאנשים נוהים (בגרסא דלעיל &quot;כדי שינהגו אחריהן&quot;) אחרי ההבל הזה וגורמים להשחתת עולמו של הקב&quot;ה בהאמינם לתעתועים ולעועוים הנראים ע&quot;י &quot;עושה מעשה&quot; .<br />ראה גם סנהדרין סז: &quot;למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה&quot; נאמר &quot;<b>שמכחישין </b>פמליא של מעלה&quot;. וראה שם את הר&quot;ח &quot;שאין לכשפים פעולה כי אם מה שיגזור השי&quot;ת, וחיוב מכשף הוא <b>מפני שעבר על גזירת הקב&quot;ה</b> לעשות מה שמנע ממנו&quot;.<br />וכן מובא בס' החינוך מ' סב. וראה פסחים קי: קיא. ובמו&quot;נ ג לז, [הכישוף] &quot;אין ההיקש נותן אותם כלל, ולא יאמין השכל שהם יחייבו דבר כלל וכו', כי כל מכשף הוא עובד ע&quot;ז&quot;<br />לסיכום יתבהר שכישוף אין בו שום ממש  ולא נאסר אלא משום איסורי עבודה זרה.","233","","4472","True","True","False","","424","79.177.151.141","0","16601","מגילה|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);