var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16597;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16597","0",""הרשות בידו לאוכלו בלא מעשר" - ???","09/01/12 22:00","יד טבת","תשע"ב","22:00","שאינו יודע לשאול","רש"י:
שלש גרנות למעשר בהמה. כלומר בשלשה פרקים בשנה הוי זמן מעשר בהמה שהבהמות שיולדו לו בין פרק לפרק צריך לו לעשר כשיגיע הפרק דמשיגיע הפרק לא יאכל מהן לכתחלה מדרבנן בלא מעשר אבל קודם לכן מותר דמצוה בעלמא הוא לעשר בהמותיו דהעשירי קודש מאחר שקרא עליו שם אבל הרשות בידו לאוכלו בלא מעשר אבל בהני שלשה זמנים הצריכוהו חכמים שלא יאכל לכתחלה בלא מעשר...
האם רש"י הזה לא תמוה ביותר?
חשבתי שיש חובה של ממש לעשר בהמות, ולא רק "מצוה בעלמא".","48","","4497","True","True","False","","909","84.229.27.126","0","0","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16598","16597","לע"ד כך יש להבין את רש"י הקדוש","09/01/12 23:33","יד טבת","תשע"ב","23:33","יהודי_קדום","כשהוא אומר:"אבל קודם לכן מותר דמצוה בעלמא הוא לעשר בהמותיו ..."
בדיעבד אם עבר ושחט בהמה שהיא לא מעושרת לאחר שהגיע הזמן שקבעו חכמים - מאחר שהבהמה כבר נשחטה לא אסרו חכמים לאוכלה. אפשר להרחיב ולומר שקבעו חכמים שלוש גרנות כדי להפריש את המעשר בהמה ומאותו זמן כל פעם אסור לשחוט ולאכול מהבהמות שנולדו עד שיכנסו אותם לדיר ויפרישו מהם את המעשר.
כל הבהמות, כשמגיע אחד מהזמנים האלה, שנולדו מאז הזמן הקודם ועדיין לא נתעשרו הם נאסרות באכילה עד שיופרש מהן המעשר - איסור זה הוא מדרבנן ולכתחילה בלבד (שזה שונה כמובן ממעשר דגן ששם יש איסור מדאורייתא) ולכן אם עבר ושחט בהמה שהיא לא מעושרת לאחר שהגיע הזמן שקבעו חכמים - מאחר שהבהמה כבר נשחטה לא אסרו חכמים לאוכלה.","233","","4497","True","True","False","","150","79.177.162.211","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16634","16597","מחלוקת אם זו מצוה חיובית או קיומית","10/01/12 22:12","טו טבת","תשע"ב","22:12","לינקוש","מרש"י כאן משמע שהמצוה היא קיומית,
ואילו מלשון הרמב"ם בסה"מ ("שציוונו להוציא עישור") משמע שמדובר במצוה חיובית.
וראה כאן באותיות יב-יג.","58","","4496","True","True","False","","213","77.126.17.213","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16630","16598","לא מדויק","10/01/12 21:55","טו טבת","תשע"ב","21:55","המכריע","רש"י מסביר למה זה רק מדרבנן אבל מן התורה מותר תמיד לאכול ללא מעשר, ולשונו שזו רק מצוה בעלמא אין בה שום זלזול במצות המעשר שהיא אכן חובה גמורה, לא בא רש"י אלא לומר שאין חיוב מעשר זה טובל, כלומר יוצר טבל, כמו מעשרות דגן שכל עוד לא הופרש הרי זה טבל ואיסור אכילתו חמור. אלא משל למה הדבר דומה לבית שיש חיוב לקבוע בו מזוזה, אם אתה עושה כל מאמץ להשיג מזוזה בינתיים אין מניעה מלדור בבית, אין עיכוב המזוזה מונע את הבית מלדור בו, וכן מצוות רבות, כך כאן עליך יש חיוב גמור לעשר, אבל גם כל עוד לא עישרת אין העדר טבול משום כך.
וזו כוונת רש"י שמעשר בהמה אין עניינה תיקון העדר אלא מצוה בעלמא, כלומר מצוה עומדת בפני עצמה ואינה מתקנת כלום ואין העדר זקוק לתיקון הזה כדי להתיר אכילתו.","199","","4496","True","True","False","","189","85.130.221.217","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16631","16630","תודה לכב' על ההעשרה","10/01/12 22:02","טו טבת","תשע"ב","22:02","יהודי_קדום","אני מקווה שדעתי העניה היתה חסרה בלבד אבל תוכנה נכון. האם כך?","233","","4496","True","True","False","","114","79.177.162.211","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16638","16630","אמת, רק","11/01/12 09:17","טז טבת","תשע"ב","09:17","כדי","מה שכתבת בפשיטות שאין מניעה לדור בבית בלא מזוזה, אינו כ"כ פשוט ונתון במחלוקת האחרונים (המ"א ודעימיה מתירים, והאבני נזר עפ"ד תוס' רא"ש ועוד אוסרים. ועי' פ"ת יו"ד סי' רפה סק"א).","249","","4495","True","True","False","","148","93.173.58.41","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16644","16630","לדבריו יש חיוב גמור לעשר. האם כך ??","11/01/12 12:13","טז טבת","תשע"ב","12:13","יהודי_קדום","כב' כותב: "...במצות המעשר שהיא אכן חובה גמורה" .
לע"ד בשום שלב אין חיוב לעשר.
בבהמה: לא אספור, לא יהא עשירי, לא אשחט ולא אוכל.
בדגן: לא אוכל וחסל!
וכן למה שכתב: " ...לא בא רש"י אלא לומר שאין חיוב מעשר זה טובל, כלומר יוצר טבל"
גם כאן אומר (כפי שהבאתי שם): שקודם הגורן הוא! ושגם כאן בלי שאספור או אתן שם מעשר על הבהמה הרי אינה קדושה בקדושת מעשר - ומכאן למדנו דעיקר טבל של מעשר הוא דמדרבנן .
מחילה, "זלזול" למה לי?
כדאי בהמשך עניין זה לראות דברי "לינקוש" להלן.","233","","4495","True","True","False","","133","79.177.162.211","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16646","16634","במעשר דגן גופיה יש מחלוקת","11/01/12 13:26","טז טבת","תשע"ב","13:26","כדי","האם זו מצווה קיומית או חיובית. שדעת רש"י בגיטין (מז:) דכל כמה דלא בעי למיכל אינו מחוייב לעשר הפירות [ועי' דומה לזה בתוס' ב"ב פא.]. ואילו דעת הט"ז (יו"ד סי' א ס"ק יז) דחייב לעשר אפילו אינו רוצה לאכול מן התבואה. וע"ש בחידושי רעק"א שהעיר עליו שלא מצא כן. ע"ש. ולדברינו הא מצאנו להיפוך ברש"י הנ"ל. ועי' שו"ת דובב מישרים ח"א (סי' ל).","249","","4495","True","True","False","","176","93.173.58.41","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16650","16644","אכן כך","11/01/12 15:09","טז טבת","תשע"ב","15:09","המכריע","לא לספור אינה אופציה מכיון שזו גופה המצוה להכניס לדיר ולהעביר תחת השבט.
בדגן כבר ציין הרב כדי להלן את המח' הידועה. אלא שהיא הנותנת דוקא בדגן מכיון שזה טובל, יש צד לומר שזו כל ענין המצוה של העישור כדי להוציא מהטבל ואם לא תאכל לא תתחייב לעשר, אבל במעשר בהמה שאינו טובל, על כרחך החיוב לעשר אינו תלוי אם תאכל.
זלזול. הכוונה לכך שהבנת מהלשון מצוה בעלמא, כהורדה מחומר החיוב. "בעלמא" ובאתי לבאר שהכוונה לומר שזו מצוה העומדת בפני עצמה ולא מצוה הבאה להתיר את האכילה.
ברור שאין קדושת מעשר גם אחרי הגורן, אפילו אם היה מן התורה, כל זמן שלא עבר עשירי, אבל לא זו המצוה. המצוה היא לעשר. זה כבר מדיני המעשר שהוא קדוש. ולא מזה למדנו שגורן דרבנן. זאת למדנו מכך שמן התורה אינו טובל בשום שלב על כן אין לו גורן שכל עניינו שמשלב מסויים זה נטבל.","199","","4495","True","True","False","","206","212.179.87.180","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16653","16650","אם כך הרי זו מצות עשה ככל עשה וכדי","11/01/12 22:37","טז טבת","תשע"ב","22:37","יהודי_קדום","לקיימה אני חייב עשרה צאן! (ואולי... גם עשרה בקר - כי לא מתעשרין אלה על אלה 
)
ולכן מה שנראה לי: כיון שמצוה זו לא חלה עלי (כי אין לי 10 צאן וכו') היא לא תחול גם על מי שנטש (הפקיר) את צאן מרעיתו (כפשוטו!) והפך להיות כמוני.
ולכן עדיין קשה לי מדוע כב' לא מקבל את השיטה (הזהה לנ"ל) שכתבתי "בבהמה: לא אספור, לא יהא עשירי, לא אשחט ולא אוכל."
אולי צריך להוסיף לנ"ל גם לא אמכור? כן. חובה להוסיף; ואם מחר יבנה המקדש אכנס כרועה עדרי, אעשר ואעלה לירושלים בגורן הקרוב, נכון שלא אוכל למכור את הבהמות המעושרות לפני ההקרבה - אבל שווה לי כי אפסיד רק את הדם והאימורים ואח"כ הכל , הכל שלי אפילו החזה והשוק.
אגב, האם לדעת כב' הרמב"ם בקרבנות פרק ו היה מסכים אתי בכגון זה המקרה?
אולי זו מצות עשה רק לבעלי צאן וכו'?
"כי תורתך שעשועי". ע"כ.","233","","4495","True","True","False","","160","79.177.162.211","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16657","16653","לא ירדתי לסוף דעתך","12/01/12 01:38","יז טבת","תשע"ב","01:38","המכריע","דומני שאתה מערב כעת מין בשאינו מינו.
מזוזה ומעקה הן מצוות עשה. ורק מי שיש לו בית מחוייב ואין חיוב לקנות בית כדי לקיים אותן וכן על דרך זו מצוות רבות.
אם יש לך עשרה צאן או בקר אתה מחוייב לעשר, אם אין לך אתה לא מחוייב לדאוג שיהיה לך. (רק לפי הוה אמינא אחת לעיל שאי אפשר להביא קרבנות מלקוח היינו צריכים כולנו לגדל בהמות כדי להביא מהן קרבנות שנתחייבנו בהם).
אתה חוקר מה הדין מי שיש לו עשרה צאן והוא חפץ להפקירן ללא מעשר האם הוא מחוייב לעשר אם הגיע הגורן כמו אם חפץ לאכול או למכור או ליתן במתנה? זו חקירה לגיטימית ויש לעיין.
בל תשכח שלמעשה חכמים ביטלו בזמנינו מצוה זו כמבואר לעיל, ואמרו שלא ימנה כדי שלא יחול קדושת קרבן על העשירי בזמן הזה. על כן אתה צודק שבזמן הזה אינך מקיים מצוה זו ולכשייבנה בית המקדש תקיימנה, במיוחד בזמן הגורן שאז לא תוכל לאוכל ולמכור עד שתעשר, ותעלה לירושלים את המעושרות. ובטוחני בך שהיית מקיים את חובתך אף אם לא היתה "שווה" לך.
אבל זה לא נוגע כלל ל"שיטתך" לא תמנה וכו'. מן התורה אם יש לך עשרה צאן, אתה מחוייב בשלב מסויים למנות ולעשר, למרות שהתורה מרשה לך לאכול ולמכור גם כל עוד לא עישרת. הרי מן התורה מעשר זה אינו טובל לעולם, זאת אומרת אין גדר המצוה אסור לך לאכול בשלב מסויים עד שתעשר. וכי תמיד מותר לך לאכול בלי לעשר. בכל זאת המצוה הזו קיימת בתורה. הרי בהכרח היא מצוה העומדת בפני עצמה שיש חוב לעשר.
באמת יש לעין אם על ידי אכילתך יתמעטו הנותרות מעשרה, אולי זה בכלל מבטל מצוה זו, ויש לעיין.
לא פירשת לאיזה הלכות בספר קרבנות אתה מתכוון על כן לא יכולתי להבין רמיזתך.","199","","4494","True","True","False","","188","212.179.87.180","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16658","16657","אם אין לי בגד ארבע כנפות איני","12/01/12 05:19","יז טבת","תשע"ב","05:19","יהודי_קדום","חייב בציצית (לא בשעת תפילה מדובר שאז חייב להתעטף בטלית). מצות מעקה רק אם יש לי גג וכו'. ז"א יש מצוות עשה שקיומן מותנה בהימצאות תנאי כלשהו - בהיעדר תנאי זה איני מחוייב בעשה זה. ושאני מצות מזוזה ונראה שפשוט כפי שהביא הרב כדי. נזכור שלמדנו השבוע שחכמים ביטלו מצות מעשר בהמה כשהבית לא קיים, מפאת תקלה וכו' לכן מאליו ברור שהדיון שהעליתי הוא בזמן הבית (ובכך השתעשעתי לעיל)
וגם כב' כותב: "מן התורה אם יש לך עשרה צאן, אתה מחוייב ..." והרי אם הפקרתי אין לי ובאמת כמאמר כב' צ"ע בדבר.
מ"מ נראה שבכל זאת התקרבתי לדעתו במקרה ש"אם יש לך עשרה צאן או בקר אתה מחוייב לעשר, אם אין לך אתה לא מחוייב לדאוג שיהיה לך" ונשאר רק לעיין ב"הדין מי שיש לו עשרה צאן והוא חפץ להפקירן ללא מעשר האם הוא מחוייב לעשר אם הגיע הגורן כמו אם חפץ לאכול או למכור או ליתן במתנה?".
ברמב"ם התכוונתי לספר הקרבנות פרק ו' ס' א': "מצות עשה להפריש אחד מעשרה מכל בהמות טהורות שיולדו לאדם בכל שנה ושנה. ואין מצוה זו נוהגת אלא בבקר וצאן בלבד שנאמר (ויקרא כז-לב) ''וכל מעשר בקר וצאן'' וגו':"","233","","4494","True","True","False","","146","79.177.162.211","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16662","16658","ספר הקרבנות","12/01/12 15:07","יז טבת","תשע"ב","15:07","המכריע","נתחיל מסוף דבריך. ספר קרבנות יש בו כמה הלכות ולכל אחת חלוקה מחודשת של פרקים. כשאתה אומר קרבנות פרק ו עדיין אין אנו יודעים אם זה בהל' קרבן פסח או חגיגה, או שגגות וכו'. אמנם יש לשער שזה בהלכות בכורות" ושם זה נמצא . אגב ברמב"ם כתוב מצוה לא ראיתי מצות עשה.
אני לא מצליח להבין על מה הויכוח או הדיון. אנחנו מדברים על הגדרות עדינות של גדרי חיוב במצוות התלויות בתנאים מסויימים, ומה שייך לכאן למשל חיוב טלית בתפילה. מעקה אם יש גג מזוזה אם יש בית. מה ההבדל? הרב כדי הביא לשלימות הדיוק רק האם יש מניעה להיכנס לבית ללא מזוזה. דומני שגם בזה אין ויכוח על גדר חיוב מזוזה עצמה. זה איזה איסור מד"ס ולמטה הימנו כדי שלא יתרשל או ענינים של שמירה שיסודם כבר בש"ס. בכל אופן מה זה קשור לדיון כאן.
בנוגע להפקר הנידון הוא האם כמו שאם אין לך בהמות אתה לא חייב לקנות. אבל אם יש והגיע הגורן אסור למכור. כך אולי אחרי שהיו לך וכבר נתחייבת בהגיע הגורן אסור לך להפקיר שזו הוצאה מרשותך עד שתעשר.","199","","4494","True","True","False","","163","212.179.87.180","0","16597","בכורות|נז ע"ב",""),new Message("16670","16662","יישר כוח לרב על הסיפא של דבריו","12/01/12 21:31","יז טבת","תשע"ב","21:31","יהודי_קדום",""בנוגע להפקר..." וכו'. לגמרי משכנע ואשמח לראות מקורות.
***
לגבי שאלות כב' "...מה ההבדל?" ו "מה זה קשור כאן?" אשתדל בעניות דעתי להראות את הקשר כפי שאני מבין ובע"ה שלא תצא תקלה מתחת ידי.
הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש - פרק אחד עשר ס' א "מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר (דברים כב-ח) ''ועשית מעקה לגגך''. והוא שיהיה בית דירה. אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו. וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה"
הרמב"ם לומד מדין מזוזה את דין עשיית מעקה היינו שאין חיוב לעשות מעקה לבית האוצרות ובית הבקר מפני שאינם בית דירה. וראה ספרי ואתחנן פ' ו', מ"ת ספר אהבה בהלכות מזוזה פ' ו' הלכה ז' כיצד הרמב"ם פוטר עשיית מעקה בבית האוצרות וכו'.
כלומר: אם אין "בית דירה" אין חיוב מעקה.
.......... אם אין "בית דירה" אין חיוב מזוזה.
והוספתי: אם אין לי ארבע כנפות איני חייב בציצית.
לכתחילה חשבתי להסיק באותה מחשבה: אם הפקרתי את הדיר הרי שאיני חייב במעשר לאחר דברי הרב - נראה שאין מקום לחשוב כך.
***
כשכתבתי על חיוב טלית בתפילה חששתי שמא אנשים יבינו שאם אין לי בגד ארבע כנפות שאז איני חייב בציצית - יטעו לחשוב שגם לתפילה אין חובה (הנחתי שעוד משתתפים בקריאה של דיוננו ולא רק שנינו). ["...אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו. ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר. גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים" מ"ת ס' אהבה הלכות ציצית פרק ג' סעיפים י' י"א]
***
כיון שבבכורות עסקינן, כתבתי רק קרבנות ובודאי שכב' צודק שהייתי צריך לציין "משנה תורה להרמב"ם - ספר הקרבנות הלכות בכורות פרק ו' סעיף א'" או בדרך מקוצרת וכו'.
***
לגבי שאלתו: אם הרמב"ם כותב מצות עשה הרי שבגרסה של "תורת אמת" אכן כתוב "מצות עשה" . - מעניין שדוקא המובאה שלי, הבאה לחזק את ראיית הרב לכאורה, לא עשתה עליו רושם פרט לתשומת הלב לחילוף הגרסאות. ואולי לא הבנתי.","233","","4494","True","True","False","","120","79.177.151.141","0","16597","בכורות|נז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);