var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1658;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1658","0","עיבור השנה בשביעית","09/03/10 12:56","כג אדר","תש&quot;ע","12:56","דוד כוכב","&quot;רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא. פגע בהו ריש לקיש, איטפיל בהדייהו, אמר: איזיל איחזי היכי עבדי עובדא. <br />חזייה לההוא גברא דקא כריב. אמר להן: כהן וחורש? אמרו לו: יכול לומר: אגיסטון אני בתוכו. <br />תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמי, אמר להן: כהן וזמר? אמר לו: יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך. אמר להם: הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות...<br />אמרו: טרודא הוא דין. כי מטו להתם סליקו לאיגרא, שלפוה לדרגא מתותיה. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לו: בני אדם החשודין על השביעית, כשרין לעבר שנה? הדר אמר: לא קשיא לי, מידי דהוה אשלשה רועי בקר. ורבנן אחושבנייהו סמוך. והדר אמר: לא דמי, התם - הדור אימנו רבנן ועברוה לההוא שתא, הכא - קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין. אמר רבי יוחנן: דא עקא. <br />כי אתו לקמיה דרבי יוחנן אמרו ליה: קרי לן רועי בקר ולא אמר ליה מר ולא מידי? - אמר להו: ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא ליה?&quot;.<br />ופירש רש&quot;י: &quot;החשודין על השביעית - שנעשו סניגורין לרשעים&quot;.<br /><br />וקשה: <br />א. נהי דנעשו סניגורין לרשעים, עדיין אינם חשודין על השביעית. אדרבה, טוב עשו, דקי&quot;ל (אבות א משנה ו): &quot;הוי דן את כל האדם לכף זכות&quot;. וכמה מאמרי חז&quot;ל שיבחו את הדן לזכות אפילו במקום מיעוט המיעוט. וכיון שלכאורה לא באו לסמוך על סניגרותם למעשה, לא שייך לומר כאן כעין דברי רבא (נדה דף סא.): &quot;האי לישנא בישא, אע&quot;פ דלקבולי לא מבעי - מיחש ליה מבעי&quot;.<br />ב. הרי אמרו בברייתא לעיל (סנהדרין דף יב.) שאין מעברין את השנה בשביעית. ותירוץ התוספות שהלכו רק לחשוב קשה: 1) הרי אמרו &quot;קאזלי לעבר&quot; ולא &quot;לחשב&quot; וכן אמרו לעיל (סנהדרין דף י: ) &quot;עיבור החדש בשלשה. חישוב לא קתני&quot;. 2) הרי בא לפוסלם מלהיות בי&quot;ד כלומר שמעברים ממש. וכן משתמע במפורש שעיברו ממש, בסוף הסוגיה כאן: &quot;מידי דהוה אשלשה רועי בקר. ורבנן אחושבנייהו סמוך. והדר אמר: לא דמי, התם - הדור אימנו רבנן ועברוה לההוא שתא, הכא - קשר רשעים הוא&quot;. 3) זמן החריש הוא בתחילת השנה ואיך יחשבו על יותר משנה מראש?<br />ג. מה פירוש דבריהם: &quot;יכול לומר&quot;, אם סברו שיתכן שהאמת כך היה להם לומר: &quot;שמא לעקל&quot;. ואם חששו שישקר, וכי מה בכך, הרי יכלו להוכיחו על הספק, והוא יענה מה שיענה?<br />ד. עוד צריך ביאור מה ענין הליכה זו שהלכו לעבר שנה, שכמותה מצינו גם במסכת מגילה דף יח:<br />&quot;אמר רבי שמעון בן אלעזר: מעשה ברבי מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא&quot;.<br />במסכת חולין דף נו:<br />&quot;מעשה ברבי סימאי ורבי צדוק שהלכו לעבר שנה בלוד&quot;.<br />ובירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה ב <br />&quot;רבי לעזר בשם רבי חנינה מעשה בעשרים וארבע קריות של בית רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד&quot;.","125","","5184","True","True","False","","1251","77.126.137.44","0","0","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("1659","1658","המשך","09/03/10 12:57","כג אדר","תש&quot;ע","12:57","דוד כוכב","אלא שאמרו לעיל (סנהדרין דף יא: )<br />&quot;תנו רבנן: על שלשה דברים מעברין את השנה: על האביב {רש&quot;י: אם לא בישלה התבואה - מעברין}, ועל פירות האילן {אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת - מעברין}, ועל התקופה... תנו רבנן: על שלשה ארצות מעברין את השנה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל. על שתים מהן - מעברין, ועל אחת מהן - אין מעברין. ובזמן שיהודה אחת מהן - הכל שמחין, שאין עומר בא אלא מיהודה...&quot;.<br />ופירש&quot;י: &quot;על שלש ארצות - שלא הגיע אביב שלהן, או שרואין בית דין שמתאחר בהן זמן בישול פירות האילן - מעברין, שלשתן מארץ ישראל הם&quot;.<br />משמע שבית הדין היו צריכים לתור בארצות מחוזות ארץ ישראל, והיו שומעים מהחקלאים אם יש צורך בעיבור השנה משום בשלות התבואה והפירות. ואותה שנה שנת שביעית היתה ואעפ&quot;כ נהגו בה קולות כדלעיל בעמוד זה: &quot;כדמכריז רבי ינאי: פוקו וזרעו בשביעית, משום ארנונא&quot;. ולכן רצו גם להקל ולעברה אם ימצאו צורך חשוב משום האביב ופירות האילן. <br />והם לא פגשו באקראי באותם מזלזלי שביעית, אלא ניגשו אליהם במתכוון ולימדו עליהם זכות כדי להיוועץ בהם, וסמכו על דבריהם. והם נסמכו על המשנה שבשביעית ובגיטין (בשתיהן פרק ה משנה ט) &quot;משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה&quot;. כלומר שהתירו משום דרכי שלום כל עוד ניתן לדחוק ולומר שישתמשו להיתר (וכדבריהם: &quot;יכול לומר&quot;). וסברו שהוא הדין בעיבור. ונמצא שבעצמם זלזלו בשביעית ועיברוה, עבור צורכי החקלאים העבריינים.<br />ובמפורש אמרו שאין להסתמך בעיבור השנה אף על רועי בקר (לעיל סנהדרין דף יח: ובקיצור בדברי ריש לקיש כאן) &quot;והא הנך שלשה רועי בקר דהוו קיימי, ושמעינהו רבנן דקאמדרי... ועברוה רבנן לההיא שתא. - ותסברא, רבנן ארעוותא סמוך? אלא: רבנן אחושבנייהו סמוך, ורועי בקר איסתיועי הוא דאיסתייעא מילתייהו&quot;.","125","","5184","True","True","False","","169","77.126.137.44","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52178","1658","עסיא זו, אינה בחו&quot;ל אלא בא&quot;י","13/08/17 09:30","כא אב","תשע&quot;ז","09:30","Almuaddib","ועל כן אין להתייחס לכך כאל יציאה בחו&quot;ל לעבר שנה, אלא כמו שהלכו לכל מקום אחר בארץ לעבר.<br /><br />וראו, למשל, בתוספתא:<br /><br />&quot;מעשה בר' מאיר שהלך לאסיא לעבר את השנה ולא מצא שם מגילה כתובה עברית. כתבה מפיו וקראה מתוכה&quot;.<br /><br />ואסיא/עסיא זו, היתה לחוף הימים, כפי שלמדנו ביבמות:<br /><br />&quot;ושוב מעשה באסיא, באחד ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו. אמרו חכמים: מן הארכובה ולמעלה - תנשא; מן הארכובה ולמטה - לא תנשא&quot;.<br /><br />וראו גם בתוספתא דפרה:<br /><br />&quot;המוליך את החבל לבעלים כדרכו כשר ושלא כדרכו פסול הלכה זו עלו עליה בני אסייא שלשה רגלים ליבנה ברגל השלישי הכשירו להן הוראת שעה אחת.  אמר ר' יוסי לא לזה הורו אלא למעלה את החבל וחזר וכי באחרונה הורו לו שהוא כשר לשעבר ופסול לעתיד לבא.&quot;","107","","2470","True","True","False","","260","82.81.160.69","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52162","1659","מה שלא ברור לי","11/08/17 17:10","יט אב","תשע&quot;ז","17:10","הודו_כי_טוב","למה בחוץ לארץ הבדיקה<br />השביעית בכלל נוהגת בחוץ לארץ?<br />אם החקלאים אנוסים היו למה  הדיינים נפסלו ?","207","","2472","True","True","False","","277","109.64.98.112","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52168","52162","השביעית רק בארץ","12/08/17 21:11","כ אב","תשע&quot;ז","21:11","אבי גרינבלט","אלו שעבדו בקרקע היו בארץ ישראל ורק חשבון העיבור היה בחו&quot;ל","539","","2471","True","True","False","","127","2.53.37.91","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52171","52162","תשובות","12/08/17 21:17","כ אב","תשע&quot;ז","21:17","דוד כוכב","לא ניתן היה לעבר בארץ מסיבות פוליטיות.<br />שביעית לא נוהגת בחוץ לארץ, בחו&quot;ל הם רק עיברו, ופגשו חקלאים בדרך - בא&quot;י.<br />החקלאים לא היו ממש אנוסים.","125","","2471","True","True","False","","203","95.86.70.176","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52179","52178","שאלת התוס' במקום דווקא כן מתייחסת לחו&quot;ל","13/08/17 10:31","כא אב","תשע&quot;ז","10:31","אבי גרינבלט","","539","","2470","False","True","False","","107","31.168.68.82","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52180","52179","והיא היפך קביעת התוספות בב&quot;ב נו.","13/08/17 11:00","כא אב","תשע&quot;ז","11:00","Almuaddib","שם קובעים בעלי התוספות במפורש כי מהגמרא שלנו, ברור כי אסיא בא&quot;י היא:<br /><br />&quot;ערדיסקים אסיא כו'. <br />תימה דמשמע אסיא בחו''ל היא וא''כ היכי קאמר בפ' זה בורר (סנהדרין דף כו. ושם) רבי חייא בר זרונקי ור''ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר השנה בעסיא והתניא בפ''ק דסנהדרין (דף יא: ושם ד''ה אין) דאין מעברין אלא ביהודה ובשלמא ר''מ דעיבר שנה בעסיא (מגילה יח:) איכא למימר דלא הניח כמותו בא''י כדאמרינן בברכות (דף סג.) אר''ע אלא ר' חייא ור''ש ליכא למימר דלא הניחו כמותן דהא ר''ל הוי קרי להו רועי בקר וחשודים על השביעית וי''ל דההוא לעבר היינו חישוב כמו ועיבר שלש שנים זו אחר זו דפרק קמא דהתם (דף יב.) תדע דהא שנה שביעית היתה ותני התם (סוף פ''ק) (דף יב.) דאין מעברין שנים בשביעית:","107","","2470","True","True","False","","198","209.88.198.77","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52181","52180","ראה גם במאירי","13/08/17 11:10","כא אב","תשע&quot;ז","11:10","אבי גרינבלט","&quot;כבר בארנו שאין מעברין שנים בחוצה לארץ ומ&quot;מ דוקא בזמן שבית המקדש קיים אבל לאחר חורבן רשאי אדם גדול ומפורסם בחכמה ושנסמך בארץ ישראל לקבוע חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ ובלבד בשלא הניח כמותו בארץ ועל דרך זה נאמר כאן על ר' חייא בר זרנוקי ור' שמעון בן יהוצדק שהלכו לעבר שנה בעסיא ו<b>עסיא מחוצה לארץ היתה או שמא לא לעבר דווקא הלכו אלא לחשב</b> והראיה שהרי שביעית היתה וכמו שאמרו בשמועה זו כהן וחריש והרי אמרו שאין מעברין בשביעית ומה שאמר עליהם בסוגיא זו בני אדם החשודים על השביעית כיצד כשרים לעבר שנה פירושו האיך נאמנים לחשב בעבור ולסמוך על פיהם&quot;","539","","2470","True","True","False","","125","31.168.68.82","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52182","52181","אבל... ראה את כל המקורות התנאיים","13/08/17 11:50","כא אב","תשע&quot;ז","11:50","Almuaddib","בנוסף לאלו שהבאתי לעיל, ראה בצורה ברורה יותר, בריתא שהובאה במסכת שבת:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ת&quot;ר רוחצים במי גרר במי חמתן במי עסיא ובמי טבריא אבל לא בים הגדול ולא במי משרה ולא בימה של סדום.</b></span><br /><br />(שבת קט.)","107","","2470","True","True","False","","208","82.81.160.69","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52183","52182","&gt;&gt;&gt;","13/08/17 11:56","כא אב","תשע&quot;ז","11:56","אבי גרינבלט","א. אינני חולק על דעתך , רק מביא מקורות כשאלה להבנת הדברים , להבין שיש מחלוקת בין תוספותים שונים , זה כבר לימוד. בנוסף , ניתן להניח שהמאירי הכיר את המקורות התנאיים.<br />ב. מה ההוכחה מהברייתא במסכת שבת שהבאת כעת ?","539","","2470","True","True","False","","132","31.168.68.82","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52187","52182","בגליון מהדורת שטיינזלץ","13/08/17 12:42","כא אב","תשע&quot;ז","12:42","דוד כוכב","פירשו כמו בקישור הבא: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3817'>דעת</a>.<br /><br />ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3817'>דעת</a> הורוביץ, שיש עסיא מזרחית לכינרת, ובעמוד שתחתיו הביא עסיא נוספת. מובא בקישור הבא: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=3688'>פורום אוצר החכמה</a>.","125","jpg","2470","True","True","False","","477","95.86.70.176","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א","0-jpg"),new Message("52192","52183","הבריתא בשבת מביאה רשימת מקומות בא&quot;י","13/08/17 15:37","כא אב","תשע&quot;ז","15:37","Almuaddib","","107","","2470","False","True","False","","139","209.88.198.77","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א",""),new Message("52191","52187","דוקא ב&quot;דעת&quot; כותבים שזה בא&quot;י","13/08/17 15:36","כא אב","תשע&quot;ז","15:36","Almuaddib","","107","","2470","False","True","False","","154","82.81.160.69","0","1658","סנהדרין|כו ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);