var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16570;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16570","0","היכן הוא ה"ירדן" שמדרום לבית ירחו?","08/01/12 12:13","יג טבת","תשע"ב","12:13","Almuaddib",""אמר רבב"ח א"ר יוחנן: אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה.
למאי הלכתא?
אילימא לנודר - הלך אחר לשון בני אדם, וכל היכא דקרו ליה ירדן איתסר ליה!
אלא למעשר בהמה,
תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי, ובימה של טבריא, ובימה של סדום, והולך ונופל לים הגדול, ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה. "
היכן נמצא "בית ירחו", שמדרום לו והלאה זהו הירדן?
נתחיל מהשלילה: אין המדובר בעיר יריחו, בעיר התמרים, וזאת מכמה סיבות:
1.
אם הירדן הוא רק מה שמדרום לעיר יריחו - כמעט ואין ירדן. העיר יריחו נמצאת בצפון ים המלח - ים סדום - ונמצא כי הירדן לעניינים האמורים - אינו אלא קטע קצר מאד מנהר הירדן.
2.
כבר בתורה, וכן במקומות רבים אחרים, הירדן הוא גם צפונה מיריחו. למשל, בספר דברים בפרשת דברים, אומר משה:
וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה:
ומהו הירדן שבכאן?
אונקלוס מתרגם: ומישרא וירדנא ותחומיה מגניסר ועד ימא דמישרא... וכן מדברי רש"י על אתר ברור - הירדן הוא בין הכינרת לבין ים המלח.
3.
יהושע פרק י"ג, בגבולות שבטי ראובן וגד. ביחוד לגבי שבט גד, הנמצא צפונה יותר, הרי נכתב במפורש שגבולו המערבי הוא הירדן:
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם... וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה: ... הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה:"
4.
הביטוי "ירדן ירחו" משמעו שיש ירדן במקום אחר, שלא ליד ירחו.
5.
בגבולות נחלות השבטים, פעמים רבות אנו מוצאים "ירדן" מצפון ליריחו. למשל, לגבי שבט יששכר כתוב:
לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת ... וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר וְשַׁחֲצִימָה וּבֵית שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:
הרי שהרבה צפונה מיריחו, באיזור עמק בית שאן, אנו קורים "הירדן" גם כן.
הנה עוד רבות כגון אלה, וברור כי הירדן נמצא גם מצפון לעיר התמרים, יריחו. אם כן ברור ש"בית ירחו" האמור, צריך להיות בצידה הדרומי של הכינרת, ולא בצפון ים המלח.
ואין לנו אלא להבין כי מדובר באותו המקום המוזכר בירושלמי ובמדרש כ"בית ירח", שאכן נמצא על יד מוצא הירדן בצידה הדרומי של הכינרת, כמה פעמים מוזכר יחד עם "צינברי".
וזו משמעות דברי רבי יוחנן" "ירדן" האמור בתורה ובנביאים, אינו החלק שהעם קורהו ירדן הנמצא בין מערת פמיס לבין הכנרת, אלא החלק שבין הכנרת ובין ים המלח.","107","","4499","True","True","False","","2191","212.25.82.194","0","0","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16591","16570","עוד על בית ירח","09/01/12 01:15","יד טבת","תשע"ב","01:15","איתן","לשון התוספתא (פ"ז סוף ב') "נהר היוצא ממערת פמייס, ועובר בימה של סופני, ובימה של טבריה, אע"פ ששמו ירדן - אין מתחשב עם הירדן. איזהו ירדן - מבית יריחו ולמטה"
מכאן באמת מתבקש שמדובר על מקום סמוך לשפך הירדן לכינרת.
רש"י ותוס' דוקא הבינו שמדובר על יריחו שליד ים המלח, והדוחק בדבריהם ברור.
וע' ירושלמי מגילה (בדפוסים הרגילים דף ב' ע"ב) ומדרש רבה (בראשית פרשה צ"ח, על הפסוק "נפתלי אילה שלוחה") על צינברי ובית ירח הסמוכות זו לזו. התיאור אצל יוספוס מצביע על דרום הכינרת, והתל הנמצא שם יכול להיות אחד משני אלו.
לקריאה נוספת - ויקיפדיה.","123","","4498","True","True","False","","410","95.86.66.29","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16600","16570","ולכן הבשן (הגולן) הוא בגליל ולא בעבר","10/01/12 00:35","טו טבת","תשע"ב","00:35","שלמה שטרסברג","הירדן","205","","4497","True","True","False","","227","95.86.74.216","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("58373","16570","במדרש הגדול הגרסה בית ירח","05/09/18 16:59","כה אלול","תשע"ח","16:59","איש ספר","","479","jpg","2067","False","True","False","","187","213.8.112.175","0","16570","בכורות|נה ע"א","0-jpg"),new Message("58374","16570","גם בכתב יד אוקספורד","05/09/18 17:10","כה אלול","תשע"ח","17:10","איש ספר","","479","jpg","2067","False","True","False","","195","213.8.112.175","0","16570","בכורות|נה ע"א","0-jpg"),new Message("16592","16591","מיטרא במערבא - סהדא רבה פרת","09/01/12 01:23","יד טבת","תשע"ב","01:23","איתן","פירש פרופ' אלפרט:
"מתוך 28 שקעי גשם הבאים לארץ מהים התיכון, בממוצע כל שנה - ממשיכים 22 מהם, בממוצע, ומגיעים לעירק".
בספרו "גשם ורוח" (להלן קישור לפלייר של הספר)
הדברים צוטטו גם אצל פרופ' יהודה לוי בספרו "המדע שבתורה".","123","","4498","True","True","False","","444","95.86.66.29","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16593","16592","הסבר נוסף","09/01/12 01:53","יד טבת","תשע"ב","01:53","דוד כוכב","הסבר נוסף מובא בשטיינזלץ, שמדובר בצפון א"י, באזור מקורות הפרת.","125","","4498","True","True","False","","170","95.86.125.158","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16599","16593","כפר חנניה כפר עותנאי וציפורי","09/01/12 23:38","יד טבת","תשע"ב","23:38","איתן","מהגמרא משמע שכפר חנניה וכפר עותנאי רחוקים זה מזה כ- 32 מיל, או קרוב לזה, וציפורי נמצאת באמצע כ- 16 מיל מזה ומזה.
מקומה של ציפורי ידוע (עד כמה שארכיאולוגיה יכולה להיות מדע מדויק), לא רק בגלל העתיקות הרבות אלא בגלל שימור השם - גם הכפר הערבי ששכן שם עד תש"ח נקרא ציפורי (סֿפוּרִיּה).
כפר חנניה נזכר במשנה שביעית (פ"ט מ"ב) "'מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון. מכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון". גם כאן יש השתמרות השם - כפר ענאן, שהיה שם עד תש"ח. (ראה באתר דעת, ובמאמר מקתדרה 115)
[אגב - גם באתר "זוכרות", המתעד את יישובי הערבים שהיו עד תש"ח - מודים כי "כפר ענאן נבנה על שרידי היישוב העברי הקדום כפר חנניה". אני לא מצרף קישור אליהן, אבל אם כך - מה להן כי ילינו?]
כפר עותנאי נזכר בגיטין פרק שביעי, במשנה ובגמרא, כגבול הישוב היהודי בין הגליל ליהודה. (גיטין ז' ז' ובגמ' ע"ו א'). ע"ש.
וע' גם בדברי יוסף בן מתתי ה ו (מלחמות ג׳, ג׳, הי) האומר : ״והגבול בין שתי הארצות (שומרון ויהודה) הוא הכפר ענות, הנקרא ברקאי, ומעבר הדרום למקום הזה היא ארץ יהודה — והכפר הזה הוא גבולה מצפון״.
גם כותים היו שם, ראה תוספתא דמאי, ה' כ"ג "רבן שמעון בן גמל' אומר. אף במקום שעשו פירות כותי דמאי כגון ירק של כפר-עותני. מעשר מהן על הטבל. אבל לא מן הטבל עליהן."
וראה גיטין א' ה' "מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אישה, והיו עדיו עידי כותים, והכשיר"
וייתכן שהמקום היה גם הגבול בין הגליל היהודי והשומרון הכותי.
מאדך גם כהנים היו בו, ראה תוספתא פרה י' ב' "אמר ר' אליעזר. מעשה <בשמעיה> איש כפר-עותני שהיה בידו לגין מלא מי חטאת והגיף את הדלת שמפתיח טמא טמא מת תלוי בה ובא ושאל את רבן יוחנן בן זכיי. ואמר לו. שמעיה. צא והזה את מימיך."
מקובל לזהותה בנחל קיני, כשני ק"מ ממערב למגידו. אינני יודע מדוע דוקא שם.
במקום שכן עד תש"ח כפר ערבי בשם "לג'ון". משערים שזהו שיבוש המילה "לגיון", והכוונה ללגיון הרומאי שחנה באיזור, שחייליו כשהשתחררו - קיבלו את האדמות בסביבה.
לקריאה נוספת - אתר "נלך".
ואחרי כל הדברים האלה:נראה כי הברייתא הביאה דוגמא משני קצות הגליל התחתון ומציפורי שבמרכזו.
אלא שהבעיה היא המרחקים, מכפר חנניה לציפורי - כ- 20 ק"מ, מציפורי למגידו - כ- 25 ק"מ.
והנה עוד חידה לשאלות שמציבה בפנינו המידה של פיזור עדר על פני ששה עשר מיל.","123","","4498","True","True","False","","663","95.86.106.220","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("58378","16593","אכן בארץ ישראל המקורית","05/09/18 20:19","כה אלול","תשע"ח","20:19","אמלתראות","ועפ"י מפת ארץ ישראל להגר"י אריאל שליט"א
ובטעות נכנס לתודעת עם ישראל ומשם לכל אומות העולם על מפות קטנות של ארצישראל, ועכו"כ ארץ ישראל שהובטח לאברהם יצחק ויעקב עשרה עממין
ויוחזר בע"ה כאשר תנך המפרקת לפרקי עכו"ם יחזור לקדמותה לפרשיות יהודיות, וכו'","267","","2067","True","True","False","","190","74.113.190.218","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16604","16599","בשטיינזלץ הוזכר 30 ק"מ","10/01/12 02:53","טו טבת","תשע"ב","02:53","דוד כוכב","","125","","4497","False","True","False","","122","95.86.125.158","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16605","16600","???","10/01/12 09:02","טו טבת","תשע"ב","09:02","Almuaddib","או שפספסתי כאן איזה מסר מתוחכם, או שסתם אינני מבין.
וכי יש חולק על כך שהבשן נמצא ממזרח לירדן? הדבר שנוי, משולש ונכפל פעמים רבות בתורה ובנביאים.","107","","4497","True","True","False","","151","81.218.141.168","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16654","16604","ואלו הקושיות","12/01/12 00:01","יז טבת","תשע"ב","00:01","איתן","השאלות כאן:
א. מה הכוונה שפיזור עדר יכול להיות עד שישה עשר מיל?
ב. המרחק מכפר חנניה לציפורי, ומשם לכפר עותנאי - הם יותר משישה עשר מיל.
מה ששטיינזלץ כתב שהמרחק הוא כ- 30 ק"מ - זה לפי דברי הגמרא, שהמרחק בין כפר חנניה לכפר עותנאי הוא כ- 30 מיל, ולפי המקובל שמיל הוא אלפים אמה, כ- 960 מ' (לפי ר' חיים נאה) - אנו מגיעים ל- 30 ק"מ. ייתכן שהרב שטיינזלץ לא רצה להיכנס לשאלה הזו.
מצורף קובץ עם המרחקים, מאתר "מפה", ומתברר ש
מכפר חנניה לציפורי - כ- 25 ק"מ,
מציפורי למגידו - כ- 22 ק"מ,
מכפר חנניה למגידו - כ- 45 ק"מ.
לו היינו אומרים שמיל הוא גדול יותר (למשל מיל רומאי הוא כ- 1.5 ק"מ) -
זה יענה על שאלה ב', כי באמת כפר חנניה ציפורי וכפר עותנאי יהיו בדיוק בקצוות של ה- 16 מיל (24 ק"מ לפי הנחה זו),
אבל -
זה יגדיל עוד יותר את שאלה א', (פיזור עדר יהפוך פתאום ל- 24 ק"מ),
ויעלה לנו קשה פי כמה - מה פתאום להניח שחז"ל דיברו על מיל רומאי.","123","doc","4495","True","True","False","","373","95.86.106.220","0","16570","בכורות|נה ע"א","0-doc"),new Message("16614","16605","הכוונה לדינו של הגולן כעבר הירדן המערבי","10/01/12 14:22","טו טבת","תשע"ב","14:22","שלמה שטרסברג","מעמד הגולן בהלכה
מאת הרב יגאל אריאל
1.4.2008 12:01
הגדרה גיאוגרפית
הגולן משתרע מן החרמון בצפון ועד הירמוך בדרום, והוא חלקו המערבי של הבשן, המשתרע מן הכינרת עד המדבר. חלקיו המזרחיים של הבשן הם הטרכון והחורן.
מקור השם גולן
משה רבנו ע"ה עשה את העיר גולן לעיר מקלט, לאחר שכבש את הבשן. גולן זוהתה בתנחומא כ"סלוקיה" שליד קצרין, ובתרגום יונתן כ"דברא", כפר דבורה הסמוך. בחורבות דבורה נמצאה כתובת ייחודית במינה בארץ של בית מדרש תלמודי: "זה בית מדרשו של ר' אלעזר הקפר". השם גולן נדד מן העיר אל המחוז ואחר כך אל האזור כולו.
האם הגולן הוא חלק מארץ ישראל?
הבשן והגולן כלולים בגבולות ארץ ישראל שבברית בין הבתרים. התורה משרטטת את הגבול באמצעות שבעת עמי כנען שניתנו לאברהם, בין העמים הללו גם הרפאים, שישבו בבשן. כשמשה ועם ישראל הגיעו אל הארץ לכבוש אותה, גבולות ארץ הרפאים כבר לא היו ברורים, לכן הקדישה התורה את תחילת ספר דברים (פרקים ב'-ג') לבירור זה וקבעה: "כל חבל הארגוב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים".
מה דין עבר הירדן המזרחי?
רש"י מפרש שרק הבשן הוא בכלל ארץ הרפאים שבברית, "ההוא יקרא ארץ רפאים", והארצות שבדרומו הם ארצות הקיני, הקניזי והקדמוני, שעתידים להיות לישראל בנוסף לשבעה האמורים. הרמב"ן מסביר שארץ רפאים השתרעה על כל עבר הירדן המזרחי: בתחילה ישבו הרפאים בכל האזור, אלא שהם נחלשו וירדו ממעמדם. האמים והזמזומים כבשו מהם את החלק הדרומי ולבסוף נשאר רק הבשן בידי עוג שריד הרפאים.
מדוע רצה משה לעבור לחלק המערבי?
עשר קדושות מנו חכמים בארץ ישראל, עשרה מעגלים של קדושה זה למעלה מזה (כלים א' ובמדבר רבה ז' ח' וספרי זוטא תחילת נשא). הצד המערבי של הירדן נקרא "ארץ כנען" והוא מקודש יותר מן הצד המזרחי, בכך שהוא ראוי לבית שכינה. טענת משה נגד ראובן וגד לא הייתה שרצו לשבת בחוץ לארץ אלא שריפו את לב בני ישראל מלהלחם. הרמב"ן כתב שמשה רבנו ע"ה ביקש לרכז את כל ישראל בתחילה בצד המערבי המקודש, ומשם יתפשט העם ויישב את כל מרחבי הארץ.
יש הוכחות רבות שהבשן, נחלת שבט מנשה, דינו כעבר הירדן המערבי ולא המזרחי:
א. בניגוד לכיבוש סיחון שנעשה בדרך אל הירדן ולאחר שסיחון יצא למלחמה נגד ישראל, נצטווה עם ישראל להצפין ולפתוח במלחמה יזומה עם עוג.
ב. גבולות פרשת מסעי כוללים את הבשן "ומחה על כתף ים כנרת קדמה. וירד הגבול הירדנה".
ג. ראובן וגד בקשו נחלה, אבל לשבט מנשה העניק משה שם נחלה מדעתו. משום כך אומר הירושלמי (ביכורים פ"א ה"ח) שמחצי שבת מנשה מביאים ביכורים ומכריזים "האדמה אשר נתת לי". כי לא נטל מעצמו.
ד. בבשן היה ריכוז של כל הקשיים מפניהם פחדו המרגלים: היו בו ענקים - עוג, והיו בו חומות גבוהות, דלתיים ובריח. כשמשה כבש אותו תיקן את חטא המרגלים ופתח את הדרך לכיבוש הארץ כולה.
ה. בימי המשנה והתלמוד היה הגולן מחובר מנהלתית לגליל, וגמלא מוזכרת כעיר בגליל (ערכין ל"ב א).
ו. חלקו הצפוני של הירדן מן הכנרת צפונה אינו נחשב ירדן להפריד בין גדותיו מבחינה הלכתית: "נהר היוצא ממערת פמייס (בניאס) ועובר בימה של ספוני (החולה) ובימה של טבריה אף על פי ששמו ירדן אין מתחשב עם הירדן, איזהו ירדן מבית יריחו ("בית ירח" שבדרום הכנרת) ולמטה (תוספתא בכורות פ"ז, ובגמ' נ"ה א).
האם הגולן חייב במצוות התלויות בארץ?
חייבים כיום במצוות התלויות בארץ האזורים שהתקדשו בבית שני בקדושה שניה. בגולן התקיימה התיישבות יהודית בימי הבית. כולנו מכירים את גמלא, שלחמה נגד הרומאים וחרבה על ידי טיטוס, ובה שרידיו של אחד משני בתי הכנסת הקדומים ביותר שנמצאו בחפירות בארץ. חכמים הזכירו במפורש (תוספתא וירושלמי שביעית פ"ו ה"א) את העיירות היהודיות שבאזור סוסיתא שבדרום הגולן, חיספין, נוב וכפר חרוב, כעיירות שחייבות בתרומות ומעשרות.
ועוד עיין בהרחבה בספרו ארץ ירדן וחרמונים מעמוד 17","205","","4497","True","True","False","","342","95.86.74.216","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16656","16654","תשובה","12/01/12 01:30","יז טבת","תשע"ב","01:30","דוד כוכב","כתבת:
"מהגמרא משמע שכפר חנניה וכפר עותנאי רחוקים זה מזה כ- 32 מיל, או קרוב לזה, וציפורי נמצאת באמצע כ- 16 מיל מזה ומזה".
וזה אינו.
ואפילו דברי רש"י "מכפר עותני לכפר חנניה - שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע" יש לפרשם שנמצאות בתוך התחום של ל"ב מיל, אמנם יותר מט"ז ממיל, כנצרך לביאור הגמרא, אבל לאו דוקא ל"ב ממש.
וננקטו מקומות אלו דוקא, כי אלו נמצאות בגבול הצפוני והדרומי של הגליל התחתון - שכנראה היה איזור המרעה.
וככלל,
כל מידות חכמים נאמרו בקירוב, ולא לכוונם על המילימטר.
אספתי לכך ראיות, אעתיק חלקן בקיצור:
רמב"ם פירוש המשניות - מסכת עירובין פרק ד משנה ח:
ואמרו כטבלא מרובעת, לפי שאי אפשר במלאכה לעשות מרובע בדיוק, ולפיכך הודיע שדי לנו שיראה כמרובע לפי היכולת האדם, כמו הלוחות המרובעות שהכוונה בהם הרבוע כפי היכולת.
רש"י מסכת עירובין דף נב ע"ב:
אפילו חמש עשרה אמה כו' - לאו דווקא חמש עשרה אמה.
תוספות מסכת סוטה דף לד ע"ב:
אותו גודש שהיה מיותר על י"ב מיל לא הגיע לכלל גובה מיל ולהכי לא חשיב ליה.
תוספות מסכת עירובין דף יד ע"א:
וקשיא דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות.
מסכת עירובין דף נז ע"א ועוד:
אמר מר: כל אמתא בריבוע - אמתא ותרי חומשי באלכסונא.
מסכת עירובין דף ג ע"ב:
כל אמות באמה בת ששה, אלא הללו שוחקות והללו עצבות.
מסכת עירובין דף פג ע"א:
כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה.
מסכת כלים פרק יז משנה ה
הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני.
משנה ו:
וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה.
פירש הרמב"ם:
אבל הענין שב אל אומד האדם.
ספר האשכול (אלבק) הלכות חלה דף קכו עמוד א:
הא למדנו משנה שלימה <שאין לביצה> משקל ידוע שלא להוסיף ושלא לגרוע.
מסכת סוטה דף ד ע"ב:
וכמה שיעור סתירה?...
א"ר יצחק בר (רב) יוסף א"ר יוחנן: כל אחד ואחד בעצמו שיער.
מסכת שבת דף קו ע"א:
שיעור המלבן כו'. רב יוסף מחוי כפול, רב חייא בר אמי מחוי פשוט.
פרש"י: רב יוסף מחוי - האי הסיט כפול דמתניתין כפול ממש, בריוח קצר שבין אצבע לאמה משער שני פעמים.
מחוי פשוט - בריוח שבין גודל לאצבע פעם אחד הוא כפול דמתניתא, שיש בו כפלים כאותו שבין אמה לאצבע:
<{משמע שיש הבדל ביניהם. ובמציאות אינו כפול ממש}>.
מסכת בבא בתרא דף כז ע"א:
אכתי נפישי ליה דעולא! לא דק... מכדי כמה מרובע יותר על העיגול? רביע, פשו להו ז' מאה ושתין ותמניא, אכתי פש ליה פלגא דאמתא! היינו דלא דק.
פירש"י: לא דק - עולא לא דקדק כל כך הואיל וקרוב לשיעור זה קאמר ולא איכפת ליה.","125","","4495","True","True","False","","153","95.86.125.158","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("16861","16656","הטעות כאן היא חמישים אחוז!","18/01/12 22:11","כג טבת","תשע"ב","22:11","איתן","הרב כוכב,
התעכבתי בתגובתי כי רציתי לבדוק את המקורות שהבאת.
לענ"ד זה לא דומה.
כל הדוגמאות שהבאת הן טעויות בטווח הסביר, למשל יחס של 1.4 : 1.414 , או 3 : 3.141, או י"ב מיל מול כמעט י"ג מיל,
ואילו אני מדבר על טעות של חמישים אחוז!
המרחק בין כפר חנניה לכפר עותנאי הוא לא כ- 32 ק"מ, +-, אלא 45!
לדייני קיסרי היתה טעות כזו בסוכה ח' סע"א, והגמרא דחתה "ולא היא דהא קחזינא דלא הוי כולי האי", והראשונים שם ניסו להסביר איך הטעות החלה (ע' ר"ח תוס' ועוד),
כך שאם צודקים הזיהויים של כפר חנניה ציפורי וכפר עותנאי - אז יש לנו בעיה קשה עם המרחק.
עוד דבר, הגליל התחתון בודאי לא היה איזור מרעה, שנינו במרובה (ב"ק ע"ט ע"ב)
אין מגדלין בהמה דקה בא''י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל ובגמ' ת''ר אין מגדלין בהמה דקה בא''י אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל בסוריא אפילו בישוב ואין צריך לומר בחוצה לארץ תניא אידך אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו ... ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום וקודם משתה בנו ל' יום
לא ניתן לומר על הגליל בכללותו שהיה איזור מרעה, היות והיה מיושב בצפיפות. אבל אולי בקצוות, כמו שהזכירו את ספר עכו. בתוספתא הגירסא "המדבר שבספר עמיקו".
השיעור הזה של ששה עשר מיל נמצא גם בירושלמי , (ותודה לשטיינזלץ על ההפניות), על הבמשנה שם בבבא קמא - אמר ר' בא כגון מהיר שהיא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל.
( דבריו מובאים גם על המשנה בעבודה זרה פרק ראשון, המדברת על מכירת בהמה דקה לגויים במקום שנהגו להתיר. המשנה עם הגמרא שעליה מובאים גם בפסחים פרק רביעי "מקום שנהגו").
ומאמר מעניין נמצא גם בקהלת רבה א' י"ג (בשטיינזלץ יש טעות בהפניה הזו)
"... אבל ששבט ראובן ןגד שהרחיקו עצמם מן הגזל - לפיכך נתן להם הקב"ה נחלתם במקוםש אין בו גזל, שנאמר "והנה המקום מקום מקנה", וכן ממהיר ששה עשר מיל על ששה עשר מיל"
אני מצרף את השערתו של הרב יישכר תמר, בספרו "עלי תמר", על הירושלמי בסוגיא ההיא, היכן הוא ה"מהיר" המוזכר.","123","doc","4489","True","True","False","","708","31.44.128.42","0","16570","בכורות|נה ע"א","0-doc"),new Message("61646","16861","באמת שכשראיתי את ההערה בשט'","11/06/19 14:00","ח סיון","תשע"ט","14:00","אור חדש","הבנתי שההבנה בזה היא לא כפרשנים שפי' שה16 מיל זה בין שני הקצוות אלא שלכל חבר עדר נותנים 16 מיל לכל רוח וכך מצטרפים כולם ע"י בהמה בודדת שנמצאת במרכז מעגל של כ30 קמ'
רק כך ניתן להבין המרחקים המדוברים","458","","1788","True","True","False","","201","213.151.55.26","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("61644","58374","הקפצה","11/06/19 13:31","ח סיון","תשע"ט","13:31","איש ספר","","479","","1788","False","True","False","","130","213.151.50.205","0","16570","בכורות|נה ע"א",""),new Message("61645","61644","שכויח","11/06/19 13:56","ח סיון","תשע"ט","13:56","אור חדש","","458","","1788","False","True","False","","166","213.151.55.26","0","16570","בכורות|נה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);