var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16562;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16562","0","רע בגלוי","08/01/12 02:44","יג טבת","תשע"ב","02:44","כדי","איתא בגמ': אי הכי מומין שבסתר נמי כו'. בעינא מום רע וליכא.
ופירש"י: מום רע לא מיקרי אלא בגלוי שמנוולו.
ועפ"ז נ"ל להסביר הגמ' בספ"ק דקידושין (מ.) ז"ל: כיוצא בדבר אתה אומר: "אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו", וכי יש רשע רע ויש שאינו רע?! אלא רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות זהו רשע שאינו רע. ע"כ.
וק"ק מאי פסקא דרע לשמים ולא לבריות איקרי רשע שאינו רע, ולמה לא נימא איפכא דאיקרי רע שאינו רשע? וע"פ הגמ' דבכורות הנ"ל דרע אינו אלא בגלוי, אתי שפיר, שעבירות שבין אדם לחבירו בד"כ הן יותר גלויות מעבירות שבין אדם למקום שיכול לעשות בחדרי חדרים. ולכן אדם שהרשיע לשמים ולא לבריות מיקרי "רשע" אך לא "רע".
ועוד יובן הא דאיתא בב"ר (פמ"א סי' ז) עה"פ "ואנשי סדום רעים וחטאים", דפירשו שם: "רעים" - אלו לאלו. "וחטאים" - בגילוי עריות. ע"כ. וגם כאן קשה אימא איפכא, אלא דרע יונח בד"כ על עבירות שבין אדם לחבירו כנ"ל (וגילוי עריות לא מיקרי בין אדם לחבירו כדמוכח ברש"י בקידושין שם).
והנה בקידושין (מט:) אמרינן דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור, מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו. וכתב מרן הב"י (אה"ע סל"א-לב) בשם רבינו ירוחם, די"מ שאם הוא רשע לבריות, כגון גזלן וכיוצא בו, אין יכול להיות צדיק עד שישיב הגזילה. ע"ש (ונ"ל ראיה לדבריהם מב"מ סב. אי עשה תשובה מאי בעי גביה. ע"ש. וע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' עט ובשו"ת דובב מישרים ח"א סי' כב ובשו"ת בית דוד סי' ה). ולדבריהם מדוייקת היטב לשון הגמרא דנקטה "רשע" לאוריי דרק ברע לשמים איתיה להאי דינא.","249","","4496","True","True","False","","1067","93.172.185.115","0","0","בכורות|לז ע"א",""),new Message("16564","16562","וכן טוב - לבריות","08/01/12 02:57","יג טבת","תשע"ב","02:57","דוד כוכב","כך פירש הגר"א על משלי יג, כב את הפסוק (ישעיהו ג, י) אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב - כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ.
וזה לשונו: "שהפירות נקראין טוב כי מה שהצדיק אוכל הפירות בעה"ז היינו אם הוא טוב לבריות כמ"ש בישעיה אמרו לצדיק כי טוב כי פרי גו' ".

עוד כזה בהודעה קודמת.","125","","4496","True","True","False","","144","95.86.125.158","0","16562","בכורות|לז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);