var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16290;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16290","0","דינים העולים לדף מה","30/12/11 14:52","ד טבת","תשע&quot;ב","14:52","המכריע","מה.<br /><br />עוד מומין (ברגל);<br />מקיש בקרסוליו ובארכובותיו בהליכתו (הקישן). <br />בעל הפיקים, היינו פיקה יוצאת מאגודלו (הקילבן).<br />העיקל, היינו כשהוא יושב ומקיף פרסותיו אין ארכובותיו נושקות.<br />עקיבו יוצא לאחוריו, והיינו ששוקו באמצע רגלו.<br />פרסותיו רחבות כשל אוז, ואף אם סדיקא (אצבעותיו חלוקות) כיון דטריפה (אורכן כרחבן).<br />אצבעותיו מורכבות זו על זו.<br />קלוטות (מחוברות) מלמעלה (מצד הגוף) עד הפרק, כשר. קלוטות עד הציפורן, פסול.<br />היו קלוטות לגמרי וחתכן מצד הציפורן עד הפרק, הוכשר.<br />היתה בה יתרת וחתכה, אם לא היה עצם או לא היתה נספרת על גב היד, כשר (אף בלא חיתוך).<br />היה בה עצם והיתה נספרת, פסול אף לאחר שחתכה.<br />היו לו יתרת בכל יד ובכל רגל, ר' יהודה מכשיר (שבח הוא) וחכמים פוסלין (דהוי גנאי).<br />השולט בשתי ידיו, רבי פסול וחכמים מכשירין.<br />בעל הקיפין, היינו שיש לו כסתות הרבה. <br />   (לרש&quot;י עצם הקבילא גדולה מאד, לתוס' והערוך תחתית כף רגלו מקושתת מאד).<br />השופנר, אין לו כסתות. (לרש&quot;י לכ' צ&quot;ל שאין לו עצם הנ&quot;ל, לערוך שכף רגלו שטוחה לגמרי).<br /> <br />בענייני טומאת מת;<br />יתרת שיש בה עצם ואין בה ציפורן – מטמאה במגע ובמשא ואהל. והיינו ביש בה בשר פחות מכזית.<br />   וזהו דין אבר מן המת המטמא באהל אף פחות מכזית. ודוקא כשהיתה נספרת ע&quot;ג היד.<br />אם לא היתה נספרת, אינה מטמאה באהל.<br />   אבל מטמאה במגע ומשא, או מדין עצם כשעורה או מגזירה אטו נספרת.<br />כשיש כזית, מטמא באהל מדין בשר אף בלא עצם ובלא נספרת.<br />אם אין בשר כלל אין לו דין אבר ואינו מטמא באהל.<br />עצם כשעורה מטמאה רק במגע ובמשא.<br />עצמות מטמאין באהל, או כשיש רובע הקב, או רוב מנין (קכה) או בנין (ב' שוקיים וירך).<br />מנין קכה הוא גם במי שיש לו ר' עצמות או רפא (עי' החשבון ברש&quot;י).<br />עצם של יתרת נספרת במנין קכה (רק כשהיתה נספרת או היה לה ציפורן).<br />לאיש יש רמ&quot;ח איברים. לאשה, לר&quot;א ור&quot;י ורי&quot;ש גם צירים ודלתות והיינו רנ&quot;ב, ולר&quot;ע גם מפתח.<br />(לאיש יש רק צירי בשר ללא עצם).<br />היתירים הללו שבאשה, אינן מטמאין באהל.<br /><br />מה:<br />איטר – בין ביד ובין ברגל, פסול.<br /><br />עוד מומין באדם (שאין מחללין עבודה וכשרים בבהמה);<br />הכושי (שחור), הגיחור (אדום), הלבקן (לבן), הקפח, והיינו אריכא שמיטה (דק ונכפף),<br />הננס, החרש, השוטה, ובעלי נגע טהור. (נגע טמא הוי טמא ומחלל עבודה).<br />שיכור מיין – מחלל עבודה וחייב מיתה בכניסה למקדש.<br />שיכור מדבילה קעילית ויין ודבש – לר&quot;י חייב מלקות בנכנס ומחלל, ולרבנן פטור ואין מחלל רק פסול.<br />שוטה בבהמה – לת&quot;ק הנ&quot;ל אין פסול ולרשב&quot;ג אינה מן המובחר.<br />בעלי דלדולין (או תלתולין) – בבהמה כשר, ובאדם לר&quot;א (או ראב&quot;י) פסול.<br />עצה טובה; גבוה לא ישא גבוהית, ננס לא ישא ננסת, לבן לא ישא לבנה ושחור לא ישא שחורה.<br /><br />פסולין בבהמה וכשרים באדם;<br />אב ובנו. אהרן ובנו כשרין לעבוד ביום אחד. <br />תייש ובנו אסור לשחוט ביום אחד לחנניה, והשני פסול משום מחוס&quot;ז. וסתם משנתינו כוותיה.   (לחכמים רק אסור תיישה ובנה).<br />טריפה פסול בבהמה וכשר בכהן. וכן יוצא דופן. (וכן נעבדה בהן עבירה והמית אדם).<br /><br />הנושא נשים בעבירה (גרושה וחלוצה), פסול עד שידירנה הנאה.<br />המטמא למתים, פסול עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים.","199","","4503","True","True","False","","866","85.130.221.217","0","0","בכורות|מה ע&quot;א",""),new Message("16314","16290","האם אסור או מותר לספור את העצמות בגוף","31/12/11 21:35","ה טבת","תשע&quot;ב","21:35","יאירה","של הנידון למיתת שריפה? הרי למדנו במסכת סנהדרין, ששמים את הפתילה לתוך הפה כדי שהגוף של הנענש יישאר שלם, איך בכלל אפשר להסביר את המעשה בתלמידי רבי ישמעאל: היה מותר להם לבשל את הנידונה לשריפה וגם לספור את העצמות שלה?","192","","4502","True","True","False","","255","46.210.120.237","0","16290","בכורות|מה ע&quot;א",""),new Message("16316","16314","בשו&quot;ת חת&quot;ס","31/12/11 22:03","ה טבת","תשע&quot;ב","22:03","כדי","(חיו&quot;ד סי' שלו) כתב שהייתה שפחה עמלקית (היינו גויה) או שפחה כנענית של ישראל, ואתי שפיר למ&quot;ד מת גוי מותר בהנאה. ואכמ&quot;ל.","249","","4502","True","True","False","","188","46.116.96.209","0","16290","בכורות|מה ע&quot;א",""),new Message("16319","16314","התחייבה מיתה למלכות","31/12/11 22:36","ה טבת","תשע&quot;ב","22:36","קותי","תלמוד בבלי מסכת בכורות דף מה עמוד א <br /><br />מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך,","217","","4502","True","True","False","","206","89.139.223.100","0","16290","בכורות|מה ע&quot;א",""),new Message("16321","16316","למה להעמיד בעמלקית","31/12/11 22:41","ה טבת","תשע&quot;ב","22:41","קותי","כבר עלה סנחריב ובלבל את האומות בערך 400 שנה לפני כן<br />חוץ מזה היתה גויה <br />תלמוד בבלי מסכת בכורות דף מה עמוד א <br /><br />מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, <br /><br />חוץ מזה כל המומתים נקברים זה חלק מהמצווה של עשית הדין האם זה לא חל גם על גוי שהומת בבית דין של ישראל על פי דין תורה?","217","","4502","True","True","False","","190","89.139.223.100","0","16290","בכורות|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);