var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16128;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16128","0","דינים העולים לדף לט","24/12/11 20:00","כח כסלו","תשע&quot;ב","20:00","המכריע","לט.<br /><br />ומספקא לן אי מאכילין רק בסעודה ראשונה שבכל יום, או בכל סעודה.<br />אם מאכילין בכל סעודה, ע&quot;כ אפשר גם לאחר אכילה. <br />   אם מאכילין רק בסעודה ראשונה, יתכן דדוקא קודם אכילה.<br />קודם שתיה – ודאי מועיל. לאחר שתיה – ספק.<br />כשהוא מותר – ודאי מועיל. כשהוא קשור – ספק.<br />כשהוא עם חבירו – ודאי מועיל. כשהוא לבדו – ספק.<br />בשדה – ודאי מועיל בעיר – ספק. אם צריך שדה, עדיין יש להסתפק גינה הסמוכה לעיר.<br /><br />בדיקת ג' פעמים הנ&quot;ל – היינו משולשין.<br />לרש&quot;י היום, ולסוף כו יום וחצי, ולסוף כו וחצי, ולסוף כז. ולתוס' בתחילת השמונים, באמצעם ובסופם.<br /><br />נבדק ממים הקבועין ע&quot;י אכילה ולא הבריא – מספקא לן אי הוי קבוע רק מכאן ולהבא או למפרע.<br />הפריש מעות לפדיונו וחילל מיד, ונהנה מהם קודם סיום הבדיקות – תלוי בספק הנ&quot;ל אי מעל.<br />(ונפ&quot;מ זו שייך רק בשאר קדשים שמנטפים מים. דבבכור ליכא פדיון).<br /><br />עוד מומין (בחוטם ובפה) שנשחט עליהן;<br />חוטמו – שניקב, שנפגם, שנסדק.<br />ניקב – היינו במחיצות חיצונות שנראה בחוץ. ניקבה מחיצה הפנימית – אינו בגלוי ול&quot;ה מום.<br />שפתו – שניקבה שנפגמה ושנסדקה. והיינו בחודה ולא ברחבה (פירש&quot;י לתורא ברא).<br />חוטין החיצונות – שנפגמו או נגממו (וכ&quot;ש נעקרו).<br />חוטין הפנימיות (היינו מהתיומת והיא בכלל) – נפגמו או נגממו, לא הוי מום לכו&quot;ע.<br />נעקרו – למתני' הוי מום לשחוט את הבכור. לר' יהושע בן קפוצאי נפסלין למזבח אבל לא שוחטין.<br />   לר' חנינא בן אנטיגנוס אין נפסלים כלל למזבח.<br /><br />חסרון אבר פנימי (כגון ניטלה כוליא אחת) – אין שוחטין עליו בכור ולא פודים מוקדשים.<br />להיפסל למזבח – מספקא ליה לר' אחדבוי בר אמי.<br />לתי' א; (אין בעלת כוליא אחת מבריאתה) פליגי בזה ב' ברייתות.<br />לתי' ב; (יש בריה באחת) לכו&quot;ע הוי חיסרון, ואם חסרה פסולה, ואם נבראה כך, כשירה.<br />(אע&quot;פ שתי' זה נדחה היינו דאין לפרש הברייתא בחסרה אם שייך בריה משום דומיא דבעלת ג').<br />לתי' ג; לכו&quot;ע חיסרון פסול. ואם באה לפנינו בעלת כוליא אחת - י&quot;א דתולין שנבראה כך וכשירה, וי&quot;א דאין בריה באחת וע&quot;כ חסרה ופסולה.<br />לר' יוחנן; לכו&quot;ע אין בריה באחת וחסרון פסולה, אבל רק נחסרה קודם שחיטה או קודם קבלה.<br />   אם נחסרה לאחר קבלה אפילו קודם זריקה – כשירה.<br />בעלת ג' כליות – פסולה לכו&quot;ע.<br /><br />לט:<br /><br />הצורם אוזן פר דקדשים בין שחיטה לקבלה – דמו פסול.<br />קרבן שצריך בן שנה – מונין לפי שעות מעת לעת.  וצריך להיות בן שנה עד ההזאה.<br />קרבן שנאבד כל הבשר קודם זריקה – פסול לזריקה.<br />נשתייר כזית חלב או כזית בשר – לר' יהושע כשר.<br /><br />מעוך וכתות ונתוק וכרות – פסול לקרבן.<br />לר' יהודה כולן אף בביצים וכ&quot;ש בגיד. דהוי גלוי, אלו משום מיכווצן ואלו משום תליין.<br />לר&quot;א בן יעקב כולן רק בגיד ולא בביצים. ול&quot;ה גלוי משום דמעיקרא נמי זימנין מיכווצן ותליין.<br />לר' יוסי מעוך וכתות אף בביצים (דליתנהו לגמרי) נתוק וכרות רק בגיד (דבביצים הא איתנהו).<br /><br />המשך המומין;<br />זובן (נרתיק של גיד) – שנפגם. ניטל לגמרי, ל&quot;ה מום. זכרות עצמה שנפגמה – ל&quot;ה מום.<br />עריה של נקבה – שנפגמה. (ושייכא רק בקדשים ולא בבכור).<br />זנב – שנפגם מהעצם. נפגם בין הפרקים – ל&quot;ה מום. נחתך לגמרי – פסול אפי' בין הפרקים.<br />זנב שראשו מפציל עצם (לרש&quot;י נקלף העור והבשר, לתוס' העצם מחולקת).<br />זנב – שיש אצבע בשר בין פרק לפרק. (אצבע, היינו גודל, א' מארבע מטפח).<br /><br />חוטי תכלת – לב&quot;ש ארבעה ולב&quot;ה שלשה (ועיין תוס' דהיינו קודם כפילתן, ועי&quot;ש עוד).<br />כמה תהא משולשת – לב&quot;ש ד' אצבעות ולב&quot;ה ג' (והיינו גודלין).<br />לרש&quot;י היינו מקום הטלתן למעלה משפת הבגד, לתוס' ופ&quot;ב ברש&quot;י היינו הגדיל לבד הענף (ולפ&quot;ז לב&quot;ש ענף ח' אצבעות), לרש&quot;י במנחות היינו ענף (ולפ&quot;ז הגדיל לב&quot;ש ב' אצבעות).","199","","4515","True","True","False","","1015","212.179.87.180","0","0","בכורות|לט ע&quot;א",""),new Message("16131","16128","לענין גודלין","24/12/11 23:48","כח כסלו","תשע&quot;ב","23:48","דוד כוכב","מ&quot;ש שדברי הגמרא: &quot;תנא: אצבע שאמרו - אחד מארבעה בטפח של כל האדם&quot; איירי לא רק לבית הלל אלא גם לבית שמאי, כך כתבו הרמב&quot;ם והטור. אך לא משמע כן במנחות ובמסכת ציצית. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=11833'>עוד על כך כאן</a>.","125","","4515","True","True","False","","100","213.151.39.183","0","16128","בכורות|לט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);