var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16041;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16041","0","אין רואין בכור ישראל אא&quot;כ כהן עמו","19/12/11 17:45","כג כסלו","תשע&quot;ב","17:45","כדי","מבואר בגמ' כאן דאין רואין בכור של ישראל אא&quot;כ כהן עמו, ומפורש בגמ' וברש&quot;י הטעם, דחיישינן שמא אחר שיתיר לו החכם הבכור לאכילה, לא יחוש לגזילת הכהן ויאכלנו בעצמו.<br />ויש להסתפק אי החכם המתיר עצמו הוא כהן אי מהני בכה&quot;ג להחשב ככהן עמו. והנה בביצה (כז:) גרסינן: ההוא גברא דאייתי בוכרא לקמיה דרבא אפניא דמעלי יומא טבא, הוה יתיב רבא וקא חייף רישיה, דלי עיניה וחזייה למומיה. א''ל זיל האידנא ותא למחר. כי אתא למחר, אמר היכי הוה עובדא. א''ל הוה שדיין שערי וכו'. (רוב הסיפור אינו נחוץ לענייננו). ופירש רש&quot;י שם: ההוא גברא - כהן היה. ע&quot;כ. ונתקשה שם המהר&quot;ם שיף מנ&quot;ל לרש&quot;י הא, הרי גם ישראל צריך לשאול על מום בבכור. וכן נתקשה הרש&quot;ש שם, ותירץ ע&quot;פ גמרין דאי ישראל הוה, הא אין מראין בכור לישראל אא&quot;כ כהן עמו.<br />והנה רבא לפירוש רש&quot;י בחולין (קלג.) היה כהן. וא&quot;כ מוכח מכאן דהחכם עצמו לא מועיל לעניין זה. והטעם י&quot;ל ע&quot;פ מ&quot;ש בחולין (מד:) דהחכם שהורה היתר בבהמה מן הדין רשאי ליקח, אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור וכו', ומייתי עלה הא דרב חסדא דאי הוה שרי בוכרא לא שקיל בישרא מיניה, וכן רבא עצמו שאלתהו בתו של ר&quot;ח על מעשה שהיה שם היאך קנה לעצמו ממה שהורה בו. ועי' בחולין (קמא:) וליחוש לחשדא כו' ע&quot;ש. וא&quot;כ, כיוון דכל עניין כהן עמו הוא משום שלא יגזלהו, כאן שהחכמים בלא&quot;ה נוהגים סלסול בעצמם שלא ליהנות ממה שהורו הם עצמם, לא מהני לעניין זה.<br />אמנם ידוע דרש&quot;י עצמו בר&quot;ה (יח.) סתר עצמו בזה וס&quot;ל דרבא לא היה כהן, וכ&quot;ד התוס' בחולין שם, והדברים עתיקים. וא&quot;כ ליכא למפשט ספיקא דידן מגמ' דביצה.<br /><br />ואי לאו קרא, בעינן סברא.","249","","4516","True","True","False","","994","85.250.116.160","0","0","בכורות|לו ע&quot;ב",""),new Message("16043","16041","מסברא","19/12/11 18:57","כג כסלו","תשע&quot;ב","18:57","המכריע","יש לחקור האם כשהורו לו שזה קבוע הוא מחוייב ליתנו דוקא לכהן שבא עימו. הא יש לומר דשרי ליתנו לכל כהן שירצה, ורק על ידי שיש כהן עמו לא יעיז  להשאיר לעצמו, שיבוא אליו הכהן ויאמר תנו לי או לחבירי (וישראל לא סגי לזה כל כך). ולזה יועיל גם החכם המתיר שישאלנו מדוע לא נתנו. ובפרט שזה לא איסור גמור לחכם ליקח סגי בזה להרתיתו להשואל.","199","","4516","True","True","False","","144","212.179.87.180","0","16041","בכורות|לו ע&quot;ב",""),new Message("16048","16041","גם במכילתין","20/12/11 05:30","כד כסלו","תשע&quot;ב","05:30","דוד כוכב","כתב כן תוספות (מסכת בכורות דף כז ע&quot;א): &quot;אבל רבא לא היה כהן כדמוכח בפרק הזרוע (חולין דף קלג.) דא&quot;ל רבא לשמעיה זכי לי מתנות כו' &quot;.<br /><br />הטעם שכתב רש&quot;י כתבוהו גם הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שחשוד הוא לגזול מתנות כהונה.<br /><br />לעניין עצם השאלה, פשוט שגם אם הכהן הוא החכם הרואה, זהו בכלל &quot;כהן עמו&quot; - שיש שם כהן. ורב יהודה סָתַם לא חילק במעשי אותו הכהן שעמו.<br />וגם מהסברה, אמנם יש לבעלים טובת הנאה לתת לאיזה כהן שיחפוץ, מ&quot;מ הבכור &quot;ממונא דכהנים הוא&quot; (מסכת מעילה דף ח ע&quot;ב) ככל מתנות כהונה, וכל כהן ימחה בידו אם לא ימסרם לכהן. ו&quot;כהנא מסייע כהני&quot; (מסכתות עירובין דף קה ע&quot;א; וחולין דף מט ע&quot;א).","125","","4515","True","True","False","","92","31.44.130.243","0","16041","בכורות|לו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);