var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1604;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","27"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1604","0","&quot;שיהיו נשים מספרות&quot;","02/03/10 21:27","טז אדר","תש&quot;ע","21:27","דוד כוכב","&quot;ואמר רמי בר אבא: התקין רבי יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא, משום ייחוד&quot;.<br /><br />פירש רש&quot;י: &quot;משום ייחוד - שמא ילך אדם שם ואם לא ישמע קול אדם יכנס ויתייחד שם, ותנן (קידושין פ, ב): לא יתייחד אדם עם שתי נשים, ובבית הכסא שבשדות קמיירי, שהיה בית הכסא שלהם בשדה חוץ לעיר והכל ניפנים שם&quot;.<br /><br />וכתב בספר יד רמה, שאין לפרש שהשומע שיש שם אשה ימנע מליכנס שם משום ייחוד, דתינח בכשרים אלא בפסולים מאי איכא למימר? אלא כדי שישמע קולן לחוץ ויתן השומע אל לבו שיש שם אחר ויתירא ולא יכנס אחריהן ויתייחד עמהן.<br /><br />אך גם פירושו קשה להבנה, דכיון דבפרוצים עסקינן, למה יתיירא בשומעו שיש שם נשים. וגם למה יחשוש שיש שם איש אחר, הרי ודאי שגם הוא פרוץ, וקי&quot;ל (קידושין דף פ: ) שפרוצים אינם חוששים זה מזה.<br /><br />עוד הקשה הערוך לנר:<br />&quot;אך לכאורה צ&quot;ע דהא חשש יחוד שייך גם באשה אחת ותשמיע קולה שלא תביא לידי יחוד, ויש לישב&quot;.<br />כוונתו כנראה כדברי הפרי מגדים באשל אברהם סימן ג ס&quot;ק ב <br />&quot;ומשמע קצת דנכנסין שני נשים בבית הכסא&quot;.<br />אפשר שאין כוונתו שזו חובתן, אלא כדברי הים של שלמה במסכת קידושין פרק ד סימן כד <br />&quot;ואין שייך לומר עליה שמא אחת תלך לצרכה, כי דרך הנשים לילך יחד, כי האי דאמרינן, נשים מספרות בבית הכסא&quot;.<br /><br />עוד כתב הפרישה אה&quot;ע כב ס&quot;ק כב<br />&quot;כדי שלא יכנס שם איש. אבל בששני אנשים בבית הכסא לא חששו שתכנס אשה אליהם, דאשה אחת מותרת להתייחד עם שני אנשים כשאינן פרוצים וכנ&quot;ל.ולהרמב&quot;ם דאסר גם זה צריך לומר דנקטו לשון המשנה דקתני דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים ומיירי בכשרים וכנ&quot;ל&quot;.<br />ובספר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8448&st=&pgnum=257'>אפי זוטרי</a> לרבי יעקב בן דוד פארדו (הובא בהגהות מעשה ניסים על שו&quot;ע הוצאת ראש פינה אה&quot;ע סימן כב, יג), הקשה על דבריו, וכי לא עבידי פרוצים ליכנס לבית הכסא.<br />ותו אם הולך אדם יחידי לבית הכסא, מאי איכא למימר, ומה מועילה התקנה לכך שאשה או שתים לא תכנסנה?<br />וסיים שם: &quot;נבהלתי על המראה ולא זכיתי להבין תקנה כזו שהתקינו חז&quot;ל&quot;.<br /><br />ועוד קשה, למה סתמו ולא פירשו שתקנה זו היא רק בבית הכסא שבשדה חוץ לעיר, הרי רבי יוסי עצמו אמר (שבת דף כה: ) שקיימת מציאות, ורצויה היא, שיהא לאדם בית הכסא סמוך לשולחנו. ורבי יהודה ברבי אלעאי אמר (ברכות דף נה.) שעשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא.<br /><br />לכן נראה לפרש טעם אחר שבו תתורצנה כל הקושיות, שראה רבי יוסי שהיו פרוצים מתחזים ומתעטפים כנשים הצנועות (בשבת דף פ. אמרינן שצנועות הולכות מעוטפות, ואין מגלות אלא עין אחד לראות) כדי ליכנס למקום צניעות הנשים. כמו שאמרו במסכת נזיר דף נט. (וברש&quot;י דברים כב, ה) &quot;שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים&quot;.<br />לכן תיקן שיהיו כל הנשים מספרות זו עם זו בבית הכסא ובודקות בכך זו את זו בקולן. וכדרך שאמרו (גיטין דף כג. וחולין דף צו.) &quot;היאך בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה? אלא בטביעות עינא דקלא&quot;.","125","","5189","True","True","False","","1449","77.124.82.172","0","0","סנהדרין|יט ע&quot;א",""),new Message("1615","1604","מקור התקנה","04/03/10 00:29","יח אדר","תש&quot;ע","00:29","ברוך","תשובתך יפה ומחודדת.<br />שאלתך העיקרית על התקנה הינה שהיא אינה מועילה לפרוצים. נראה לי, כי שאלה זו מתעוררת בעקבות ההקשר בו מובאת התקנה בבבלי, כאשר תקנות רבי יוסי נתקנו כנגד הפריצים שבציפורי.<br />[ומצאנו פריצים בציפורי - ראה כתובות טז. שאנסו תינוקת בציפורי, וכן שבת קמה:, שאין לך רגל שלא באה בולשת - חיל המלך - לציפורי.]<br />אמנם, בירושלמי (מגילה פרק ד הלכה א) מובאת תקנה זו כאחת מתקנותיו של עזרא, כעין התקנה שכל אשה תחגור סינר מלפנים ומאחור. תקנות אלו לא נתקנו לשם פרוצים בהכרח, אלא על מנת לשמור על צניעותו של הציבור הכללי. ניתן אם כן להבין שעל פי הירושלמי מטרת התקנה הייתה למנוע מעובר אורח תמים להקלע לייחוד בבית הכסא עם אשה הנמצאת שם.<br />ייתכן וניתן להתקדם צעד נוסף. הגמרא פותחת את שורת התקנות של רבי יוסי באמירה כי רבי יוסי החזיר את הדבר ליושנו (לגבי האבלים). שמא ניתן לומר, כי אף לגבי תקנת בתי הכסא רבי יוסי רק השיב את תקנת עזרא ליושנה, וממילא אין לראותה כבאה כנגד פריצי ציפורי.<br />ובכך הרווחנו הן שלא תהא מחלוקת בין הבבלי לירושלמי לגבי מקור התקנה, והן יישוב לקושיה לגבי תועלתה של התקנה.","86","","5187","True","True","False","","318","87.68.243.168","0","1604","סנהדרין|יט ע&quot;א",""),new Message("1618","1615","המשך הדיון","05/03/10 03:40","יט אדר","תש&quot;ע","03:40","דוד כוכב","הקושיה העיקרית היא במה מועילה התקנה אם האיש נכנס ראשון.<br /><br />גם שאר הקושיות קשות. שאלת הפרוצים, הרי התקנה היא לכל המקומות ולכל הדורות, ובכל מקום קיימים פרוצים, ודוקא עבורם הצורך בתקנה רב יותר.<br />גם, תקנות אלו לרוב היו בעקבות מעשה שהיה, כגון שם בירושלמי מסכת מגילה פרק ד הלכה א &quot;שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה א&quot;ר תנחו' בר חייה מפני מעשה שאירע...&quot;. וכגון כאן &quot;שלא תהא אשה מהלכת בשוק ובנה אחריה, משום מעשה שהיה&quot;. וכגון גזרת היחוד אחר מעשה אמנון ותמר.<br />וקצת דוחק שמעשה היה בכשר דוקא שנכשל, ולא חששו כלל לפרוצים.<br />גם בימי עזרא היתה בעיית נשים הנכריות ועזרא נצרך לטכס עצות כנגד הפריצות. ועל המשנה במסכת מידות ב, ה &quot;היא היתה נקראת לשכת בית שמניה וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין&quot;. פירש בביאור הגר&quot;א בראשונה במקדש ראשון לא היה דבר בולט מן הכותל ובמקדש שני שהיו יראים מן היצה&quot;ר עשו כצוצרה כדי שיהיו שם נשים.<br /><br />אגב, מעשה התינוקת (כתובות דף טו.) &quot;בקרונות של ציפורי היה מעשה&quot;. רש&quot;י: &quot;ביום השוק שסיעות ושיירות ממקום אחר באות שם&quot;.<br />אבל סוף סוף היה זה בסביבת ציפורי.<br />גם גנבים לא חסרו שם (מסכת סנהדרין דף קט.) &quot;אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי&quot;.","125","","5186","True","True","False","","190","95.86.72.142","0","1604","סנהדרין|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);