var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15808;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","31"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15808","0","שאלה בהבנת דין המהדרין מן המהדרין","06/12/11 13:11","י כסלו","תשע&quot;ב","13:11","שלמה שטרסברג","בס&quot;ד<br /><br />הגמרא במסכת שבת דף כ&quot;א: אומרת מצוות נר חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מין המהדרין ב&quot;ש אומרים פוחת והולך וב&quot;ה אומרים מוסיף והולך.<br /><br />נחלקו התוס' והרמב&quot;ם בהבנת המהדרין מן המהדרין שלדעת הרמב&quot;ם זה עולה על המהדרין היינו גם מהדרין כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך, ואילו לתוס' זה עולה על עיקר הדין היינו ישנו הידור של מהדרין כנגד אנשי הבית ויישנו הידור גדול יותר והוא שבעל הבית יוסיף כנגד הימים אבל ללא התחשבות בבני הבית.<br /><br />השו&quot;ע פסק כתוס' שרק בעה&quot;ב מדליק ומוסיף והולך כנגד הימים ואילו הרמ&quot;א כתב שכל אחד מאנשי הבית ידליק חנוכיה וישתדלו להפריד בין החנוכיות כדי שיהיה היכר.<br /><br />מקובל לומר שהרמ&quot;א הלך בדרכו של הרמב&quot;ם שהמהדרין מן המהדרין עושים גם כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך וכדי להתגבר על קושיית התוס' הפריד את החנוכיות.<br /><br />ושאלתי היא שלכאורה לפי הבנה זו היה מקום לכך שההולכים בשיטת הרמ&quot;א ידאגו שיהיו בבית חנוכיות כמספר בני הבית כדי שמספר הנרות יהיה כנגד בני הבית +מוסיף והולך. <br /><br />ולכאורה בהרבה בתים ישנם גם ילדים קטנים שהם מבני הבית אבל לא מספיק גדולים כדי להדליק חנוכיה בפני עצמם. וכן ישנם חוגים שבנות לא מדליקות מכל מיני סיבות של צניעות או סיבה אחרת, ולפי זה לכאורה היה מקום שמשהו מבני הבית ידליק חנוכיה נוספת בשבילם כדי שמספר הנרות יהיה כנגד בני הבית+ מוסיף והולך ולא ראיתי שנוהגים כך<br /><br />אשמח מאוד לשמוע כיצד ניתן ליישב קושי זה?","205","","4527","True","True","False","","1106","95.86.67.204","0","0","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15809","15808","על מי אתה שואל?","06/12/11 16:18","י כסלו","תשע&quot;ב","16:18","עציוני","כפי שדייקת לומר &quot;מקובל לומר ש...&quot;<br />מקובל לומר - אך אין זה מדוייק. הן מהסיבה שכתבת, והן משום שפשט לשון הרמב&quot;ם הוא שהמדליק (יחיד!) מדליק כנגד כל בני הבית. לא ראיתי אף בית ההולך בשיטת הרמ&quot;א בו בעל הבית מדליק יותר מאשר חנוכיה אחת! על כרחינו, שהרמ&quot;א אינו בשיטת הרמב&quot;ם.<br />וראה עוד בנושא זה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/7-halak/05mehadrin.rtf'>מאמר</a> מאתר ישיבת הר עציון","159","","4527","True","True","False","","312","132.70.40.183","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15810","15808","למה אתה רואה בזה קושי?","06/12/11 16:30","י כסלו","תשע&quot;ב","16:30","יאירה","למרות ההיתר ההלכתי בחוגים רבים מקובל, שבעל הבית מדליק נרות בעבור אשתו וילדיו הקטנים, שטרם הגיעו לגיל המתאים. כך הוא מהדר במצווה ומוציא מידי חובה את בני משפחתו. אמנם משנה ברורה אומר, שמותר לאישה להדליק נרות חנוכה, אבל המנהג הרווח לא סותר את ההלכה אלא בא להגן על הצניעות (כל כבודה בת מלך פנימה).<br />משנה ברורה סימן תרעה: <br />&quot;אשה מדלקת -  בעד כל בני ביתה. ואפילו איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין בשעה שמדלקת ושומעין הברכה ובדיעבד אם לא ענו אמן על הברכה ג&quot;כ יצאו  וכן איש מברך לאשה ויוצאת ידי חובתה אם עומדת שם ושומעת הברכה .......<br />וכשאין האיש בבית תדליק האשה דהוי בת חיובא ובברכה ולא ידליק קטן...&quot;","192","","4527","True","True","False","","263","31.44.137.60","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24185","15808","דבר בעיתו מה טוב","27/10/12 19:18","יא חשון","תשע&quot;ג","19:18","שלמה שטרסברג","עכשיו הדברים נשאלים כשציבור לומדי הדף היומי עסוק בדפים אלו<br />אשמח אם מי מהלומדים יאיר עיני בסוגיה זו <br />בתודה שלמה שטרסרג","205","","4201","True","True","False","","215","95.86.102.216","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15821","15809","הסביר את דברי","07/12/11 00:11","יא כסלו","תשע&quot;ב","00:11","שלמה שטרסברג","ראשית כך פשטות דברי הרמ&quot;א כפי שהביא אותם בספרו דרכי משה &quot;דלדידן שמדליקין בפנים ויודעים בבית כמה בני אדם בבית , וליכא למיחש שמא יאמרו כך בני אדם הם בבית,<b> אף</b> לדעת התוס' מנהגנו נכון  <br /><br />[הדגש הוא על המילה אף שלפי מה שמביא הרמ&quot;א גם התוס' שחשש שלא יהיה היכר של הימים יודה לפיתרון זה  ולא כמו שדייק עזי לפשסט במאמר שהפנתה אותי אליו שכתב &quot;כלומר הרמ&quot;א נוקט בשיטת התוס'&quot; זו לא כוונת הרמ&quot;א בדבריו ]<br /><br />ובהמשך מוסיף הדרכי משה &quot;ועוד שמאחר שמדליקים בפנים כל אחד יכול להדליק במקום מיוחד...ואיכא היכרא כשמוסיף והולךבשאר הלילות<b> ולכן מנהגנו אתי שפיר לכולי עלמא</b> א&quot;כ כתב במפורש שדבריו מסתדרים גם לדעת הרמב&quot;ם <br /><br />[במאמר הנ&quot;ל הפסיק לצטט כמה מילים לפני המילים שהדגשתי שמישום מה התעלם מהם] <br /><br />מה שכתבתי מקובל לומר הרי מבוסס על הדברים שכתבתי עכשיו וכן פשט דברי הבאר היטב תרע&quot;א,ג  והט&quot;ז שם בסוף ס&quot;ק א שכתבו שזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב&quot;ם וזה לא מצינו בשאר מקומות<br /><br />ועיין בדברי הגרי&quot;ז על הרמב&quot;ם הלכות חנוכה ד,א שמבאר את החילוק בין הרמב&quot;ם לרמ&quot;א במחלוקת האם שייך לקיים הידור מצווה שמנותק מהמצווה או לא שלדעת הרמב&quot;ם אם ידליק את נרותיו כמוסיף והולך ויתן אח&quot;כ למשהו אחר להדליק את הנרות האחרים, הרי המצווה כבר נעשתה ולא שייך לדבר על הידור מצווה כי הוא מנותק מהמצווה אבל הרמ&quot;א סובר כטור שהידור מצווה יכול להחשב גם כשמנותק מהמצווה ולכן ניתן לעשות שכל אחד ידליק את החנוכיה שלו ובכך יתקיים ההידור מצווה. <br /><br />בכל מקרה לעניננו נראה שגם הוא הבין ברמ&quot;א שביחס להגדרת מהדרין מן המהדרין ביחס למספר הנרות הרמ&quot;א סובר כרמב&quot;ם שגם כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך<br /><br />אומנם נכון שר' עקיבא איגר במהדורא תניינא סימן י&quot;ג  ביאר שהמהדרין מן המהדרין כל אחד מתכוון לא לצאת ידי חובה בשל המדליק ומימילא מחויב מדינא ולפי זה אכן יצא שהרמ&quot;א כתוס' אבל כפי שהבאתי לעיל פשט לשון הדרכי משה לא כך וגם הרבה אחרונים לא הבינו כך ולפי הבנתם שאלתי את ששאלתי","205","","4526","True","True","False","","275","95.86.67.204","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15822","15810","לא נראה לי שדברייך מתייחסים למה ששאלתי","07/12/11 00:16","יא כסלו","תשע&quot;ב","00:16","שלמה שטרסברג","אם זה נכון שהרמ&quot;א סובר ברמה העקרונית כדעת הרמב&quot;ם בהגדרת מהדרין מן המהדרין הרי היו צריכות להיות בבית חנוכיות כמספר אנשי הבית ודבר זה לא מצאנו שעושים, ועל כך שאלתי","205","","4526","True","True","False","","235","95.86.67.204","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15851","15822","אני חושבת, שדבריי כן רלוונטיים,","08/12/11 16:08","יב כסלו","תשע&quot;ב","16:08","יאירה","משום שאני באה, בעצם, לומר, שההלכה כן לפי הרמ&quot;א והאשכנזים לא מסתייגים, חלילה, ממשנ&quot;ב, אלא ששומרי מצוות בכל חוג במשך הדורות שמרו את המנהגים, שנמסרו להם בבית.<br />עקב הגלות המתמשכת, במהלך ההיסטוריה היהודית, נוצרו מנהגים שונים ומגוונים בכל תפוצה ותפוצה וזה דבר ידוע. <br />לפיכך הבאתי את הדוגמא לגבי הדלקת הנרות על ידי נשים. ניתן להוסיף לאותה הדוגמא, כי המנהג הזה רווח אף על פי שכתוב בגמרא (שבת כג.) שאישה חייבת להדליק מכיוון שנשים היו באותו נס.","192","","4525","True","True","False","","244","95.86.83.8","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15864","15851","אסביר שוב אולי לא הבארתי את עצמי מספיק","09/12/11 11:43","יג כסלו","תשע&quot;ב","11:43","שלמה שטרסברג","אני שאלתי לפי השיטות שמסבירות שהרמ&quot;א מבין את דין המהדרין מן המהדרין כדעת הרמב&quot;ם היינו שצריכים לדלוק בבית נרות כנגד אנשי הבית +מוסיף והולך<br /><br />אם כך הדבר הרי במקומות שנשים לא מדליקות ,ואני לא מתווכח על כך ,וכן תינוקים שודאי לא מדליקים הרי גם הם מאנשי הבית ולכאורה היה ראוי למשהו ידליק חנוכיה עבורן כדי שסה&quot;כ הנרות שבבית יהיה כנגד אנשי הבית+מוסיף והולך","205","","4524","True","True","False","","264","31.44.129.131","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15882","15864","ויותר קשה","11/12/11 09:18","טו כסלו","תשע&quot;ב","09:18","דוד כוכב","לפי הרמב&quot;ם משמע שרק בעל הבית מדליק ולא כל אחד מברך, בדומה למנהג הנשים המדליקות נרות שבת כמניין אנשי הבית. כיצד אם כן נהגו שכל אחד מברך לעצמו? וכי יכול כל אחד מבני הבית להתכוין למשל שלא לצאת ידי חובה במזוזת בעל הבית, ולקבוע מזוזה בפתח הבית לעצמו?<br />כזכור לי, כעין זה הקשה הגרי&quot;ז.","125","","4522","True","True","False","","112","31.44.141.88","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("15888","15882","אולי כאן זו חובת גברא לדעת הרמ&quot;א","11/12/11 18:10","טו כסלו","תשע&quot;ב","18:10","שלמה שטרסברג","כך עולה מהסברו של רע&quot;א. ואולי הבין שלדעת הרמ&quot;א ישנה גם חובת גברא כשיש בית משא&quot;כ במזוזה שזה רש חובת חפצא וכשיש כבר מזוזה אין חובה על הגברא","205","","4522","True","True","False","","222","31.44.129.131","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24187","24185","תשובה לשאלתך","27/10/12 20:28","יא חשון","תשע&quot;ג","20:28","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=24099'>בקישור זה</a>.<br />ולסיכום, האשכנזים נוהגים כתשובת הגאונים. לשיטה זו ההידור אינו שמספר הנרות יהיה כמנין בני הבית. אלא שכל מי שבר הכי ידליק בעצמו ולא יסמוך על הדלקת בעל הבית. וזו משמעות המילים: &quot;נר לכל אחד ואחד&quot;.","125","","4201","True","True","False","","110","213.151.35.97","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24188","24187","ולחולקים על רע&quot;א בהבנת המחלוקת?","27/10/12 21:10","יא חשון","תשע&quot;ג","21:10","שלמה שטרסברג","מעבר לשיטת רע&quot;א שהכול מבוסס על כך שמתכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקת בעה&quot;ב   הרי רבו האחרונים שלא ביארו כך ואני שאלתי לשיטתם הבאתי את חלקם לעיל <br />ב &quot;הסביר את דברי&quot;","205","","4201","True","True","False","","205","95.86.102.216","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24189","24188","אין צורך להבין דוקא כרע&quot;א","27/10/12 21:46","יא חשון","תשע&quot;ג","21:46","דוד כוכב","אפשר גם לפרש שלכתחילה תיקנו באופן שכל אחד יכול לברך אם ירצה.<br />או גם שניתן לפעמים לברך על עשיית מצוה גם כאשר כבר יצא ידי חובה ועכשיו אינה אלא קיומית.","125","","4201","True","True","False","","108","213.151.35.97","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24217","24189","רחוק להסביר את הרמ&quot;א בניגוד למה שכתב עצמ","28/10/12 11:27","יב חשון","תשע&quot;ג","11:27","שלמה שטרסברג","עיין בדברי הדרכי משה שכתב &quot;ועוד שמאחר שמדליקים בפנים כל אחד יכול להדליק במקום מיוחד...ואיכא היכרא כשמוסיף והולךבשאר הלילות <b>ולכן מנהגנו אתי שפיר לכולי עלמא א&quot;כ כתב במפורש שדבריו מסתדרים גם לדעת הרמב&quot;ם <br /></b><br /><br />הרי שכתב במפורש שמנהגנו מסתדר גם לשיטת הרמב&quot;ם ולפי מה שאנו נוהגים שרק מי שלא כל בני הבית מדליקים הרי אין מספר נירות כדעת הרמב&quot;ם<br />ורחוק להסביר את דברי הרמ&quot;א בניגוד למה שהוא בעצמו כתב","205","","4200","True","True","False","","255","95.86.97.226","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24248","24217","דעת הדרכי משה מבוארת בדרכי משה הארוך","29/10/12 01:19","יג חשון","תשע&quot;ג","01:19","דוד כוכב","וזה לשונו:<br />&quot;אבל מדברי הרמב&quot;ם נראה דאם רבים בני הבית <span class='bordeaux'><b>מדליק כל אחד</b></span> בליל ראשון נר אחד ומוסיף והולך עד שבאחרונה יהיה שמונה <img src='/icon/10.gif'> וכן המנהג&quot;.<br /><br />ואילו לשון הרמב&quot;ם בהלכות מגילה וחנוכה ד הלכה א:<br />&quot;והמהדר את המצוה, <span class='darkYellow'><b>מדליק נרות כמניין אנשי הבית</b></span>, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים <span class='darkYellow'><b>בין נשים</b></span>&quot;.<br /><br />הרמ&quot;א איפוא לא פירש ברמב&quot;ם כפי שאנחנו מבינים, שבעל הבית הוא המדליק. לפירושו מה שכתב הרמב&quot;ם בלשון יחיד &quot;מדליק&quot; אינו בדוקא, אלא שמורה לבני ביתו שידליקו כולם.<br /><br />באשר להדלקת אשתו, אחת מהשתיים, או שבזמן הרמ&quot;א היתה האשה עדיין מדלקת, או שהרמ&quot;א לא נחית בדבריו לענין מנהג הדלקת האשה אלא לענין הכללי בלבד - אם המהדרין מן המהדרין נוהגין גם את הידור המהדרין.<br /><br />ולעצם המנהג שאין האשה מדליקה ודלא כמשמע ברמב&quot;ם, כתב על כך האליה רבה בסימן תרעא אות ג:<br />&quot;והנה בתשובת שער אפרים סי' מ&quot;ב [הקשה] למה אין נוהגין שאשה מדלקת כשבעל בביתו, מאי שנא משאר בני בית עי&quot;ש.<br />ונ&quot;ל דאשתו כגופו ואינה בכלל מהדרין, וכן משמע ברש&quot;ל [בתשובות] סי' פ&quot;ה, ומטה משה [סי' תתקפב], דדוקא כשאין לה בעל או כשאין הבעל בעיר מדלקת&quot;.<br /><br />מה שכתב הא&quot;ר שמשמע כדבריו קשה, כי זה לשון שו&quot;ת מהרש&quot;ל סימן פה:<br />&quot;אבל היכא שאינו רוצה לצאת בהדלקה של אשתו שמדלקת עליו בבית נראה דלא כל כמיניה ואינו יכול לברך. ומה שהאידנא הבחורים מחמירים על עצמם שלא להשתתף בפריטי ועדיפי לדעתייהו מרבי זירא (שם כ&quot;ג) זהו מנהג אשכנז שמגביהין הטפל ומניחין העיקר והלואי שלא יקילו במצות החמורות&quot;.<br />המהרש&quot;ל אמנם כתב שאין האיש והאשה מדליקים שניהם, אלא שזה משום שלדעתו רק בעל הבית רשאי להדליק עבור כולם, ודלא כמנהג שהביא הרמ&quot;א.<br /><br />וזה לשון <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42401&st=&pgnum=194&hilite='>המטה משה תתקפב</a>:<br />&quot;נשים חייב[ו]ת בנר חנוכה ומברכין[,] אם אין לה בעל או אם אינו בעיר&quot;.<br />פירוש, שאם יש לה בעל והוא עמה בעיר אינה חייבת להדליק וממילא גם לא תברך. אבל לעולם יתכן שאם תרצה להיות מן המהדרין תדליק, ואולי אפילו תברך.","125","","4199","True","True","False","","144","213.151.35.97","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24306","24248","יישר כוח גדול ...ועדיין","29/10/12 23:26","יג חשון","תשע&quot;ג","23:26","שלמה שטרסברג","ראשית יישר כוח גדול על ההפניה לדרכי משה הארוך לא ראיתיו עד הנה והוא חידוש בשבילי  אבל כך נראה בפרוש שהבין את דברי הרמב&quot;ם<br /><br />בכל מקרה הרי הרמב&quot;ם נקט דוגמא כמה נרות צריכים לדלוק בבית 80 נרות לעשרה אנשים, וכתב שגם הנשים מדליקות א&quot;כ גם אם הבין הרמ&quot;א בדבריו שבני הבית משתתפים בהדלקה הרי בקטנים וודאי במקומות שנשים לא מדליקות היה מן הראוי שידליקו בשבילן כדי שמספר הנרות בבית יהיה כבני הבית + מוסיף והולך כפי שכתב הרמב&quot;ם במפורש וזה לא ראינו שעושים כן ואם הרמ&quot;א אומר שהוא מסתדר עם שיטת הרמב&quot;ם (לפי הדרכי משה הארוך הוא ממש שיטת הרמב&quot;ם - לדבריו ) היה צריך להדליק עוד נרות גם לאלו שאינם מדליקים","205","","4199","True","True","False","","217","95.86.97.226","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24312","24306","כבר עניתי לשאלה זו","30/10/12 04:34","יד חשון","תשע&quot;ג","04:34","דוד כוכב","ואענה את אותן התשובות, אך בצורת שאלות:<br /><br />1) למה אתה סבור שהרמ&quot;א לא התכווין בדיוק לדברים שכתב הרמב&quot;ם ושגם הנשים תדלקנה? הרי את המנהג שנשים אינן מדליקות הזכירו רק מחברים מאוחרים הרבה יותר מהרמ&quot;א! ובהרבה מנהגים נעשו שינויים אחר ימי הרמ&quot;א. כגון לכתוב את הגט על נייר ולא על עור.<br /><br />2) הרמ&quot;א שם עוסק בשאלה העקרונית - האם לנהוג כר&quot;י ולהדליק רק חנוכיה אחת, או להדליק בכל בית חנוכויות רבות - ולמנהג זה הוא קורא: כהרמב&quot;ם. למה אתה סבור שאם כתב שנוהגים בענין זה כרמב&quot;ם, זה אומר שנוהגים כרמב&quot;ם גם בכל פרטי המנהג האחרים שהזכיר, כגון אם האשה מדליקה?","125","","4198","True","True","False","","121","31.44.135.181","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24341","24312","אני קורא בעיון רב את דברי הרב","30/10/12 10:01","יד חשון","תשע&quot;ג","10:01","שלמה שטרסברג","ובכל זאת לא נראה לי שיש כאן יישוב לשיטות שלפיהם שאלתי<br /><br />ביחס ל 1 <br />אם התכוון בדיוק כמו הרמב&quot;ם שהמהדרין מין המהדרין הם על גבי המהדרין היינו גם כנגד אנשי הבית וגם מוסיף והולך  הרי גם אם במהלך הדורות החליטו מחברים שונים שנשים לא ידליקו מסיבות שונות כגון צניעות ועוד  (ואין אני מתווכח על נכונות קביעה זו או לא) היה לכאורה מקום לתקן שמשהו ידליק במקומם כדי לשמר את העיקרון בתפיסת העולם של המהדרין מן המהדרין לשיטת הרמב&quot;ם<br /><br />ביחס ל2 <br />כשהרמ&quot;א עוסק בשאלה האם להדליק חנוכיה אחת ולהוסיף כל יום או חנוכיות כאנשי הבית ולהוסיף יש לזה נגזרת ביחס להבנת מהדרין מן המהדרין<br />נכון שלפי הסבר רע&quot;א שעל האדם להתכוון להדליק בעצמו ולא לצאת ידי חובה בהדלקת בעה&quot;ב אין הכרח לומר שסובר בכל פרטי הדין כרמב&quot;ם ולכן הדגשתי ששאלתי לרבים מהאחרונים שלא הבינו כרע&quot;א להם לכאורה אם מצריך שידליקו כולם חנוכיות ומוסיף והולך הרי שסובר כרמב&quot;ם<br /><br />אא&quot;כ תאמר שגם בדין המהדרין כנגד בני הבית לא צריך להדליק כנגד הנשים והקטנים<br />וזה לכאורה דבר תמוה","205","","4198","True","True","False","","242","95.86.97.226","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב",""),new Message("24342","24341","כמו שכתבת בסוף","30/10/12 10:12","יד חשון","תשע&quot;ג","10:12","דוד כוכב","כל מה שהרמ&quot;א אומר הוא שהמנהג הוא שלמרות שנוהגים שמוסיף והולך, אין חוששים לשיטת הר&quot;י המתיר להדליק רק חנוכיה אחת. אלא נוהגים להדליק חנוכיות נוספות. עיקרון זה נקרא בלשון הרמ&quot;א: &lt;רמב&quot;ם דלא כר&quot;י&gt;.<br />כמה חנוכיות? בזה אכן לא נוהגים כפשטות לשון הרמב&quot;ם שיש חשיבות שהמספר יהיה תואם למספר בני הבית. וגם הרמ&quot;א לא איירי בכך. (וכבר ראינו שלא רק בזה הרמ&quot;א לא דק אחר לשון הרמב&quot;ם). אלא נוהגים כמו שכתבתי משם הגאונים, שכל ההידור הוא שכל החפץ להדר יכול להדליק חנוכיה נוספת בעצמו. ובזה ניתן לקבל בין את הסבר רע&quot;א ובין הסברים אחרים.","125","","4198","True","True","False","","131","31.44.135.181","0","15808","שבת|כא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);