var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15247;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15247","0","דיני לוקח בראשית הגז","12/11/11 23:08","טו חשון","תשע&quot;ב","23:08","המכריע","א. גזז ומכר ראשונה. ר&quot;ל את הרחל מכר. וכו&quot;ע מודו דבעינן שהגוזז יהא בעל הצאן בשעת גיזה כדכתיב גז צאנך, אלא דפליגי אי בעינן דבשעת חלות החיוב דהיינו בגיזת החמישית עדיין יהא בעלים על כל הצאן המחייבות אותו בראשית הגז.  וקצ&quot;ב דמהפטור של לוקח מגוי, אמנם תיכף מקשין, אבל יש להקשות מצד אחר, דמשמע דרק מגוי פטור כיון דצאנך ולא של גוי, אבל זה דהצאן שייך למישהו אחר לא היה מפריע. וכנראה יש להבין את המשנה כהמשך, דהיינו אם הצאן של גוי פטור בכל אופן, ולא דדרשינן צאנך ולא עכו&quot;ם, אלא צאנך ולא אחר, אלא שמוכר ישראל יש חיוב לפעמים כדלהלן מצד מוכר, וזה ל&quot;ש בגוי. ואם הצאן של ישראל, אזי יש למוכר חיוב, וכדלהלן, לכן שייר המוכר חייב, ולא שייר הלוקח חייב משום דמתנות לא מכר לו וכדלהלן, וכ' רש&quot;י בסוף הסוגיא דלמסק' אם יפרש לו שמוכר לו הכל אה&quot;נ יהא פטור, דהמוכר ל&quot;ש לחייבו כיון דמכר הכל, והלוקח לעולם פטור מצד עצמו כיון דאין הוא בעל הצאן. והבן.<br /><br />ב. נותן פאה לכל אחד ואחד. יש כאן שני חידושים, א' דהלוקח הוא דחייב ואין נפטר בנתינת פאה מהזרעים, וב' שכל אילן מחוייב בפני עצמו דלגבי הלוקח אין קשר ביניהם ןהשדה מפסקת. ומ&quot;שכ רש&quot;י דאילו היה בעל השדה היה נותן מא' על כולם הוא לכ' שלא בדקדוק, דלהלן כ' דכה&quot;ג נותן מהשדה עצמה ופוטר בזה גם אילנות דטפלין להשדה. ויל&quot;ע.<br /><br />ג. (קלח:) המילים האחרונות ברש&quot;י הם ולאו מילתא היא. לא ברור אם כוונתו דדברי ר' חסדא נדחו, או דהסברא הזו דלר' חסדא גם אם יפרש שמוכר הכל עדיין יהא מחויב אינה נכונה. ויל&quot;ע.","199","","4555","True","True","False","","840","212.179.87.180","0","0","חולין|קלח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);