var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15181;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15181","0","ראשית הגז במוקדשים","09/11/11 01:47","יב חשון","תשע&quot;ב","01:47","המכריע","א. הא לאו בני גיזה נינהו. לכאורה מה בכך, מ&quot;מ אם גזז ועבר עדיין יש לדון אם חייב ראשית. וצ&quot;ל דאטו ברשיעי מיירי קרא. <br /><br />ב. הואיל ומדאורייתא וכו' ופירש רש&quot;י ועבר אדרבנן וכן בתוס'. ותמוה מה הוצרכו לזה הא מדובר על הפסוק המדבר על הדאורייתא כשהיה מותר ובאו לפוטרו מנתינה. ובפרט התוס' שמעלים אפשרות שזה קנס על הגזיזה שלא כדין, וכי התורה באה לפטור את מי שיעבור על הדרבנן העתידי.<br /><br />ג. אי הכי מזבח נמי, כחשי. זה חידוש לדינא שיכול להקדיש קרבן חוץ מגיזות והגיזות באמת לא יתקדשו, (אלא שיהא  אסור לגזוז משום הכחש).<br /><br />ד. במקדיש גיזה סד&quot;א לגזוז ולפרוק. כאן לא עמדו התוס' מאן ליפרוק. וקצת משמע דלא בדק הבית יפדו, וזה לא ס&quot;ד דתוס' לעיל כלל, אלא הישראל נתחייב בראשית הגז וכיון שהקדישו הוא מחויב, בלא קנס, לפדותו וליתנו.<br /><br />ה. (קלה:) ואיבעית אימא וכו'. כלומר לתי' א' פליגי אי יש כאן היקש, ולתי' זה לעולם רבנן מודו לר' אילעאי דיש כאן מקום להקיש ולא אמרינן ראשית הפסיק כיון דויו ערביה (או דבכלל לא אמרינן הפסיק) אלא דגנך עצמו לא דרשי לשותפות. וזה נפ&quot;מ וחידוש לדינא. לפי מהלך ראשון לא די שר&quot;א מחדש דין מחודש דשותפות עכו&quot;ם פוטר מתרומה את חלק הישראל אלא אף רבנן מודים לזה. וכעת רבנן חולקים. ולהלן במימרא דרבא אמר דאף ר&quot;א מודה משום תרומותיכם, אבל זה קאי על שותפות ישראל, ועם גוי באמת פוטר שם. ולתי' ג' להלן מודה ר&quot;א דאין כאן היקש כלל.<br /><br />ו. ברש&quot;י מעיר מדוע צאנך משמע לרבנן למעט שותפות משא&quot;כ דגנך. והערה זו היא לפי שני המהלכים אי דגנך דיגונך או יש קנין, השאלה היא מה ראו להוציא דגנך לדרשה שונה מצאנך. ולכן לא הבנתי מדוע תוס' העתיקו זאת מפירוש שני של רש&quot;י. ויל&quot;ע בסוף התוס'.<br /><br />ז. טבל וחולין מעורבין. מה ששמע רש&quot;י לפי חציו, היינו חציו של חלקו, כן מוכח בסוף הדיבור. ולפי כולו היינו כולו של חלקו והיינו יש לו עשרים דאמר רש&quot;י. ואין לו חיוב להפריש על הטבל שנמצא כעת אצל הגוי. וצ&quot;ב ברש&quot;י מדוע להעדיף ממקום אחר על מיניה וביה. ומש&quot;כ רש&quot;י בכל חיטה וחיטה, הוא לשיטתו הידועה בסוף פ' השולח דלא כתוס' שם. ומש&quot;כ רש&quot; על התוספתא דדמאי ואיני יודע מהו, לא ידעתי (פעם שלישית לאחרונה) מדוע לא ציינו רעק&quot;א ברשימת הלא יודע של רש&quot;י. ומש&quot;כ רש&quot;י דלרבי אין מפרישין מזה על טבל אחר, היינו אם ירצה להפריש לפי כולו, אבל אם יסכים ליתן את כולו לכהן ולחשב לפי חציו יכול, ודוק. <br /><br />ח. במימרא דרבא. למעוטי שותפות גוי בתרומה, כבר הובא לעיל דרבי ורשב&quot;ג פליגי ואולי גם רבנן דר&quot;א. ובחלה לא מצינו מיעוט לשותפות גוי. ובפאה הוא חידוש גדול דשותפות גוי בקמה פוטרת מפאה וכמדומה דזה לא מובא בשום מקום חוץ מכאן והשמיטוהו הפוסקים וצ&quot;ב.<br /><br />ט. בתוס' הקשו מדוע לא מיעט שותפות גוי ממזוזה. מזכיר הלצה שהגוי ביקש מזוזה מיהודי לשמירה מגנבים. לאחר חודש החזיר. שאלו היהודי האם זה לא מנע גניבות? ענהו זה מנע אבל הצדקה למקבצי הנדבות עלתה יותר...","199","","4558","True","True","False","","855","212.179.87.180","0","0","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15188","15181","ט. שתי השגות","09/11/11 02:48","יב חשון","תשע&quot;ב","02:48","דוד כוכב","&lt;&lt;לשיטתי, שגם הלצות צריך ללמוד בעיון&gt;&gt;.<br /><br />1) <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=3527'>כבר צווח הרמב&quot;ם</a> על הסוברים שיש סגולה של שמירה במזוזה [שלא במקום מצוה - ולשם מצוה].<br /><br />2) ואילו צדקה דוקא שייכת בגוי.<br />במסכת בבא בתרא דף ד ע&quot;א:<br />&quot;אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא ר' יהושע בן לוי: מפני מה נענש דניאל? מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר, שנאמר: (דניאל ד') להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותך וגו', וכתיב: (דניאל ד') כולא מטא על נבוכדנצר מלכא; וכתיב: ולקצת ירחין תרי עשר וגו'&quot;.<br />רש&quot;י: מלכי ישפר עלך - עצתי תיטב בעיניך.<br />במיחן עניין - בחנינת עניים.<br />בכן תהא ארכא לשלותך - [יהא אורך] לשלומך.<br />כולא מטא - כל החלום של פורענות בא עליו.<br />לקצת ירחין תרי עשר - בשביל עצתו של דניאל תלה לו שנים עשר חדש.<br /><br />ובהקשר לכך, לאחרונה מת בלא זמנו סטיב ג’ובס מקים חברת אפל, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.holesinthenet.co.il/archives/32061'>אשר סרב בעקביות לתרום לצדקה</a>. מליארדר, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.haayal.co.il/story_3389'>מהסוג שלא נתן שנקל – עד כמה שידוע – לצדקה</a>.","125","","4558","True","True","False","","171","95.86.83.178","0","15181","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15201","15181","עוד הערות לדברי הרב המכריע","09/11/11 22:26","יב חשון","תשע&quot;ב","22:26","איתן","כמה הערות<br />לסעיף א. &quot;הא לאו בני גיזה נינהו&quot; מדובר על בהמות קדשים, על קרבנות; אם יגזזם - תהיה הגיזה אסורה, כהקדש, ובודאי שאין בה נתינה.<br />ב. לענ&quot;ד רש&quot;י ותוס' הזכירו &quot;עבר אדרבנן&quot; כהערה, &quot;אמנם עבר אדרבנן אבל [הו&quot;א] שצריך לפדות ולתת&quot;.<br />אגב גם ברמב&quot;ם זה כך, כפי שכתבתי ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=15172'>אשכול זה</a>. <br />ג. אי דיוק קל, החידוש הוא לא לגבי קרבן, שהרי בקדשי מזבח פושטת הקדושה בכולה, החידוש של סוגייתנו הוא לגבי קדשי בדק הבית.<br />אגב הרמב&quot;ם פסק שגם בקדשי בדק הבית פושטת הקדושה בכולה, ראה בקישור הנ&quot;ל.<br /><br />לסעיף ח'. חשבתי שרבא שאומר ששותפות גוי פטורה מן הפאה - זה לר' אלעאי, אבל לרבנן חשבתי שחייב.<br />ומצאתי ברמב&quot;ם פ&quot;ד ממתנות עניים הכ&quot;ה ששותפות גוי - חלקו של ישראל חייב בעוללות. <br /> - ע' ברדב&quot;ז שם שכתב שזו מחלוקת ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20419&st=&pgnum=48'>תוספתא פאה פ&quot;ב ה&quot;ט</a>, - אגב, לפנינו בתוספתא מדובר על פאה -,  והרמב&quot;ם פסק כת&quot;ק ולא כר&quot;ש.  (בפרנקל מפנה לתוספתא הי&quot;ח ואיני יודע למה כוונתו). <br /> - ואילו הכס&quot;מ מפנה לסוגייתנו &quot;שדך למיעוטי שותפות גוי&quot;, ומסביר הכס&quot;מ שאין הכוונה לפטור חלקו שלישראל, אלא הכוונה שחלקו של הגוי פטור, כדעת רשב&quot;ג לעיל לגבי שותפות גוי בתרומה.<br /><br />וכן בחלה (בזכות המקו&quot;צ של פרנקל), ביכורים פ&quot;ו ה&quot;ט, שישראל וגוי שהיו שותפים בעיסה - אם היה בחלקו של ישראל שיעור עיסה החייבת בחלה הרי זו חייבת.","123","","4558","True","True","False","","275","95.86.110.134","0","15181","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15190","15188","לחומר קושיותיך","09/11/11 08:42","יב חשון","תשע&quot;ב","08:42","המכריע","על הקושיא הראשונה אפשר ליישב בדוחק דהגוי סבר כדעת הסוברים דשרי להשתמש במזוזה רק לשמירה, ומכיון שלדידו ככה קים לו היה מותר הישראל ליתן  לו לפי דעתו. ואפשר עוד שהגוי הזה התכון גם למצוה. ויותר נראה שבגוי שאין בו מצוה מודה הרמב&quot;ם.<br /><br />על הקושיא השניה איך התלונן הגוי על הצדקה, הרי הוא שייך. אבל הוא לא חייב זה רק מועיל לו, והיהודי היה מקיים את הגמרא ומפתה את חבירו הגוי לא ליתן צדקה באומרו לו שהוא אינו חייב, ולכן הגוי לא רצה לתת. יכול גם להיות שהגוי עוד לא יצא לו ללמוד בבא בתרא. גם אם הוא היה חייב בצדקה, אולי ניתן לומר שהוא לא קיים את חובתו.<br /><br />בחפזי רק התחלתי ללמוד &quot;בעיון&quot; את הענין, אני מאד ממהר כעת, יבואו אחרים ויוסיפו, אבל על הקושיא הגדולה שיש לי על כל ההערה הזו, עליה אין לי תשובה אפילו לא חלקית.","199","","4558","True","True","False","","140","212.179.87.180","0","15181","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15192","15190","לא על הגוי תלונתי","09/11/11 10:56","יב חשון","תשע&quot;ב","10:56","דוד כוכב","אלא על היהודי שאולי ינסה להסיק מסקנות ממשמעות אותה הלצה, עליו הרי תלונתך הגדולה שאין לך עליה אפילו תשובה חלקית. אך אל דאגה, אם הוא רציני הוא מודע לכך שהסקת מסקנות רציניות מהלצה - גם היא הלצה.<br /><br />ולגוף הסוגיה (וזה ברצינות),<br />האם יש סוברים דשרי להשתמש במזוזה רק לשמירה?!<br />על כך הרי תלונת הרמב&quot;ם - שח&quot;ו לחשוב כך.<br /><br />פשיטא שהגוי לא יצא לו ללמוד בבא בתרא, הרי גם זה נלמד מגוף הגמרא שם, שגוי אינו מודע לפסוקים:<br />לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י, ב),<br />לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי יא, ד).<br />יעיד על כך סטיב.","125","","4558","True","True","False","","105","95.86.83.178","0","15181","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15205","15201","מצפה איתן","10/11/11 01:45","יג חשון","תשע&quot;ב","01:45","המכריע","א. חשבתי על כך אבל היה נראה לי מהלשון לאו בני גיזה ומהפסוק שמביאים לא תגוז, שהנידון הוא איסור הגיזה. אבל יתכן באמת כעין דבריך שלולא קרא דלא תגוז הוה אמינא דהצמר לא קדוש ומהכא הוא דילפינן דקדוש.<br /><br />ב. נראה לי דחוק בלשונם  אבל אולי לחומר הקושיא.<br /><br />ג. אי דיוק לא קל. הסוגיא מדברת להדיא בשלב זה על קדשי מזבח. דוק ותשכח. באמת הרמב&quot;ם הוא חידוש גדול וצ&quot;ע מקורו מסוגיות אחרות.<br /><br />ח. לגבי מיעוט עכו&quot;ם אין סיבה שרבנן לא ידרשו כר&quot;א.  חלה באמת אין מיעוט. וזו הערה על הכס&quot;מ אי בחלה בלא מיעוט חייב חלק הישראל, איך בעוללות ופאה (שהכס&quot;מ משוה) חייב חלקו גם אחרי מיעוט.<br /><br />בכל אופן יישר כח גדול על המקורות. לצערי אין לי כעת טיפת זמן להיכנס יותר.","199","","4557","True","True","False","","150","85.130.221.217","0","15181","חולין|קלה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);