var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15174;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15174","0","הערות במשנת ראשית הגז","09/11/11 00:49","יב חשון","תשע&quot;ב","00:49","המכריע","א. במתני' חומר בזרוע וכו'. תמוה הא בסמוך תנן דלוקח גז צאנו של עכו&quot;ם במחובר פטור ובכה&quot;ג במתנות חייב, ולהדיא תניא לעיל קלג: דזה חומר בזרוע מגז (והוא מתוספתא דחולין פ&quot;י) ומדוע תנא דילן לא תני לה.<br /><br />ב. בש&quot;א אומרים שתי רחלות שנאמר. לכאורה תמוה וכי משום שנאמר באיזה מקום שתי צאן לכן ראשית הגז בשתים. אלא צריך לפרש דרחל אחת אינה צאן ומצאו ב&quot;ש לשון צאן על שתים. וא&quot;כ תמוה מה טעמם של ב&quot;ה שמצאו קרא חמש צאן, הא יש את הפסוק של בית שמאי שכבר שתים נקראים צאן. ושאלה זו נשאלה על ידי הגמרא בכבודה ובעצמה להלן קלז. יעוי&quot;ש.<br /><br />ג. וכמה נותנין לו. ברש&quot;י דבגמרא מפרש אהיכא קאי. לא ברור מה יש כאן לפרש, מה לא טוב לפרש כמה ראשית נותן הגוזז לכהן. ובגמרא להלן קלח. בכלל לא דנו בזה. וצ&quot;ב.<br /><br />ד. מלובן. בגמרא פירשו דאין הישראל מלבן, אלא זה חלק מהשיעור כלומר נותן שיעור כזה שיישאר חמש סלעים לאחר שילבננו הכהן. ובאמת להלן דנו במשנה בישראל שליבן אם זה שינוי הפוטר, ולא יתכן שכאן יאמרו שעליו ללבן. והטעם משום דהשיעור הוא כדי לעשות בגד קטן ועשייתו היא מצמר מלובן, ולכן צריך בכדי שיישארו חמש סלעים במלובן.","199","","4558","True","True","False","","802","212.179.87.180","0","0","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15194","15174","הארות להערות","09/11/11 16:10","יב חשון","תשע&quot;ב","16:10","amdavid","א.<br />מה שתנא לעיל אכן מתאים יותר לתוספתא לשנותו לפי שהוא דין צדדי ולא עיקר הדין והחילוק בין מתנות וראשית הגז. ובמשנה שנה התנא את עיקר החילוק.<br /><br />ב. שתי תשובות בדבר: <br />א. שחיפשו גילוי על לישנא דקרא מה המינימום בכמות צאן ד&quot;צאנך&quot; , ומצאו פסוקים בנושא. וטעמא דב&quot;ה שפסוקם של ב&quot;ש מדבר על העתיד (כדרכם של ב&quot;ש בד&quot;כ) שיסתפקו במועט וכו' כמשמע בפסוק ובהקשרו, ועד העתיד המינימום גדול יותר. <br /><br />ב. שחלקו מסברא מהו השיעור המינימלי להגדרת עדר צאן, ומצאו אסמכתא בעלמא כל אחד לסברתו. <br /><br />ג. לכאורה פשוט שכוונת רשי אהיכא קאי – אמילת <u>מלובן</u> , וכמו שאכן פירש רש&quot;י בקלח. ד&quot;ה תנא וצורת הסברו שם ממש היא כשאלתו כאן-  אהיכא קאי מילת מלובן. ופירש שם - אשיעורא,  ולא שעל הישראל מוטל ללבן. ואכן היה ניחא אם היינו מוסיפים לד&quot;ה ברשי במשנה מילת <b>וכו'</b>. <br /><br />ד. פשוט שכך -  אחרת באמת קשה כמו שכתבת, וזה לענ&quot;ד מה שהעיר רש&quot;י בגמרא מפרש אהיכא קאי וכנ&quot;ל. <br /><br /><br />הערה נוספת: <br />אינו נוהג אלא <i>ברחלות </i>. וברש&quot;י ובגמ' קלז איתא רחלים. ובאמת שאין נפק&quot;מ אם זכרים או נקבות. (וסתם מעניין למה לא נקט התנא כבשים)","175","","4558","True","True","False","","222","65.49.14.79","0","15174","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15197","15194","הערות להארות","09/11/11 20:21","יב חשון","תשע&quot;ב","20:21","המכריע","א. יכול להיות. למרות שבדרך כלל כשאומרים חומר מונים הכל.<br /><br />ב. ציינתי שהגמרא שואלת זאת, ועונה בטוב טעם. אולי אין מקום לענות תשובות עצמאיות. אני הבאתי זאת מכיון שזה היה נחוץ לפשט המשנה מה הרעיון בפסוקים.<br /><br />ג. יישר כח. ארשום בל&quot;נ אצלי.","199","","4558","True","True","False","","126","85.130.221.217","0","15174","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15202","15197","ל-א. תוס' ד&quot;ה &quot;שהמתנות נוהגות&quot;","10/11/11 00:38","יג חשון","תשע&quot;ב","00:38","amdavid","בדף קלו: (שייך למשנה)<br /><br />ל-ב. כמובן. הסברי הוא &quot;עצמאי&quot; עד הגמרא.","175","","4557","True","True","False","","172","79.176.204.235","0","15174","חולין|קלה ע&quot;א",""),new Message("15204","15202","אכן, שאלת התוס'","10/11/11 01:32","יג חשון","תשע&quot;ב","01:32","המכריע","ברוך שכיוונתי וברוך שכיוונת לתירוצם.","199","","4557","True","True","False","","117","85.130.221.217","0","15174","חולין|קלה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);