var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15111;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15111","0","בסוגיא דקולית","06/11/11 03:37","ט חשון","תשע"ב","03:37","המכריע","א. במאי אוקימתא דליכא כזית אי הכי במוקדשין וכו'. וברש"י הרי לא שימשו נותר. לכ' יש לומר שהיה כזית ועכשיו ליכא. ועי' תוס' לגבי היו ועכשיו ליכא, אבל רש"י סתם וצ"ב.

ב. תוד"ה ואי. ובחנם דחק. במק"א הארכתי להראות דזה ביטוי יחודי של הר"ש משאנץ לומר כן על רש"י וזה נמצא או במסכתות שהתוס' שלנו הוא תוספות שאנץ או בסוגיות של זרעים וטהרות שרוב התוספותים הן לקוחות מהר"ש.

ג. (קכה:) אהל גרידא בהמשכה. לפי רבא יש להבין את המשנה באהלות הנ"ל בפשוטו כמין חומר דנוגע בידו זו ומאהיל בידו שניה מצטרפים דשניהם שם נגיעה, אבל אם בחצי השני הוא אהל בהמשכה לא נקרא נגיעה ולכן לא מצטרפין. והתוס' ד"ה ומאן נגעו בזה בתוך הדברים.

ד. חבילי מטה. רש"י גרס ופירש חבל, ויל"ע אי יש מקום לגירסא כמו שהיא לפנינו.

ה. חוצצין בין בית לעליה. ברשי דביטלן ואין מק"ט. כוונתו להכלל שכל המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה. ויל"ע דלהלן פירש"י דכשאינו על מטה או על חלון לא הוי כלי ואינו מק"ט גם בלי ביטול. ועי"ש ברש"י שעיקר המעלה בביטול שאז הוי כסתום גם כנגד הנקב ולפ"ז לשונו כאן שלא בדקדוק. ועי' תוד"ה שלא וצ"ע.

ו. טומאה בתוכה הבית טמא. ברש"י סוף טומאה לצאת דרבנן, עי' רש"י ביצה דבמק"א כ' דרבנן ובמק"א כ' הלכה למ"מ, והביאו שם דזו קושית ספר דרך אניה בלב ים.

ז. (קכו.) אם יש בצווארו פותח טפח, עי' רש"י ואע"ג דאין לה אהל שחללו טפח. קיצר קצת ולהלן מתבאר דהכוונה דיש ברוחב הצוואר טפח רק עם דפנותיו ולא בחללו לבד.

ח. טומאה יוצאת דרך שוליו. לכ' צ"ב אם הכוונה לדין סוף טומאה לצאת הידוע, הרי בעודו חי הוי טומאה בלועה ולא מטמא כלל ובמותו מיד אין סוף הטומאה לצאת. ורחוק לומר דסגי שבחייו היה דרכו לצאת אע"פ דמשעה שראוי לטמא כבר אין סופו לצאת. ואולי דין המשכה הוא דין שונה ואין זה מדין סוטל"צ אלא דבעינן המשכה דרך מקום שהיה ראוי לצאת בחייו. ויל"ע

י. (קכו:( שלש טומאות פורשות מן המת. דרכו של ר' שמעון בכעין זה, כגון בקידושין טז: ד' מעניקין להם ג' באיש וג' באשה וכו'. ומנחות סא. ג' מינין טעונין ג' מצות שתים בכל אחת ואחת ושלישית אין בהן וכו'.

יא. והיכן מגעו באחת מהן ופירש"י מגעו של מת. וצ"ב דהא מגעו של מת מתקיים בכל הני שהביא רש"י בשר שדרה וגולגולת ורובע עצמות ורוב מנין ובנין.

יב. גולל ודופק. ברש"י למאן דיליף מקראי לא ידענא היכא ממעט משא. יל"ע מדוע לא צירף רעק"א רש"י זה לרשימתו הידועה בברכות כה:.

ונמצא דעצם וגולל חסר להם אחת מפני הלכה, ורקב מסיבה טכנית דל"ש מגע.

יג. כמה נקבים יש בה. פירש"י החוטם וכו'. לכ' הוי מצי לומר גם נקבי השערות דחלחולי מחלחל ויל"ע.","199","","4558","True","True","False","","754","212.179.87.180","0","0","חולין|קכה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);