var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1510;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1510","0","שור תם שהרג - בכמה דיינים נידון למיתה?","15/02/10 19:37","א אדר","תש"ע","19:37","עומר","בס"ד

הפסוק אומר את דין שור מועד שנגח אדם למוות - "השור יסקל וגם בעליו יומת".
המשנה הקישה בין מיתת אדם לסקילת השור - מה מיתת אדם ב-23, אף סקילת השור ב-23.

ניתן להבין במספר דרכים את הלימוד:

1) הפס' משווה מיתת אדם לסקילת כל בהמה או הריגתה ע"פ דיני התורה מסיבות שונות(והדוג' המוקשת כפי שהיא מופיעה בפס' - שור מועד שנסקל לאחר הריגת אדם), ולפי"ז כל דיני בהמה שנידונה למוות נידונים תמיד ב-23.

2) הפס' משווה את מיתת אדם לסקילת שור לאחר הריגת אדם (והדוג' המופיעה בפס' היא סקילת שור מועד לאחר הריגת אדם), ולפי"ז דיני בהמה שנידונה למיתה באופן כללי נידנים ע"י שלושה, ואילו כל שור הנסקל - בין תם ובין מועד - מצריך 23.

3) הפס' משווה את מיתת אדם לסקילת שור מועד לאחר הריגת אדם בלבד, ולפי"ז רק שור מועד שדינו להיסקל לאחר הריגת אדם נידון ב-23, אך בכל מקרה אחר דינו ב-3 (גם בשור תם שדינו לסקילה, או בהמה שנידונה למיתה מכל סיבה שהיא).

על הדרך הראשונה ישנה קושיה, שלפי"ז למה המשנה נצרכה לפס' כמה שורות קודם לכן שנרבע צריך 23 דיינים - והלא זה נלמד כבר משור הנסקל (ע"פ דרך א'), ואילו כעת שמזכירים זאת, זה כמו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין, וזה סותר את כל דרך א'!

[ניתן לתרץ זאת, שבנרבע יש חידוש, מכיוון שאין הוא מבצע הפעולה שבגינה הוא נהרג, אלא האדם מבצע את הפעולה כלפיו, והוא נהרג רק מסיבה טכנית (רש"י על התורה במקום מסביר זאת), הייתי חושב שנצריך לדון אותו ב-70, או שנסתפק ב-3, ולא ניתן ללמוד אותו משור הנסקל כפי שהסברתי, ולכן הוצרך שם פס' מסוים. אך לפי זה קשה - אם זה לא בא לרבות רק שור תם שהרג אדם (כי אז זה בדיוק כמו שיטה שניה) ולא רובע ונרבע - מה הלימוד בא לרבות בקטגוריה של בהמה שנידונה למוות? איזו עוד בהמה נידונה למוות שאינה נרבעת, ולא סקלה אדם???].

לפי שיטה שניה קצת קשה, כי בדף טו: הגמ' שואלת מה לגבי דינו של שור סיני שהרג. עכשיו, לפי שיטה שניה שזה בא לרבות כל שור שנסקל - לכאורה בא לרבות גם שור סיני, אז מהי בכלל שאלת הגמ'? אלא מוכח כפי השיטה הראשונה!

[ניתן לתרץ גם זאת שמה שאמרו בשיטה השניה שנלמד עבור כל שור שנסקל, זה רק שור שנסקל על להבא, אבל על לשעבר לא בא לרבות...]

לכן נראה לי שהמשנה באה לומר רק שור המועד הנסקל שצריך 23 דיינים, וכל בהמה אחרת - 3 דיינים.

זה גם הגיוני מאד מבחינה מחשבתית, שבאופן כללי אין נפש הבהמה כמו נפש האדם, ולכן אין דינה ב-23, אך רק בשור מועד שסקל שדין בעליו (ללא העניין של הכופר שהתורה נותנת) היה מיתה, נידון ב-23 כמו אדם.

אם למישהו יש מקורות ודעות בנושא... מחכים בקוצר רוח.

יום נעים!","59","","5192","True","True","False","","1169","89.139.161.230","0","0","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1516","1510","מסכת סנהדרין א משנה ד","16/02/10 01:17","ב אדר","תש"ע","01:17","דוד כוכב","הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה.","125","","5191","True","True","False","","99","212.76.104.113","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1535","1510","לעניות דעתי","17/02/10 00:30","ג אדר","תש"ע","00:30","ברוך","לעת עתה לא הצלחתי למצוא מקור מפורש, אך נראה לי פשוט ששור תם נסקל בעשרים ושלשה. הרמב"ם בהלכות נזקי ממון פרק י הלכה ג כותב:
"אחד השור ואחד שאר בהמה חיה ועוף שהמיתו הרי אלו נסקלין. מה בין תם שהרג את האדם למועד שהרג, שהתם פטור מן הכופר והמועד חייב בכופר ובלבד שיהיה מועד להרוג."
ומשמע שאין הבדל נוסף.
כמו כן, במספר מקומות בש"ס הובא הלימוד 'כמיתת בעלים כך מיתת שור', לדוגמא לגבי שור שהמית שלא במתכוין, ונראה פשוט שאין זה לימוד רק לשור מועד.

לגבי השיטות שהבאת להבנת ההיקש, נראה לי כי הדרך הראשונה היא הנכונה, אך בשינוי מסוים. ההיקש מלמד שכפי שאדם שרצח נידון למיתה בעשרים ושלשה כך גם שור שהרג. על כן יש צורך בריבוי נוסף לשור ש'עבר' על עריות.","86","","5190","True","True","False","","222","84.228.161.249","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1527","1516","לא עונה על השאלה... ","16/02/10 20:20","ב אדר","תש"ע","20:20","עומר","נדמה לי כי מה שנתת הוא דוגמא לשור מועד שהרג:

כי מדובר בזאב ארי וכדו' (שמועדין לעולם אם אינני טועה - אם אני טועה תקן אותי), שהרגו אדם (כך ע"פ הקהתי), ולכן ברור כי הם נהרגים - לפי שלש השיטות שנתתי לעיל הם צריכים להיהרג...

תודה בכל אופן על הניסיון!
","59","","5191","True","True","False","","97","89.139.161.230","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1529","1527","מהי שאלתך?","16/02/10 22:03","ב אדר","תש"ע","22:03","דוד כוכב","כתבת: "לכן נראה לי שהמשנה באה לומר רק שור המועד הנסקל שצריך 23 דיינים, וכל בהמה אחרת - 3 דיינים".
הבנתי שכוונתך לבהמה אחרת שהרגה.

עכשיו קראתי דבריך יותר בדקדוק, ולא ברור לי במה אתה מסתפק.

המשנה אמרה:
הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, שֶׁנֶאֱמַר (ויקרא כ) וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, וְאוֹמֵר (שם) וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ.
שׁוֹר הַנִּסְקָל, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא) הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת, כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר.

הפסוק הראשון עוסק בבהמה שנהרגת על שום שהרגה.
והפסוק השני בבהמה שנהרגת על שום שנרבעה.
וכמו שכתבת, אין כנראה בהמות אחרות שנידונות להריגה, שאינן כלולות בשתי אלו.

ואף על פי כן מצאו בהמה נוספת שנהרגת, בדף טו:

איבעיא להו: שור סיני בכמה? מי גמר שעה מדורות, או לא?
תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: (שמות י"ט) אם בהמה אם איש לא יחיה, מה איש בעשרים ושלשה - אף בהמה בעשרים ושלשה.

גם עבורה נמצא לבסוף פסוק ספציפי.
מה אם כן פירוש השאלה "מי גמר שעה מדורות"?
אכן הקשו התוספות (ותוספות הרא"ש):
"מי גמרי' שעה מדורות או לא - תימה הא אפילו דורות מדורות לא ילפינן לעיל דמיבעי לן קרא לרובע ונרבע ושור הנסקל וי"ל דהכא אית לן למילף טפי משום דכל דיני סקילה ילפינן לקמן מסיני בפרק נגמר הדין (דף מה.) מניין שבדחייה הוא ת"ל ירה מניין שבסקילה ת"ל סקול".

עוד לכאורה יש לתרץ,
שנסתפקו לומר, שכיון שקיימים שני פסוקים המכסים את כל הבהמות, יש להניח שכך הדין גם באותה בהמת שעה. ואפילו לא תכתוב התורה עבורה פסוק מיוחד, אין הדבר אלא משום שאין הדבר נצרך לדורות.

לשם מה אם כן נצרך באמת הפסוק עבור שור סיני?
התשובה לקושיה המפורסמת מה איכפת לגמרא מה דין שור סיני, תענה גם על קושיה זו.","125","","5191","True","True","False","","125","212.76.104.113","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1533","1527","כדאי להעיר","16/02/10 23:51","ב אדר","תש"ע","23:51","ברוך","כי השאלה האם נהרגים עוד קודם שהרגו היא מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש להלן טו ע"ב:

"הארי והזאב כו' אמר ריש לקיש והוא שהמיתו אבל לא המיתו לא אלמא קסבר יש להן תרבות ויש להן בעלים רבי יוחנן אמר אף על פי שלא המיתו אלמא קסבר אין להם תרבות ואין להם בעלים"","86","","5191","True","True","False","","213","84.228.161.249","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1531","1529","כמה דיינים צריך לשפיטת שור תם שהרג ","16/02/10 22:53","ב אדר","תש"ע","22:53","עומר","השאלה שלי בפשטות - האם לשפיטת שור תם שהרג את האדם (שדינו בהריגתו), יש צורך ב-3 או ב-23 דיינים??

ישנן שתי אפשרויות עיקריות (2, 3 בהודעה הראשונה) להבין את הדרשה לגבי ההיקש בין שור שנסקל לאדם שנהרג.

לפי הסבר 2 לעיל - שור תם שנהרג צריך 23 דיינים.

לפי הסבר 3 לעיל - שור תם שנהרג צריך 3 דיינים בלבד.","59","","5191","True","True","False","","109","89.139.161.230","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1534","1531","אין הבדל בזה בין תם למועד","16/02/10 23:52","ב אדר","תש"ע","23:52","דוד כוכב","מפורש במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא פסוק (כט) אם

"ומה ת"ל השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלין כך מיתת השור מה מיתת בעלין בדחיה ובסקילה ובעשרים ושלשה <אף מיתת השור בדחיה ובסקילה ובעשרים ושלשה>
אין לי אלא נוגח רובע מנין ת"ל השור יסקל
אין לי אלא נגיחה מנין לעשות נגיפה נשיכה רביצה בעיטה כיוצא בנגיחה ת"ל השור יסקל וגם
אין לי אלא מועד תם מנין <ת"ל> השור יסקל וגם
אין לי אלא שור מנין (לרבות) לעשות שאר בהמה חיה ועוף כיוצא בשור ת"ל (ו)השור יסקל וגם".

וכך עולה גם מסתימת הגמרות,
מסכת בבא קמא דף צ:
"תנו רבנן: שור תם שהמית והזיק - דנין אותו דיני נפשות".
מסכת סנהדרין דף ב.
שור הנסקל - בעשרים ושלשה.
ולא חילקו בין שור לשור.

וראה את ההכללה של הרמב"ם הלכות סנהדרין ה, ב
"אין דנין דיני נפשות בפחות מעשרים ושלשה שהן סנהדרי קטנה
בין דיני נפשות של אדם בין דיני נפשות של בהמה,
לפיכך אין דנין שור הנסקל
ולא הבהמה הנרבעת או הרובע
אלא בבית דין של עשרים ושלשה".","125","","5191","True","True","False","","146","212.76.104.113","0","1510","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("1539","1535","תודה רבה לכולם ","17/02/10 19:52","ג אדר","תש"ע","19:52","עומר","","59","","5190","False","True","False","","92","89.139.161.230","0","1510","סנהדרין|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);