var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14732;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14732","0","בענין נ&quot;ט בר נ&quot;ט וסכין (חלק ב)","17/10/11 14:19","יט תשרי","תשע&quot;ב","14:19","המכריע","א.קילחי דליפתא שרי. לא נתבאר אי שרי לגמרי או דצריך לגרור כמו בקישות. קצת משמע מרש&quot;י דאין צריך, דבקישות כתב דממפני מתיקותה השמנונית צפה, ובליפתא כתב דאין הטעם ניכר בו. ויתכן דנפ&quot;מ דאי פתך ביה קישות לפני חיתוך הסילקא לא יועיל. ודוק.<br /><br />ב. האי איתיא לאיסוריה בעיניה. רש&quot;י פירש דכותח ישנו בעין וזו סיבה לאסור. אילו לא היה מדובר על חומץ היה מקום  לפרש  להיפך דכותח אינו ניכר אבל חומץ ניכר ויוציאוהו טרם ימלחו. אבל כנראה דחומץ נוזלי ל&quot;ש לפרש כן. (אגב הביטוי לכי תיכול עליה כורא דמילחא. ישנה אימרה מעניינת שאדם מתארס עם אשה אחת, הוא נישא לאחרת, ועדיין אינו מכירה היטב עד שיאכלו שק מלח יחד).<br /><br />ג. נאכל מחמת מלחו. עי' תוס' שהרב יעקב ישראל (אומרים שזה בעל התוס' היחיד בעל שתי שמות) התיר גיגית בשר שנמלחה עם חתיכת נבילה, ומאריך בזה. ולכ' פלא עצום דהיינו ממש העובדה דרמי בר רחל בעמוד ב' והתוס' לא הביאו מזה כלל. אמנם לפניו הגירסה טריפה, וכן העתיקו התוס' צט: אבל לכאורה אין נפ&quot;מ בין נבילה לטריפה, וא&quot;כ היה לתוס' לפרש זאת. (רש&quot;י שם מעתיק נבילה).<br /><br />ד. בר גוזלא דנפל. לכאורה היה חי. (ויל&quot;ע אי צלי דלהלן דבעי קליפה ובפילי כולו אסור, הוא דוקא צלי או ה&quot;ה מבושל. וגם יל&quot;ע אי מתובל שנזכר קאי על צלי או על מבושל).","199","","4579","True","True","False","","831","212.179.87.180","0","0","חולין|קיב ע&quot;א",""),new Message("14733","14732","קוריוז לדף קיב באשר הוא","17/10/11 14:21","יט תשרי","תשע&quot;ב","14:21","המכריע","הגאון רבי עקיבא איגר בכל ספריו, מלבד שהיה חותם שמו בראש הספר, היה מצמיד לדף קיב ע' לפניו ו-א לאחריו, כאילו רשום עקיבא, לסימן נוסף על בעלותו בתוך הספר במקום נסתר. יש כמה מאות ספרים מספרייתו ששרדו ובכולם זה כך!","199","","4579","True","True","False","","168","212.179.87.180","0","14732","חולין|קיב ע&quot;א",""),new Message("14745","14732","השערה","17/10/11 22:06","יט תשרי","תשע&quot;ב","22:06","דוד כוכב","מסתבר שיעקב הוא שמו, וישראל הוא כינויו,<br />כמו בר&quot;ת שיעקב הוא שמו, ותם הוא כינויו.<br />כשאר כינויי בעלי התוספות שהם שמות נרדפים, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=3100'>ראה באשכול קודם</a>.<br />אבל לא היו רגילים בשני שמות.","125","","4579","True","True","False","","100","95.86.79.134","0","14732","חולין|קיב ע&quot;א",""),new Message("14746","14732","לשון רש&quot;י","17/10/11 22:13","יט תשרי","תשע&quot;ב","22:13","דוד כוכב","&quot;האי - כותח הנופל במלח נראה וניכר מפני שהוא עב ולא בטיל אבל כותח הנופל בחומץ ליתיה בעיניה וטעמא נמי לא יהיב כותח בחומץ&quot;.<br /><br />בשני המקרים מדובר בכותח,<br />על המלח הכותח ניכר - בגלל שהמלח עב,<br />ובחומץ הכותח נימוח - בגלל צלילות החומץ, שהוא יין שהחמיץ.","125","","4579","True","True","False","","111","95.86.79.134","0","14732","חולין|קיב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);