var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14659;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","54"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14659","0","בסוגיא דטפת חלב","14/10/11 15:17","טז תשרי","תשע"ב","15:17","המכריע","א. חידוש הוא. רש"י מפרש ב' טעמים, או מצד דכל אחד בפני עצמו היתר, והשני דבישול אסרה תורה, נראה דכוונתו דבשאר איסורים שאין איסור לבשלם רק הכא. ולפ"ז כשדוחים שם דמצינו כזאת בכלאים הוא דחייה רק לטעם הראשון, אמנם הטעם השני עדיין צ"ע לרבא (וכמובן דרבא יענה דאין זה כל כך חידוש עד כדי שלא נילף משם משום זה). ועי' תוס' דהעתיקו מהגמ' במק"א את הטעם השני בצורה אחרת, דהיינו דרק ע"י בישול אסרה תורה ולא בשרייה אע"ג דודאי גם בשרייה בלע.

ב. אפשר לסוחטו. נראה לכאורה דאפשר לסוחטו אסור הוא ממש כמו לומר חתיכה עצמה נעשית נבילה, ולומר חנ"ן הוא כמו לומר אפשר לסוחטו אסור.

ג. בשמות החלקים בזה, שמואל וריש לקיש הן בני הפלוגתא הידועים של רב ור' יוחנן, אמנם כמדו' דלא מצוי כל כך להעמיד את ר' שמעון ברבי מול ר' חנינא. (אמנם מצינו שציוה רבי - שמעון בני חכם, ר' חנינא בר חמא ישב בראש).

ד. (קח:) שתי היכי תימצי (חידות). א. היכי משכחת לה לפי סברא אחת בגמרא (שלא נשארת) שמבשל בשר בחלב ללא שום קולא שבעולם כלל ובכל זאת החלב לא נאסר. ב. להלכה. בשר שנפל ליורה באמצע רתיחתה קל יותר מאשר נפל ליורה לאחר שהורידוה מהאש.

ה. (קט.) לפסקי רש"י. ד"ה ותו לא מידי. מאריך לפסוק דקי"ל אפשר לסוחטו אסור (דהיינו חתיכה עצמה נעשית נבילה) ושמין במינו לא בטיל. (ובניער מתחילה לא חיישינן דלא ניער יפה בתחילה, ולכן סגי ששים בכל הקדירה). ושמין ומינו ודבר אחר רואין את מינו כמי שאינו.","199","","4581","True","True","False","","995","212.179.87.180","0","0","חולין|קח ע"א",""),new Message("14666","14659","ההבדל בין אפשר לסוחטו לבין חנ"נ","15/10/11 19:11","יז תשרי","תשע"ב","19:11","דוד כוכב","אפשר לסוחטו פירושו שהחתיכה חוזרת ונעשית היתר.
חנ"נ פירושו שכל החתיכה אסורה וצריך לשער כנגד כולה.

נפקא מינה - אם החתיכה נפלה למים רותחים ויש ששים כנגדה, ואח"כ הוציאה:
למ"ד דאפשר לסוחטו אסור אבל לא אמרינן חנ"נ - החתיכה אסורה,
ולמ"ד דאפשר לסוחטו מותר אבל אמרינן חנ"נ - החתיכה מותרת.

ודוגמא להיפך - אם החתיכה נפלה לנ"ט חתיכות כמותה ואינה ניכרת:
למ"ד דאפשר לסוחטו אסור אבל לא אמרינן חנ"נ - החתיכה מצטרפת לשאר החתיכות לששים כנגד האיסור שנבלע בה (כשידוע שכמות האיסור היה למשל חצי מגודל החתיכה), והתערובת כולה מותרת (אם אינה חתיכה הראויה להתכבד).
ולמ"ד דאפשר לסוחטו מותר אבל אמרינן חנ"נ - אין ששים כנגד החתיכה שנאסרה, והתערובת כולה אסורה.","125","","4580","True","True","False","","1060","95.86.79.134","0","14659","חולין|קח ע"א",""),new Message("14751","14666","נראה מהגמרא ששני מושגים אלו הולכים ביחד","18/10/11 12:46","כ תשרי","תשע"ב","12:46","maruvka","ראה לדוגמא את הקושיא על הסתירה בדברי רב (בסוף קח.), שהגמרא מקשה כייצד יתכן שרב אומר אפשר לסוחטו מותר הרי הוא אומר דין שמשמעו תחיכה נעשית נבילה (כך מסביר זאת רש"י ד"ה "חלב אמא מותר").","93","","4577","True","True","False","","162","31.44.139.76","0","14659","חולין|קח ע"א",""),new Message("14755","14751","מדובר ברש"י בדין אפשר לסוחטו","18/10/11 23:39","כ תשרי","תשע"ב","23:39","דוד כוכב","קודם כל צריך להקדים שפה נחוץ אמנם גם הדין של חתיכה נעשית נבילה, אלא שלית מאן דפליג שבבשר וחלב חתיכה עצמה נעשית נבילה, שהרי גם החלב וגם הבשר הם גוף האיסור עצמו, ומניין להעלות על הדעת שצריך יהיה לשער רק כנגד הבליעה של השני. (אמנם לרב אם נפל לבשר או חלב אין די גם בששים, כי לדידו מין במינו אינו בטל). והחידוש של רב הוא שהבשר שנעשה נבילה נקרא עדיין בשר ואוסר בשר אחר בכלשהו, ולא אמרינן שייחשב ל"בשר-בחלב" שהוא שֵׁם אחר וטעם אחר מבשר גרידא ושלכן הוא ייחשב למין בשאינו מינו עם בשר אחר.
[היוצא מזה, שמה שכתבתי לעיל - בענין מהי החומרה למ"ד שאפשר לסוחטו אסור ולא אמרינן חנ"נ, מדובר ברבינו אפרים הסובר שלא אומרים חנ"נ בשאר איסורים. והוא חולק בזה על ר"ת. אבל לעניין בשר בחלב לכו"ע אמרינן חנ"נ].

ועתה לדברי רש"י:
"חלב אמאי מותר - הרי חלב מעט שנבלע בבשר נעשה נבלה שהרי נאסר וכשחזר ונפלט בשאר החלב הוה ליה מין במינו חלב אסור בחלב היתר ורב אית ליה מין במינו לא בטיל".

הפירוש כך:
החלב נאסר והוא נחשב עתה לחלב שנאסר מטעם הבשר, ובודאי לכו"ע צריך לשער כנגד כולו (אם נופל לאינו מינו). אלא שלרב מין במינו אינו בטל, לכן חלב זה אוסר חלב אחר בכלשהו. ועדיין היה מקום להתיר בששים כנגד החלב, אבל מטעם אפשר לסוחטו. כלומר, באותו החלב יש טעם בשר. כמה? לכל היותר בכמות החלב עצמו. לכן אם יש חלב אחר בכמות של ששים כנגד החלב האסור, ודאי שטעם הבשר כבר נתפזר ולא ניתן לחוש כלל בטעם בשר, ואין כאן טעם בשר-בחלב כלל.
ולמה בכל זאת אסור? כי אפשר לסוחטו אסור. כלומר, אותו חלב שנאסר נותר באיסורו לעולם, ועכשיו הוא אוסר חלב אחר משום מין במינו.","125","","4577","True","True","False","","195","31.44.141.121","0","14659","חולין|קח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);