var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14639;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14639","0","תהיה על "כל מידי דאסר לן רחמנא..."","13/10/11 21:05","טו תשרי","תשע"ב","21:05","שיננא","אמרה ליה ילתא לרב נחמן
מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה
אסר לן דמא שרא לן כבדא
נדה דם טוהר
חלב בהמה חלב חיה
חזיר מוחא דשיבוטא
גירותא לישנא דכורא
אשת איש גרושה בחיי בעלה
אשת אח יבמה
כותית יפת תאר
בעינן למיכל בשרא בחלבא
אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי


האם אכן קביעה זו - "מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה" - נכונה?
או שאולי יש פה רק איזה רעיון עמוק מסויים?
האם אין דוגמאות לדברים שנאסרו לנו, שאין לנו היתר כדוגמתן?","146","","4585","True","True","False","","1595","77.126.59.207","0","0","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14721","14639","ע' במהרש"א שפירש ש","17/10/11 10:56","יט תשרי","תשע"ב","10:56","איתן","המהרש"א פירש שהכוונה היא, שהיות ויש דוגמתו מותר - א"כ לא טעם הדבר הוא האסור אלא חוקה חקקתי וגזרה גזרתי, אם כן בודאי גם בשר בחלב הוא כך, ואם כן - אני רוצה לטעום את טעמו.

ומן הסתם יש על זה עוד מפרשי האגדות.","123","","4581","True","True","False","","226","95.86.73.106","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14756","14639","הרב קוק מרחיב זאת אפילו למעשה בהמה","18/10/11 23:47","כ תשרי","תשע"ב","23:47","maruvka","ואומר שהתיר לנו כדוגמתו בשלא כדרכה. אם כי זה תלוי במחלוקת בבאור הפיכת השלחן.","93","","4580","True","True","False","","148","31.44.139.76","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14883","14639","לכאורה הכוונה היא","24/10/11 21:16","כו תשרי","תשע"ב","21:16","הקטן","שהקב"ה לא מעמיד אנשים בנסיון שאינם יכולים לעמוד בו, ומכיון שישנם כל מיני סוגים של יהודים שחשקה נפשם בדברים שונים ומשונים, ממילא צריכה להיות להם דרך מותרת המקבילה לכל דבר אסור, כדי שיוכלו לעמוד בנסיון.","228","","4574","True","True","False","","133","95.86.95.66","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14904","14639","זה לעומת זה עשה אלוקים","25/10/11 14:20","כז תשרי","תשע"ב","14:20","amdavid","(גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה, עָשָׂה הָאֱלֹהִים קהלת ז יד)

סטרא דקדושא לעומת סטרא אחרא
אור וחושך
טוב ורע
חיים ומוות

ובחרת בחיים","175","","4573","True","True","False","","309","80.178.239.20","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14905","14639","כל דאסיר לן רחמנא שרא לן כוותיה","25/10/11 14:57","כז תשרי","תשע"ב","14:57","מתפעל","קודם כל, זה מעניין, האם ילתא חידשה את הענין הזה או שהיא שמעה ממישהו ומביאה את זה כמוסכמה ידועה?
וגם, האם הקביעה הזו שהקב"ה עשה זה לעומת זה להתיר, האם זה מסתמך על סברא בלבד על פי הדוגמאות שהובאו או שיש איזה מסורת בענין?
ושלישית, מדוע היא קובעת "כל דאסיר" הרי הביאה 8 דוגמאות ויש לנו שס"ה לאווים, האם לא ניתן למצוא לאווים בדומה לבשר וחלב שהיא לא מצאה ובעלה רב נחמן מצא? מה למשל שאר עריות? היא הזכירה נדה, אשת איש ואשת אח. אבל יש הרי עוד עריות ששם אין את זה. אמו אחותו כלתו דודתו.
חשבתי על שרצים אבל ניתן לומר שהתיר לנו חגבים.
אבר מן החי, מותר במפרכסת.
לא תרצח, מותר בשבעה עממין או בחייבי מיתות.
לא תגנוב, לא יודע אם יש אופן מותר.
לא תשא שם ה' לשוא, ובשמו תישבע.
מעניין למה לא הזכירה דוגמאות אלו.

אתם מוזמנים להעלות לאווים כאלו שאין להם אופן של היתר.","148","","4573","True","True","False","","302","94.188.248.67","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14763","14756","קצת מוזר","19/10/11 14:22","כא תשרי","תשע"ב","14:22","נחמן","למה צריך הרחבות","182","","4579","True","True","False","","200","82.242.204.206","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14926","14905","לא תיקום ולא תיטור","26/10/11 08:32","כח תשרי","תשע"ב","08:32","מתפעל","יש אופן מותר?
אולי בגוי

את בהמתך לא תרביע כלאיים, יש אופן מותר?

אולי ילתא מדברת רק בלאווים כאלו שיש בהם הנאה כמו איסורי אכילה ועריות בלבד שנפשו של אדם מחמדתן ולא בשאר איסורים.","148","","4572","True","True","False","","263","94.188.248.67","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14950","14905","וכי אין מקום לומר","27/10/11 01:25","כט תשרי","תשע"ב","01:25","צבי77","שמדובר רק בדברים שאדם צריך לתאוות עליהם למשל אדם צריך לומר הייתי רוצה לאכול חזיר אבל התורה אסרה אבל על דברים כמו לא תרצח ולא תגנוב ושאין אדם צריך להתאוות עליהם כלומר התאווה עצמה עליהם היא רע אז אין דבר הדומה לו שמותר.","238","","4571","True","True","False","","162","77.125.7.65","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14930","14926","יש הנאה גדולה מ"לא תקום ולא תיטור" ?!","26/10/11 08:45","כח תשרי","תשע"ב","08:45","עציוני","","159","","4572","True","True","False","","307","132.70.40.183","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14940","14926","לצנועים בלבד","26/10/11 14:55","כח תשרי","תשע"ב","14:55","קותי","ראה שבת ס"ג ע"א
יומא כ"ג ע"א

אין כוונת הגמרא שכל דבר בלי יוצא מהכלל הותר לנו בדוגמתו
הכוונה ליישב דעתם של בעלי תאווה בלבד

הארה בעניין נקמה
מבחינה הגיונית לא כדאי לאדם לנקום כי אינו מסוגל לחשב את כל המשמעויות של מעשהו שיתכן לדווקא יתהפך לטובה ראה סיפור פשוט של עגנון

ולכן א-ל נקמות ה' כי רק הוא יכול לחשבן עד הסוף
וגם אז כי לחזות בנקמה (אחרת בשביל מה זה טוב )
וגם תהלים פרק נח

(יא) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע:

מצודת דוד תהלים פרק נח פסוק יא

(יא) כי חזה - כאשר יראה נקמת ה':","217","","4572","True","True","False","","246","89.139.176.50","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14932","14930","הימנעות מנקמה","26/10/11 09:15","כח תשרי","תשע"ב","09:15","המכריע","דומני שכתב עליה המסילת ישרים שקלה היא רק למלאכים, לא "לשוכני בתי חומר". כידוע ש"הנקמה מתוקה". יש מיתות בית דין (לפחות אחת) שהתורה מתבטאת עליהן נקום ינקם. הרי נקמה בהיתר. וכעין זה צרור את המדינים וגו' על דבר וגו'.

שאלו את רבי נחמן, כנראה על רקע דברי הרמב"ם שלכל מידה יש מקום שנכון להשתמש בה, האם יש מקום לאפיקורסות, הוא ענה, כן! כשחברך מצפה לעזרתך, אל תאמר ה' יעזור...","199","","4572","True","True","False","","219","212.179.87.180","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14945","14930","מדברים על הנאה גשמית מוחשית","26/10/11 16:01","כח תשרי","תשע"ב","16:01","מתפעל","נקמה מתוקה זו הנאה נפשית פסיכולוגית","148","","4572","True","True","False","","215","213.8.188.152","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14941","14932","הבאת דוגמא מצויינת אבל אינה קשורה","26/10/11 15:13","כח תשרי","תשע"ב","15:13","קותי","ללא תיקום
שמות פרק כא

(כ) וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם:

בית הדין ידין את המכה וכול בעל נפש ירגיש סיפוק לרגש הנקמה שבליבו וזה בסדר

הלאו עוסק בנקמה שאנחנו עושים במה ידנו
אין צורך להתיר לנו כדוגמתו כי בלאו הכי נכשלים בזה ומרגישים את הטעם

אולי גם אי אפשר להתיר כדוגמתו
כי א-ל נקמות ה' רק מי שיכול לחשבון את כל התוצאות יכול לנקום ולפעמים בגלל זה גם לא לנקום
אדם שאינו מסוגל לחשבן יקבל לעיתים קרובות את התוצאה ההפוכה
ואם חלילה קיבל את התוצאה שביקש או לו ואוי לנפשו.","217","","4572","True","True","False","","177","89.139.176.50","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14946","14945","זה מזכיר לי ווארט מהחזון איש","26/10/11 16:05","כח תשרי","תשע"ב","16:05","מתפעל","שמצא בדברי החפץ חיים משפט שאומר שאין שום הנאה בדיבור לשון הרע.
ואמר החזון איש בחיוך שאצל צדיק כמו החפץ חיים שלא טעם אף פעם דיבור של לשון הרע, יכול הוא לחשוב כך.
אבל אנחנו יודעים כמה זה געשמאק לדבר לשון הרע וכמה הנאה יש בזה.

ומה שצריך ביאור בדבר הרי גם החזון איש לא טעם אף פעם דיבור אסור ומנין ליה שזה געשמאק?","148","","4572","True","True","False","","250","213.8.188.152","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14959","14950","אכן יש מקום לומר זאת","27/10/11 11:48","כט תשרי","תשע"ב","11:48","מתפעל","ואכן אמרו זאת כאן בשרשור.

דוק ותשכח.","148","","4571","True","True","False","","186","213.8.188.152","0","14639","חולין|קט ע"ב",""),new Message("14979","14950","פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון","29/10/11 18:56","א חשון","תשע"ב","18:56","הודו_כי_טוב","מי שאוהב לחתוך הולך להיות קצב
גם את "האהבות" המטורפות האחרות אפשר לנצל למצוות
אין לנו זכות בחירה באיזה תאווה מתברכים
שנאמר "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"
הבחירה שלנו "ובחרת בחיים"
לנתב את הרע לטוב
אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש","207","","4569","True","True","False","","225","46.117.14.249","0","14639","חולין|קט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);